שיר השרירים לרגלָים

ביום התשיעי הגיעו השועלים לשיזוף במרפסת של אלוהים. טיפוס מיוחד להר מיוחד.

הצג את הוראות הגעה אל Sand, Rogaland, Norge במפה גדולה יותר

היום התשיעי
אחרי יום הרכיבה הבלתי נגמר של אתמול ולינה מפנקת במלון Lilland בעיר Tau התעוררנו לבוקר ערפילי ולח. השמיים בקושי נראים וצמרות העצים, גגות הבתים, פנסי הרחוב וכל מה שנמצא מעל גובה של 5 מטרים, טבול בענני ערפל כמו קצפת חלב לבנה. מראה מרשים. אך אל דאגה, ידענו כי השמש אמורה לזרוח. כך הבטיחה החזאית של אתמול ואף יתחמם מעט יותר.
את ארוחת הבוקר במלון סעדנו ביחד עם חבורת האופנוענים השבדים, שבזכותם אנחנו כאן. שיחות על חוויות אופנוענות, מסלולי רכיבה ובכלל … ליוו את ארוחת הבוקר המשותפת – חבר'ה נחמדים מאד, ככה זה, כשאתה אופנוען, החיבור מיידי. די שיש לך שני גלגלים ומנוע. קוד סודי, עליו נשפכו מליוני מילים, אלפי ספרים ואין ספור מחקרים. זר לא יבין זאת. אך מה שמעניין; עשר דקות אחרי שהוא יעלה על אופנוע – הכל יתבהר לו…מוזר.

סיימנו את ארוחת הבוקר וכמובן שהצטלמנו למזכרת. התארגנות של בוקר; היי ביי לשבדים ויציאה לכיוון מצוק ה- Preikestolen הידוע גם כ"צוק כס המטיף". מחכה לנו יום אתגרי הכולל טיפוס רגלי לגובה 604 מטר.
הגענו לחניון מתחת למצוק שהזכיר את אלה של הקרן הקיימת… כמעט בין הראשונים, קבוצה של שלושה רוכבים, הקדימה אותנו במעט. את ההר לא ראינו כלל וכלל בגלל הערפילים שכיסו את חלקו הגבוה. החלפנו לבגדי הליכה, קשרנו את האופנועים ואת ציוד הרכיבה וקדימה הפועל…

עם תחילתו של הטיפוס ממגרש החנייה בשעה 10:00 , מצאנו עצמנו על שביל מהודק רחב ידיים, שנתן תחושה של קלילות. בשלב הזה, גם הטיפוס במעלה השביל לא דרש מאמץ ששמנו לב אליו. התקדמנו מחייכים, טובי לב ועליזים. השיפוע סביר בהחלט ואפשרי גם למועמדים ל"יפה והחנון".
חצינו כביש ראשי והמשכנו לטפס בשביל והשיפוע היה עדיין סביר. אך כעבור כמה עשרות מטרים… הפך לרצף אבני חצץ בינוניות ואלה התחלפו במהירות לאבנים גדולות יותר ובהמשך, סלעים של ממש, בולדרים המסודרים ב"הנדסה טבעית" נקרא לזה. מעין שיפוע מדורג. הטבע כנראה לא מכיר בסטנדרטים המקובלים של בנייה. לא רוחב המדרגה וגם לא הגובה בין אחת לשנייה. למעט מקומות בודדים עם יובלי מים זורמים, בהם נסללו שבילים מצופים עץ ומסודרים.
התקדמנו עוד במעלה וזוויות הטיפוס החלו להזדקף ל- 90 מעלות כמעט והעסק נהייה קשה יותר ויותר. שועלים או לא …? המשכנו במסע הכומתה במעלה התלול.

לאחר כשעה, בשלב מסוים של הדרך ובעקבות מאמץ לא קטן, הגענו למשטח אופקי וחלק, המהווה את תחנת הבסיס לקטע הטיפוס האחרון אל ראש המצוק. מאחורינו השתרך שובל ארוך של אנשים בשלל צבעים וסגנונות. ולפנים, במרחק של כמה מאות מטרים, קומץ אנשים כבר ירדו מן המצוק. לחגיגה מצטרפים מבוגרים, קשישים, ילדים, תינוקות בני שנה וכל מי שחפץ בכושר קרבי על הבוקר אפילו כלבים. הגענו לגובה בו הנוף נפתח לפנינו והתחלנו סוף סוף לקבל קצת דיבידנדים; להרגיש ולנשום את הנוף המרשים הפרוש כמו קסם מהאגדות. מונח על כף היד ונמתח עד האופק.  אתנחתא קלה בקומת הביניים וממשיכים בטיפוס.
כחצי שעה נוספת של טיפוס תלול ונושק למצוק עם תהום פעורה של 600 מטרים הביאה אותנו לגג העולם ממש!

עוד ועוד אנשים המשיכו להגיע אל הקצה המצוק והרחבה התמלאה במהרה. השמש כבר זרחה במלוא עוצמתה הסקנדינבית. הערפילים התפוגגו לגמרי ופצחנו בסדרת צילומי סטודיו להנצחת האירוע ובהנחיית רבי אורי מדען השינה הצמוד, תפסנו תנומה קלה לקראת הירידה. חלפה כשעה, המרפסת האלוהית הקטנה שלנו… המתה אדם כמו בחגיגות יום העצמאות שלנו… הצפיפות הפריעה לנו. החלטנו שהגיעה העת לרדת לפני שיהיו דחיפות בתור למטה וזה יכול בהחלט, להיות לא נעים…
הירידה הייתה קשה יותר מהעלייה ואף נמשכה יותר זמן. הדילוגים בירידה הפעילו את שרירי הירכיים למנוע הידרדרות במורד התלול. זוכרים – העלייה האנכית נושקת ל- 90 מעלות.
הגענו לתחתית ההר המאתגר ו ב-16:30 יצאנו להמשך המסע. טווח הרכיבה של 150 ק"מ עד לנקודה הבאה. העיירה sand

22:00 התחילה מסיבה בפאב זה היה הסימן להודות שאנחנו רואים הכל דרך עיניים עצומות למחצה. פשוט גמורים. אז יאללה למיטות… לא לפני שנפרדנו מ-260 שקלים. אמרתי כבר; יקר בנורבגיה…

המשך מחר. דש משלושת המטפסים לנורדקאפ.

איציק

–————————————————————————————————————————————————

עריכה-יוני. כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שמורות למיכאל אורי ואיציק

————————————————————————————————————————————————

מאת: יוני   ·   קטגוריות: אופנועים and הרפתקאות   ·   יש 7 תגובות, הוסף תגובה    

הסכם אוסלו

אחרי יום מפרך הסכמנו שעם כל היופי של המקום; באנו לכאן לנוח.

היום השביעי במסע מוקדש כולו לחופשה חד יומית באוסלו.
הבוקר התחיל קצת מאוחר מהרגיל, אכן העייפות מתחילה "להרביץ" בנו… ארוחת הבוקר חיכתה מעבר לדלת. היתכן שלא התעוררנו בצלצול הדלת?
אחרי שישה ימים וניצול מלאי הביגוד העליון והתחתון… התחלנו את הבוקר בכביסות בכיור השירותים, בתור חבלי כביסה כמו שאתם רואים , משמשים – דלתות, חלונות, כיסאות, שולחנות , אדן החלון ועוד… מיותר לציין עד כמה אנחנו מומחים בתחום, סינטבון ושפשופים טובים, הבריקו את הבגדים שעברו גם הם כברת דרך ארוכה. אחרי תליית הכביסה וארוחת הבוקר הצנועה משהו… יצאנו לכבוש את העיר.
התייעצות קלה עם פקידת הקבלה במלון (חמודה מאד…) לגבי אטרקציות והמלצות למסלול רגלי ותחבורתי נשאו פרי והתחלנו את הבוקר.

בתוכנית להיום: סיור רגלי ברחובות מרכז העיר, מבנים מיוחדים, טיילת הנמל ונסיעה ו/או הפלגה לראות מוזיאונים. ואחרי הכל, חזרה למלון לסייסטה ארוווווווווכה של צהרים. בשבוע הקרוב אין אפטרים או חופשות חד יומיות וכאלה, מחכים לנו שבעה ימי רכיבה טהורים (והרבה…אבל רגע. הרי זה היה החלום הרטוב שלנו כל בוקר בדרך לעבודה…) ועוד אתרים שבדרך.
המסלול החל במדרחוב היפה, גדוש תיירים. תחנה ראשונה היא – בנין האופרה המרשים, אחד מסמלי העיר אוסלו. משם המשכנו לשוטט בטיילת הנמל והאתרים מסביב לה. בדרך כמובן, קבוצות של אופנועים מכול אירופה מטיילים כמונו.
אוטובוס קו 30 למוזיאון הויקינג ולמוזיאון הימי (צריך גם קצת תרבות… לא ?). מרחק נסיעה של כ- 20 דקות ועלות של 150ש"ח הלוך חזור, (אמרתי כבר, מחירי טירוף…- פשוט הזוי לגמרי…ורק התחלנו את שבעת הימים שלנו בנורבגיה) .

השעה כבר 17:00. אחרי כמה שעות הליכה, הבנו פתאום שעצרנו באוסלו לא רק כדי לראות את שכיות החמדה שבה, אלא פשוט לנוח… והעייפות צנחה והיכתה בנו, כמו פטיש שיצא משליטה באמצע הרחוב וצנחנו על ספסלי הטיילת. דיון מהיר הביא אותנו להסכמה כי – חוזרים למלון, בדרך עצרנו לנישנוש צהריים ועלינו לישון על ממש. כמובן, נשפכנו למיטות בין רגע.
מחר, מחכה לנו יום רכיבה לכיוון דרום על כביש 18 ולאחריו עלייה צפונה, לכיוון העיר ברגן – מרחק של 750 ק"מ.

בשונה מימים קודמים, שבהם החלפנו מדינות כמעט בכול יום, כעת, נהיה בנורבגיה כשבוע ימים (נכון – הרב הראשי יצטרך לחשוב על נוסח נורבגי קבוע לתפילות טרם הרכיבה) עד להגעה לנורדקאפ בקצה הכי צפוני של אירופה כולה. המהווה את מטרת הטיול כולו.
אז ניפגש שוב מחר עם חוויות ואתגרים חדשים .
דשדש לכולם מכולנו.

איציק (פ י ה ו ו ו ו ו ו ק)

———————————————————————————–

ערך-יוני. כל זכויות C לסיפור ולצילומים שמורות לאיציק אורי ומיכאל

———————————————————————————-

מאת: יוני   ·   קטגוריות: אופנועים and הרפתקאות   ·   יש 5 תגובות, הוסף תגובה