24 באוקטובר 2012 גבי חוצה את קולומביה – כתבה 28
קולומביה מפתה בנופיה הירוקים
גן עדן לרכיבה על שני גלגלים
יום רביעי 17.10.2012
את היום העברנו בלחכות שהביטוחים יגיעו. גם אם משהוא התכוון לצאת לדרך, אי אפשר בלי הביטוח שהתעכב מלהגיע ובנוסף לזאת, ירד כל הבוקר גשם זלעפות. בצהרים הלכנו המקסיקני ואני לטייל בעיר העתיקה ולאורך החוף והעברנו את הזמן וכאשר חזרנו, הסתבר שהגיעו הביטוחים אבל השעה היתה כבר מאוחרת ליציאה כך שנחנו יום בכיף.
יום חמישי 18.10.2012
מוקדם בבוקר, התחלנו להתארגן ליציאה והתגבשה קבוצה של 4 אנשים שיורדים דרומה לכוון Medellin . הקבוצה מורכבת מ – אד בחור נפלא בן 69 נראה צעיר מגילו ורוכב נהדר על האופנוע ומנהיג מלידה. פיל הקנדי. איקי ואני. בתחילה רכבנו למוסך של סוזוקי בעיר, לתקן תקלה חשמלית שיש לפיל ולאחר מכן התחלנו לצאת מהעיר שהייתה נוראית. ראשית, היא גדולה ממה שחשבתי. שנית, הצפיפות בכביש דחוסה ממש. כמות המכוניות גדולה מהיכולת של הכביש לשאת והנהיגה של המקומיים, נוראית. בקיצור, לקח לנו כשעה לצאת מהעיר וגם אז הנסיעה לא משהוא נעים ביותר. אד הוביל והוא רוכב די מהר בכביש הפתוח יחד עם זאת, מאד זהיר בעקיפות בדיוק הפוך מאיקי; שבכביש פתוח רוכב במהירות סבירה, אבל רק רואה אפשרות של עקיפה, מתעורר אצלו מנגנון רדום ואז הוא מדליק מבערים ומתחיל לעקוף במהירות מדהימה. לאחר כשעה של נסיעה אטית, איקי שרכב אחרון עד, אז עקף אותנו ונעלם. לאחר עוד כמה דקות, אד עצר לקפה עם פיל ואנוכי. אני חשבתי שכאשר איקי יבין שהוא לבד הוא יחזור ויצטרף, אך הדקות עברו והחלטתי לצאת קדימה ולראות האם הוא מחכה לנו. לאחר מספר ק"מ, הבנתי שאין טעם להמשיך ועמדתי לחזור ואז הוא הגיע בטיסה ועצר לידי כעוס כהוגן ושאל היכן כולם. כאשר הסברתי לו שהם עצרו לאכול. הוא התעצבן ואמר שככה הוא לא ממשיך… הסתובב ונסע. חזרתי למסעדה והודעתי שאיבדתי שותף. לאחר כמה דקות, הוא הגיע והודיע שהוא ממשיך לבד וכך היה. אני נשארתי מכוון שהפסקה כל שעה שעתיים, אני חייב ולמזלי כך גם אד ולכן התאים לי לא להתעצבן ולרדוף אחר איקי. הדרך השתפרה כל הזמן ואיתה הנוף היפה של קולומביה. מאחר ויצאנו מאוחר וגם המהירות לא היתה גבוהה, לא עמדנו במרחק המתוכנן ובשעה 16:00 התחלנו לחפש מקום לינה בעיירה Planeta Rica ומצאנו מקום נחמד. יצאנו לטייל בעיירה הנחמדה, אכלנו אוכל מקומי ברחוב וישבנו לשתות פעמיים, הם בירה ואני קולה.
יום שישי 19.10.2012
הבוקר החלטנו לצאת מוקדם, כדי להשלים את הפיגור של אתמול וכך, בשעה 9:30 לאחר כ- 100 ק"מ, עצרנו לקפה ואז פתאום עבר על הכביש איקי. אד הספיק לצעוק לו ואז הוא הצטרף אלינו שוב. יצאנו לדרך שוב ולאחר כחצי שעה נוספת שוב עקף אותנו ונעלם. מכוון שהוא ידע לאיזה הוסטל הולכים לישון, נפגשנו שוב בערב. הרכיבה בהמשך היתה סבירה במישור, אך כאשר התחילו העליות לכוון Medellin הכביש הפך את הרכיבה לקשה ובנוסף התחיל גשם שכמעט לא פסק עד סוף היום. בצהרים, כאשר היינו רטובים לגמרי והטמפרטורה ירדה עד ל – 14 מעלות – משהוא שכבר שכחתי מתי בפעם האחרונה שזה קרה, עצרנו במסעדה טובה וזכינו לאירוח נהדר ואוכל מצויין, שכלל כוס שוקולד חם וטעים בנוסף לאוכל. לאחר מכן, מזג האויר נרגע מעט – אך הגשם לא הפסיק גם כאשר הגענו ל – Medellin . אד היה צריך את המוסך של ה – BMW כדי לבדוק משהוא ואני ניצלתי את ההזדמנות לקבוע למחר, החלפת צמיג אחורי שנמצא במצב לא הכי טוב. הנוף ההררי יפה מאד, אבל היה קשה לצלם את כל הנופים האלה בגלל תנאי הכביש והצפיפות בו. היום היה ארוך ולא קל. בסופו התמקמנו כולם בהוסטל בשם העיר.
יום שבת 20.12.2012
הבוקר רכבתי עם אד למוסך של BMW הוא כדי לעשות טיפול ואני להחליף צמיג אחורי שהמצב שלו כבר לא טוב. אתמול בערב הכרנו את אחד המכונאים שהוביל אותנו להוסטל וביקשתי ממנו לבדוק את השרשרת שלדעתי היא הגורם לרעשים שאני חושב שנשמעים בזמן הרכיבה. חואן ( שם הבחור) בדק והמסקנה שלו היתה שהשרשרת כבר לא הכי בסדר, אבל יכולה לעשות עוד לפחות 5,000 ק"מ. כך שאני יכול להגיע ללימה שם יהיה לי יותר זמן לדבר. שאלתי אותו כל כמה זמן מחליפים שרשרת והוא אמר שכל 15 – 20 אלף ק"מ וכאשר אמרתי לו שהאופנוע עשה כבר יותר מפי שניים… הוא היה מופתע ויחס את זה לנהיגה רגועה ולא אלימה. בנוסף הוא אמר שיש לקחת בחשבון את המשקל הנוסף שיש על האופנוע בזמן מתיחת השרשרת והוא פשוט גם טיפל בשרשרת וגם מתח אותה בהתאם. לאחר מכן חזרנו להוסטל והלכנו להסתובב קצת באזור הקרוב ועשינו הרבה תכניות להמשך שיהיה בערך עד צפון אקוודור שם לדעתי כולם מתפזרים.
יום ראשון 21.10.2012
הבוקר יצאנו לדרך דרומה לכוון העיירה הקטנה Salento , מכוון שהמרחק לא גדול (כ-250 ק"מ) קיבלנו המלצה לצאת מהכביש הראשי לכבישים צדדיים וזה מה שעשינו וזכינו בחוויה מדהימה של נופים שאני מקווה שהתמונות יצליחו לשקף את היופי של קולומביה. עברנו בעיירות יפות כמו Amaga ו – Bolombolo וחזרנו לכביש הראשי בעיר La pintada שם ישבנו לאכול ואז הגיע איקי, שהתעכב ביציאה כשעתיים לסידורים אישיים. הכניסה לכביש הצדדי, הוכיחה שוב שאין כמו לטייל בתוך הארץ ולא חשוב באיזו מדינה. בכל מקום המקומות היפים הם מחוץ לכבישים הראשיים. המשך הדרך יפה גם אך עיקר הריכוז הוא ברכיבה עצמה, שכאן נידרש ליותר מכל מקום אחר בגלל הצפיפות על הכביש ואני מדבר על יום ראשון שהתנועה בו חלשה. כאשר הגענו לעיר Pereira פנינו לכוון Armenia ובדרך לשם פנינו לעיירה Salento היפה שצופה על העמקים בסביבה שהמפורסם שבהם הוא Valle de cocora. יש הרבה מה לראות באזור. כך שמתגבשת החלטה להשאר עוד יום כאן .
יום שני 22.10.2012
הבוקר התחיל לרדת גשם חזק והיה ברור לכולם שהיום לא זזים מכאן. גם כך, התכנית היתה להשאר עוד יום כדי לטייל בסביבה הקרובה. יש בה הרבה מקומות יפים להנות מהם. בפועל, איקי יצא לסיור במטעי הקפה שכלל הסבר על הגידול והטיפול בצמח וטיפול בפולים עד הגעה לתוצרת. היתר כולל אותי, נשארנו במוטל ויצאנו לסיבוב צילומים נוסף באזור הקרוב. לי זה התאים מאד בגלל הצורך במנוחה לאחר שחטפתי צינון נוראי בימים האחרונים. ככה העברנו יום נוסף בדרך דרומה.
יום שלישי 23.10.2012
הבוקר היה נעים בלי גשם, התארגנו ויצאנו די מוקדם לכוון דרום, בגלל המרחק הגדול הצפוי לנו. יצאנו מ – Salento לכוון העיר Armenia שבה קצת התבלבלנו לפני שעברנו אותה לכוון הכביש הראשי דרומה כביש 25. לאחר שחצינו את העיר, הכביש הופך להיות בעל 4 מסלולים ובאיכות טובה, מה שאיפשר לנו רכיבה יחסית מהירה למקובל באזור הזה. גם כאשר התחברנו לכביש 25, הוא ממשיך ברובו להיות בעל 4 מסלולים ורוב הזמן באיכות טובה. הנסיעה עוברת יפה. האופנועים בקולומביה לא משלמים דמי מעבר בכבישי אגרה וזה חוסך לנו כמה כ – 10 -20 דולר ליום, מכוון שכל כמה עשרות ק"מ יש עמדות לתשלום בסדר גודל של 2עד 3 דולר. הנוף יפה כרגיל בקולומביה – הרבה יותר מישורי והרבה חקלאות ובעיקר קנה סוכר, שזאת עונת הקציר והכביש מלא בשיירות של משאיות ענק, שגוררות עד 5 נגררים עם קנה סוכר שנאסף ומובל לטיפול. עברנו את Buga ועקפנו את Cali לכוון העיר Popayan מרחק של 350 ק"מ שעברנו בקצת יותר מ- 7 שעות לא קשות במיוחד. החשש היה, שיקשה עלינו לדלג על הערים, אך השילוט היה מצויין, מה שעזר לנו לרכוב על כבישים עוקפים באיכות טובה. הגענו ל -Popayan והתמקמנו בהוסטל נחמד וכרגיל יצאנו לסיבוב בעיר לצילומים והתרשמות.
עד כאן להיום. המשך שבוע נעים!
גבי
———————————————————————————————————————————————————–
ערך יוני. כל זכויות C לסיפור ולצילומים שמורות לגבי פלקסר
———————————————————————————————————————————————————-
מאת: יוני · קטגוריות: כללי · לחץ כאן כדי להגיב ראשון!