דורון מכיר אנשים והאופנוע מכיר מעבורות

דף הפייס של דורון כאן

אז מה היה לי עד עתה:

צפון יוון
אלבניה
מונטנגרו
קרואטיה
סלובניה
דולמיטים
אוסטריה
צכיה
גרמניה
עכשיו אני בגבול בין גרמניה לדנמרק לעלות על מעבורת
מקומות רבים ולמרות שאני מטייל בעולם ברוב המקומות המוזכרים לעיל ךא הייתי או הייתי ולו לרגע קו
בשבוע הבא מתחיל את נורבגיה
ממתינים במעבר

דנמרק
גובה ממינוס 15 עד לגובה 87.6 מ
שלווה אבל אני רוצה נורבגיה

אני יושב אצל nick papageorge
מארח אותי אצלו בביתו הצנוע ליד קופנהגן
ניק ליים מעניים התחיל בקניה יוון סליחה אנגליה סליחה דנמרק
בקייצר איש העולם הגדול, אנחנו יושבים במרפסת בקומה האחרונה שותים יין. ניק הכין עוף, אני פיטריות בשמנת, יין כבר אמרתי
בריזה של 19 מעלות… ניק בן 50 ספורטאי סופר דופר. בסוף שבוע הבא הוא הולך לשחות 21 קמ. משוגע כבר אמרתי?
היום הגענו ללגונה בקופנהגן, ניק וידידה שחו 8 קמ. כהכנה לסוף שבוע הבא.

אני הסתובבתי ופגשתי נשות סקטים מנבחרת קופנהגן. דברנו כולן היו משום מה מאד חמדות אלי.
הצטלמנו. היה כייף חזרתי לעיר. רדפתי אחרי בועות סבון בכיכר העיר

עכשיו עם ניק שותקים אחוות גברים
. יין מתנגן לו בכייף. עוד מעט ניק יוציא את העוף האני אביא את הפטריות. אני מעט מבושם. מחר הטיפול בשולץ
משם לכיוון העבורת לנורבגיה.
שיהיה לנו אחלה שבוע!

הנה הגעתי לטיפול 10000 .
בברלין פניתי למוסך אחד… המנהל בדק ביומן ואמר שעד תחילת ספטמבר הכול מלא. רכבתי למוסך השני ונאמר לי אותו הדבר…
כך באותו יום עשיתי טיול מוסכי ברלין בכולם קבלתי תשובה דומה… שיא העונה תחילת סםטמבר.
פאק מה עושים אני חייב טיפול כאן ועכשיו וגם אני באחריות…. לא עזרו התחנונים לא ההסבר שאני במסע. סדר זה סדר.
בצר לי פניתי לחבר ילדות שחיי כרגע באוסלו "תציל אותי תסדר לי טיפול!" אותו החבר פנה לחבר שלו שגר בקופנהגן והוא סידר לי טיפול היום.
בדרך הרווחתי גם את אותו אדם כחבר… עכשיו אני כאן במוסך, נראה כמו קופת חולים רק בלי הריח.
הדרך מקופנהגן לכאן חוצה כפרים מהירות 50 קמש וכולם נוסעמם כחוק. מימין הים הבלטי.. ריחות ים חזקים ועכשיו אני במוסך
מנסה לעביר שעתים שלוש הנעימים

לא ראיתי את בת הים הקטנה….מה תעשו לי????
לא ישנתי טוב הלילה כי הצואר שלי מתוח מכאב שריר… רכבתי לטיפול ומשם שם פעמי לצפון דנאמרק ממש במקום שנוגע בנורבגיה…לקחת מחר מעבורת כי היום הכול היה מלא…
רכיבה של כ 461 קמ בנוסף לרכיבה למוסך סה"כ כ 543.67 ק"מ לערך…
החלטתי לרכוב באוטוסטרדה כי כאן בדנמרק בכבישים הצדדים המהירות מוגבלת לחמישים ומשום מה כולם לא עוברים את המהירות הזו.
הייתי עייף הרגשתי רדום. הנה ראיתי איזור של מסעדות סטיתי לשם, מחנה את האופנוע תופס עץ עם צל…שם את ארגז המיכל ומבלי להוריד את הקסדה בום טרח נרדם לחצי שעה.
קמתי עוגה קפה…כמובן יקר כ 8 יורו … אתנחתא ועוד רגע קט ממשך לגמוע 249.41 קמ לערך לחווה שהוקמה בתחילת 1800…
צ'או!

כאמור היום רכבתי הרבה שלא כהרגלי רכבתי מעל 500 קמ. בדרך הרגשתי עייפות אז בתחנת עצירה תפסתי עץ עם צל ודשא ונרדמתי עם הקסדה על הראש.
הנה קמתי, קפה – אדם חדש בדרכים… אני ממש במגע יד מהמקום הכי צפוני בדנמרק… מחר אגיע לשם ולקראת הערב אגיע למעבורת לנורבגיה. בין הלילה למחר הגעתי לחווה שנמצאת אי שם בשום מקום קרוב למקום הכי צפוני בדנמרק.

לפי הנאמר היא הוקמה בשנת העליה הראשונה בכול אופן איזה מקום מקסים מקסים. מחר לבני הבכור יום הולדת 4/8/84 או לפי הספירה האמרקאית…

המון אושר אהבה וחלומות שחלקן מי יתן ותגשים השנה
Laor ben shimon
8/4/84

אתמול עליתי למעבורת מדנמרק לברגן. היציאה הייתה בשעה שמונה בערב אבל אני הקדמתי והגעתי בשעה 17:33 חשבתי לעלות על המעבורת ולהתרווח.
המעבורת הגעה בשעה 19:36 ועד אז אני ועוד 7 רוכבי אופנוע עמדנו מחוץ לשער עם גשם שוטף. מזל שאנחנו אופנועיסטים ומצוידים היטב לגשם. איתנו היו גם שני בחורים צעירים עם 2 קייקים. הם מתכוונים לחתור כ 1008 קמ ובדרך לישון באוהל ולצלות דגים שיתפסו בים.
וואו ואני חשבתי שאני נועז..? מסביבנו היו הרבה קרוונים. אז נגשתי ל 4 מהם והצעתי להם עסקה 5 יורו בשביל שינה לחצי שעה ו 3.4 יורו בשביל קפה.
משום מה כולם צחקו כולל חברי האופנועסטים. אני כולה רציתי להניח את הראש על כרית ולנוח.

טוב חזרתי לחבורת האופנועסטים רובם מעל גיל 52 חלקם נוסעים לנורטקאפ אבל במשך 3 שבועות . לאט אבל בטוח ולאפשר לראות את הנוף.
בלילה חזרתי לטירונות. שלמתי בגין כיסא טיסה אבל מהר מאד יצאתי מהחדר המחניק והמרעיש ותפסתי פינת שטיח.

פרסתי שק שינה ונרדמתי עד השעה 7:21 בבוקר. צחצוח שינים סידור שק השינה ואז הבטתי החוצה וזה המראה שראיתי
אוי כמה אני מתרגש להגיע לברגן ולהתחיל את הטיול שלי בנורבגיה
קבלתי אזהרת מסע… שאצל הנורבגים חייבים לרכוב במהירות החוקית ולא… בום בום! 100 יורו קנס.
אני אבלה ולקח לי מעל 7000 קמ לגלות את נפלאות הקרוז קונטרול באופנוע שלי. זה לא שלא ידעתי שהוא קיים רק לא ידעתי להפעיל אותו. אבלה כבר אמרתי?
אתמול עשיתי טיפול 10,000 ושם הסבירו לי איך פועל הקרוז קונטרול ומאז אני לא מפסיק להתפעל ממנו.
מקווה שבנורבגיה אפעיל אותו כדי לא לעבור על המהירות ולשלם קנס.
שלשום הצטרף חבר חדש לצוות

אני

plonker
שולץ
הובר חוכם
ועכשיו יש גם את
שלפשטונדה.
הנה הסיפור
שלשום הייתי עם ניק החבר החדש שלי מקופנהגן
הוא הלך לשחות 8 קמ במים קפואים
קוקריקו אמרתי לו, בכלל ניק השבוע הולך לשחות 21 קמ וזה אפילו קוקריקו יותר גדול
טוב לא משנה הסיפור הוא אחר.
שפגשתי את הנס שגם שחה אבל רק 3 קמ
טוב למה אני מסיט את הסיפור לשחייה.
בקייצר הנס פגש אותי בחניה ועיניו נצצו שראה את האופנוע שלי שעמד ליד שלו. ישר הוא אמר ששמו הנס ולפני כשבועים נסע לנורדקאפ 10 ימים
שאלתי כמה קמ זה?
הנס ענה מעל 5000 קמ
אמרתי "הנס אתה קוקריקו רכבת מהר ולא ראית דבר"
הנס צחקק במבוכה ואמר "דורון אתה צודק לעולם לא אעשה רכיבה שכזו שוב"
בין לבין, הבחנתי במשהו מוזר על כיסא האופנוע ומיד שאלתי מה זה
הנס ענה שזה נותן נוחות וכמעט נרדמים בגללו
התישבתי ואכן המושב הנוסף שמורכב מבלונים מתנפחים נותן תחושה מעולה.
חיש קט אתמול קניתי אותו.
ו…
בדרך מרוב נוחות נעימה כמעט ונרדמתי. מאז החלטתי ששמו צריך להיות שלאפשטונדה וכך היה. אחלה מושב להתפנק בדרכים ששל נורבגיה
אני יושב עם דניאל ובעלה פרנסואה. הוא רופא היא כמובן אחות, אחוות רוכבים שנלחמו יחד בעמידה איתנה מול גשם זלעפות.
עוד כשעתים מעגנים את האוניה בברגן וכולי התרגשות מענגת
וואו זה מהפנט השייט הזה לנורבגיה ועוד לא רכבתי כלל
ועוד פחות מחצי שעה בברגן. איזו ציפיה מענגת!

אתמול בצהריים הגעתי לברגן שבנורבגיה.
השייט היה מדהים כאילו מלון צף שהמראות מתחלפים כול הזמן.
בתים על קצה הצוק
יחטיגידם נפלא.
הגעתי להוסטל…כי יקר כאן אש. אחר כך רכבתי לאטרקציות של העיר.
לא יודע למה כל הזמן התנפלו אלי נשות המזרח.

היה מענג, אחר כך חזרתי לאכסניה לבד.
אכסניה מיוחדת
יושבים כ 10 זרים ממדינות שונות ומתחילים לנהל דיאלוגים אלו ואחרים.
אחרי השעה 11 הלכתי לישון
מולי ישנה עלמת חן מבוגרת עם פרצוף חמוץ…
6 בחדר. שתבינו איזה מלון יוקרה קבלנו.. שלמנו מעל 50 יורו כול אחד כלומר חדר עולה מעל 300 יורו. שווה לא?
בקייצר חוויה. עכשיו אני מכין ארוחת בוקר בשקט כי רבים עדין ישנים מהוללות הליל
בדרך לדרך האטלנטית

אתמול הייתה לי רכיבה לא פשוטה. מעל 451 קמ בדרכים הצרות של נורבגיה. כנאמר מהירות מקסימלית 80 וחסר באם תעבור אותה. אין הגיון כביש פתוח לחלוטין מקס 50 .
3 מעבורות כי הכביש נגמר ואחרי כ 11 שעות הגעתי סחוט להוסטל…הפעם חדר לבד. אנשים שבדרך…
אני עולה על המעבורת האחרונה לעיר molde שם הזמנתי חדר. מגיע הכרטיסן אני שואל כמה עולה. עונה הכרטיסן 74 קרונות נורבגיות. כ 9 יורו לסבר את העיניים.
אני מגיב וואו יקר מאד.
הכרטיסן מביט בי מביט בשולץ ושואל מהיכן אני? עניתי מישראל. או אז הכרטיסן אמר לי
"על תגלה לאף אחד אבל אתה לא צריך לשלם בגין המעבורת". הוא הלך. לא שאלתי למה לא שאלתי מוצא
אמרתי חרישת בתדהמה תודה
וזהו סיפור קטן שבדרך…

———————————————————————————————

כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שמורות לדורון בן שמעון

——————————————————————————————–

 

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!    

דורון, שולצי והובר חוכם ממשיכים בצפון איטליה

 

אז אמרתי להם לקפוץ… לפי התנועה כנראה שהבינו את המשמעות….
מחר מתחיל את המסע שלי לצפון איטליה. כלומר לדולמיטים

חלק מהחוויה זה לתכנן את הטיול של המחר.
לא בהכרח שאני העמוד בכול פסיק וברור שגם לא העמוד עד קוצו של היוד
תכנון בשקיקה שזה גם מגרה את הדמיון מחר יום חדש איטליה הנה אני בא…. ראו הוזהרתם

בדרכים צדדיות של אירופה – אסרתי על ה gps לכוון אותי בדרכים הראשיות.
רק בדרכים השקופות שבמפה

יומני היקר בוקר אור
אתמול היה יום משגע מבחינת רכיבה. התחלנו בסלובניה אני ושולץ (האופנוע שלי). הבוקר התחיל קריר 18 מעלות ואז הגשם התחיל לרדת
בהמשך שולץ ואני חצינו לאיטליה ושוב עברנו לסלובניה. הטמפרטורה התחילה לעלות הגיעה שוב ל 32 מעלות
לא אהבתי את זה אז התחלתי לטפס להרים הנישאים אל על. דרכים צדדיות כאמור
הרים נישאים עמקים צרים ועמוקים וגם צבעי הפסטל והכרמים ושדות החמניות ועצי הזית כאילו עמק דותן אבל לא באמת.
בתים ישנים שעושים לי טוב לנשמה וצובעים את הנוף בצבעים של ציור. התחלתי לשיר שירי יודל בתוך הקסדה ומרוב אושר לא הבחנתי בזיוףהטמפרטורה שוב 32 מעלות יחטיגידם .
בורח ממנה ופונה להרים חוצה שוב לאיטליה מסלובניה.
הנוף ממשיך להיות דומה, טירולי כזה למי שמכיר, פרחים אדומים באדניות חלונות פתוחים לרווחה ווילון לבן לרוב.
מחייך ותוהה מה ההבדל בין סלובניה לאיטליה..?
כרגע ההבדל העיקרי בין סלובניה ואיטליה ש… בסלובניה בכול מקום יש רשת אינטרנט ואילו באיטליה לא. אני מתלבט הבוקר באם למשוך לאגמים ומשם להרי הדולמיטים או ישר להגיע למלכת ההרים שכאן…
טוב הגיע זמן ארוחת בוקר איטלקית. בטח קפה וקורוסון. מה שבטוח הקפה יהיה טעים
הקפה אכן היה איטלקי לאללה
יחטיגידם אחלה קפה בצימר

אז יאד גדם
ראיתי בשולי היער חניון למשאיות, אז עשיתי סיבוב פרסה
והנה אני רואה זוג אופנועים
עוצר לי גם הזוג יושב וישר שואל אותי מהיכן אני
עניתי ישר מהיכן אתם
כולנו.
הם מהולנד
אני מישראל
וככה הגשם בחוץ היער מקיף אותנו ישבנו מעל כשעה לספר סיפורי אופנועים
לבסוף הגבר אמר לי אני רוצה לשלם על הקפה שלך
אז הסכמתי בענווה

אז מי אנחנו?
אני דורון יש שמכירים אותי כ'plonker
האופנוע שלי gs1200 bmw אדום
שמו שולץ
שאני כועס עליו (וזה קורה לי לא מעט שהוא משתולל בחוסר זהירות) אני נובח אליו קצרות שולץ ושולץ מבין את הנזיפה
שאני עליז ושמח אתו או אז שמו שולצי
יש לנו שותף נוסף – תוכנת ניווט gps של גרמין בשיתוף bmw
שמו הובר חוכם
כי לפעמים הוא מחליט לקחת פיקוד ולהוביל אותי בדרכים מאד בעיתיות
הנה הסיפור הבא: אני בקרואטיה בדרכי לסלובניה, עוצר בבית קפה שמשקיף על נוף פוגש זוג מבלגיה האיש מביט בערגה באופנוע שלי.
מסתבר שיש לו אופנוע דומה בבית
משוחחים על אה ודה ואז נפרדים בחיןך ואפילו חיבוק. אני מכניס את מעבר הגבול להובר חוכם..והוא מצביע על המסלול
מבלי משים אני שואל את בעל בית הקפה היכן הגבול והוא מצביע בכיוון ההפוך.
אני מראה לו את מה שהיבר חוכם הראה
הוא קורא לעוד שני מקומיים להתיעצות
מלמולים ואני רואה את אי הנחת שלהם
מתחילים לגלגל את המסלול אומרים כן אבל אני רואה הרבה אי נחת.
טוב אני מחליט שיותר עדיף להסתמך על הובר חוכם ולא על המקומיים…כי מה הם מבינים.
נפרד לשלום
מתניע ויוצא לדרכי. דרך צרה נוף קסום. ישר אני חושב בליבי מה המקומים מבינים…
ממשיך בצהלה. הכביש מהפך צר יותר ואז מתחיל להפך לתלות יותר
טוב זה נחמד זה מענין שווה
או אז מתחילים פיתולים ופיתולים והכביש צר והכביש בשיפוע יחטיבידמי…
או אז אני מתחיל להבין את אי נחת של המקןמיים. אין בררה חייב להמשיך כי לא ניתן בשיפוע ובכביש הצר להסתובב…
כך אני יורד בפחד אימים. כול סיבוב מברך את הגומל ומקלל נמרצות את הובר חוכם שרצה לחסוך לי 4 קמ בדרכים
סוף סוף נגמרה דרך הסיוט. עצרתי את האופנוע לאיזה 10 דקות להירגע
היה כייף באמת הייה חוויה שברגע שלא קרה כלום היה נהדר
בקלות זה היה יכול חהסתיים אחרת. הוא שאמרתי הובר חוכם הצוקריה שלי
אז זהו הנה אני שולצי והובר חוכם מתכוננים לעוד יום של מסע

—————————————————————————————————

כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שמורות לדורון בן שמעון

————————————————————————————————

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!