הרפתקה דוט קום

18 באוגוסט 2019 עמית ניב ונמרוד שדות עושים את דרך המשי-2

טורקיה
"אנשים טובים באמצע הדרך.." 

בתמונות נמצאים מספר אנשים שפתחו בשבילנו את דלתותיהם בנתינה, שניהם מכפרים שונים שהמרחק ביניהם הוא בערך 4 פעמים מדינת ישראל. את ג'וסף (הגברבר נטול החולצה)

הכרנו כאשר התברברנו מעט בדרך למציאת נקודה למנוחה וקפה באזור הכפר yaras. נכנסנו לשטח במטרה למצוא נקודה פסטורלית ונעצרנו ברחוב כורכר שמסתיים בנקודה ללא מוצא שהיא מסתבר – הייתה החניה של ג'וזף. תוך כדי שאנחנו מנסים להבין כיצד מנווטים את עצמינו מחדש, יוצא אלינו ג'וזף, בחור שחום ללא חולצה, מכנס קצר, כפכפים וכובע עם מעט קרעים על הראש, שואל אותנו בחצי טורקית חצי אנגלית מה אנחנו מחפשים.. מכל מה שאמרנו הוא הבין מילה אחת : "קפה".. מיד הכניס אותנו לביתו, הושיב אותנו, והוא ואישתו הגישו לנו תפוזים, דודבדבנים, 2 בקבוקי מים קפואים ובמשך 15 דקות גם בישול לנו קפה. אומרים שהרבה מהדיבור נעשה דרך העיניים, וואלה אני מוכרח לציין ש90% ממה שהוא אמר לא הבנו אבל איכשהו הצלחנו לנהל שיחה של 45 דק. הוא הסביר לנו כיצד הכי נכון להמשיך את הדרך, הזהיר אותנו ממשטרות והפציר בנו לשמור על עצמינו, הסתכל עליי כשאנחנו כבר עם מנועים רועשים בדרך החוצה, ואמר לי : Amit! You be careful there במבט שלו ומעט דואג..


הבחור השני, זקן יותר עם כתם בשפם שמו בירול, פגשנו אותו בכפר yusufeli שממוקם מתחת לרכס הקצ'קר, בתוכו עובר נחל הוא בשונה מג'וזף ידע אנגלית מצוין ואפילו מספר מילים בעברית.
הוא סיפר לנו שבעבר הכפר היה מלא בתיירים ישראלים, חלקם ראו ביוסופלי נקודת מעבר בדרך לעלייה לפסגת הקצ'קר וחלקם ראו בו ממש ככפר נופש. הוא ציין שראפטינג ושאר פעילויות סביב הנחל למשפחות וקבוצות אחרות היו אחד ממוקדי הפרנסה הגדולים של הכפר, והיום? כלום.
הזוי היה לדמיין את הכפר השומם הזה מלא באווירה תיירותית, מלא בחיים, כי כעת היה נראה שאם לא יספרו לאנשים שם איזה יום היום, הם פשוט לא ידעו.
קצת היה עצוב גם ממש לשמוע ולהבין שבגלל בעיות פוליטיקה ומהלכים מדיניים, האנשים הפשוטים בקצה – אכלו אותה..
רצינו לעלות ל רכס הקצ'קר אך מזג האוויר היה אכזרי מידי, רצינו לראות את האגם דניז גולו שמתחת לפסגה אך גם לשם עדיין מוקדם להגיע.. לבסוף אחרי קפה של בוקר סגרנו עם בירול שנתראה בעוד מספר שנים והוא שלח אותנו לדרכינו.
טורקיה.. היית אחלה חמודה, אינסופית, מגוונת ומאתגרת, אין ספק שאבוא לביקור חוזר.
😎

אז היינו במספר מוקדים לא נורמליים שאציין :

1. פמוקלה – תל טבעי (בצבע לבן) שמכיל מעיינות חמים שנוצרו מפעילות טקטונית באזור.

2. קפדוקיה – חבל ארץ מדהים שמכיל בתוכו צורות סלע שנוצרו עקב פעילות געשית באזור, אפשר גם לשלם 200 יורו ולעוף שם בכדור פורח בזריחה, (200 יורו זה בערך חצי מכל מה שיש לנו אז לא עשינו את זה), אפשר לראות שם אנשים שעדיין גרים בתוך הסלעים (הבולבולים הענקיים) שזה לחלוטין מטורף.

3. נחל פרת והdark canyon – את השביל בקניון אפשר לעשות גם עם רכב פרטי. זו בעצם דרך שבה עוברים בתוך השלוחות שנפגשות עם מי הנחל, נוסעים בתוך מנהרות חצובות כשנחל והקניון מקיפים אותך לכל אורך המסלול.

4. נחל צ'ורו ורכס הקצ'קר – גם קטע קניוני מדהים, בעת הנסיעה אתה מרגיש כמו גרגר חול, הרים צבעוניים עם מינרלים שונים, לפסגת הקצ'קר לא הגענו עקב מז"א.. אך נראה שזה טראק מדהים, יש האומרים שהנוף מהפסגה הוא היפה שראו אי פעם..

עברנו לגיאורגיה, שעתיים של חום, מסמכים, החלפת כסף וסים קארד במעבר גבול,
נחנו קצת בבטומי ומחר ממשיכים לעבר מסטייה 👌, נעדכן.
שבת שלום לכולם, וחצ'פורי זה מאוד טעים, מספיק להזמין אחד בשביל שניים.

———————–

כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שמורות לעמית ניב ונמרוד שדות

—————————

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!    

7 באוגוסט 2015 דורון בדרך לנורדקאפ כתבה 10

דורון מכיר אנשים והאופנוע מכיר מעבורות

11792056_1643203299296833_8481784148667928917_o.jpg

דף הפייס של דורון כאן

אז מה היה לי עד עתה:

צפון יוון
אלבניה
מונטנגרו
קרואטיה
סלובניה
דולמיטים
אוסטריה
צכיה
גרמניה
עכשיו אני בגבול בין גרמניה לדנמרק לעלות על מעבורת
מקומות רבים ולמרות שאני מטייל בעולם ברוב המקומות המוזכרים לעיל ךא הייתי או הייתי ולו לרגע קו
בשבוע הבא מתחיל את נורבגיה
ממתינים במעבר

דנמרק
גובה ממינוס 15 עד לגובה 87.6 מ
שלווה אבל אני רוצה נורבגיה

אני יושב אצל nick papageorge
מארח אותי אצלו בביתו הצנוע ליד קופנהגן
ניק ליים מעניים התחיל בקניה יוון סליחה אנגליה סליחה דנמרק
בקייצר איש העולם הגדול, אנחנו יושבים במרפסת בקומה האחרונה שותים יין. ניק הכין עוף, אני פיטריות בשמנת, יין כבר אמרתי
בריזה של 19 מעלות… ניק בן 50 ספורטאי סופר דופר. בסוף שבוע הבא הוא הולך לשחות 21 קמ. משוגע כבר אמרתי?
היום הגענו ללגונה בקופנהגן, ניק וידידה שחו 8 קמ. כהכנה לסוף שבוע הבא.

אני הסתובבתי ופגשתי נשות סקטים מנבחרת קופנהגן. דברנו כולן היו משום מה מאד חמדות אלי.
הצטלמנו. היה כייף חזרתי לעיר. רדפתי אחרי בועות סבון בכיכר העיר

11265034_1643203042630192_7305644677213504838_n.jpg
עכשיו עם ניק שותקים אחוות גברים
. יין מתנגן לו בכייף. עוד מעט ניק יוציא את העוף האני אביא את הפטריות. אני מעט מבושם. מחר הטיפול בשולץ
משם לכיוון העבורת לנורבגיה.
שיהיה לנו אחלה שבוע!

הנה הגעתי לטיפול 10000 .
בברלין פניתי למוסך אחד… המנהל בדק ביומן ואמר שעד תחילת ספטמבר הכול מלא. רכבתי למוסך השני ונאמר לי אותו הדבר…
כך באותו יום עשיתי טיול מוסכי ברלין בכולם קבלתי תשובה דומה… שיא העונה תחילת סםטמבר.
פאק מה עושים אני חייב טיפול כאן ועכשיו וגם אני באחריות…. לא עזרו התחנונים לא ההסבר שאני במסע. סדר זה סדר.
בצר לי פניתי לחבר ילדות שחיי כרגע באוסלו "תציל אותי תסדר לי טיפול!" אותו החבר פנה לחבר שלו שגר בקופנהגן והוא סידר לי טיפול היום.
בדרך הרווחתי גם את אותו אדם כחבר… עכשיו אני כאן במוסך, נראה כמו קופת חולים רק בלי הריח.
הדרך מקופנהגן לכאן חוצה כפרים מהירות 50 קמש וכולם נוסעמם כחוק. מימין הים הבלטי.. ריחות ים חזקים ועכשיו אני במוסך
מנסה לעביר שעתים שלוש הנעימים

11828542_1643527085931121_4136265787532634100_n.jpg

לא ראיתי את בת הים הקטנה….מה תעשו לי????
לא ישנתי טוב הלילה כי הצואר שלי מתוח מכאב שריר… רכבתי לטיפול ומשם שם פעמי לצפון דנאמרק ממש במקום שנוגע בנורבגיה…לקחת מחר מעבורת כי היום הכול היה מלא…
רכיבה של כ 461 קמ בנוסף לרכיבה למוסך סה"כ כ 543.67 ק"מ לערך…
החלטתי לרכוב באוטוסטרדה כי כאן בדנמרק בכבישים הצדדים המהירות מוגבלת לחמישים ומשום מה כולם לא עוברים את המהירות הזו.
הייתי עייף הרגשתי רדום. הנה ראיתי איזור של מסעדות סטיתי לשם, מחנה את האופנוע תופס עץ עם צל…שם את ארגז המיכל ומבלי להוריד את הקסדה בום טרח נרדם לחצי שעה.
קמתי עוגה קפה…כמובן יקר כ 8 יורו … אתנחתא ועוד רגע קט ממשך לגמוע 249.41 קמ לערך לחווה שהוקמה בתחילת 1800…
צ'או!

כאמור היום רכבתי הרבה שלא כהרגלי רכבתי מעל 500 קמ. בדרך הרגשתי עייפות אז בתחנת עצירה תפסתי עץ עם צל ודשא ונרדמתי עם הקסדה על הראש.
הנה קמתי, קפה – אדם חדש בדרכים… אני ממש במגע יד מהמקום הכי צפוני בדנמרק… מחר אגיע לשם ולקראת הערב אגיע למעבורת לנורבגיה. בין הלילה למחר הגעתי לחווה שנמצאת אי שם בשום מקום קרוב למקום הכי צפוני בדנמרק.

11822283_1643595672590929_6024076949800829940_n.jpg

לפי הנאמר היא הוקמה בשנת העליה הראשונה בכול אופן איזה מקום מקסים מקסים. מחר לבני הבכור יום הולדת 4/8/84 או לפי הספירה האמרקאית…

המון אושר אהבה וחלומות שחלקן מי יתן ותגשים השנה
Laor ben shimon
8/4/84

אתמול עליתי למעבורת מדנמרק לברגן. היציאה הייתה בשעה שמונה בערב אבל אני הקדמתי והגעתי בשעה 17:33 חשבתי לעלות על המעבורת ולהתרווח.
המעבורת הגעה בשעה 19:36 ועד אז אני ועוד 7 רוכבי אופנוע עמדנו מחוץ לשער עם גשם שוטף. מזל שאנחנו אופנועיסטים ומצוידים היטב לגשם. איתנו היו גם שני בחורים צעירים עם 2 קייקים. הם מתכוונים לחתור כ 1008 קמ ובדרך לישון באוהל ולצלות דגים שיתפסו בים.
וואו ואני חשבתי שאני נועז..? מסביבנו היו הרבה קרוונים. אז נגשתי ל 4 מהם והצעתי להם עסקה 5 יורו בשביל שינה לחצי שעה ו 3.4 יורו בשביל קפה.
משום מה כולם צחקו כולל חברי האופנועסטים. אני כולה רציתי להניח את הראש על כרית ולנוח.

11822853_1643595682590928_990423467724705202_n.jpg
טוב חזרתי לחבורת האופנועסטים רובם מעל גיל 52 חלקם נוסעים לנורטקאפ אבל במשך 3 שבועות . לאט אבל בטוח ולאפשר לראות את הנוף.
בלילה חזרתי לטירונות. שלמתי בגין כיסא טיסה אבל מהר מאד יצאתי מהחדר המחניק והמרעיש ותפסתי פינת שטיח.

פרסתי שק שינה ונרדמתי עד השעה 7:21 בבוקר. צחצוח שינים סידור שק השינה ואז הבטתי החוצה וזה המראה שראיתי
אוי כמה אני מתרגש להגיע לברגן ולהתחיל את הטיול שלי בנורבגיה
קבלתי אזהרת מסע… שאצל הנורבגים חייבים לרכוב במהירות החוקית ולא… בום בום! 100 יורו קנס.
אני אבלה ולקח לי מעל 7000 קמ לגלות את נפלאות הקרוז קונטרול באופנוע שלי. זה לא שלא ידעתי שהוא קיים רק לא ידעתי להפעיל אותו. אבלה כבר אמרתי?
אתמול עשיתי טיפול 10,000 ושם הסבירו לי איך פועל הקרוז קונטרול ומאז אני לא מפסיק להתפעל ממנו.
מקווה שבנורבגיה אפעיל אותו כדי לא לעבור על המהירות ולשלם קנס.
שלשום הצטרף חבר חדש לצוות

אני

plonker
שולץ
הובר חוכם
ועכשיו יש גם את
שלפשטונדה.
הנה הסיפור
שלשום הייתי עם ניק החבר החדש שלי מקופנהגן
הוא הלך לשחות 8 קמ במים קפואים
קוקריקו אמרתי לו, בכלל ניק השבוע הולך לשחות 21 קמ וזה אפילו קוקריקו יותר גדול
טוב לא משנה הסיפור הוא אחר.
שפגשתי את הנס שגם שחה אבל רק 3 קמ
טוב למה אני מסיט את הסיפור לשחייה.
בקייצר הנס פגש אותי בחניה ועיניו נצצו שראה את האופנוע שלי שעמד ליד שלו. ישר הוא אמר ששמו הנס ולפני כשבועים נסע לנורדקאפ 10 ימים
שאלתי כמה קמ זה?
הנס ענה מעל 5000 קמ
אמרתי "הנס אתה קוקריקו רכבת מהר ולא ראית דבר"
הנס צחקק במבוכה ואמר "דורון אתה צודק לעולם לא אעשה רכיבה שכזו שוב"
בין לבין, הבחנתי במשהו מוזר על כיסא האופנוע ומיד שאלתי מה זה
הנס ענה שזה נותן נוחות וכמעט נרדמים בגללו
התישבתי ואכן המושב הנוסף שמורכב מבלונים מתנפחים נותן תחושה מעולה.
חיש קט אתמול קניתי אותו.
ו…
בדרך מרוב נוחות נעימה כמעט ונרדמתי. מאז החלטתי ששמו צריך להיות שלאפשטונדה וכך היה. אחלה מושב להתפנק בדרכים ששל נורבגיה
אני יושב עם דניאל ובעלה פרנסואה. הוא רופא היא כמובן אחות, אחוות רוכבים שנלחמו יחד בעמידה איתנה מול גשם זלעפות.
עוד כשעתים מעגנים את האוניה בברגן וכולי התרגשות מענגת
וואו זה מהפנט השייט הזה לנורבגיה ועוד לא רכבתי כלל
ועוד פחות מחצי שעה בברגן. איזו ציפיה מענגת!

11813277_1644090005874829_7348201732504580805_n.jpg

אתמול בצהריים הגעתי לברגן שבנורבגיה.
השייט היה מדהים כאילו מלון צף שהמראות מתחלפים כול הזמן.
בתים על קצה הצוק
יחטיגידם נפלא.
הגעתי להוסטל…כי יקר כאן אש. אחר כך רכבתי לאטרקציות של העיר.
לא יודע למה כל הזמן התנפלו אלי נשות המזרח.

היה מענג, אחר כך חזרתי לאכסניה לבד.
אכסניה מיוחדת
יושבים כ 10 זרים ממדינות שונות ומתחילים לנהל דיאלוגים אלו ואחרים.
אחרי השעה 11 הלכתי לישון
מולי ישנה עלמת חן מבוגרת עם פרצוף חמוץ…
6 בחדר. שתבינו איזה מלון יוקרה קבלנו.. שלמנו מעל 50 יורו כול אחד כלומר חדר עולה מעל 300 יורו. שווה לא?
בקייצר חוויה. עכשיו אני מכין ארוחת בוקר בשקט כי רבים עדין ישנים מהוללות הליל
בדרך לדרך האטלנטית

אתמול הייתה לי רכיבה לא פשוטה. מעל 451 קמ בדרכים הצרות של נורבגיה. כנאמר מהירות מקסימלית 80 וחסר באם תעבור אותה. אין הגיון כביש פתוח לחלוטין מקס 50 .
3 מעבורות כי הכביש נגמר ואחרי כ 11 שעות הגעתי סחוט להוסטל…הפעם חדר לבד. אנשים שבדרך…
אני עולה על המעבורת האחרונה לעיר molde שם הזמנתי חדר. מגיע הכרטיסן אני שואל כמה עולה. עונה הכרטיסן 74 קרונות נורבגיות. כ 9 יורו לסבר את העיניים.
אני מגיב וואו יקר מאד.
הכרטיסן מביט בי מביט בשולץ ושואל מהיכן אני? עניתי מישראל. או אז הכרטיסן אמר לי
"על תגלה לאף אחד אבל אתה לא צריך לשלם בגין המעבורת". הוא הלך. לא שאלתי למה לא שאלתי מוצא
אמרתי חרישת בתדהמה תודה
וזהו סיפור קטן שבדרך…

———————————————————————————————

כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שמורות לדורון בן שמעון

——————————————————————————————–

 

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!    

5 ביולי 2015 דורון בן שמעון רוכב לנורדקאפ 3

מונטהנגרו, חברים חדשים והפיתולים של קוטור

11705155_1632510967032733_1787626343906983178_n.jpg

התמונה עם הקווים הסגולים זה לא ציור ..!
זה צילום צג הגי פי אס….כמה וכמה פיתולים היו בדרך. דרך מדהימה מ 0 למעל 1000, פיתולים של כ 174 מעלות (שו נא את זה ) מאד מסוכן כביש ברוחב כלום

סיכום ביניים של 8 ימי רכיבה
רכבתי כ 1621 קמ

5 ימים רכבתי עם ליאור ביוון
הוא לרוב הוביל (96.71%)
היה כייף איתו ומאד עזר לי להתאקלם ולהגיע למסע שלי. משלשום כבר רכבתי לבד

יוון נהדרת הכבישים יופי טופי
האנשים מאירי פנים
ולפחות בזגורי האוכל יחטיגידמי בייחוד השועית המדהימה שלהם

אלבניה במובנים רבים אפילו עוד יותר מאירת פנים וכולם מחייכים ורוצים לעזור.
מתעניינים מהיכן אתה .
ממש תחושה מאד מיוחדת
ו..? מצד שני
הנהיגה באלבניה סכנת נפשות, עוקפים אותי במסלול שלי עד שלא פעם ולא פעמים הרגשתי את הרוח של האוטו העוקף. ממש הרגשה מאד לא בטוחה
הם אוהבים בסיבובים לחתוך ולא פעם ולא פעמיים מצאתי את עצמי כמעט מול חזית של רכב, מזל שליאור הזהיר אותי תצמד לימין בכל מקום בכל מצב.
אתמול היה חם נורא במובן שאני במעלה ההר צחיח כזה שיצר בי תחושה מאד לא נחמדה מעין חומת חום
בקייצר, בגבול לאלבניה בקשתי לעשות ביטוח צד ג, לא הבינו על מה אני מדבר ורכבתי שם בלי ביטוח.
ממש אבל ממש סכנת נפשות עם השילוב של נהגי השודים בכביש
אז הבוקר בחרתי לחתוך למונטנגרו
שמתי לב שלמרות שהחום טיפס ל 34.6 מעלות היה לי בהרבה יותר קלו5נעים לרכוב
ששאלתי את עצמי למה (כן אני מפטפט את עצמי מדעת תוך כדי הרכיבה) הבנתי שזה שמסביב לכביש יש צמחיה וריחות הכפר מקלה לי את החום.
עצרתי בחוף נודיסטים עם בגדי אופנוען, הרגשתי חריג .
ישבתי במסעדה, הבריזה ליטפה אותי היה נחמד
כשיצאתי משם, חציתי גשר. היו גם בתים ומסעדות על הנהר, או אמרתי לעצמי כאן שווה לעצור לאכול דגים (כן אני ממשיך לפטפט את עצמי בלי די) אז עצרתי ונכנסתי למסעדה שזה בית צף על הנהר
בחרתי דג והיה אתנחתא יחטיגידמת.
עכשיו בדרך. ראיתי מפרצון קסמים, החלטתי לעצור ולרדת לשם 28.4 קמ מבודווה, יש קזינו יש חוף פרטי, לפעמים צריך גם להתפנק.

זהו סיכום קצרצר של תובנות אחרי כ 1600 קמ ושמונה ימים.

היה כייף עם ליאור ומאד כייף גם בלבד. עוד 65 יום ימנאיק אממ או שפחות או שיותר. למדתי שאני מעדיף לרכוב בכבישים מפותלים כמו נחש אבל לא ממש מת על אותם כבישים שהסיבובים הם כמעט ב 174.5 מעלות ועוד בשיפוע הפוך. אני לא מת לרכוב בגשם ועוד יותר שונא לרכוב ב 32.6 מעלות חום.
אתמות הרגשתי חומת חום והחלטתי לוותר, נפגשתי עם ידידת נעורים והחבורה הצועדת שלה בהרי אלבניה. היום התחלתי לקראת הצהרים כי ברור שלא מוותרים על חוף ים הפרטי של המלון שלי
הגעתל kotor עיר עתיקה חלק מאתרי אונסקו
הגובה שם כ 0 מטר כי היא יושבת במפרץ מדהים ועוד תבינו על מה אני מדבר שתסתכלו בתמונות.

משם התחלתי לטפס כדי להגיע לפארק והעיר שהייתה בירת מונטנגרו העתיקה Cetinjd – לא מסוגל להגות את השם נכון…
בדרך אני עולה וטועה ומטעה עוקפים אותי שני רוכבים ואני מנסה להצמד לטוסיק שלהם. מרגישים שהם בהרבה יותר מיומנים ממני והיה לי לא קל להצמד בדרך המאד לא קלה.
במעלה ההר בתצפית כולנו עוצרים ואז מתחיל לנהל אתם רומן במילים. זוג אופנועיסטים בדרך מספרד עם 2 בימרים. נעצרים לצלם את המפרץ שמתגלה לנו בגובה 832 מ ומתחילים לפטפט .
הם כבר רוכבים כחודש וישר עם המשותף התחברנו. פתאום עולה משהו בדרך על אופנוע כבד וגם הרוכב במשקל כבד מאד .

אני צועק לו סטופ תעצור! לך לצלם ל 5 דקות מהתצפית.
הוא עצר ירד מהאופנוע ענק כזה כמו אולסי פרי אבל רחב כמו מקרר, חשבתי המממממ בטח אני הולך לקבל מכות. הוא מגיע ואני ממשיך לצעוק מביט אליו מלמטה למעלה ואומר לו קמרה קמרה פיקצר פיקצר. לא הבין משום מה
הוא מסלובניה ומורכבת מראסססיה או רוסיה..  היא למזלי מתחילה לצחוק, הספרדים מתגלגלים מצחוק ואז שאסה גם פורץ בצחוק מתגלגל במעלה ההר.
נרגעתי.
דברנו על בלה ועל דה ובעיקר היכן יש בירה טובה.
שטסשה מסלובניה והוא יודע. נפרדנו בחיוך ולחיצת יד חמה.  עד עכשיו יד ימין כואבת לי מהלחיצה של שאסה כי הוא אהב אותי וזו הדרך להראות חיבה עמוקה.
הספרדים ואני המשכנו לרכב במעלה ההר עצרנו מול מסעדה משקיפה ממבט ציפור על המפרץ, שתינו קולה – כמה זמן לא שתתי קולה. נפרד בחיןך וחיבוק.

נזהרתי לא ללחוץ להם את היד שעדין כאבה לי מזה ששאסה אהב אותי מאד. עכשיו הם חברים שלי בפייס בוק.

התמונה עם הקווים הסגולים זה לא ציור ..!
זה צילום צג הגי פי אס….
כמה וכמה פיתולים היו בדרך
דרך מדהימה מ 0 למעל 1000, פיתולים של כ 174 מעלות (שו נא את זה ) מאד מסוכן כביש ברוחב כלום
רכבתי לאט ועכשיו אני עייף
נרגעתי
בקייצר דברנו באותה תצפית כ 20 דקות
ואז המשכנו למסעדה עם הקולה והלימון

יחטיגידם

————————————————————-

כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שמורות לדורון בן שמעון

—————————————————————-

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!    

28 ביוני 2015 דורון בן שמעון בדרך לצפון אירופה – 1

הנה זה קורה. דורון יוצא לממש חלום

עם המסכות שבו ובעיקר עם נשמה גדולה

10277322_1628131420804021_6774871648674337589_n.jpg

דורון בן שמעון יוצא למסע תחת הכותרת "מסע עם עצמי והמסכות שבי"

(איזה כיף לארח אותך כאן דורון)

16 יוני 2015

הנה היום מתקרב שאני מתחיל את המסע לתוך עצמי. ההתרגשות הולכת ומעצימה …
אתמול הייתי אצל "האלכסים" לעשות צק' איין אחרון ולראות שהאופנוע תקין ומוכן לנסיעה.
בדרך קניתי משאבה ידנית ותיק מיכל של קאפה.
התרגשתי וחבקתי את כול האלכסים המדהימים…
הנה מתקרב סוף שבוע אחרון במיטה שלי עם מזגן והשוק הפועם
באמצע שבוע הבא התחיל לראות שחפים על המזח …
משם להתחיל לחצות את יוון
חלום שחלמתי מ – 10/4/2015 אחרי הרצאה של דורון קדמיאל הנה מתחיל לרקום עור וגידים.
שוחחתי ארוכות עם דורון וקובי שמואל, המון תודה על העזרה והנכונות שלהם. זה לא מובן מאליו – אבל זה מחמם את הלב היה לראות ולהבין את המוכנות והתמיכה של שניהם! בדרך דברתי עם עוד לא מעט אנשים, ולכולם המון תודה על הנכונות העצות והתמיכה…!
רשימת ציוד:
השם: דורון
גיל: סוף אוגוסט בן 61
גובה : 174.3
משקל – 6-7 יותר מידי (בטוח שבמסע הוריד אותם בקלות)
בריאות: תקינה
ראיה: חדה
שמיעה: סלקטיבית
מחשבות: של חסר מנוחה
מצלם בלי הבחנה
הנה עוד רגע המסע מתחיל
המסע יהיה בעיקר שלי והדיבור שלי עם השיגעונות שמלווים אותי בתוך הקסדה
יוון עד נורבגיה דרך הבלקן, הדולומיטים, ברלין וחזרה מצרפת אולי מעט מהפרינאים איטליה ומעבורת ליוון

ביטוח – עשיתי
מטענים – איזה עולם בלי מטענים
כרטיסי מצלמה – בסדר בסדר חייב לצלם?
רישיון בינלאומי – נמצא בתיק האדום
מפתחות נוספות לאופנוע ולמנעול. יש
ביטוח גריין קרד – נמצא בתיק האדום – יש
זוג נעלים לרכיבה + נעלי ים
זיפו -בשביל הדאווין, עם הקדשה עצמית
גטקס – 2 מה זה חורף
כפפות קיץ חורף
4
תרופות – טפו טפו שלא הצטרך
מכנסי רכיבה
2 פקקים לאוזנים
לוודא הזמנת ציוד טורטאק
ראוטר
לעשות מפות על הטבלט של אלבניה וקרואטיה וסלובניה – נו טוב
לקנות מספר טלפון נוסף גולן למשפחה
קניתי קניתי
מספר לבן – יש יש יש
תספורת מרינס – שיתייבש מהר
מתניע אופנוע – יש
מה מה מה עוד שכחתי???

————————————

22 יוני 2015

זה התחיל מעט מעל חודשים ואז חודש ו-23 יום ואז זה התחיל לרדת מתחת לחודש. אתמול זה היה מעט מעל 48 שעות, קמתי משום מה לפני 6 בבוקר שלא כהרגלי אני תוהה באם זה מההתרגשות, או סתם קול המואזין ניגן לי לתוך השינה…הנה עכשיו 19.42 שעות והשעון מתקתק והלב ממתרגש, אני אחוז תזזית רוצה לעשות הכול וקופץ כהרגלי מדבר לדבר לשום דבר.
ארזתי… אני תוהה כרגיל ומפטפט עם עצמי "שחכתי משהו? לא נורא ניתן כמעט הכול לקנות…מה מה השארתי שאחר כך אני התפוס את הראש מרוב דאגה
לא נורא דורון, כמעט הכול ניתן לקנות שם ברחבי העולם למעט החיוך והמבט האוהב אל מול בני אדם בעולם……"
העמוד שבניתי (בפייסבוק)... הכותרת שלו "מסע לתוך עצמי"
מאותו יום שהחלטתי לעשות את המסע הזה, אני מגלה ארצות, וחברים וחברות שתמכו, התעניינו וקנאו בחיבה… בעצם גם הטרום מסע הזה – הוא בעצם מסע לתוך עצמי ולאנשים שמסביבי…הלב דופק, אני מעט מבולבל, מעט חושש מצפה מקווה וכן כן שיעבור כבר היום ןוהמחר יפציע באור חדש
Greece her I come….Yes Yes Yessss

——————————–

23יוני 2015

תחילת מסע המונה מאופס… לאופנוע 3966 קמ
מעניין כמה יראה המונה בסוף המסע עם עצמי..
עכשיו זה זמן הסידורים ליאור מטפל בניירת ואני משגיח ברחוב העצמאות על 2 אופנועים
יחטיגידם צועק מהתרגשות….
ישי ישי יש.

11140383_1628131390804024_201207600170981448_n.jpg

—————————–

הכניסה לנמל בסביבות השעה שלוש ראשיד ימתין לי בפתח שער פלמר…בשעה 3
מה עושים עד השעה שלוש?
חבר יובל אמר לי תגיע למסעדת מעיין הבירה תחנה את האופנועים ליד הדלת ותהנה ממעדן רומנו..המליץ המליץ אז הלכתי… צדק…ככה פותחים את המסע שלי

—————————-

זה היה יום של עמסה
הגענו בסביבות 13:00 לרוזנפלד…ניירת ואז אומרים לי להגיע לשער בשעה שלוש. חם בחוץ…מה עושים ? יובל שלח אותי למעין הבירה… אחלה מסעדה רומנית.. השעה 14:32 תפסתי צל מתחת לגשר פלמר.
הנה מגיע זוג צעיר אלעד ויוליה עם אופנוע שטח… מסתבר שיש עוד כאלו שהולכים להגשים חלומות בגאורגיה.. סוף סוף עולים לאוניה
מקלחת שוב אוכל… דלגתי ומעט שינה ועכשיו ממתין לשקיעה ואז נתחיל להפליג לשם.

10984995_1628142567469573_1109373819981932090_n.jpg

————————

24 יוני 2015

רגע לפני שהם יורדים בלימסול, יוליה אלעד ואני בצילום למזכרת במעבורת. הנה עכשיו נשארתי ולו לרגע עם עצמי ולסרוגין לעוד 5 שעות עם האיטרנט מחובר לעולם

———————–

26 יוני 2015

הבוקר הגעתי לאזור אתונה ישר רכבנו לטוראטק…איזה צוות מקסים…הצטיידתי בציוד המתאים. איזה הבדל של יום ולילה פתאום האופנוע שלי נראה סקסי. שלא תבינו לא נכון הצילום באוניה שהאופנוע מעוגן
בקבינה היו שני תרמילים, אז תוכלו לדמיין את ההבדל המדהים.
טוב סיימנו אכלנו סופלקי ושתיה ב 5 יורו חיוך אחרון למריה ומכאן רוכבים להגיע לאזור הים.

11665435_1629560413994455_6349457827153405234_n.jpg

28 יוני 2015

שואלים אותי בפרטי נו איך זה שם..?
אז בואו ואסביר לכם מה זה מבחינת חווית הרכיבה ביוון
מכירים את כביש 395 לירושלים
או את הכביש העולה מבית שמש לירושלים דרך אזור מערת הנטיפים
או את הדרך היורדת ואולי העולה למסעדה
הדרך המטורפת היורדת מערד לים המלח?
אז זהו תקחו את אותם כבישים תכפילו אותם בחמש ותוסיפו תרכיז בושם חזק של הנאה זה לערך מה שאני מרגיש ביום השני כאן.
הערב ירד אנחנו בקמפינג ממש מתחת להרים המדהימים של מטאורה. פתחנו אוהל בקמפינג. יושבים במסעדה ליאור מה זה רעב. אני אוכל יוגורט עם דבש
לקרוא למה שקבלתי יוגרוט במחשבה שלנו זה להעליב את המעדן הסמיך הזה
סיום מדהים ליום מדהים.

———————————————————————

כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שמורות לדורון בן-שמעון

——————————————————————–

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!