אור הרפז ובר הולצר בפטאגוניה

שיבוש התוכניות היא ההרפתקה אמיתית.

(פגשתי את אור הרפז ובר הולצר ממעוז חיים, בבית קפה סמוך לביתי, כדי לתרום למסע שלהם כמה טיפים. קיבלתי במתנה 5 קילו תמרים והבטחה לכתוב לאתר הזה, אז הנה תיהנו – יוני בן שלום)

אור מימין ובר שמשמאל ליד האופנוע שקנו לפני רגע בפוארטו נאטלס

שלום שמי אור הרפז, איני כותב גדול. מה שכן, אשתדל לעדכן מדי פעם.
החלטנו להתחיל את המסע הרכוב שלנו בדרום אמריקה ולעלות צפונה. כלומר עכשיו בפאטגוניה קיץ והכי הגיוני לעלות עם מזג האויר הטוב צפונה. בתכנית שלנו לרכוש שני אופנועים בחלק ההוא של העולם ולהשתדל לעלות כמה שנוכל. הרבה לפני היציאה לדרך עמדנו בקשר דרך אתר "הורייזן אנלימיטד" עם שני חבר'ה אמריקאים (בנפרד) וניסינו לתאם שנקנה מהם את האופנועים. הם בדיוק מסיימים את המסע שלהם מהצפון דרומה.

ביום רביעי ה-4 בדצמבר ב- 6:00 בבוקר עלינו על טיסה מנתב"ג לבונוס איירס, עם עצירה במדריד.
ב-5 בדצמבר נחתנו בבונוס איירס בשעה 9:40 ( שעון ארגנטינה) שזה ג'ט לג לא רחוק ממה שאנשים חוווים כשהם טסים לניו יורק.
משדה התעופה הגענו להוסטל של ישראלי בשם עינב. (קאסה דה פהפה) על מנת להחליף כסף ולהעביר את השעות עד הטיסה ליעד הבא.
בשעה 5:20 אחה"צ כבר היינו על טיסה ל- rio gallagos בפינה הכי דרומית של פטגוניה המזרחית.
לאחר שנחתנו בשעה 9:00 תפסנו מונית לתחנה המרכזית, כדאי לקחת אוטובוס לפונטה-ארנס היושבת בצד הצ'ליאני המערבי של פטגוניה, ממש מול טיירה דל-פואגו היא ארץ האש.
( בתחנה המרכזית היינו עדים לנסיון התאבדות של אחד המקומיים אבל זה נגמר בשלום).
לפני הכול חשוב לציין שהטיול שתכננו כרוך בהרבה פרוצדורות, ניירת, מסמכים ובירוקרטייה (כמו שקוראי האתר הזה כבר יודעים) אבל בנוסף לזה חווינו עוד כמה קשיים, כמו העדר מידע רלוונטי על עניין תקנות רישיון לאופנוע בדרום אמריקה (לנו יש רישיון לאופנוע עד 500 סמ״ק 33 כוח סוס והולכים לרכוב על אופנוע של 650 סמ"ק) אין לנו ויזה לארצות הברית כדי להבטיח הוצאה של האופנוע מדרום אמריקה לארץ המוצא של האופנועים (ארה"ב) ולכן נאלצנו להסתמך על אופנועים יד שניה שאנחנו לא יכולים לבדוק לפני שאנחנו מגיעים  תיכננו לרכוש שני אופנועים ובאותו מקום.
הגענו לפונטה-ארנס ביום שישי ה-6 בדצמבר בשעות אחר הצהריים.

כאמור, עוד בישראל היינו בקשר עם כמה אנשים שבינהם שניים הייו רלוונטים ביותר, אחד מהם חיכה לנו כבר יומיים ואחד אמר שיגיע בימים הקרובים,
כשהגענו לפונטה-ארנס, הלכנו להוסטל בכתובת שקיבלנו מאחד האנשים ושם פגשנו את זאק ( אמריקאי מקליפורניה ). הספרדית שלנו חלשה מאוד וגם באנגלית לא הצטיינו בבית הספר.
לאחר דיבורים והרבה התכתבות בגוגל טרנס לייט התחלנו את תהליך העברת הבעלות. מאחר והגענו מאוחר, משרדי הנוטוריונים היו סגורים ונאלצנו לחכות ליום ראשון. בינתיים נסענו לסונה פרנקה ( אזור הסחר החופשי בפונטה ארנס וקנינו ציוד רכיבה וכלי עבודה לאופנוע).
תוך כדי שאנחנו שם, אני מקבל מייל מהבחור השני שאומר לי שהיו לו בעיות ויקח לו בין שבועיים לשלושה להגיע לפונטה ארנס, עשינו בינינו חושבים והחלטנו שאנחנו מתחילים את המסע על אופנוע אחד ושנפגוש אותו בהמשך.
ביום שני ה-9 בדצמבר, יצאנו לדרך והיעד הראשון הוא פורטו-נטאלס ומשם טראק הטורסים, לאחר ארבע ימים מדהימים, וגם קצת גשם, חזרנו ולאחר לילה המשכנו בדרכנו לאל-קלאפטה, עברנו את מעבר הגבול הראשון בין צ'לה לארגנטינה עם האופנוע ואחרי תהליך עשיר במסמכים וניירת, הצלחנו לעבור.
כשהגענו לאל קלאפטה, גילינו לרוע המזל שיש לנו חור ברדיאטור, ראשית ניסינו לסתום את החור עם דבק אפוקסי אבל זה לא צלח. לאחר בירור על קניה של רדיאטור חדש, למדנו שבפטגוניה יהיה מאוד קשה להשיג רדיאטור ואם נמצא אחד, זה יעלה הון ויקח הרבה זמן, החלטנו לאטום את הצלע ״הפצועה״ כולה באפוקסי, ובזה נגמר העניין.

לאחר אל-קלאפטה והביקור בקרחון הפריטו מורנו הסמוך (כ- 70 ק"מ) המשכנו צפונה ממזרח לרכס האנדים שהתרומם משמאל למסלול והגענו לאל-צאלטן עיירה/כפר תיירותי למרגלות גמלוני הסלע העצומים של פיץ-רוי. כדי לעשות את טראק הפיץ רוי, שהינו במקום שלושה ימים.
חשוב לציין שתוך כדי תנועה, אנחנו מנסים להתכתב עם בעל האופנוע השני כדי לבדוק את האפשרות לקנות ממנו את האופנוע באמצע הדרך, אך לא מקבלים תשובות. דממה.
בינתיים אנחנו רכובים על אופנוע אחד וזה הולך מצויין.
בבוקר יום ראשון ה22/12 יצאנו לכיוון נקודת הישוב באחה קרקולוס שנמצאת על דרך ארבעים בכוונה לישון שם את הלילה ולהמשיך צפונה ולעבור שוב לחלק הצ'יליאני של פטגוניה, לעיירה צ'ילה צ'יקו שנמצאת על שפת אגם חנראל-קאררה הענק ומסמנת את תחילת כביש 7 הקראטרה אוסטרל המפורסם.
היום ה23/12 , מחר אנחנו יוצאים לקראטרה שהיא אחת הדרכים היפות בעולם ( על פי ״ יודעי דבר״ ).

שוב הרבה תודה

אור הרפז ובר הולצר

——————————————————————————————————————-

חלק מהצילמים בכתבה נעשו בידי יקי בן אקוט. כל הזכויות C לטקס ולצילומים שמורות לאור הרפז

——————————————————————————————————————-

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!    

הדרך נגמרת בצפון אתיופיה

עודד מסכם ומבטיח עוד

עודד, בשם קוראי הרפתקה דוט קום, תודה לשיתוף ולהזדמנות להציץ לסיפור מרתק. מחכים להמשך.

למעקב אחר המסלול של עודד על תוכנת הניווט שלו נא הקליקו כאן

לא יכול הייתי לבקש שני ימי רכיבה אחרונים באתיופיה ובאפריקה כמו אלו שהיו לי. נפרדתי מבלה לליבלה לכיוון אדיס א(ס)בבה. הדרך כל כך יפה, מתפתלת על אספלט משובח והאופנוע שש לסל"ד.

על הג'יפיאס פנסיון בארו באדיס – נעים לחזור למקום מוכר (שהיתי פה לילה בדרכי צפונה), מה שעורר אצלי מייד את הגעגוע הביתה.

אפריקה לא השאירה בי לא תא אחד ולא חוש אחד אדישים. לא פגשתי שמחה ואנשים מחייכים כמו באפריקה אבל גם עצב. מצב חלק מהאנשים, הנשים, הילדים ובפרט הבנות. המראות והצבעוניות אבל גם תנאי מחייה קשים. המוסיקה הנפלאה והרעש. המרחבים העצומים אבל אתה לשניה לא לבד באפריקה – עצירת השתנה במקום הכי נידח ואני מייד מוקף בסקרנים. אוויר משכר ואבק. הרבה, הרבה מאד סקרנות לאחר.

מספר ימי התארגנות להטסת האופנוע למינכן, שם יעלה על יצועו לשנת החורף. מכונה מדהימה שהיתה אתי בכל תנאי השטח והשגיונות – 50,000 ק"מ – ולא הכזיבה לכל אורכם.

אתם שליוויתם אותי – הורגש ועזר.

האופנוע (מימין) לאחר הנחיתה – בחניה בבית במינכן – (ליד  אחיו)

————————————————————————————————————————————————-

כל הזכויות C לטקסט ולצילומים שמורות לעודד ויטליס

————————————————————————————————————————————————

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!    

עודד רוכב ללליבלה האגדית בצפון אתיופיה

כנסיית ביתה גיורגיס

למעקב אחר מסלול הרכיבה של עודד נא כנסו לכאן

לליבלה – הפנינה באתיופיה. שוכנת בגבהים – אוויר דליל, יפה יפה ואוטנטית אוטנטית. המיתולוגיה שלה נאיבית ותמימה וזה גם אופי המקום – למבקשים להעמיק, לינק ויקי.

מחר אתחיל לרדת לאדיס אבבה ולסיום פרק אפריקה במסע.

————————————————————————————————————————————————–

כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שמורות לעודד ויטליס

—————————————————————————————————————————————————-

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!    

ימי רכיבה אחרונים באפריקה

למעקב אחר מסלולו של עודד על תוכנת הניווט שאיתו, נא הקלק כאן

אתיופיה מאד יפה. התחושה מזכירה את אירופה ההררית, מאד ירוק והמון מים. צמחיה שונה, האנשים נראים קצת אחרת והכל יותר גדול ורחב. העמקים עצומים בגודלם וכך גם רמות ההרים. אדיס הבירה שוכנת בגובה של 2300 מ', מעט אחריה מתחילים לטפס ל 3200מ' וכך עולים ויורדים. הנקודה הנמוכה היותר היתה 1100 מ' בחציית הנילוס הכחול .

הנילוס הכחול

—————————————————————————————————————————————————–

כל הזכויות C לסיפור לצילומים ולוידאו שמורות לעודד ויטליס

—————————————————————————————————————————————————–

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!    

אתיופיה וביקור בעמק אומו

כמו שלא תראו בשום מקום אחר

לתוכנת תיעוד מסלול הרכיבה של עודד הקליקו כאן

לאחר שעזבתי את עיירת הגבול מויילה, פניתי לצפון מערב לכיוון עמק אומו שבו חיים מספר שבטים שהקידמה עדיין לא מרשימה אותם. בקונסו – כפר המחוז פנה אלי בחור צעיר – עשרות מיד צובאים על הבאים ומציאים את כל טוב הארץ ואשתו – והציע להתלוות אלי לעמק אומו – כדאי לי אמר וצדק. רוקנתי את הארגזים ולקחתי אתי רק מברשת שיניים ואת טיקריט הבחור.

בזכות טיקריט זכיתי להיות נוכח בטקס חניכה – קפיצת השור – של בחור צעיר. בטקס מכריז הבחור על רצונו להצטרף לחיים הבוגרים – נישואים. נערות צעירות רוקדות את שמחתן בבחרותו, שמחה שגם הצלפות ענפים ע”י צעירים בוגרי הטקס לא יעיבו את שמחתן. הן בוחרות בענפים ומתגרות בצעירים על מנת שיצליפו בהן וחזק.

[youtube url=http://youtu.be/xGLKxiQY2i8>]

בקפיצת השור צריך הבחור לרוץ עירום 3-4 פעמים על גבם של 5 שוורים העומדים בצמוד ולקבל מספר ברכות. בערב ישנה חגיגה גדולה שבמהלכה עוזב הבחור ונעלם לחודש ימים לחיות ב"בוש" לבדו.

מטבעות חזקים באזור הזה – שוורים ובנות. הבנות הן כוח העבודה העיקרי ואלו שנישאות, חתנן מחוייב לכל חיי אביה להביא כל שנה 5-10 שוורים מנחה.

–—————————————————————————————————————————————————-

כל הזכויות C לסיפור לצילומים ולוידאו שמורות לעודד ויטליס

—————————————————————————————————————————————————–

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   יש 2 תגובות, הוסף תגובה