הנופים וההרגשה שאפשר לחוות רק על אופנוע

כרגע אני יושב בארמון של הקיסר דיקלטיאנוס. בעצם הארמון שלו זה תחילת העיר ספליט

כבר כ 10 ימים חוצה את ארצות הבלקן ובשבילי יוון זה חלק מארצות הבלקן.
העין לא נחה והלב לא נרגע
הרים נישאים אל על ובמערב ים כחול עמוק

מפרצונים שחודרים ללב המדינה וירוק ירוק מסביב ובנשמה.
אתמול והיום אני מצפין מדוברובניק לכיוןן ספליט, הדרך מטריפה. מימין כחומה, נצבים ההרים והמרחק בינם לים נע בין 500מ' ל-40מ'. בדרכים, מפרצונים מדהימים והעירות/כפרים צמודים לזמן ומחוברים לטבע כאילו הם אחד.? אני כאמור יושב בארמון אחד האולמות יש מקהלה ווקאלית שמנעימה לי את הכתיבה.
מחוץ לחומות, הים האדריאטי ותיירים ואנשי מסעדה והכול שוקק חיים וגם מאד חם.
בין לבין נפגשתי עם יונתן שגם הוא חוצה את אירופה ובשיחה הוא אמר לי "אני דופק על הקסדה לוודא שהכול אמיתי.איזו מין שלווה לראש וניקוי לנשמה"…
כבר ימים אני חוצה את הבלקן ועדין רוצה עוד עוד עוד.
מחר מגיע לפארק הכי הכי בקרואטיה ואעשה יום של טיול רגלי לשם שינוי.

שנהנה כולנו ושזה יקרה – שנדע את זה כאן ועכשיו. רשימת מה לעשות אתמול (ארמון בספליט) והיום פארק טבע מדהים מדהים מדהים. יחטיגידם
שרוכבים כבר מעל שבוע לתוך מרק חום זה נהפך לסיפור בפני עצמו.
הצלזיוס נע בין 32.4 ל 34.6 מעלות בצל…אבל בשמים אפילו ענן אחד אין…

יחטחגידם

זה מתחיל להיות סיפור
לתומי חשבתי שבתל אביב חם
..יחטיגחדם נוסף!
איזה מזל שהיום באמת טיילתי בטמפרטורה של 34.1 מעלות אבל בצל.
שמורת טבע הכי מדהימה שראתי. המים פורצים מכול סלע, כאילו אלוהים שבר את כול הצינורות והמים חוגגים בריקוד ובצליל מדהים שרק הטבע יכול להפיק.

דף הפייס של המסע של דורון – כאן

———————————————-

כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שמורות לדורון בן שמעון

——————————————————————-

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!    

מונטהנגרו, חברים חדשים והפיתולים של קוטור

התמונה עם הקווים הסגולים זה לא ציור ..!
זה צילום צג הגי פי אס….כמה וכמה פיתולים היו בדרך. דרך מדהימה מ 0 למעל 1000, פיתולים של כ 174 מעלות (שו נא את זה ) מאד מסוכן כביש ברוחב כלום

סיכום ביניים של 8 ימי רכיבה
רכבתי כ 1621 קמ

5 ימים רכבתי עם ליאור ביוון
הוא לרוב הוביל (96.71%)
היה כייף איתו ומאד עזר לי להתאקלם ולהגיע למסע שלי. משלשום כבר רכבתי לבד

יוון נהדרת הכבישים יופי טופי
האנשים מאירי פנים
ולפחות בזגורי האוכל יחטיגידמי בייחוד השועית המדהימה שלהם

אלבניה במובנים רבים אפילו עוד יותר מאירת פנים וכולם מחייכים ורוצים לעזור.
מתעניינים מהיכן אתה .
ממש תחושה מאד מיוחדת
ו..? מצד שני
הנהיגה באלבניה סכנת נפשות, עוקפים אותי במסלול שלי עד שלא פעם ולא פעמים הרגשתי את הרוח של האוטו העוקף. ממש הרגשה מאד לא בטוחה
הם אוהבים בסיבובים לחתוך ולא פעם ולא פעמיים מצאתי את עצמי כמעט מול חזית של רכב, מזל שליאור הזהיר אותי תצמד לימין בכל מקום בכל מצב.
אתמול היה חם נורא במובן שאני במעלה ההר צחיח כזה שיצר בי תחושה מאד לא נחמדה מעין חומת חום
בקייצר, בגבול לאלבניה בקשתי לעשות ביטוח צד ג, לא הבינו על מה אני מדבר ורכבתי שם בלי ביטוח.
ממש אבל ממש סכנת נפשות עם השילוב של נהגי השודים בכביש
אז הבוקר בחרתי לחתוך למונטנגרו
שמתי לב שלמרות שהחום טיפס ל 34.6 מעלות היה לי בהרבה יותר קלו5נעים לרכוב
ששאלתי את עצמי למה (כן אני מפטפט את עצמי מדעת תוך כדי הרכיבה) הבנתי שזה שמסביב לכביש יש צמחיה וריחות הכפר מקלה לי את החום.
עצרתי בחוף נודיסטים עם בגדי אופנוען, הרגשתי חריג .
ישבתי במסעדה, הבריזה ליטפה אותי היה נחמד
כשיצאתי משם, חציתי גשר. היו גם בתים ומסעדות על הנהר, או אמרתי לעצמי כאן שווה לעצור לאכול דגים (כן אני ממשיך לפטפט את עצמי בלי די) אז עצרתי ונכנסתי למסעדה שזה בית צף על הנהר
בחרתי דג והיה אתנחתא יחטיגידמת.
עכשיו בדרך. ראיתי מפרצון קסמים, החלטתי לעצור ולרדת לשם 28.4 קמ מבודווה, יש קזינו יש חוף פרטי, לפעמים צריך גם להתפנק.

זהו סיכום קצרצר של תובנות אחרי כ 1600 קמ ושמונה ימים.

היה כייף עם ליאור ומאד כייף גם בלבד. עוד 65 יום ימנאיק אממ או שפחות או שיותר. למדתי שאני מעדיף לרכוב בכבישים מפותלים כמו נחש אבל לא ממש מת על אותם כבישים שהסיבובים הם כמעט ב 174.5 מעלות ועוד בשיפוע הפוך. אני לא מת לרכוב בגשם ועוד יותר שונא לרכוב ב 32.6 מעלות חום.
אתמות הרגשתי חומת חום והחלטתי לוותר, נפגשתי עם ידידת נעורים והחבורה הצועדת שלה בהרי אלבניה. היום התחלתי לקראת הצהרים כי ברור שלא מוותרים על חוף ים הפרטי של המלון שלי
הגעתל kotor עיר עתיקה חלק מאתרי אונסקו
הגובה שם כ 0 מטר כי היא יושבת במפרץ מדהים ועוד תבינו על מה אני מדבר שתסתכלו בתמונות.

משם התחלתי לטפס כדי להגיע לפארק והעיר שהייתה בירת מונטנגרו העתיקה Cetinjd – לא מסוגל להגות את השם נכון…
בדרך אני עולה וטועה ומטעה עוקפים אותי שני רוכבים ואני מנסה להצמד לטוסיק שלהם. מרגישים שהם בהרבה יותר מיומנים ממני והיה לי לא קל להצמד בדרך המאד לא קלה.
במעלה ההר בתצפית כולנו עוצרים ואז מתחיל לנהל אתם רומן במילים. זוג אופנועיסטים בדרך מספרד עם 2 בימרים. נעצרים לצלם את המפרץ שמתגלה לנו בגובה 832 מ ומתחילים לפטפט .
הם כבר רוכבים כחודש וישר עם המשותף התחברנו. פתאום עולה משהו בדרך על אופנוע כבד וגם הרוכב במשקל כבד מאד .

אני צועק לו סטופ תעצור! לך לצלם ל 5 דקות מהתצפית.
הוא עצר ירד מהאופנוע ענק כזה כמו אולסי פרי אבל רחב כמו מקרר, חשבתי המממממ בטח אני הולך לקבל מכות. הוא מגיע ואני ממשיך לצעוק מביט אליו מלמטה למעלה ואומר לו קמרה קמרה פיקצר פיקצר. לא הבין משום מה
הוא מסלובניה ומורכבת מראסססיה או רוסיה..  היא למזלי מתחילה לצחוק, הספרדים מתגלגלים מצחוק ואז שאסה גם פורץ בצחוק מתגלגל במעלה ההר.
נרגעתי.
דברנו על בלה ועל דה ובעיקר היכן יש בירה טובה.
שטסשה מסלובניה והוא יודע. נפרדנו בחיוך ולחיצת יד חמה.  עד עכשיו יד ימין כואבת לי מהלחיצה של שאסה כי הוא אהב אותי וזו הדרך להראות חיבה עמוקה.
הספרדים ואני המשכנו לרכב במעלה ההר עצרנו מול מסעדה משקיפה ממבט ציפור על המפרץ, שתינו קולה – כמה זמן לא שתתי קולה. נפרד בחיןך וחיבוק.

נזהרתי לא ללחוץ להם את היד שעדין כאבה לי מזה ששאסה אהב אותי מאד. עכשיו הם חברים שלי בפייס בוק.

התמונה עם הקווים הסגולים זה לא ציור ..!
זה צילום צג הגי פי אס….
כמה וכמה פיתולים היו בדרך
דרך מדהימה מ 0 למעל 1000, פיתולים של כ 174 מעלות (שו נא את זה ) מאד מסוכן כביש ברוחב כלום
רכבתי לאט ועכשיו אני עייף
נרגעתי
בקייצר דברנו באותה תצפית כ 20 דקות
ואז המשכנו למסעדה עם הקולה והלימון

יחטיגידם

————————————————————-

כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שמורות לדורון בן שמעון

—————————————————————-

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!    

כשיש זמן אין מה למהר

התחלתי לרכוב מחבל זגוריה לאלבניה. אני יושב במסעדה שלנו – שאתמול אכלנו בה אוכל מטמטמם, הכי טוב שאכלתי ביוון. המקום אחד מכפרי זגוריה המדהימים למטייל הסקרן ובוודאי לכל קהילת הרוכבים.
בתוך החוויה שאני חווה – אני נמצא גם בקלחת של הכלכלה היוונית. עצוב לראות גן סגור, עצוב לראות שאני וליאור האורחים היחידים במלון.
מנהלים עם בעלי המלון שפחה יוונית חביבה על המצב
וניתן לחוש בעצב והמחנק ותחושת חוסר האונים.

תיירים מקומיים כמע איין ואני מניח שגם חלק מהתיירים שחושבים לבקר חוששים.
כן ראינו גם תורים לכספומט ומצד שני גם ראינו הרבה יוונים שיושבים ברוגע (אולי לכאורה) בבתי הקפה שלאורך המפרצים.
לבי נכמר לראות את עיניו של בעל המלון ואולי מבטו זה תמצית התחושות של תושבי יוון – חרדה גדולה מהעתיד.
וחוסר אונים שמלווה בעמימות וחוסר וודאות שעוד יותר מקשה.

ממחר בעצם מתחיל הטיול שלי עם עצמי.
אלבניה כהתחלה. אז תודה ענקית לליאור לכל המציצים והמגיבים שמלווים אותי בדרכי.
בדרך אחרי הגשם ניתן להריח את רגבי האדמה ופרחי הבר. נוף מלטף עם המון ירוק וצהבהב של הקציר…

למעלה: מין פגישה כזו…עינת חברת ילדות שלי מכיתה ג ועופר בעלה מתכוננים לטראק באלבניה
אז חשבתי לתומי למה לא להפתיע אותם בשדה התעופה באלבניה וכך היה…

הדף של דורון בפייס – כאן

———————————————————

כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שייכות לדורון בן שמעון

————————————————

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!    

הנה זה קורה. דורון יוצא לממש חלום

עם המסכות שבו ובעיקר עם נשמה גדולה

דורון בן שמעון יוצא למסע תחת הכותרת "מסע עם עצמי והמסכות שבי"

(איזה כיף לארח אותך כאן דורון)

16 יוני 2015

הנה היום מתקרב שאני מתחיל את המסע לתוך עצמי. ההתרגשות הולכת ומעצימה …
אתמול הייתי אצל "האלכסים" לעשות צק' איין אחרון ולראות שהאופנוע תקין ומוכן לנסיעה.
בדרך קניתי משאבה ידנית ותיק מיכל של קאפה.
התרגשתי וחבקתי את כול האלכסים המדהימים…
הנה מתקרב סוף שבוע אחרון במיטה שלי עם מזגן והשוק הפועם
באמצע שבוע הבא התחיל לראות שחפים על המזח …
משם להתחיל לחצות את יוון
חלום שחלמתי מ – 10/4/2015 אחרי הרצאה של דורון קדמיאל הנה מתחיל לרקום עור וגידים.
שוחחתי ארוכות עם דורון וקובי שמואל, המון תודה על העזרה והנכונות שלהם. זה לא מובן מאליו – אבל זה מחמם את הלב היה לראות ולהבין את המוכנות והתמיכה של שניהם! בדרך דברתי עם עוד לא מעט אנשים, ולכולם המון תודה על הנכונות העצות והתמיכה…!
רשימת ציוד:
השם: דורון
גיל: סוף אוגוסט בן 61
גובה : 174.3
משקל – 6-7 יותר מידי (בטוח שבמסע הוריד אותם בקלות)
בריאות: תקינה
ראיה: חדה
שמיעה: סלקטיבית
מחשבות: של חסר מנוחה
מצלם בלי הבחנה
הנה עוד רגע המסע מתחיל
המסע יהיה בעיקר שלי והדיבור שלי עם השיגעונות שמלווים אותי בתוך הקסדה
יוון עד נורבגיה דרך הבלקן, הדולומיטים, ברלין וחזרה מצרפת אולי מעט מהפרינאים איטליה ומעבורת ליוון

ביטוח – עשיתי
מטענים – איזה עולם בלי מטענים
כרטיסי מצלמה – בסדר בסדר חייב לצלם?
רישיון בינלאומי – נמצא בתיק האדום
מפתחות נוספות לאופנוע ולמנעול. יש
ביטוח גריין קרד – נמצא בתיק האדום – יש
זוג נעלים לרכיבה + נעלי ים
זיפו -בשביל הדאווין, עם הקדשה עצמית
גטקס – 2 מה זה חורף
כפפות קיץ חורף
4
תרופות – טפו טפו שלא הצטרך
מכנסי רכיבה
2 פקקים לאוזנים
לוודא הזמנת ציוד טורטאק
ראוטר
לעשות מפות על הטבלט של אלבניה וקרואטיה וסלובניה – נו טוב
לקנות מספר טלפון נוסף גולן למשפחה
קניתי קניתי
מספר לבן – יש יש יש
תספורת מרינס – שיתייבש מהר
מתניע אופנוע – יש
מה מה מה עוד שכחתי???

————————————

22 יוני 2015

זה התחיל מעט מעל חודשים ואז חודש ו-23 יום ואז זה התחיל לרדת מתחת לחודש. אתמול זה היה מעט מעל 48 שעות, קמתי משום מה לפני 6 בבוקר שלא כהרגלי אני תוהה באם זה מההתרגשות, או סתם קול המואזין ניגן לי לתוך השינה…הנה עכשיו 19.42 שעות והשעון מתקתק והלב ממתרגש, אני אחוז תזזית רוצה לעשות הכול וקופץ כהרגלי מדבר לדבר לשום דבר.
ארזתי… אני תוהה כרגיל ומפטפט עם עצמי "שחכתי משהו? לא נורא ניתן כמעט הכול לקנות…מה מה השארתי שאחר כך אני התפוס את הראש מרוב דאגה
לא נורא דורון, כמעט הכול ניתן לקנות שם ברחבי העולם למעט החיוך והמבט האוהב אל מול בני אדם בעולם……"
העמוד שבניתי (בפייסבוק)... הכותרת שלו "מסע לתוך עצמי"
מאותו יום שהחלטתי לעשות את המסע הזה, אני מגלה ארצות, וחברים וחברות שתמכו, התעניינו וקנאו בחיבה… בעצם גם הטרום מסע הזה – הוא בעצם מסע לתוך עצמי ולאנשים שמסביבי…הלב דופק, אני מעט מבולבל, מעט חושש מצפה מקווה וכן כן שיעבור כבר היום ןוהמחר יפציע באור חדש
Greece her I come….Yes Yes Yessss

——————————–

23יוני 2015

תחילת מסע המונה מאופס… לאופנוע 3966 קמ
מעניין כמה יראה המונה בסוף המסע עם עצמי..
עכשיו זה זמן הסידורים ליאור מטפל בניירת ואני משגיח ברחוב העצמאות על 2 אופנועים
יחטיגידם צועק מהתרגשות….
ישי ישי יש.

—————————–

הכניסה לנמל בסביבות השעה שלוש ראשיד ימתין לי בפתח שער פלמר…בשעה 3
מה עושים עד השעה שלוש?
חבר יובל אמר לי תגיע למסעדת מעיין הבירה תחנה את האופנועים ליד הדלת ותהנה ממעדן רומנו..המליץ המליץ אז הלכתי… צדק…ככה פותחים את המסע שלי

—————————-

זה היה יום של עמסה
הגענו בסביבות 13:00 לרוזנפלד…ניירת ואז אומרים לי להגיע לשער בשעה שלוש. חם בחוץ…מה עושים ? יובל שלח אותי למעין הבירה… אחלה מסעדה רומנית.. השעה 14:32 תפסתי צל מתחת לגשר פלמר.
הנה מגיע זוג צעיר אלעד ויוליה עם אופנוע שטח… מסתבר שיש עוד כאלו שהולכים להגשים חלומות בגאורגיה.. סוף סוף עולים לאוניה
מקלחת שוב אוכל… דלגתי ומעט שינה ועכשיו ממתין לשקיעה ואז נתחיל להפליג לשם.

————————

24 יוני 2015

רגע לפני שהם יורדים בלימסול, יוליה אלעד ואני בצילום למזכרת במעבורת. הנה עכשיו נשארתי ולו לרגע עם עצמי ולסרוגין לעוד 5 שעות עם האיטרנט מחובר לעולם

———————–

26 יוני 2015

הבוקר הגעתי לאזור אתונה ישר רכבנו לטוראטק…איזה צוות מקסים…הצטיידתי בציוד המתאים. איזה הבדל של יום ולילה פתאום האופנוע שלי נראה סקסי. שלא תבינו לא נכון הצילום באוניה שהאופנוע מעוגן
בקבינה היו שני תרמילים, אז תוכלו לדמיין את ההבדל המדהים.
טוב סיימנו אכלנו סופלקי ושתיה ב 5 יורו חיוך אחרון למריה ומכאן רוכבים להגיע לאזור הים.

28 יוני 2015

שואלים אותי בפרטי נו איך זה שם..?
אז בואו ואסביר לכם מה זה מבחינת חווית הרכיבה ביוון
מכירים את כביש 395 לירושלים
או את הכביש העולה מבית שמש לירושלים דרך אזור מערת הנטיפים
או את הדרך היורדת ואולי העולה למסעדה
הדרך המטורפת היורדת מערד לים המלח?
אז זהו תקחו את אותם כבישים תכפילו אותם בחמש ותוסיפו תרכיז בושם חזק של הנאה זה לערך מה שאני מרגיש ביום השני כאן.
הערב ירד אנחנו בקמפינג ממש מתחת להרים המדהימים של מטאורה. פתחנו אוהל בקמפינג. יושבים במסעדה ליאור מה זה רעב. אני אוכל יוגורט עם דבש
לקרוא למה שקבלתי יוגרוט במחשבה שלנו זה להעליב את המעדן הסמיך הזה
סיום מדהים ליום מדהים.

———————————————————————

כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שמורות לדורון בן-שמעון

——————————————————————–

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!    

רק על אופנוע לאירופה 

מסע עם עצמי והמסכות שבי

הרהורים ראשונים לפני המסע הגדול….
מותר לחלום……..!
זה מסע שהתחיל מחלום שדגדג לי כבר שנתיים. לקחת את האופנוע שלי, למסע שחוצה את אירופה מיון ועד נורבגיה. מסע שמתחיל בדמיון ומתחיל לרקום עור וגידים.
יום אחד הייתי אמור להגיע להרצאה של Doron Kadmiel שעשה מסע עם אופנוע מסביב לעולם .
ההרצאה הייתה בישוב בצפון, בצהריים יום שישי עליתי על האופנוע להגיע לשם. זה היה יום גשום ובאמצע הדרך עצרתי וכשניסיתי להתניע, האופנוע שבק חיים. את ההרצאה פספסתי.
לאחרונה מועדון אופנועי BMW השיק את המועדון ודורון הרצה שם. הפעם הייתי נוכח.
כשיצאתי מההרצאה, זה סחרר לי את המחשבות, וישר אמרתי "בשנה הבאה בסוף אפריל אני יוצא למסע שלי".
עליתי על האופנוע ובדרך הביתה דברתי עם עצמי (כרגיל) וישר נזפתי בעצמי "למה בשנה הבאה, למה לא השנה?" כשירדתי מהאופנוע לאחר כ-22 דקות, ידעתי שאת המסע הזה אני עושה כאן ועכשיו ולא מחר.
התוכנית
להגיע עם האופנוע על גבי מעבורת ליון ומשם לאורך ארצות הבלקן. גיחה אולי להונגריה וצ'כיה. משם צפון מערב לברלין (אף פעם לא הייתי בברלין), ולעלות צפונה לנורבגיה.
בדרך חזרה להיכנס לצרפת, אולי להסתובב באגמים של צפון איטליה, להגיע לנמל ברנדיזי, משם ליון ולדרך הבייתה.
זה מסע עם עצמי, לתוך עצמי ובדרך אין לי שום ספק שאפגוש אנשים מעניינים שיאירו לי את הדרך….
כל התחלה מתחילה מחלום, אז הנה ההתחלה שבי.

דף הפייס של דורון

————————————————————————————-

כל הזכויות C לצילומים ולסיפור שמורות לדורון בן שמעון

————————————————————————————

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!