רכיבה של שכרון חושים ושוּלָה…

מזג האויר הגיש לנו מנה ראשונה קרה ורטובה.

אך הגורל זימן לנו מנה עיקרית: מוזיאון אופנועים חד פעמי!

 

הצג את הוראות הגעה אל Rømø, Denmark במפה גדולה יותר

בניגוד מוחלט לאתמול, התעוררנו לבוקר חורפי וקריר מאד. נגמר הפינוק של ברלין, לארוחת בוקר צריך לדאוג לבד… וצרכנייה דווקא יש, אז אורי ומיכאל יוצאים שמחים לעשות שופינג בסופר! לא ממש קניות למשפחה. בסה"כ מצרכים להכניס אנרגיה על הבוקר… וחוטפים בומבה בקופה. בחיי שחיטה לא כשרה. הקופאית לא מתרשמת מההפתעה על פנינו ורושמת –  26 יורו על כמעט כלום. אז מסתפקים במה שיש. אין מצב לצאת על קיבה ריקה. לך תדע איפה תמצא שוב אוכל.
תפילת הדרך נאמרת בכוונה ועצימת עיניים, כנדרש ע"י כבוד הרב הראשי אורי ויוצאים לדרך מזרחה וצפונה לכיוון מאלמו Malmo – שבדיה.
08:00 יציאה ברכיבת בוקר ערפילית, כשאנחנו עטויים חליפות סערה לקבלת הגשם שהניח לנו ביומים האחרונים ונראה כי הוא שוב בדרך.

תידלוק בוקר – וואוו כמה יקר: 8.3 שקלים לליטר! ואנחנו חשבנו שבארץ הדלק יקר… יש לאן להתפתח… (מאחר ואנחנו בונים על כך ששטיינייץ לא ממש קורא בלוגים של אופנוענים. אל תגלו לו. וכולנו נמשיך לקטר בכיף…), השמיים קודרים ואפורים וקבלת הפנים ליום החמישי די מדאיגה, כבר התרגלנו לשמש סטייל אוגוסט… אבל בינינו, גם זו חוויה. כבישים שלא נגמרים ונדמה כל רגע, שאנו רוכבים אל אופק שרק הולך ומתרחק, הכול מסביב שלו ורגוע, אתה והאופנוע לבד, חוויה אישית מרתקת עד דמעות…

עזבנו את הכפרים הציוריים והשלווים, יצאנו מזרחה לדרך המהירה-  כביש 45 לכיוון צפון, לעיר קולדינג Kolding ומשם מזרחה על כביש 20 לכיוון מידלפארט Middelfart (סליחה להומור הנמוך- אבל באמת נשמע כמו פלוץ בינוני) .
לאחר כ – 60 ק"מ של רכיבה בגשם דוקרני משהו… ואפילו מעצבן! לקחנו ימינה ודרומה על כביש 9 .
הבטחנו שמהיום מתחיל הטיול : בואכה כביש 8 הגענו לטירת אגסקוב Egeskov Castle, עמדנו בתור לקופה –" כמה עולה כרטיס כניסה?" אנחנו שואלים ומכינים כמה שקלים…. "81 יורו לשלושה מבוגרים", נאמר מעברו השני של החלון, "מה?!" אנחנו מסתכלים האחד על השני: "נכנסים או לא?" ברור שכן, הרי לא נחזור על עקבותינו אנחנו כבר פה. הסיור בטירה המדהימה וההסבר הרהוט מהמדריך הארגנטינאי הצמוד – מיכאל, ניחמו בנו את תחושות יוקר הביקור.

ההפתעה הגדולה

ואז אנו יורדים למטה כדי לעבור למבנה הבא בעודנו מתקרבים לדלת ולפתע רואות עינינו אופנועים נעוצים על גג משופע. נעתקה נשימתנו: מסתבר כי מלבד הטירה, יש במקום מוזיאון מוטורי עם דגש על אופנועים, יחיד מסוגו. אוסף מרשים ביותר, המכיל כמה מאות אופנועים מסוגים שונים, מתקופות שונות בהיסטוריה הטכנולוגית של העולם. התמונות שלפניכם מעידות עד כמה המקום מרשים; יש בינינו שמצאו שם את דגמי האופנועים שגדלנו לצידם ואולי אף רכבנו עליהם. מי שיגיע מביניכם לכאן, ימצא וודאי אופנועים שחלם עליהם או שמע עליהם מסיפורים. וככל שהדבר נוגע לנו (המשוגעים לדבר… והחולים באמת…) זו ההגדרה האולטימטיבית למושג: "תאווה לעיניים". הלב מחסיר פעימה, מפרפר בהשתאות אל מול פלאי הטכנולוגיה, העיצוב והתרבות, של עולם האופנוענות. קיבלנו כאן המחשה; כמה ארוכה, רחבה ועמוקה ההיסטוריה של התחום – וכמה אנחנו חסרי ידע ממשי בתחום וכי רובנו מכירים רק את האפנוע שלנו ושל החברים שלנו, האופנוע שהיה לנו ואולי זה שאנחנו חולמים עליו. יש במוזיאון אופנועים מתחילת המאה הקודמת וסיפורים על האנשים שמצאו אותם (מצגות וסרטונים על מסכי פלזמה באולם) ושיפצו אותם עד היסוד. ברור לכם, ששום סכום או מחיר כרטיס כניסה, גבוהים ככל שיהיו – לא ממש עיניינו אותנו, אל מול אוצר שכזה – עכשיו נרגענו והבנו: היה שווה ובגדול. חברים, מי שמזדמן לסביבה. חובה ! חובה ! חובה ! להיות שם. הנה בבקשה, רצף נבחר של צילומים מהמקום:

ועוד חוב קטן מאתמול, אני שמח לבשר לקהל הקוראים שלנו, שאחרי דיונים סוערים וסוחטים והתלבטויות רבות… הצטרפה אלינו למסע באופן רשמי ומוצהר שולה גארמין. שולה דוברת מספר שפות בצורה רהוטה (מס' משפטים מצומצם וממוקד…), קול צורם שתלטן ומנדנד, כשאתה לא מקשיב לה (…"בעוד 200 מטרים פנה שמאלה"…"מחשבת מסלול מחדש"… ועוד כל מיני כאלה…). עם שולה בחרנו לדבר בספרדית ולהושיב אותה אחר כבוד בחזית אופנועו של מיכאל. אתו היא הכי מסתדרת וגם יותר קל לה עם דובר השפה. (אנחנו עם דגם מסדרה 600 שהגיע עם האופנוע).

שולה מכירה היטב את אירופה ותלווה אותנו לאורך המסע ( למרות שהיום היא קצת פישלה…) עד החזרה למינכן. המשכנו על כביש 163 דרך הישובים הכפריים, לא לפני שעצרנו בחנות אופנועים לקנות כפפות חורף חדשות למיכאל. רוכבים לכיוון צפון מזרח וחוזרים לדרך מהירה – כביש 20 לכיוון מזרח.
בדרך אנחנו חולפים על פני מיצר Great Belt וגשרי סטורבלאט שני גשרים אימתניים בגודלם, גובהם, רוחבם, עומקם ואורכם. שניהם חוצים את הים, כמה מוזר ומיוחד. לראות את הצג של שולה גארמין כשאנחנו על הים – הכול כחול מסביב ורק קו אמצעי אחד… ממש תחושה של חציית ים סוף המקראי…
שלא תחשבו שלא משלמים על חווייה עוצמתית שכזו – בכניסה לכביש 20 "שדדו" אותנו ב – 50 יורו לשלושת האופנועים וביציאה גילחו מאיתנו, עוד 66 יורו לשלושת האופנועים, חוץ מהעובדה, שמאד מאד יקר פה ויורו מקבלים רק בשטרות. את העודף מחזירים בכסף מקומי במטבעות שאין לנו ממש מה לעשות איתן.

זוכרים את השמיים המאיימים? הגשם לא פסק מלרדת ובמשך כ- 100 ק"מ, כשאנו חמושים בחליפות הסערה ונשטפים כהוגן, בהמשך חצינו מדרום לקופנהאגן בירת דנמרק וממש בסמוך לשדה התעופה הבינלאומי, הגענו לעוד פרוייקט אדיר ממדים,  המחבר את מערב צפון סקנדינביה לדנמרק. למאלמו בשבדיה. זה מתחיל במנהרה באורך 4 ק"מ, שעוברת מתחת לים ואחר כך עולים על עוד גשר עצום, שקצהו נוגע בשולי העיר מאלמו. נכנסו לעיר לחפש מקום לינה ולאחר תנאי הצימר המינימאליסטי של אתמול… מצאנו חדר משפחה מפנק במלון במרכז העיר, כולל ארוחת בוקר. עם חנייה תת קרקעית מוגנת לאופנועים.

עכשיו ניתן להוסיף עוד 427 ק"מ למניין מד האוץ שעומד בסוף היום החמישי, על 1557 ק"מ.
שני השועלים הבוגרים כבר חורפים מזמן ואני חייב ללכת לתפוס תנומה וכוחות למחר.

אז ביי בינתיים וניפגש מחר בנורווגיה.

ממיכאל, אורי וממני.

איציק

———————————————————————————————————————————————–

ערך-יוני. כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שמורות לאיציק מיכאל ואורי

———————————————————————————————————————————————–

 

 

תגים: Egeskov Castle, GPS, Great Belt, Kolding, Malmo, Middelfart, אוכל, אופנוע, אופנועים, אורי חכימיאן, איציק שפר, אכסניה, ארוחה, ג'י.פי.אס., גשר, גשר סטורבלאט, דנמרק, כביש אגרה, מאלמו, מבול, מוזיאון מוטורי, מיכאל פופקין, מנהרה, קופנהאגן, שבדיה

מאת: יוני   ·   קטגוריות: אופנועים and הרפתקאות   ·   יש 8 תגובות, הוסף תגובה    

יום רכיבה שִמשי מברלין לדנמרק

העניינים מתחילים להכנס לקצב: רכיבה, ארוחה, חניה, רכיבה.

ננסה להעביר כאן את ריח המרחבים. ואגב, מזל שפרות וסוסים לא יכולים לעוף…

פרידה מברלין – בשער ברנדרבורג.

 

הצג את הוראות הגעה אל Rømø, Denmark במפה גדולה יותר

יום האתמול התאפיין שוב בטיול לילי ברחובות ברלין וארוחת ערב במסעדה מזרחית – או ליתר דיוק; מסעדה טורקית. סופסוף אוכל שמדבר עברית ואפילו בעלי המקום, מקשקשים בשפת מותגי המזון שלנו: – חומוס, פלאפל, שניצל, קבב… היה בהחלט טעים – (כנראה כשרעבים הכול הולך…). נראה לכם כמו טיול משפחות ולא אופנועים? זה היה רק ל"חימום הקנה"; כבר אמרנו: "האופנוע – על בנזין, אנחנו – על אוכל טוב" . מי שמחפש סֶבֶל וסכין בין השיניים, או ענני אבק ועקרבים בשק"ש. לא הפעם. האמת, גם אנחנו מחפשים… אבל מה לעשות. אירופה בעונה הזו כלכך מהנה ומפנקת, שאנחנו מוותרים כרגע על האקסטרים 🙂 אך הסירו דאגה מליבכם, הטיול האמיתי מתחיל מדנמרק.

ברלין בתנאי שדה… כאילו

היום הרביעי התחיל השכם בבוקר עם חדירת קרני השמש לחדרנו, 05:00 קצת מוגזם לא…? מזמן שלא ראינו כזו שמש…רמז לבאות. התעוררות והתארגנות רגילה של בוקר ויוצאים להביא את האופנועים מהמחסן השמור. מעמיסים את כל הציוד ויוצאים את העיר לא לפני תמונת "הניצחון" מחויבת המציאות, למרגלות שער ברנדרבורג.

רגע, ראשית קצת מו"מ עם השומר במקום, שלא הסכים שנעלה עם האופנועים על הרחבה, אבל בסוף הצלחנו… ישראלים לא ??? ילד ברלינאי שעבר במקום במקרה, זכה להנציח את האירוע המרגש. משם יצאנו דרך רחובות העיר – סיוט אמיתי, התפתלות וקצב איטי. ועם כל כובד הציוד וארגזים… זוכרים את השמש?… כן ! אז גם חם. על ממש.

זהו, יצאנו מהעיר הגדולה לעבר צפון גרמניה, לגבול עם דנמרק. כיוון כללי; המבורג. חתיכת 500 ק"מ של רכיבה רצופה על כבישים מהירים וכמה קטעים של כבישי משנה באיזורים כפריים. חוויית רכיבה ענקית מרגשת. לאורך הדרך, נפגשנו עם קבוצות שלמות של רוכבים, מכל המינים והסוגים. גם בחניות הביניים וגם בכבישים עצמם. בעיקר הרליסטים. בחלק מקטעי הדרך, הצטרפו אלינו מאחור אופנוענים שהאריכו את שיירת השועלים הדוהרת ליעדה הבא. הדרך ארוכה ארוכה. הרבה יותר מיום הרכיבה הקודם, מד המרחק מתחיל לצבור ק"מ והנה אנחנו עוברים את 1000 הק"מ הראשונים שלנו – ובסך הכל עברו רק יומיים של רכיבה. על פני הדרך ובתחנות הביניים, מה לעשות, העושר המוטורי כאן מעורר קנאה. אנחנו מבחינים באין ספור תופעות מוטוריות וסגנונות מיוחדים של כלי רכב. לאורך הדרכים מימין ומשמאל, נשקפים נופים בירוק שלא נגמר בעיניים, מאות תחנות רוח מפוזרות על מישורי הרוח בצידי הדרך ובסמוך לכביש המהיר ונראה כאילו הן סוג של גידול חקלאי בתוך השדות הירוקים.

מזג האוויר ממשיך להתל בנו; היום חם מאד. תנועת האופנוע מול האויר, אינה עוזרת בצינון (כמו יולי אוגוסט שלנו…), ובנוסף, זו עונת החיזור והחתונות של כל החרקים באיזור וכולם; חיפושיות, יתושים, חגבים ובנוסף, כולל כל האורחים שהם הזמינו; נדבקים, נמרחים ומלכלכים את האופנוע… (מזל שפרות וסוסים לא יכולים לעוף) חובה לנקות את המשקף כל תדלוק, שאם לא, שדה הראייה נעלם.

יש רגעים המוכרים לכל רוכב…

אחרי רכיבה ארוכת שעות, הגענו לגבול דנמרק; מת. ריק. שומם לגמרי. אין איש בסביבה שיכול להנציח את שלושתנו; "הלו!! יש מישהו בבית?"…נאלצנו לצלם אחד את השני או אחד את שנינו, פתאום הגיח רוכב אופניים מכיוון גרמניה, כשאורי סימן לו לעצור – עם תנועות של 'לצלם אותנו' – הוא פשוט עשה סיבוב פרסה וחזר לגרמניה – אפשר להבין אותו…אולי חשב שאורי איזה שוטר תנועה – שימו לב לצילום כאן :-))).

נכנסנו לדנמרק והתחלנו ברכיבה על כבישי סרגל שלא נגמרים גם באופק. כמו חוד של מחט שבורח כל הזמן קדימה. בתים ציוריים ואין ספור אחוזות, ובשדות רועים סוסים, פרות, כבשים, אווזים ושאר רכיבים שיכנסו לנו יום אחד ללאפָה…

היעד ללינת הלילה; Lacolk Camping in Romo. נמצא על אי בשם רומו בדרום מערב דנמרק. הגישה לאי; רכיבה של 10 ק"מ על סכר נמוך מאד (כמה מטרים בודדים מעל פני המים) וכביש מעליו. פשוט מדהים לרכוב כך; כמו לרחף על המים. הגענו בשעות אחה"צ, השמש כבר התחילה לשקוע והשילוב של שמש, מים ומרחבים שלא נגמרים – הזכירו לנו בכל רגע, למה כלכך רצינו לצאת למסע הזה.

הגענו לצימר חמוד הכולל: חדר שינה למיכאל, חדר ילדים עם מיטת קומותיים לאורי והסלון לאיציק. מטבחון מאובזר ומושלם לגמרי והכי חשוב! אין שירותים ומקלחת בתוך הצימר (כן! מה שאתם שומעים…). יש בניין שירותים מרכזי. נקי, מצוחצח ומבריק, שהכניסה אליו עם כרטיס מגנטי – (נגמרו האסימונים של פעם…).

האטרקציה של המקום – חוף ים ברוחב של 1500 מטרים עד לקמפינג. רבוד חול-ים קשה הניתן לרכיבה. אפשר להגיע עם האופנועים עד לקו המים ופשוט לרכוב על החוף כמו 4X4 . זו הייתה חוויה אדירה לרכוב כמו ילדים מתלהבים על רצועת החוף המהממת הזו; לאורך ולרוחב. למעלה ולמטה – פשוט חוויה אדירה ומיוחדת. עכשיו, יש פה באינטרנט איזה נודניק, העורך של הבלוג, שמבקש צילומים עם שקיעות ונופים. אז החלטנו לביים קטע כדי להרטיב לכולם את העיניים והחשק. כלומר, לא רק חתנים וכלות הולכים להצטלם על שפת הים. גם אנחנו. (ומזל טוב ליוני העורך שלנו- לחתונת בתו טל, הערב 31 במאי 🙂 ) מה נאמר? מקום מרחיב ריאות ולב. בהחלט מומלץ ושווה להגיע ולנסות… גם אם אין שירותים ומקלחת צמודים.

יום רכיבה מהנה הגיע לסיומו, חוף ים מטריף ואוסף חוויות משותפות לשלושה משוגעי אופנועים.

תביטו בצילום הזה ותבינו הכל 🙂

וכמו כל סיומת של בלוג…ניפגשו מחר. הפעם בשבדיה.

מיכאל איציק ואורי. שועלי מדבר באירופה.

———————————————————————————————————————————–

ערך-יוני. כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שמורות לאורי, מיכאל ואיציק

———————————————————————————————————————————-

תגים: BERLIN, Lacolk Camping in Romo, אופנוע, אופנועים, אורי חכימיאן, איציק שפר, אכסניה, ארוחה, אריה נגררים, בע"ח, ברלין, גרמניה, דנמרק, מיכאל פופקין, מלון, מסע, נופים, נורדקאפ, שועלי המדבר, שער ברנדרבורג

מאת: יוני   ·   קטגוריות: אופנועים and הרפתקאות   ·   יש 6 תגובות, הוסף תגובה    

 

האיש שכותב עם מצלמה

הנחיות העורך היו ברורות: "תכתוב!" אז אסי הקליד עם המצלמה.

 

דיווח מצולם על אוז המוטורית המחממת מנועים ולב.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

"אז כמו שהבטחתי (קודם כל לעצמי), לרדוף אחרי החוויות המוטוריות המיוחדות ביבשת החמישית. הנה:

בסוף השבוע האחרון, נסענו למסלול המירוצים בעיירה ווינטון Winton Motor Raceway
זה מסלול באורך 3 ק"מ שנבנה בשנת 1961 וזכה לארח כמה מהמירוצים הנחשבים ביבשת. מכוניות ואופנועים. יש בו קטעים של ישורות ו-12 פניות שתוכננו "להוציא" מכלי רכב ונהגים, את המקסימום בביצועי מהירות ושליטה. לשם נסענו ועשה רושם שחצי אוסטרליה הגיעה איתנו.

יצאנו בכביש ממלבורן לכיוון ווינטון

הצג את הוראות הגעה אל Winton, Victoria, Australia במפה גדולה יותר

כשבארץ חוגגים את הגשם האחרון, כאן באוסטרליה נרטבים מהגשמים הראשונים שלקראת החורף. סוף הסתיו, הוא סוג של חג ביבשת שיחסי הציבור האקלימיים שלה, הם שם נרדף למדבריות ויובש. כל השבוע היה מזג אויר חורפי גשום וקר… בבוקר המרוץ היה אפור רוב הדרך… כשהתקרבנו לעיירה, השמש הבינה שהגזימה ויצאה מבין העננים האפורים לקבל את פנינו… מזג האויר היה אידיאלי ליום כזה; שמשי וחמים. תענוג!
אז ככה:  וינטון היא  אחת מהעיירות המייצגות את היסטוריית ההתיישבות באוסטרליה. היא ממוקמת במדינת ויקטוריה, בחלק הדרום מזרחי של היבשת. ווינטון (לא לטעות, יש גם עיירה באותו שם, במדינת קווינסלנד בצפון מזרח היבשת) הפכה למקום מפגש לכל סוגי המירוצים. יש בה מסלול איכותי סָלול אספלט משובח. במהלך הסופ"ש האחרון של חודש מאי, הציעה מרוצים נון-סטופ עם יותר מ- 400 מכוניות ואופנועי מרוץ מהשנים 1920 ועד 1980.
אירוע שנמשך יומיים וכלל בין השאר מרוצים של רכבי אספנות. די הזוי לראות רכבים בני 30–50 שנה, מתחרים על מסלול מרוצים מודרני… (תחשבו על כך שמועדון החמש בארץ, מתאסף למירוץ אמיתי בו קורעים את המכוניות והמכלולים שלהן, במקום להעמידן בזהירות בתערוכות הנוצצות והסטאטיות הרגילות).
לאירוע הגיעו רכבים ואנשים מכל רחבי אוסטרליה. כל מקצה נמשך 5 דקות בערך וכל אחד היה שונה מקודמו:  פעם עלו אופנועי הארלי, טריומף ונורטון ישנים ואחר כך אופנוצָד עם סירות. אחריהם, עלו למסלול כל מיני יצירות מוטוריות ישנות בעיקר מהמורשת הבריטית הקלאסית, מעידן בו מכונית היתה משהו קטן ואישי והעיצוב הדגיש את העובדה שתעשיית הרכב הבריטית נולדה במוסכים קטנים של משוגעים. ואת השיגעון הזה הבריטים שלחו גם לכאן …לראות אם.ג'י. ומיני-מינורים מהתקופה שלפני שמהנדסי ב.מ.ו הפכו אותן לתכשיט יוקרה. טסים ומתחרים במוסטנגים. תענוג…מזל שלקחנו כמה כרטיסי זיכרון, 2 מצלמות..ובטריות גיבוי.
וכמו תמיד… אוהלים. בארבי על האש, בירות והרבה כיף…חזרנו הביתה באותו יום. לא נורא, כולה 500 ק"מ….  הלוך חזור.

תהנו מהתמונות

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ממני ומהאישה שאיתי.

עד לסיבוב הבא. להתראות.

אסי

———————————————————————————————————————————————-

עריכה קטנה-יוני. כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שמורות לאסי מילר

———————————————————————————————————————————————

תגים: Winton, Winton Motor Raceway, אוסטרליה, אופנוע, אופנועים, אסי, אסי מילר, ווינטון ויקטוריה אוסטרליה, חורף, טריומף, כביש, מיני מיינור, מכוניות עתיקות, מלבורן, מסלול מירוץ, נורטון, קלאסיקה

מאת: יוני   ·   קטגוריות: אופנועים and הרפתקאות   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!    

ברלין על החרטום

אין כמו רכיבה ראשונה במסע… גם אם היא הרכיבה המליון בחיים!

 

הצג מפה גדולה יותר

נפרדנו מכם על בטן ריקה. מייד אחר כך יצאנו לארוחת ערב במסעדת טוק-טוק סינית בעיר. הלכנו על מרקים… מרק עוף לאורי ומיכאל ומרק ירקות עבורי – (כרגיל צמחוניים נולדו לסבול) מסעדה חמודה מאד וצוות מלצריות סיניות דוברות גרמנית ואנגלית טובה. שהצדיקו את המוניטין של האוכל הסיני ככוח עולה על מגרשי הפאסט-פוד: היה מעולה ומשביע.

חזרנו לחדרנו אחרי כמעט יומיים ללא שינה מסודרת, הרגשנו מותשים. פשוט נשפכנו למיטות.

רציתם ריאליטי? בבקשה

עייפות עייפות, אבל קפצנו מהמיטה כבר ב- 05:30 וגם העננים קפצו למדינה אחרת ופיזרו את ההפגנה הרטובה מאתמול… נחמד מצידם… התחלנו בהכנות ליום הרכיבה האמיתי הראשון. ארוחת בוקר דשנה במלון – (כמובן שהיינו ראשונים 06:45).

אם זה נראה לכם סקר מסעדות… נראה אתכם מתרגשים על בטן ריקה!

סיימנו את ההתארגנות. בטרם יצאנו לדרך הזמנו לילה נוסף ליום האחרון בעיר, לכשנחזור מהסיבוב. אגב, המלון נמצא קרוב מאד (200 מטר) לחנות האופנועים ומאד מומלץ (90 יורו לשלושה מבוגרים בחדר) למי שחושב להשכיר אופנועים אצל מר הרמן… רבע לתשע ואנחנו כבר על קצות האצבעות. ההתרגשות מאטה את השעון. מחכים לפתיחת החנות ובזמן שנותר, מציצים מבעד לזגוגיות על האופנועים שלנו. ואז כמו שעון שוויצרי (גרמני) הגיע מר הרמן. האופנועים הוצאו אחר כבוד מהחנות. העמסנו את הארגזים והציוד הנוסף. תדריךGARMIN ויוצאים לדרך. המטרה – לתת בגז עד ברלין – 600 ק"מ .

בחרנו לעלות על כביש 93 ולהתחבר בהמשך לכביש 9 המוביל באוטוסטרדה עד ברלין. התחלנו ברכיבה בתוך ערים וכפרים ציוריים, על כבישים מפותלים (כמו בית גוברין רק 150 ק"מ) וחלקם ישרים כמו סרגל. נופים עוצרי נשימה. ירוק, נקי, מצוחצח ועשיר בטירוף ופסטורלי ושקט. גלוייה. כמו לרכוב בתוך סרט טבע. מדי פעם עלינו לרכיבה מהירה על האוטוסטרדה וכמה עצירות בדרך. פגישות אקראיות עם קבוצות נוספות של אופנוענים מכול אירופה. שרק מריחים מזג אויר נאה ויוצאים לרכיבות בכבישים המדהימים של אירופה. נסיעה מנהלתית של 140 קמ"ש בממוצע הובילה אותנו למלון בברלין בשעה 18:00 . המלון ממוקם כעשר דקות הליכה ממרכז העיר ומהאתרים המומלצים, האופנועים – וזה חדש – חונים במחסן בשכר עם שומר (8 יורו ליום) שווה כל שקל…. גניבה עלולה להרוס את הטיול והשתתפות עצמית של 1000 יורו יכולה להרוס את חשבון הבנק…. האופנועים נקשרו והלכו לישון ואיתם גם אנחנו, לא לפני שקינחנו את קרנבל הרכיבה היומי, בארוחת מרקי גולש נוספת ופלטה ענקית של סלטים עם טונה. מחר החלטנו על "דיי-אוף" בברלין לראות את העיר.

יום ראשון 29 במאי 2011

כהרגלנו בקודש בשלושת הימים האחרונים, התעוררנו גם היום די מוקדם – כנראה הגיל עושה את שלו… אפשר לומר; שקצת התפנקנו במיטה ובשש וחצי כבר היינו ערים לתחילתו של עוד יום במסע האישי שלנו. כאמור, היום יוקדש לטיול רגלי וספורטיבי ברחובות ואתרים בברלין עד כמה שהזמן והכוח יאפשרו לנו. היום התחיל בארוחת בוקר עשירה והפעם מאד! עוגות ומאפים שונים, 4 סוגי לחמים, דגנים מסוגים שונים וכמעט כל סוגי הפירות שרק אפשר לחלום עליהם, אקזוטי משהו… אז אחרי ארוחת בוקר מלאה, עם קצת סנדוויצ'ים וקרואסונים בתיק יצאנו לכבוש את העיר. מרכז העניינים לתיירים בברלין, נמצא במרחק 20 דקות הליכה מהמלון, קבענו מסלול היקפי שיעבור בכל האתרים שרצינו, חמושים בתיקי גב, סנדוויצ'ים ומים, התחלנו ללכת, לא לפני שעברנו לבדוק את יקירנו בחנייה המקורה – צילמתי אותם – אני יודע… התגעגעתי. מרכז ברלין בתקופה זו עמוס במטיילים ותיירים. שילוב בין ארכיטקטורה קלאסית מהמאות הקודמות ובניינים אולטרה מודרניים מהמאה הנוכחית. שער ברנדרבורג. בניין הרייכסטאג כבר נתפס לנו הצוואר מרוב קריאות "ואוו!!!"

פגשנו קבוצות של אופנוענים; מאיטליה – הרליסטים. מפינלנד – ב.מ.וו"ים. כמה שונים הם נראים, אפשר לראות בתמונות; ההרליסטים על המדרכה באמצע התנועה מול שער ברנדרבורג. והרחובות מלאים בכל מיני תופעות מוטוריות: פרארי, רכבים ישנים (טראבנט) ומיוחדים וגם מועדון חמש ברלינאי מסתובב לו ברחובות העיר…

סיימנו את הסיור בבית הכנסת הגדול שנחרב ושופץ מחדש. מרשים מאד – לא ניתן לצלם במקום כך, שאין לי תמונות להוכיח, תצטרכו להגיע ולראות בעצמכם.

מחר, עוזבים את ברלין, עולים על האופנועים ועוברים מדינה – דנמרק. כ- 500 ק"מ רכיבה. מקום הלינה יישמר כרגע בסוד. אז ניפגשו מחר בדנמרק. המשך ערב נעים. איציק, מיכאל ואורי

———————————————————————————————————————————-

עריכה-יוני. כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שמורות למיכאל, אורי ואיציק

———————————————————————————————————————————

תגים: BMW, GARMIN, אוטוסטרדה, אוכל, אופנוע, אורי חכימיאן, איציק שפר, בבית הכנסת הגדול ברלין, בניין הרייכסטאג, ברלין, גרמניה, הרלי, השכרת אופנועים, טראבנט, כביש, מיכאל פופקין, מלון, שער ברנדרבורג, תפילת הדרך

מאת: יוני   ·   קטגוריות: אופנועים and הרפתקאות   ·   יש 17 תגובות, הוסף תגובה    

קודם כל: אופנועים

יאללה לדרך. הפוסט הראשון, יש בו אולי אינפורמציה יבשה. אך תהיו בטוחים שהאדרנלין הרטיב להם את הגרביים.

"אז הנה זה מתחיל, הגענו היום למינכן בטיסה ישירה אחרי שעות המתנה ארוכות ומתישות בנתב"ג. מזוודות עמוסות לעייפה בציוד רכיבה וכל מיני …ודיילת חמודה שוויתרה לנו על קרוב ל- 700 ₪ עודף משקל בתנאי שנממן לה את לימודי רכיבת האופנוע שלה…

מימין לשמאל: איציק, מיכאל, אורי.

מזג האוויר במינכן, גשום אף יותר מהתחזיות האינטרנטיות שבדקנו בבית.

הגענו לעיירה בשם Landshut כ-35 ק"מ ממינכן לקבלת האופנועים. ההגעה לעיר הייתה באוטובוס היוצא מנמל התעופה במינכן בעלות של 10.5 יורו לאדם. נסיעה של 40 דקות, הביאה אותנו לתחנת האוטובוס המקומית.

להצגת מפה- לחץ כאן

תגים: honda transalp, Landshut, yamaha super tenere 1200, אופנוע, אופנועים, אופנועים באירופה, אורי חכימיאן, איציק שפר, הונדה טרנסאלפ, טיסה, ימאהה סופר טנרה 1200, מיכאל פופקין, מינכן, נורדקאפ, רשימת ציוד

מאת: יוני   ·   קטגוריות: אופנועים and הרפתקאות and כללי   ·   יש 14 תגובות, הוסף תגובה