הרפתקה דוט קום

ארכיוני הבלוג

23 ביוני 2013 עודד ויטליס כבר באפריקה

צעדים ראשונים באפריקה

baku1 001 (Mobile).JPG

לפני שנה בתחילת המסע שלי, על גבול גיאורגיה אזרבייג'ן פגשתי את לינדה והרי שעשו את כל הדרך מדרום אפריקה. בסמרקנד נפרדו דרכינו. בסופ"ש האחרון סגרנו מעגל – התארחתי אצלם בנייסנה – התרגשות גדולה.

ברכיבה הראשונה שלי מחוץ לקייפטאון – כיף התקווה הטובה, עברתי סוג של מבחן כניסה לאפריקה –

[youtube url=http://youtu.be/G8vMfkKNelU>]

(הציצו כאן במפת המסלול שמחוברת לג'יפיאס ולמצלמה של עודד).

מכאן, הקצה הדרומי של אפריקה, אתחיל לעלות לצפון מערב לנמיביה ובצפון נמיביה מזרחה לחוף המזרחי של אפריקה ואז לעלות צפונה עד לסודן. זו התכנית – בוא נראה…

——————————————————————————————————————-

 

כל הזכויות C שמורות לעודד ויטליס

 

——————————————————————————————————————-

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!    

3 ביוני 2013 עודד אורז בתאילנד – בדרך לאפריקה

לאחר גיחה מתאילנד למלזיה וחזרה

עודד מבין שהגיע השלב לדלג ליבשת השחורה

Shippink the bike BKK to CPT 012.JPG

נפרדתי מדרום מזרח אסיה – בינתיים מנטלית. האופנוע ארוז ומוכן למשלוח לקיפטאון ד. אפריקה.

סופ"ש הבא אנחנו – לינדה, הרי, ידידי הבאוורי ואני –  כבר סגורים ביחד.

כמו בכל ארגון רציני, נושאי המשרות הבכירות לא טסים ביחד. ידידי הבאוורי יוצא ביום שני עם קאטר אייר דרך דוחה לקייפטאון. אני יוצא באותה טיסה אך יום או יומיים אחריו.

קבלו שיעור באריזת אופנוע להטסה:

 

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!    

3 באפריל 2013 דורון קדמיאל, מארגנטינה לברזיל

לאחר מנוחה קלה בבואנוס-איירס

מחכה בראאאאסיל הענקית, הירוקה והמפתיעה


הצג מפה גדולה יותר

p1080951.jpg

בברזיליה

דורון, רוכב האתגר מהמחוייבים ביותר למקצוע…, מאז נפתח האתר הזה. ממשיך צפונה לאורך החוף האטלנטי, חוצה את אורוגוואי השטוחה ומגיע לברזיל שלא יודעת לומר "מספיק". אם יש לך את הדחף הלהט והסקרנות איש לא ישים לך גבול ודורון לקח את זה בשתי ידיו השלוחות לפנים, על הגמל הנאמן – בסיבוב העולמי הייחודי שלהם.

כנסו כאן לאתר של דורון ותמשיכו ליהנות מדיווחים מעשירים, וכל כך אנושיים.

הנה דוגמא קטנה:

"…לפתע ראיתי ציפור ועוד אחת חולפות מטרים ספורים ממני ואחריהן פרפר ענק בגוונים של כחול ואני עוקב במבט אשר הם מתקרבים אלי וגם כאשר הם חולפים פעם מימין ופעם משמאל ובאותו הרגע עוברת בי ההבנה כי רכיבה על אופנוע איננה דומה לכל כלי תחבורה אחר. מבעד לחלונות הרכב לא הייתי מסוגל לראות את המראות כמו שאני רואה מאוכף האופנוע, לא הייתי מסוגל להריח את הריחות, לחוש את החום ואת הקור, את הרוח ואת הגשם, את קרני השמש וכמובן גם את הדבורים ושאר ההמתעופפים שמדי פעם נחבטים בקסדתי או בפני. החוויה של הרכיבה בתוך הטבע ומזג האויר הסובב אותך היא ייחודית ואין דומה לה…"

 

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!    

20 במרץ 2013 גבי מסיים את המסע פרק 42

לאחר 11 חודשי מסע רכוב

מפלורידה לאלסקה ומשם לאושואייה

וצפונה לבואנוס-איירס ושוב לצ'ילה ושוב לבואנוס. זה נגמר!

P1030958.JPG

היציאה לדרך מפלורידה. מימין: יוסי. באמצע גבי. משמאל נייג'ל

P1060590.JPG

נחיתה בקולומביה לאחר שייט מפנמה

P1040049.JPG

תרגולת הרמת אופנוע בקמפינג בארה"ב

P1080660.JPG

גבי וחבר בחצי האי ואלדז בפאטגוניה

P1080043.JPG

בקארטרה אוסטראל – צ'ילה

יום שבת 16.3.2013

תם ונשלם

אחרי 11 חודשים ברוטו (מהם כחודש בארץ) אני מסיים את ההרפתקה הנהדרת ביבשת אמריקה. האופנוע ארוז בשדה התעופה בבואנוס-איירס לקראת ההמראה למיאמי ולי יש כרטיס בערב יום שני הקרוב למיאמי. לאחר עוד 3 ימים – טיסה לארץ. כך שאני מגיע לליל הסדר לחגוג עם כל המשפחה. ההחלטות האחרונות היו מהירות ולא תמיד מסודרות, אבל עכשיו הכל ברור. אעשה נסיון מהיר למכור את האופנוע במיאמי או לחילופין להשאיר ייפוי כוח לרמי דהמן למכור אותו. זה מה שנשאר לי לעשות. ההתארגנות כאן בבואנוס-איירס למשלוח, אינה פשוטה ולקח לי כמה ימים להתארגן ובנוסף לזה חוויתי גנבה מעצבנת, כאשר הוציאו לי את המצלמה מהנרתיק תוך כדי הליכה ברחוב. כך שהתמונות של האופנוע הארוז בשדה התעופה וטיול רגלי אחרון במקומות נפלאים בבואנוס איירס, לא נמצאים בידי ואין דרך להראות תמונות שוודאי שוות הרבה מילים. אני מקווה שבקרוב יהיה לי כח לתמצת את עיקרי החוויות שעברו על טייל שלאורך 11 חודשים. כמעט כל יום היה בתנועה מתמדת והתמודד עם ההתארגנות על מסלול, מהירות, דלק, טיפולים, מזג אויר, אוכל, ביורוקרטיה וחציית גבולות, חיפוש לינה והתמקמות, חיפוש חיבור לאינטרנט, כתיבה לאתר וחוזר חלילה. היום אני מרגיש קצת עייף, אבל אני בטוח שתוך שבועות לא רבים, הדבר יהיה לי חסר מאד והצורך בחוויה של טיול נוסף תתחיל לדגדג, עד שיהפוך למסע נוסף בעוד מספר שנים (הכל בתאום והסכמה של אישתי היקרה שאני חייב לה הרבה בנושא) לאן ולכמה זמן, אני עדיין לא יודע ויחד עם זאת, קצה של מחשבה כבר קיים. אני מודה לקוראים (במידה ויש כאלה) ועוד יותר ליוני שנתן לנו (ליוסי, נייג'ל ולי) במה לשתף אלפי אנשים בחוויה של טיול אופנועים ובמשך זמן ארוך שכזה. כמובן שיש להוסיף את העריכה הנהדרת שעשה יוני בכתבות שהעברנו, מכוון שלפעמים הכתיבה נעשתה בתנאים של עייפות וחוסר ריכוז ונדרש לא מעט עיבוד כדי שהדברים יובנו. הניסיון הרב של יוני בנושא עזר מאד. אז הרבה תודות לך יוני על זאת וניפגש במסע הבא או לפני זה בכמה כתבות מסכמות (במידה ונעשה זאת).
התחברתי מאד לכתיבה במסע הזה וגם זה יחסר לי כנראה בהמשך.
מה שנשאר לי, זה לאחל לכולם שבוע טוב וחג פסח שמח!

באהבה גבי

P1020309.JPG

ארה"ב. התארגנות על ציוד בכל הזדמנות

CIMG1603.JPG

הקמפינג מפגיש תמיד אנשים מרתקים

P1050077.JPG

בשערי אלסקה

IMG_0761.JPG

מיתולוגיה בפעולה

P1060818.JPG

על קו המשווה באקוודור

P1060622.jpeg

עם דורון קדמיאל. מפגש רוכבי אתגר ישראלים בצ'ילה

P1080452.JPG

בסוף העולם. אבל ממש!

IMG_1460.JPG


סיום במפלי האיגואסו

תוספת העורך:
גבי היקר, תודה לך. אתה איש מיוחד, אמיץ ואמיתי! חסר לך שתפסח על הסיכום, התובנות וחוכמת הדרך שצברת.

כולנו מעריכים את דבקותך בחלום. שאפו אחד ענק!

 

יוני בן שלום

————————————————————————————————————————————————–

כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שמורות לגבי פלקסר

————————————————————————————————————————————————–

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   יש 2 תגובות, הוסף תגובה    

10 במרץ 2013 גבי ושי – כתבה 41

מפלי האיגואסו אתר עולמי

שמתחברים אליו מייד

IMG_1339.JPG


הצג מפה גדולה יותר

יום שלישי 5.3.2013
המשכנו בנסיעה לכוון המפלים בתחילה על כביש 19 מזרחה ל –  Santa fe ושם הסתבכנו קצת מכוון שב- GPS יש מצב שנעלמת המפה בחלקים גדולים של צפון מזרח ארגנטינה, אז חזרנו לניווט על פי מפה. בנוסף, השילוט לא ממש מדוייק או חסר לגמרי. כך שצריך לסמוך על חושים ושאלות. עלינו על כביש 11 צפונה. בעיני החקלאי שבי – נוף מדהים ביופיו. חשבנו להגיע כמה שיותר רחוק ועם כוונה למצוא מקום בו נוכל לצפות במשחק של מנצ'סטר נגד ריאל מדריד. המשכנו עד  Resistencia ומצאנו מלון נחמד במרכז העיר. לא להאמין, הספקנו אפילו לראות את המחצית השניה של המשחק. בערב כששאלנו על סטקיה טובה, שלחו אותנו " לדון אבל ", הגענו בשעה 8:00 שעה מוקדמת לפתיחה של מסעדות, אבל כאשר ביקשנו לראות את מבחר הבשר בתפריט התלוי מחוץ למסעדה, הם הציעו שנכנס לקרוא בתוך האור שמסעדה פנימה. כאשר הם שמעו אותנו מדברים עברית התפתחה שיחה. הסתבר שהם יהודים והבת אפילו היתה באולפן בארץ בקיבוץ עין-המפרץ, אבל ברחה בבהלה מהארץ חזרה הביתה לאחר אחד הפיגועים שהיו באזור הקריות באותה תקופה. קישקשנו איתם כחצי שעה ואכלנו טוב. אני ירדתי על סטייק פילה שי על אינטריקוט. כששוב אנחנו חלוקים על טיב הבשר ואיכותו. אבל לפחות פגשנו אנשים נחמדים.

יום רביעי 6.3.2013
יצאנו על כביש 12 מזרחה לכוון  Corrientes שהיא עיר גדולה, מסודרת, מתוכננת ומתפקדת טוב. עם גל ירוק לחציה שלה (תופעה לא כל כך נפוצה בארגנטינה במידה ואין כביש עוקף עיר) ונסענו לאורך נהר Parana  כל הדרך עד  San ignasio שם יש עתיקות יפות שלא בא לנו עליהן היום, אבל כנאה נעצור בהן בדרך חזרה. והדרך, היא משהו שאפשר להשתגע ממנו… היא ממשיכה שטוחה ומונוטונית, במישור אדיר של מאות ק"מ מזה יומיים, כאשר הגובה מעל פני הים לא זז ונע בין ה- 50-60 מטר כל הזמן ורק בחצי העליון של מחוז Misiones  הנוף מתחיל לקבל קצת גלים וגבעות יותר ויותר ואז גם הנוף משתנה למשהוא שדומה ליערות עד סוב טרופיים עם הרבה תעשיית עץ. תוך כדי נסיעה, היה נדמה לנו שראינו תנין לצד הדרך ופנינו לאחור, לראות את זה שוב ואכן תנין מת שכב בצד, לא ברור האם נדרס במקום שהיה מונח או הובא לשם מת. בכל זאת צילמנו. הגענו ל-  Puerto iguazu וחיפשנו מלון ליומיים לפחות.

יום חמישי 7.3.2013
הבוקר התארגנו לאחד משיאי המסע שלי ( לדעתי שיא של כל טיול נחשב בדרום אמריקה): הביקור באתר מפלי האיגואסו הנהדרים שגבר עלינו (ים המלח, אני להזכיר לכם מקיבוץ קליה) במשאל על בחירת שבעת פילאי תבל שנערך לפני כשנתיים. אך מה רבה היתה האכזבה, כאשר ממש בבוקר התחיל גשם שהלך וגבר כל הזמן. החלטנו לנסוע, לראות ולשמוע מה אומרים אנשי הפארק על מזג האויר. בכניסה נתנו לנו להבין שגשם ירד עד תחילת השבוע הבא ובנתיים הגשם רק הלך והתחזק. קיבלנו החלטה לא להכנס לפארק ולהמר על יום יפה יותר מחר והחלטנו שניכנס מחר בכל מצב. חזרנו למלון בגשם שוטף ונכנסנו לנוהל קריאה / כתיבה / צפיה בטלויזיה / מנוחה עד שעות הערב. הגשם הפסיק בסביבות השעה 16:00 אבל עדיין היה קר.

יום שישי 8.3.2013
הבוקר היה בהיר ולכן מיהרנו לכוון הפארק מכוון שבאתר מזג האויר שאנחנו נעזרים בו לאורך  כל השנה האחרונה (weather.com) הודיע שבצהרים יחזור הגשם ולכן הכנסתי לשימוש שוב את המטריה שמלווה אותי מהימים הראשונים של הטיול ולקחתי אותה איתי. הגענו במזג אויר נאה והתחלנו את הסיבוב באזור הנמוך הצופה על המפלים הנפלאים ואף שכבר הייתי כאן לפני 10 שנים אי אפשר היה שלא להתלהב מהיופי של המקום. בהמשך עלינו למסלול העליון הצופה על המפלים מלמעלה ומהצד. אני כמו כל  אדם נורמאלי, יצאתי המום מהעוצמה, היופי והשלמות של המקום הנהדר הזה. לקינוח לוקחים את הרכבת לאזור שנקרא  Garganta del diablo בתרגום מילולי שלי זה: גרון הגיהנום. המקום משאיר את כל הצופה בו המום מהעוצמה שיש בו הגודל והיופי , פשוט Finale מדהים ליום נהדר. הגשם לא הגיע ובמקומו קיבלנו חום ולחות גבוהים ונרטבנו מזיעה ומטיפות המים המתיזות מעוצמת הנפילה. יצאנו מאושרים עד הגג מחוויית המפגש עם עוצמת הטבע. משטף המים שכמה דקות שלהם יספיקו להפריח את הנגב לתמיד. וכמובן תודה לגשם שלא הגיע, נרטבנו גם בלי העזרה שלו. ולא אכפת לנו להירטב כך עוד הרבה פעמים.

——————————————————————————————————————————————————–

ערך יוני. כל הזכויות C לצילומים ולסיפור שמורות לגבי פלקסר

——————————————————————————————————————————————————-

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!    

« פוסטים נוספים - פוסטים קודמים »