נמיביה כבר לא משחק ילדים

רום ממשיך לעלות צפונה. נמיביה זהכבר סרט אחר. כד לקבל את כל התמונה נא כנסו לבלוג של רום

דרך עפר רחבה וארוכה לאין סוף מובילה אותי אל תוך נופיו האדמדמים של המדבר הנמיביאני..

ענני גשם מלווים אותי מלמעלה ומידי פעם מורידים מטר של גשם קריר ומלוכלך שמעורר אותי ועוזר לי לשמור על ריכוז גבוהה בדרך הרטובה והחלקלקה. מצב הרוח שלי בשמיים, ואני שר ורוקד על האופנוע..

את היום הראשון בנמיביה אני מסיים על מצוק הפיש ריבר קניון המרהיב..
אני מספיק להגיע בדיוק לשקיעה ומתיישב לשטוף את העינים עם הנוף האדיר הזה, מוציא שוקולד ומסיים חצי חפיסה בלי לשים לב. הנוף הזה, השקיעה והשוקלד – חצי אורגזמה
למחרת הגעתי לעיירה שהזמן בה עצר מלכת, הרגשתי שחזרתי בזמן כמה עשרות שנים. האוס, הייתה התחנה האחרונה לפני כניסה לתוך הדיונות ו900 ק"מ של חול, עוד חול וחולרע. באותו לילה נכנסה קרה לאיזור שהקפיאה את המדבר.
4 וחצי בבוקר הייתה השעה ששנתי נכנעה לקור העז ששרר מחוץ לאוהל, כאב לי לנשום מחוץ לש"קש. הקור חדר לעצמותיי וניסיתי להתחבק עם כל עצם שהיה לי באוהל בניסיון להתחמם מעט. כשיצאתי מהאוהל ב6 בבוקר התברר שהכל קפא. מד הטמפרטורה עמד על 5- מעלות..
התארגנתי בזריזות כדי להתחיל את היום מוקדם, התישבתי על האפנוע, מנסה להניעה ו… כלום.
חיישני ההצתה קפאו!!

העמדתי את האופנוע בשמש וחיכיתי מעט שיפשיר. הכנסתי להילוך שישי ודחפתי אותו קצת כדי לגרום לדברים לזוז קצת בתוך המנוע. ניסיון שני, מניעה בקושי, ויאללה בחזרה למדבר…

הקור לא מרפה גם ביום, הרוח מכה בי מהצד, השמש שורפת את פניי והאבק מייבש את שפתיי. נמיביה זה כבר לא משחק ילדים.

באחד הימים גיליתי נזילה של מים מהמנוע, קיוותי שזה אחד האטמים שנפרץ ושזה לא יזיק למנוע עד שאגיע למקום שאוכל לטפל בבעיה. הגעתי לסלסרים חצי מעולף ובאפיסת כוחות מיום רכיבה ארוך. כשעצרתי לתדלק כבר לא היה לי כח להחזיק את האופנוע ונפלתי. למזלי, סלסרים הינה נקודה מרכזית המושכת טיילים רבים בגלל דיונות החול האדומות  שיש בה ומייד אנשים נחלצו לעזרתי להרים את האופנוע הכבד.

אישה דרום אפריקאית נדיבה, זיהתה את מצוקתי והזמינה אותי להצטרף אליהם לקמפינג ולבריי [על האש] כמו שרק דרום אפריקאים יודעים לעשות.

ההמשך בבלוג של רום

———————————————————————————-

כל הזכויות C לסיפור לתמונות ולוידאו שמורות לרום בן אליהו

———————————————————————————

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!    

עודד רוכב ללליבלה האגדית בצפון אתיופיה

כנסיית ביתה גיורגיס

למעקב אחר מסלול הרכיבה של עודד נא כנסו לכאן

לליבלה – הפנינה באתיופיה. שוכנת בגבהים – אוויר דליל, יפה יפה ואוטנטית אוטנטית. המיתולוגיה שלה נאיבית ותמימה וזה גם אופי המקום – למבקשים להעמיק, לינק ויקי.

מחר אתחיל לרדת לאדיס אבבה ולסיום פרק אפריקה במסע.

————————————————————————————————————————————————–

כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שמורות לעודד ויטליס

—————————————————————————————————————————————————-

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!    

ימי רכיבה אחרונים באפריקה

למעקב אחר מסלולו של עודד על תוכנת הניווט שאיתו, נא הקלק כאן

אתיופיה מאד יפה. התחושה מזכירה את אירופה ההררית, מאד ירוק והמון מים. צמחיה שונה, האנשים נראים קצת אחרת והכל יותר גדול ורחב. העמקים עצומים בגודלם וכך גם רמות ההרים. אדיס הבירה שוכנת בגובה של 2300 מ', מעט אחריה מתחילים לטפס ל 3200מ' וכך עולים ויורדים. הנקודה הנמוכה היותר היתה 1100 מ' בחציית הנילוס הכחול .

הנילוס הכחול

—————————————————————————————————————————————————–

כל הזכויות C לסיפור לצילומים ולוידאו שמורות לעודד ויטליס

—————————————————————————————————————————————————–

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!    

לרכוב לגורילות של רואנדה

למעקב אחר המסלול של עודד על מכשיר הג'י.פי.אס שאיתו,  אנא הקלק כאן.

אחרי קיגאלי הנעימה והמחבקת שמנו פעמינו צפונה לאוגנדה. יד הגורל, כדרכה, הובילה אותנו שלא במסלול שאליו התכוונתי – וטוב שכך. רכבתי באחת הדרכים היותר יפות בכלל ולרכיבה בפרט. ב @ טריפ אפשר לקבל מושג.

[youtube url=http://youtu.be/cBYzniU1NEg>] [youtube url=http://youtu.be/pQ2Uy63Fl_A>]

למחרת הצטרפתי לריינג'רים לטרק ביער למפגש עם הגורילות – אחת החוויות היותר מרגשות שחוויתי מעודי (אולי מפה השם). – יש בינינו – לא יודע לגביכם – התאמה גנטית של 98% ונותרו פחות מ-900 מהן בעולם. המשפחה שפגשתי – 10 נפשות כשהצעיר הוא בן 4 חודשים – אפשר לראות את הראש שלו באחדים מהצילומים בזרועותיה של אמו והמבוגר וראש המשפחה בן 52.

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!    

רואנדה, לא מה שחשבנו

למסלול הרכיבה של עודד ברואנדה נא הקלידו כאן

רואנדה צרובה בזכרון בשל רצח העם בשנות התשעים. סיר לחץ שמקורו בשיטת הפרד ומשול אכזרית שהתחילו הגרמנים בתקופה הקולוניאלית –מזרח אפריקה הגרמנית – והמשיכו הבלגים. בעצם זה היה טבח של מיליציות שבאו מהמדינות השכנות וטבחו בהוטו ובטוטסי במידה שווה גם משום הנשואים המעורבים הנהוגים פה – הם פשוט לא ידעו מי הוא מי ועפ"י פרופיל פנים וגולגולת (נשמע מוכר?) סימנו את הנרצחים. 100 ימים 800,000 וכשהחלו להיפגע הגורילות התערבו הצרפתים ושמו לטבח קץ.

[youtube url=http://youtu.be/XMiVetvpDFE>]

[youtube url=http://youtu.be/yR0mVeHkVbA>]

[youtube url=http://youtu.be/wMFr0wuIrtQ>]

[youtube url=http://youtu.be/PWZyp9qXdHk>]

עם מעבר הגבול מטנזניה החלה לחלחל בי התחושה שזו לא אפריקה "הרגילה" – נוהגים שפוי, מצייתים לחוקי התנועה (אחרי מספר עקיפות קלטתי שאני היחיד שעוקף בפס לבן), המרחב הציבורי נקי, תשתיות מטופלות, מעט אבק דרכים – גם בכפרים הנדחים. פעם ראשונה שמעתי פה את המושג גולה – DIASPORA – שלא בהקשר היהודי. מאז שנות ה 60 עזבו רבים בשל המלחמה הנמשכת את המקום בעיקר לבלגיה וצרפת. בשנים האחרונות – שקט ויציבות שלטונית – הם החלו לחזור והביאו עמם את הידע והדרישה לסטנדרטים להם הורגלו. הם השתלבו פה בעבודה בחברות הבינלאומיות, עסקים עצמאיים שהם הקימו ובמערכת השרות הציבורי.

[youtube url=http://youtu.be/Rm0BwGDqARM>] [youtube url=http://youtu.be/niICXXP58aM>]

לפני 5 שנים נאסר פה השימוש בשקיות פלסטיק – פשוט אין, רק שקיות נייר חומות. בשדה התעופה – כך מספרים – מתבקשים הנכנסים באדיבות ונחישות להשאיר את השקיות במיכל מתאים ולא להכניס אותם למדינה. הם החליטו לדלג מעבר לחוליים והטעויות שנעשו במדינות אחרות – ונראה שזה עובד. קיגאלי שעד לפני 20 שנה היתה כפר הפכה לבירה של רואנדה לאחר הפרידה מבורונדי והיום היא עיר מטופחת יפה ונעימה על הגבעות פה. בפרלמנט מכהנות יותר נשים מגברים וכמו שכבר למדתי באפריקה – האנשים ! ככל שאוסיף אגרע (על שיקום רואנדה: כאן. העורך)

MILLE COLLINES  נקראת רואנדה בפי המקומיים בחיבה ואכן כולה גבעות. העצים נחטבו ברובם לצורכי בעירה והגבעות נטועות היום בבננות, ובמקומות הגבוהים בתה וקפה. אין כמעט חי במדינה – הכל ניצוד ונאכל במהלך המלחמה. הגורילות – מספר מועט של משפחות – נמצאות היום בשימור ומטופחות והן בעצם האטרקציה התיירותית היחידה פה. האישורים לחזות בהם ניתנים במשורה ועולים 750$ לאדם.

מחר אני עובר לאוגנדה ושם אבקר את הגורילות משום שפה עד ה-26.8  אין אישורים.

ביום ראשון  יצאתי ליום "עבודה", הלינקים מצורפים.

—————————————————————————————————————————————————-

כל הזכויות C לסיפור לצילומים ולוידאו שמורות לעודד ויטליס

————————————————————————————————————————————————–

מאת: יוני   ·   קטגוריות: החיים הם הרפתקה and הרפתקאות and כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!