לאורך נהר האוקוואנגו הפלאי

אפריקה מתחילה להיראות יותר אפריקה

מסלול הרכיבה של עודד כפי שמתועד באפליקציית הג'י.פי.אס. שאיתו

טוב, אפריקה זה באמת. נוסעים בכביש ולצד הדרך פילים. עד אתמול הייתי בטוח שזה שייך למחלקת פיית השיניים. אני בכזאת התרגשות שכנראה אשן מחותל הלילה.

אתמול פגשתי שני חבר'ה ד' אפריקאים שיש לי אופנוע כמו שלהם – אחי האובדים. בלא להתמהמה, הם החליטו לחגוג את האירוע עם אחים אובדים אחרים (שבט אחר) – זה נגמר בלינה משותפת בקמפינג. הם ממש ממהרים, עזבו מוקדם בבוקר.

אני בנחת המשכתי לבדי להתגלגל מזרחה לכיוון זמביה כאשר לצידי הדרך עדרי פילים – מדהים.

לאורך נהר האוקוואנגו – נשפך לנהר הזמבזי ושותף בכיר למפלי ויקטוריה – אני מתקרב – על שביל מצאתי קמפינג נחמד עם בקתות על המים. לפני השקיעה הצטרפתי לשיט על הנהר – את שראיתי, בתמונות.

————————————————————————————————————————————————–

כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שמורות לעודד ויטליס

————————————————————————————————————————————————-

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!    

לרוב השמורות באפריקה

הכניסה לאופנועים אסורה. הסיבות מובנות…

ושוב יד הגורל הובילה אותי לאחד מהמקומות המבודדים, היפים ועם ספא. לאחר יום רכיבה ארוך עם 200 ק"מ שבילים יד הגורל שוב פרגנה לי מסז' – קטונתי – אין ברירה. הובלתי לחדר חשוך עם מיטת טיפולים, תאורת נר ושמנים אתריים באוויר – אווירה – ואז נכנסה הרוח הלבנה והחלה לרחף בחדר ואני תוהה – העייפות? משהו בשתייה? השמנים האתריים?

[youtube url=http://youtu.be/31SUScTw2Dw>]

למעקב אחר מסלול הרכיבה של עודד הקליקו כאן

כשיצאתי אל תאורה מעט חזקה יותר – הרוח הלבנה? – החלוק שלבשה המעסה. הם מה זה כהים פה החבר'ה.

עשיתי את הספארי הראשון מחוץ לר"ג – אטושה בצפון נמיביה. קימה ב -5 בבוקר ורכיבה לפני הזריחה – קליפ –  לנקודת מפגש עם אדוארד המדריך ונהג הג'יפ. ספארי מדברי, אחר מהצפוי לי בסוואנות בהמשך.

אסור להיכנס בדו גלגלי לפארק – הם כנראה לא סומכים על כך שתוצאות המפגש עם החתולים הגדולים יהיה כפי שהיה עם היענים.

בדרכי לצפון מזרח – דרך רצועת קפריבי בצמוד לגבול עם אנגולה – לזמביה למפלי ויקטוריה. ככל שאני עולה צפונה מורגש שיש פה יותר מים, העצים גבוהים יותר ובעלי גזע, הגידולים החקלאיים – תירס והבקר שמנמן יותר.

פרידה

—————————————————————————————————————————————————

כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שמורות לעודד ויטליס

—————————————————————————————————————————————————-

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!    

אפריקה באקצנט גרמני

נמיביה החזירה אותי 50 שנה ויותר אחורה – עיניה של הסבתא הייקית שלי ניבטות בי כמעט מכל פינה. נמיביה היתה לזמן קצר קולוניה גרמנית – 30 שנה עד למלחמת העולם הראשונה. בתקופה ההיא הגיעו לכאן נציגי משפחות סוחרים מצפון גרמניה כדי לפתח שווקים חדשים – הם נשארו פה וכך גם שמותיהם הגרמניים, היישובים והחוות עם שמות גרמנים וחלק מהמנהגים – בכל מסעדה שאכלתי פה ההתנהלות, סידורי השולחן ושמות המאכלים, כפי שהיה נהוג אצלנו בבית הייקי בחגים.

קישור לתוכנת תיעוד המסלול של עודד – כאן

בתמונות תראו עיירת כורי יהלומים נטושה שהמדבר מנכס לעצמו בחזרה – העיירה נבנתה בסוף המאה ה – 19 ע"י הגרמנים וננטשה לאחר שסינדיקט דה בירס הפסיק את הכרייה. מאז 2011 הם שוב כורים יהלומים המקום.

לאחר רכיבת כביש קצרה נכנסתי שוב לשבילים לאורך שוליו המערביים של הקלהרי לעבר הדיונות בסוסוסלווי – הוכרו זה לא מכבר כאחד מפלאי עולם. היום נטה לערוב ומתוך הלחץ לא לרכב בחושך פספסתי את האכסניה שסימנתי לעצמי על המפה ללון בה (מעבר לכך שאני מפגר, רוב האכסניות לא ממוקמות על הדרך אלא מספר בודד של ק"מ לתוך השטח או מוסתרות מאחורי גבעה)– ופתאם מתוך הדמדומים לצד הדרך עולה לו מבנה – טוב, תתרשמו בתמונות – נשארתי ללון שני לילות. אהה כן, המקום כולל ספא – לא היתה ברירה, התמסרתי למסג'.

גיחה יומית עשיתי לדיונות. מאחר ואוסרים על רכבים שאינם 4X4 להיכנס לשמורה, תפסתי טרמפ עם זוג גרמנים מקומי בג'יפ שלהם.

כעת אני בסווקופמונד –  עיירה צפון גרמנית בשולי המדבר לחוף האוקיינוס – תמונות.

————————————————————————————————————————-

כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שמורות לעודד ויטליס

————————————————————————————————————————-

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!    

עודד עובר דרך ראש פינה לנמיביה.

(לדברים טובים מתרגלים מהר)

אנחנו בנמיביה. יושב באכסניית דרכים הזויה ומשעשעת למרגלות קניון גדול (לא שופינג כפי שנשאלתי ע"י טל ) . לטענת המקומיים הוא הגדול מכולם. בשיחה בין מטיילים הבעתי את התרשמותי שהגרנד קניון גם נחשב לגדול מאד – נו טוב, הם הסתכלו עלי במבט עקום תוך נשיפות בוז אנגלו סקסיות. יצאתי מזה בזאת שהבטחתי שאני לא נשאר מספיק זמן בסביבה בכדי למדוד. בכלל, כל פעם שאני מעורב ב-של מי או מה גדול יותר, גנטית אני מרגיש מיד מקופח, מתקפל ומת להתאייד. בשנים האחרונות סיגלתי לעצמי את המנהג להצביע על האופנוע בסיטואציות שכאלה – זה מיד מעביר את נושא השיחה – והגרנד קניון בכלל לא שלי או של אבא שלי.

הרכיבה פה הנאה צרופה. מרחבים פתוחים, שבילים כבושים (שבילי משאיות ליודעי דבר) – טעימות בתמונות ובוידאו. לחברים שהשתתפתי אתם למסע למצרים, מילה אחת – סיני (ללא המחסומים), גם הלא סלול, לא כל שכן הסלול J J

בבוקר ובלילה קר מאד אבל במהלך היום הטמפ' מושלמת לרכיבה. אני מרגיש שאני מחייך כל הזמן, זה לא טוב, זה עושה קמטים לא?

[youtube url=http://youtu.be/pRof_hDeJBU>]

קישור לתוכנת תיעוד המסלול של עודד – כאן

בפינה זו של העולם זה שחור ולבן. הלבנים – קפוצי שפתיים, מכווצי תחת וחשדנים (בנמיביה קצת פחות). לעומתם, השחורים  חייכנים, מסבירי פנים ושמחים. טוב, כנראה לא כולם. הם היו הכי נמוך שאפשר, עכשיו יש להם עתיד, מצבם משתפר – לא מיד, לא של כולם אבל האופק מבטיח, עם כל הבעיות שבדרך.

אגב, השמש שוב זורחת במזרח ושוקעת במערב. את המהלך שלה הם לא הצליחו לתקן – הוא צפוני. (אנחנו דרומית לקו המשווה J )

בינתיים הגעתי ללודריץ – בהגייה גרמנית , עיירת כורי יהלומים של סינדיקט "דה – בירס". באזור מפוזרים מכרות יהלומים צריך רק להתכופף – אני מוותר כי אין לי מקום לקחת.

שבת שלום חברים

——————————————————————————————————————————————————————-

כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שמורות לעודד ויטליס

——————————————————————————————————————————————————————–

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!