עודד עובר דרך ראש פינה לנמיביה.

(לדברים טובים מתרגלים מהר)

אנחנו בנמיביה. יושב באכסניית דרכים הזויה ומשעשעת למרגלות קניון גדול (לא שופינג כפי שנשאלתי ע"י טל ) . לטענת המקומיים הוא הגדול מכולם. בשיחה בין מטיילים הבעתי את התרשמותי שהגרנד קניון גם נחשב לגדול מאד – נו טוב, הם הסתכלו עלי במבט עקום תוך נשיפות בוז אנגלו סקסיות. יצאתי מזה בזאת שהבטחתי שאני לא נשאר מספיק זמן בסביבה בכדי למדוד. בכלל, כל פעם שאני מעורב ב-של מי או מה גדול יותר, גנטית אני מרגיש מיד מקופח, מתקפל ומת להתאייד. בשנים האחרונות סיגלתי לעצמי את המנהג להצביע על האופנוע בסיטואציות שכאלה – זה מיד מעביר את נושא השיחה – והגרנד קניון בכלל לא שלי או של אבא שלי.

הרכיבה פה הנאה צרופה. מרחבים פתוחים, שבילים כבושים (שבילי משאיות ליודעי דבר) – טעימות בתמונות ובוידאו. לחברים שהשתתפתי אתם למסע למצרים, מילה אחת – סיני (ללא המחסומים), גם הלא סלול, לא כל שכן הסלול J J

בבוקר ובלילה קר מאד אבל במהלך היום הטמפ' מושלמת לרכיבה. אני מרגיש שאני מחייך כל הזמן, זה לא טוב, זה עושה קמטים לא?

[youtube url=http://youtu.be/pRof_hDeJBU>]

קישור לתוכנת תיעוד המסלול של עודד – כאן

בפינה זו של העולם זה שחור ולבן. הלבנים – קפוצי שפתיים, מכווצי תחת וחשדנים (בנמיביה קצת פחות). לעומתם, השחורים  חייכנים, מסבירי פנים ושמחים. טוב, כנראה לא כולם. הם היו הכי נמוך שאפשר, עכשיו יש להם עתיד, מצבם משתפר – לא מיד, לא של כולם אבל האופק מבטיח, עם כל הבעיות שבדרך.

אגב, השמש שוב זורחת במזרח ושוקעת במערב. את המהלך שלה הם לא הצליחו לתקן – הוא צפוני. (אנחנו דרומית לקו המשווה J )

בינתיים הגעתי ללודריץ – בהגייה גרמנית , עיירת כורי יהלומים של סינדיקט "דה – בירס". באזור מפוזרים מכרות יהלומים צריך רק להתכופף – אני מוותר כי אין לי מקום לקחת.

שבת שלום חברים

——————————————————————————————————————————————————————-

כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שמורות לעודד ויטליס

——————————————————————————————————————————————————————–

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!    

קר וגבוה

אחרי כמה אלפי ק"מ רכיבה בצד שמאל, נראה שהמוח שלי הסתגל אבל לא נותנים לו מנוחה, נראה שכחלק מהשינויים שעוברים על ד. אפריקה החליפו את צדדי הזריחה והשקיעה של השמש – הי זורחת במערב ושוקעת במזרח – מה זה נותן להם?

בדרך צפונה לנמיביה אני רוכב על רמה בגובה של 1000מ', רמה סחופת רוחות וכרגע מאחר וחורף, גם קרה וגשומה. למעשה זה האזור הכי קר בד. אפריקה. אתמול זה תפס אותי, רכיבה כל היום, חשוף לרוח צד, גשם וטמפ' של 6 מעלות. אפריקה, אמור להיות חם לא? כל הטי שרטס – 4 – עלי, 2 זוגות תחתונים – עלי, הג'ינס – עלי ועליהם מכנסי הרכיבה, רוב תודות לב.מ.וו על החימום בידיות – כך שרדתי. איזה כיף היה לסגור את היום ולעמוד תחת מקלחת חמה.

המנחמים מתעקשים על כך שככל שאעלה צפונה – יתחמם וייטב – בואו נראה.

התחברו לתוכנת תיעוד המסלול של עודד -קטע ראשון: כאן

הבוקר שוב יצאתי בגשם שהפסיק לאחר שעברתי פאס לא סלול. לדאבוני האופנוע התלכלך וזאת לאחר  שב.מ.וו קייפטאון שטפו לי אותו – איזו באסה. אמנם לא התחמם אבל לפחות היה יבש וללא רוח.

התחברו לתוכנת תיעוד המסלול – קטע שני: כאן

הגעתי לספרינגבוק, בחבל הבשר האדום – כך הם קוראים לחבל – עיירה במרחק 100 ק"מ מהגבול עם נמיביה. לאחר שאחצה את הגבול תתחיל אפריקה על אמת.

————————————————————————————————————————————————-

כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שמורות לעודד וטליס

————————————————————————————————————————————————–

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!