2 ביוני 2011 רכיבה תכליתית נוסח סקנדינביה. פרק 6
אוסלנו, אוסלך, אוסלה, אוסלי. אוסלו!
לא משנה כמה ניסינו להטות את השם. זה לא קיצר את הדרך במטר.
הצג את הוראות הגעה אל אוסלו, נורווגיה במפה גדולה יותר
והנה, שוב אנחנו פה בבוקרו של היום השישי למסע – וואוו איך שהזמן רץ לו…
לפני שעוזבים את מלאמו לטובת אוסלו, OSLO . החלטנו לצאת לסיור, ממונע כמובן בנמל מאלמו. הנמל נמצא במרחק 7 דקות רכיבה מהמלון. וכך יצאנו לדרכנו אחרי תדלוק הקיבה במטעמי הבוקר: דגנים, גבינות, דגים, נקניקים ושוקו חם כמובן…
מגיעים לנמל הענק ומתקדמים עד קו המים, ממש ליד שכונת מגורים. מימין לנו יש טיילת ושבילי אופניים והליכה כמקובל בערים מודרניות. ובכניסה, שלט מאיר עיניים עם אבנים עגולות חוסמות: בקיצור, הכניסה אסורה מלבד לאופניים ולהולכי רגל.
כמי שמוביל, החלטתי להכנס ולתרגל בראשי שיחת תירוצים, של תמימים עם מי שיעצור בנו…: "רגע, אדון שוטר, אנחנו לא מפה, אבל אופנוע הוא כמו אופניים (שני גלגלים, לא? ואפילו תנוחת הישיבה זהה… ) אז יש לו תוספת קלה של מנוע, באמת לא שמנו לב…והאבנים במרחק מספיק כדי שניתן יהיה לעבור ביניהן מזוודים. עכשיו שעת בוקר מוקדמת וכולם הולכים לעבודה" בקיצור, הבנתם! וכך החלטתי שעוברים בשביל הטיילת. מה אומר לכם, יש בזה משהו משכר וחד פעמי, לרכוב: אתה, האופנוע והים, כל כך קרוב ליד המים, הזכיר במשהו את דנמרק – חוף הים ברומו, זוכרים?
ראו את התמונות, הריח, החופש, והאופק – מי צריך יותר מזה….
באופק הגשר דרכו הגענו אמש למאלמו
את טקס תפילת הדרך של היום בחרנו לקיים בחוף הים ממש. מעין תשליך לצרות לא עלינו והתנקות ברסיסי הגלים שעלו מהים הרוגש (ושלא תחשבו שזו תמונה שחוזרת על עצמה, לכל תפילה בכל יום, יש את הניגון, ההטעמה, התמונה, המדינה והמסלול המיועד לה) "קור כלבים" בחוץ בשעת בוקר מוקדמת זו 08:30 – ראו את הכיפה העוטפת שחבש הרב הראשי… זאת ועוד, ברגע הקראת תפילת הדרך, הגיח לפתע ברבור לבן צחור, הצטרף למניין הדחוק שלנו וליווה סירת מטיילים סמוכה לו – מעניין מי שלח אותו דווקא אלינו ובשעת תפילת הדרך… אני לא מעודד אמונות תפלות, אבל זה משהו שאינו מזיק, נכון?
ביי ביי למאלמו. מחוף הים יצאנו ליום הרכיבה התכליתי והארוך הנוסף – הכוונה לאסוף תוספת נכבדה של כ- 600 ק"מ למניין מד האוץ שלנו.
עלינו על כביש 20 צפונה על רצועת החוף המערבית של שבדיה. פתחנו גז ועלינו לאוטוסטרדה דו ותלת מסלולית, כשתמרור מאיר עיניים מכוון למהירות הנסיעה (120 בעיגול אדום – הוא בגדר המלצה, איש לא זוחל במהירות הזאת למעט משאיות, אפילו אותנו עקפו לפעמים…).
רוכבים, רוכבים, רוכבים ועוד פעם רוכבים. בשאיפה לצלוח מספיק ק"מ על הבוקר כשאנחנו עדיין רעננים. מזג אויר קריר מקדם את פנינו ומדייק מאד עם המושג: "תנאים אידאליים לרכיבת אופנוע". עצירות מידי פעם לתדלוק (גם האופנוע חייב את משקה האנרגיה שלו…), מנוחה קלה וממשיכים הלאה לכיוון צפון, צפון מערב.
300 ק"מ עברו להם בנחת (כמו לרכוב לאילת מב"ש ועוד קצת…זה לא כזה נורא! ההיפך, נהיננו ואפילו מאד!). כמה כיף לראות על השלט – אוסלו 285 ק"מ! וליהנות מהמחשבה שחצי מהדרך כבר מאחרינו.
כשהים משמאל מצד מערב כל הדרך, החלו להכות בנו רוחות עזות שניסו להוריד אותנו לשוליים, כמו מתאבק סומו אימתני ובלתי נראה. עקיפת משאיות מטלטלת את הראש והקסדה – בהחלט תחושה לא נעימה.
הרכיבה הפכה לאגרסיבית מאד ואפילו דימתה אימון קשה בחדר כושר. האמת – די מתיש לרכוב כך, שעות על שעות ולמרחקים עצומים שכאלה. אבל איך אומרים: שועלים או לא, ממשיכים ושועטים קדימה.
ממש לפני אוסלו – כ-164 ק"מ, העייפות החלה להראות את אותותיה. סימנו אחד לשני שהגיע העת לעצור ולנוח. עצרנו במקום שנראה כמו חניון מנוחה בצד הדרך, אך לא היה שם זכר למשהו…(שולחנות, כיסאות, שירותים, קיוסק, משהו….) מסתבר, שזו תחנת אוטובוס עם מגרש חנייה לרכבים. שמבחינתנו שימש פתרון לעשות "ריסטָארט" למעט האנרגיה והכוחות שנותרו בנו להמשך הדרך צפונה. מבחינת אורי; כרגיל, שום דבר; שום מזרון מבטון, לא מפריע לו לסגור סוויץ' קומפלט. אכן, לאחר מעט מנוחה בשולי הכביש, הסתערנו שוב על הדרך צפונה.
את תועלת ההפסקה חשנו היטב, היא איפשרה לנו להרביץ את יתרת הדרך במכה אחת – עד למרכז אוסלו.
עכשיו שימו לב! בנורבגיה, אופנועים לא משלמים בכבישי אגרה. שוב.: לא משלמים בכבישי אגרה! נתון כלכלי חשוב – אין תשלומי אגרת כבישים לרוכבי אופנועים בנורבגיה, זוכרים את "השוד מאתמול" אז, פה זה לא קיים! כמה כיף לעבור ככה את המחסומים ללא תשלום ובהנפת יד לשלום. [אגב, גם ברוב מדינות דרום-אמריקה, אופנועים פטורים מאגרה! (יוני, העורך)]
חברים, עם ההגעה לאוסלו, עברנו לספרה 2, גדול מ- 2000 ק"מ על מד האוץ שלנו.
שולה (זוכרים… ?) מפשלת בפעם הראשונה בתוך העיר במציאת המלון. מה שמחייב אותנו להחנות את האופנועים ברחבת בית קפה, כשאורי הופקד על עמדת השמירה ומיכאל ואנוכי יוצאים רגלית, לחפש מלון. (סתם תזכורת: אנחנו אחרי 600 ק"מ רכיבת התגוששות בסגנון שבדי/נורבגי חופשי; מרוטים, סחוטים ומסמורטטים…)
אחרי כשעה של חיפושים, מצאנו מלון העומד בתקציב (נורבגיה- יקר בטירוף). המלון כולל חניית אופנועים תת קרקעית – בחינם! ארוחת בוקר לחדר! אינטרנט בחינם! וממוקם במרחק 10 דקות הליכה ממרכז העיר אוסלו.
האופנועים נקשרו זה לזה בחניון (ליתר ביטחון…), הושכבו לישון ואיתם גם אנחנו.
מחר מתוכנן לנו אפטר באוסלו. למנוחה פיסית והנאה מהעיר עצמה. אפשר לומר בבטחה שהרווחנו את המנוחה הזו ביושר.
ושוב, רוצה לסיים את הדיווח היומי בברכה חוזרת ליוני העורך שלנו, לנישואי טל בתו. מכולנו אורי, איציק ומיכאל כאן באוסלו; סופ"ש נעים.
נתראה מחר.
איציק.
———————————————————————————————————————-
ערך-יוני. כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שמורות לאיציק מיכאל ואורי
———————————————————————————————————————-
מאת: יוני · קטגוריות: אופנועים and הרפתקאות · יש 6 תגובות, הוסף תגובה
