מקפריסין לקפרי/טורקיה ומשם לקפדוקיה

אלעד ממשיך בדיווח – ואפשר לקרוא גם בבלוג האישי שלו כאן

יום שני – מגיעים לנמל בלימסול, אחרי עוד כמה "תלך תבוא" אנחנו מצליחים סוף סוף לשחרר את רחמים האופנוע ויוצאים בדהרה מהנמל .

היעד – גירנה בצד התורכי של קפריסין, כדי לקחת מעבורת לטורקיה .

בדרך אנחנו עוצרים כדי לקנות מגפיים חדשים בשבילי, אחרי שהישנים נקרעו , נכנסים לחנות של ציוד צבאי , ובין מדידה למדידה מתברר כי המוכר אירני. שני ישראלים ואירני בחנות מלאה כלי נשק.. איכשהו כשזה אחד על אחד זה תמיד נגמר יותר טוב מאיומים בהפצצות וחרמות..

בכל מקרה , משם תופסים אזימוט לגירנה (או קיריניה) ותוך בערך 45 דק' אנחנו בניקוסיה כדי לעבור לצד התורכי .

מלכוד 22 – בכניסה לקפריסין מגיעים מהצד היווני , מחתימים דרכון והכל טוב . בניקוסיה עוברים מהצד היווני לתורכי . היוונים לא מכירים בתורכים (אז אין חותמת יציאה בדרכון) והתורכים הקפריסאים לא מוכרים ע"י אף אחד אחר בעולם , אז אין להם מעמד חוקי של מדינה ולכן גם לא הם לא מחתימים את הדרכון אלא נייר קטן , קיצר – לא משנה מה עשינו לא הצלחנו לקבל חותמת יציאה מקפריסין . מצחיק לראות סכסוך אחר מהצד – זה נראה כל כך מיותר , בטח ככה אנחנו נראים לשאר העולם.

אחרי שיטוט קל בניקוסיה  מגיעים למעבר הגבול לצד התורכי , מבחינתם ה"גרין כארד" הוא לא ביטוח תקף , אז קונים ביטוח ב 20 יורו ונכנסים לצד התורכי .

תוך שניה – שינוי אוירה , תחושה שנכנסים למדינה מפותחת פחות , הכל נראה יותר פשוט ומתחיל להרגיש כמו טיול . פתאום אני קולט כמה קפריסין היוונית היתה ישראלית ורגילה , ולא הרגישה כמו יציאה מהמוכר והרגיל .

אחרי רכיבה קצרה מגיעים לגירנה, קונים כרטיסים למעבורת ושורפים את הזמן בארוחת צהרים והתעלפות באחד החופים .

22:00 עלייה למעבורת , קושרים את רחמים לאיזה עמוד ותופסים ספה באולם הנוסעים . אחרי לילה של שינה לא שינה עוגנים בטורקיה בנמל טשוקו ויוצאים לרכיבה לכיוון אזור קפדוקיה .

עצירה ראשונה להחלפת דולרים ללירה תורכית , יוליה הולכת לבנק , אני שומר על רחמים , 10 דקות מאוחר יותר אני כבר בחנות של יוסף (יוסוף) שותה תה שהוא הזמין מהחנות ליד , איתנו יושבים שני המוכרים של החנויות הסמוכות וכולנו מדברים בשפה הבינלאומית , תנועות ידיים, מילים מכל מיני שפות והרבה חיוכים . לא מתים פה על ישראל , אבל אין שנאה , בסוף לא יעזור אף סכסוך חילוקי דעות או פוליטיקה, כשאתה אחד על אחד אי אפשר להיות משהו אחר מבנאדם.

האפשרויות הן לקחת את הכבישים המהירים או לנוע בדרכים צדדיות , אנחנו מחליטים לנוע בדרך צדדית שחותכת את רכס הרי הטאורוס ומתחילים לנוע בדרך מפותלת שמטפסת אט אט מעלה בין כפרים ואזורים חקלאיים.הדבר הראשון שתופס אותי הוא ריח המדורה העולה מכל בית , כמו כל זיכרון מותנה תחושה , הריח הזה מעיף אותי ישר לטיול בדרום ובמרכז אמריקה ומחזיר אותי לחווית החופש המוחלט שהרגשתי אז . מאז ועד היום לא הצלחתי לשחזר את התחושה הזו בשלמותה , ככה"נ זה מה שמאבדים עם הגיל או אחרי כל חוויה ראשונית . בכל פעם שאני חוזר לאותה תחושה , אני מחזיק אותה כמה שיותר לפני שהיא חומקת שוב אל מחסני הזיכרון .

בשלב מסויים הבטן מתחילה לקרקר ואנחנו עוצרים באיזשהו כפר מול מסעדה מקומית שמולה בוער מנגל. בעלת המקום עומדת על המנגל וצולה בשר , בתוך המסעדה יושבים כמה מקומיים ביישנים , ואנחנו  אחרי שהצבענו על מה שאנחנו רוצים , מתיישבים בחוץ ומחכים עם קנקן מים קרים .

בינתיים האופנוע הופך לאטרקציה של בעל המכולת ממול שמסתובב סביבו ומסמן כל כמה שניות כמה שהוא מרוצה מהעניין . אני חושב על כמה רחוק אותו בעל מכולת מלעשות טיול על אופנוע בעולם בגלל מליון ואחת סיבות, וכמה משותפת ההתלהבות שלו ושלי מהרעיון ומהמכונה הזו.

האוכל מגיע ועושה אותנו מאושרים , אוכל אמיתי פשוט וטעים , הרחק ממסעדות התיירים המעייפות.ממשיכים לרכוב במעלה ההרים ואחרי חצי שעה אני מצביע על עננים שחורים קדימה בשמיים. יוליה אומרת שהם נראים כמו ענני גשם ואני צוחק. 10 דק' מאוחר יותר אנחנו תופסים מחסה מתחת למחסן נטוש בצד הדרך , רטובים קופאים מקור . אני כבר לא צוחק . מחליפים לבגדי חורף (אין חלפ"ס .. מה ? קיץ..) ומחכים שהגשם יחלש, באיזשהו שלב מצטרף אלינו איש זקן על שני גלגלים ואנחנו מנהלים שיחה שבה אף אחד לא מבין את השני אבל כולם מרוצים.הגשם נפסק ובהמשך יוצאת גם השמש, חמים ונעים. תוך כדי הרכיבה אנחנו מחליטים למשוך עוד קצת היום ורוכבים לכיוון "נידה" . בדרך עוצרים לתדלק, נגמרת לי הבטריה בטלפון ואין GPS. אני מסתכל על שקעי הטעינה שהתקנתי ומתעצבן על עצמי שעוד לא חיברתי אותם למצבר..

ממשיכים לרכוב עם מפה ועם לשאול אנשים בדרך. כל עצירה ושאלה מה הכיוון הופכת למופע מצחיק של שניים שלושה תורכים שמתווכחים בינם לבין עצמם על הכיוון הנכון. באחת הפעמים אפילו נעצר לידנו רכב , הנהג מסביר שהוא בעצמו רוכב ויש לו "ימאהה פייזר" ושואל מיוזמתו איך הוא יכול לעזור, בהמשך מוביל אותנו "באף" עד ליציאה אותה חיפשנו . אנשים טובים באמצע הדרך .

בערב מגיעים ל"נידה" אחרי 315 ק"מ של רכיבה, מוצאים מלון זול והולכים לחטוף משהו לאכול. בדרך חזרה משטרה ליד המלון, בעל המלון אומר שהכל בסדר ומלווה אותנו עד החדר.. לא דוחפים את האף והולכים לישון .

בוקר, קיפול זריז, היום רכיבה קצרה וקלה של 58 ק"מ בלבד.

שעתיים מאוחר יותר , אני בתוך שלולית בוץ , רחמים שוכב על הצד ויוליה בכלל על טרקטור שנותן לה טרמפ..

מה נהיה?

בבוקר כשהכנסתי את המסלול ל GPS באופן לא ברור אני מקבל הודעה שהמסלול הוא מסלול שיכול להשתנות ושאין אחריות על כך שהדרך אכן תקינה \ קיימת \  נמצאת על כדור הארץ .

אני מוחק את ההודעה כלאחר יד ומתייחס אליה כמו שאר הודעות כיסוי התחת שכל מי שעושה היום משהו, משחרר לאוויר רק כדי שלא יתבעו לו את החיים .

ובאמת אחרי כמה קילומטרים של רכיבה מדהימה, הדרך מתחילה להתחרבש עד לנק' בה כמה מקומיים מנפנפים לנו לחזור לאחור .סיגריות לחיצות ידיים ואז מסתבר שהדרך בהמשך חסומה. אחרי 5 דק' מגיע טרקטור ומהכיוון השני טרקטור נוסף  ומתחילים לעבוד על הדרך , יוליה עולה על הטרקטור כדי להוריד משקל ואני עוקף ליד הדרך .באחת השלוליות אני מהסס לשניה והופ – על הצד .

תאוריית ה"אופנוע 650 גג" מוכיחה את עצמה ואני מצליח להרים את רחמים עם השריר של הקריזה. אחרי חצי ק"מ יוליה יורדת מהטרקטור יבשה ונקייה , ואני נראה כמו סמרטוט רצפה ..תחנת דלק , דלק , טילון , ועוד פעם אנשים נחמדים , יושבים ביחד ומדברים עם כל מיני סימנים צורות ומילים בצהרים מגיעים לאיהלארה – אוכל טוב , מקלחת עם מים חמים או קרים (אין באמצע.. )מחר טיול בואדי איהלארה שאמור להיות אחד היפים אם לא ה…

לעוד מידע נא הכנסו לדף הפייס של אלעד כאן

—————————————————————————–

כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שמורות לאלעד לוי

—————————————————————————

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!    

לרכוב בחלום של משי

שמי אלעד לוי, יליד 1976, נולדתי וגדלתי בנס ציונה. בשנת 93' קניתי את האופנוע הראשון שלי.
מאז חליתי בקדחת הדו גלגלי ובצורה כזו או אחרת, תמיד ליווה אותי אופנוע בכל נקודה בחיי.
אחרי השירות הצבאי, כמו כל משוחרר טרי, יצאתי לטיול תרמילאים בדרום אמריקה, כבר בתחילת הטיול הבנתי שאני לא נמצא במקום שאני צריך להיות בו. באמצע הטיול חתכתי לטקסס ולאחר כמה חודשי עבודה ב"מובינג" רכשתי את ה-KLR שלי עימו חציתי את מרכז אמריקה.

בהמשך הגיעו טיולים נוספים באירופה בנפאל והודו, גם שם על אופנועים, אבל עדיין לא הרגשתי את הדבר האמיתי.
גבי בבלי כתב בזמנו את ספרו "ללא גבולות" וסיפר את סיפור מסעותיו בחבלי ארץ נידחים, הסיפורים הללו והיתוש המעצבן הכלוא בתוך הראש שלי לא עזבו אותי במנוחה.

אז הנה אני כאן היום, מתחיל את הצעדים הראשונים לקראת טיול שמתחיל כאן, אבל לא ברור היכן יסתיים
מושכים קלאצ' ומכניסים לראשון ..

הכנות לטיול
ההכנות לטיול מתחילות בעצם בשילוב של (איך לא) שלושה אלמנטים בסיסיים:
הגיון בריא – המרכיב החשוב ביותר. מי שמחליט לצאת לטיול אופנוע ארוך , כבר הריץ את התרחיש בראש מליון ואחת פעמים . למעשה עם מחשבה עמוקה ויסודית של איך הטיול אמור להיראות , אפשר להגיע לרמת הכנה טובה יחסית של הטיול .
נסיון אישי – ידע אישי מצטבר הוא מצרך יקר , ובסופו של דבר מעבר לתרומה שלו לתכנון הכללי, גם עוזר מאוד בפרטים הקטנים כמו למשל איזה מכנסי רכיבה לקחת, איך לסדר את הציוד, מה לא לקחת ואיך להימנע מכל מיני צרות בדרך.
נסיון וידע חיצוניים – אלמנט הכרחי לכל טיול, הידע הקיים בספרי טיולים ואתרי אינטרנט הוא אדיר, וניתן לשבת שעות וללקט מידע רב. מעבר לכך, ידע אישי של מטיילים שכבר עשו את הטיול לא יסולא בפז ומאפשר להימנע מתקלות אפשריות ולהכין מראש פתרונות לבעיות מוכרות שקיימות "בילט אין" במסלול – אני את שלי קיבלתי משיחה עם דורון קדמיאל שעזר לי רבות.
נעבור רגע לצד המעשי של ההכנות:

האופנוע :
איזה אופנוע לבחור ?
התשובה לא חד משמעית ואף פעם לא תהיה  לכל אופנוע יש בעד ונגד, יתרונות וחסרונות.
כללי האצבע שהנחו אותי בבחירת אופנוע לטיול היו כאלו:
מתאים לי מבחינה כלכלית (במילים פשוטות כזה שאני יכול להרשות לעצמי לקנות)
נפח סביב ה 600 סמ"ק (אני מאמין גדול באופנועים חד צילינדריים, בעלי נפח בינוני).
אמין (שזה אומר בלי הרבה אלקטרוניקה, מנוע פשוט ומוכח) .
יכולת נשיאת ציוד ורכיבה בצמד בחלק מהטיול.
יכולת שטח טובה.
מיכל דלק גדול.
מה יצא מכל זה ? ק.ט.מ אדוונצ'ר 640. לאופנוענים רבים נעמדו עכשיו השערות בגב ועלה סימן שאלה על סעיף האמינות, לא אשקר ואומר כי גם לי השאלה עלתה, אבל אחרי חפירות קיבלתי החלטה שזה האופנוע שהכי מתאים לי לטיול – נחיה ונראה.

מהן ההכנות שצריך לעשות לאופנוע?
טיפול רגיל.
החלפת כל מכלול שצריך החלפה בדגש על מיסבים, רפידות בלם , וחלקים נשחקים אחרים .
טיפול בבולמים – בדיקה ואם צריך שיפוץ .
בחירת ח"ח לאופנוע (כאלה שנצטרך! לא לקחת מוסך שלם על הגב – אין צורך), בגדול מדובר על פנימיות, ערכת תיקון פנצ'רים, פילטרים, דיסקיות וברגים, כבל קלאץ', ידית קלאץ'  נוריות, רפידות בלם.
כלי עבודה מתאימים לאופנוע (בדגש על מתאימים – גם פה לא לקחת סתם), וחומרים הכרחיים כמו איזוליבנד, אזיקונים, לוקטייט, RTV, חוטי חשמל, ברגים אומים ושמנים.
מיני קומפרסור – חוסך הרבה עצבים כשצריך.
מנעול וכיסוי לאופנוע.
מס' ל.ז לבן ממשרד הרישוי בחולון – בכל זאת, לא מתים עלינו בכל מקום ולא צריך לנפנף בזה

.
נשיאת הציוד:
שתי אפשרויות בגדול – תיקים רכים או מזוודות קשיחות.
אני מטייל עם מזוודות קשיחות מכיוון שכך נוח יותר לארגן ולאחסן את הציוד שגם נשמר טוב יותר. כמו כן הבלאי של המזוודות הקשיחות לרוב זניח לעומת התיקים הרכים. מה החיסרון? משקל, גודל, דורש תת שלדה מתאימה שתחזיק את המזוודות – למרבית האופנועים ניתן לרכוש במחיר גבוה להחריד את סט המזוודות – אני את שלי הכנתי במפעל אלומיניום בגווטמאלה ומאז הן משרתות אותי.
בנוסף לכך הוספתי תיק גדול אטום למים שיושב על הסבל האחורי ומכיל את הציוד הקל (בגדים וכו' ).
כמו כן תיק מיכל עם תא למפה.

יציאה מהארץ:
עד שיבוא השלום, כל אופנוע שיוצא מכאן יצטרך לעלות על טיסה או על מעבורת.
האופציה של מעבורת זולה פשוטה ומיידית יותר מטיסה, ולכן יותר הגיוני לצאת כך מהארץ בטח ליעדים אותם בחרתי לטיול .
בשורה התחתונה ונכון להיום – רק "רוזנפלד ספנות" מוציאה מעבורות מחיפה לקפריסין או יוון – אופנוע יעלה 400 יורו וכל נוסע 300 יורו נוספים (ליוון – שלושה ימים) לקפריסין תהיה העלות 250 לאופנוע ו250 לנוסע (לילה אחד)  תוסיפו על כל מיסי נמל של בערך 150 יורו לשני הצדדים.
כן, ניתן להמשיך מקפריסין לתורכיה, יש איזה עניין של החתמת יציאה בדרכון כאשר עוזבים את הצד התורכי של האי (כיוצאים משם התורכים לא מחתימים יציאה כי מבחינתם אתה כבר למעשה בתורכיה, כך שבדרכון יש חותמת כניסה בלי יציאה) אבל העניין פתיר בהתנהלות נכונה (שאלו את בעלי הנסיון..)
חובה להוציא ביטוח למדינות אירופה – "גרין קארד", אני עשיתי את הטעות ושילמתי לרוזנפלד ספנות הרבה יותר ממה שצריך, הכי טוב פשוט לפנות לחברות אירופאיות שעושות את הביטוח ולשלם להם פחות באופן משמעותי . חברה לדוגמא היא "ARISA ASSURANCES" .
ויזות ומעברי גבול:
חשוב להכין מראש את מה שניתן – כלומר בטיול אותו אני מתכנן יש צורך בויזה לקזחסטן (יש) אוזבקיסטן (בדרך – מחזיק אצבעות) ואזרביג'אן (שתונפק בגיאורגיה) .
להכין מראש את נק' המעבר בין המדינות – לא כל כביש הוא מעבר .
להבין כי מעברי גבול הן נק' מפגש של בירוקרטיה , חשדנות , בטחון ועומס – להגיע רגועים ולצאת רגועים – בסוף עוברים !
ציוד אישי :
כמו רשימת ציוד לכל טיול רגיל.
הדגשים הנוספים לטיול עם אופנוע הם:
ציוד רכיבה (לא להתפשר) .
מסמכים רלוונטיים: רשיון רכב בינלאומי (ממסי – מצ'וקמק ), רשיון נהיגה בין לאומי (ממסי, גם מצ'וקמק) .
ביגוד חם ונגד גשם.
יכולת נשיאת מים נוספת / דלק (תלוי באזורי הטיול).
משואת איכון (לא חובה – אני בחרתי לקחת "SPOT" שנותן איכון בלחיצה בכל מקום במסלול כולל לחצן SOS ).
ערכת בישול בשטח (בנזיניה הכי פשוט כך גם יש דלק כל הזמן, אני בחרתי לקחת את ה TRANJIA הותיקה שלי – כהליה).
אוהל זוגי.
והכי חשוב – להיות אופטימי! ההבדל בין אופטימי לפסימי הוא שאופטימי מקבל החלטה מושכלת ורץ על הביצוע מההתחלה ועד הסוף, הפסימי יעצור אחרי הצד הראשון ויתחיל לשאול את עצמו למה בכלל קיבל את ההחלטה מלכתחילה וכך לא יגיע רחוק. הפחד מניע אותנו גם ככה יותר מדי בחיים שלנו כישראלים וכבני אדם, זה המקום לשים אותו בצד (לא לבטלו לגמרי) ולתת בגז.

——————————————————————–

כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שמורות לאלעד לוי

——————————————————————-

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!