מה לא עושים כדי שמסע אופנועים יצליח?

אפילו שוכרים רכב ליומיים

הצג את הוראות נסיעה ל-Savannah, GA, United States במפה גדולה יותר

יום שני ה – 30.4
כמו שראינו בתחזיות, הגשם לא מפסיק לרדת. אנחנו מחליטים שחייבים לזוז ונופלת החלטה קשה עו יותר: לשכור רכב ולא לנסות לעשות את הדרך הארוכה לקצה קי-ווסט, עם הרוחות והגשם הכבד. ההחלטה לא קלה לנו, אבל אנחנו רוצים להגיע לקי ווסט ולא רוצים להסתכן בתקלות ביום הרכיבה המלא הראשון. באמת פדיחה לספר, אבל זאת המציאות… אנחנו מחנים את האופנועים בחניון של הילה, בת משק החיה במיאמי ומאמצת אותנו למופת. הדרך מהמוטל שהיינו בו עד החניון, מלמד כל אחד מאיתנו איזה חולשות יש בציוד שלו וזאת למרות נסיעה קצרה של כ – 15 דקות. אני מגיע רטוב מאחר ולבשתי רק את החליפה הקייצית שלי. לא צפיתי את התחזקות הגשם ויוסי צריך נעליים טובות. נייג'ל, מצוייד למופת!
הדרך דרומה עוברת בכביש מספר 15 שמתחבר ל – 1 וביציאה ממיאמי, יש האטה שהופכת את הנסיעה לקי-ווסט לסיפור של מעל 4 שעות. כמובן שאנחנו עוצרים לצלם, אך השמיים ממשיכים להמטיר גשם כל הזמן. בקי-ווסט אנחנו מתמקמים במוטל איביס-ביי בכניסה לעיר. המקום יפה ולא יקר ביחס למוטלים אחרים. שילמנו 120 דולר וזה לא יקר ל-3 אנשים. בערב, יצאנו לטייל ברחוב הראשי של העיר וכמובן פגשנו ישראלית בעלת חנות שנמצאת כאן מאז פינוי שארם. היא מספרת לנו שהרבה מהעסקים כאן הם בבעלות ישראלית. וזאת לאחר שראינו את הכמןת המדהימה של ישראלים בעלי עסקים נמצאים במיאמי. הסתובבנו כשעתיים לפני שפרשנו למנוחה.

יום שלישי 1.5
בבוקר, חזרנו לעיר לצלם ואכן המקום יפה ונעים, אך גם יקר ביותר. לאחר כשעתיים, אנחנו יוצאים לדרך צפונה, לכוון הפארק הלאומי אברגליידז ומגיעים אליו בשעות הצהרים. אנחנו מחליטים להתחיל את הסיור בנקודה הדרומית שלו; מרכז המבקרים פלמינגו הנמצא כ-60 ק"מ דרומית מהכניסה. כאשר אנחנו מגיעים ורוצים לעשות טיול רגלי באזור, מתחיל שוב גשם חזק שמכריח אותנו לוותר ולהתחיל את הנסיעה צפונה. אנחנו נכנסים לסיבוב יפה בווסט-לייק, אבל גם פה תופס אותנו גשם שמרטיב אותנו לגמרי. אנחנו רצים לרכב וממשיכים לכוון מרכז המבקרים ארנסט קוו. במקום שני מסלולים;  אחד בשם גמבו לימבו. שאין מה לראות בו והשני שנקרא אנינגה מדהים ביופיו, הוא לא ארוך, אבל רואים בו כמות אדירה של בעלי חיים, בהם אליגטור אמריקאי במספר גדול, כאשר חלק מהם נמצאים מטר עד שניים מהשביל המרכזי . אפשר לראות המון דגים, ציפורים, צבי מים ועוד. בקיצור, המקום מדהים ביופיו ואפשר לשכוח מהזמן. שכחתי לציין, שלפני הכניסה לפארק, עצרנו בחוות התנינים של האברגליידז. שם גם שטנו ברחפת שטוחת גחון, שזהו המקום היחיד בו מותר לשוט, מכיוון שבפארק עצמו, השייט אסור בהחלט. השייט לא ארוך; כ-20 דקות ובלי הרבה תעלולים. הרגשנו צורך לעשות ולחוות זאת. השייט והביקור בחווה עולים 23 דולר. בסוף היום, התמקמנו במוטל 8 בפלורידה סיטי ואכלנו במסעדה של אכול כפי יכולתך…בסופה הרגשנו כמו חזירים. האוכל היה בסדר גם המגוון והמחיר 13 דולר. השלמנו חוסרים בוול מרט וחזרנו למוטל.

יום רביעי 2.5.
בבוקר אנחנו זזים צפונה ומתגבשת החלטה להמשיך עוד היום עד ניו סמירנה. אנחנו נפרדים מהילה וגיא שאירחו אותנו נהדר בימים שהיינו באזור. הנסיעה צפונה היא על הכביש המהיר מספר 95. לאחר כ-5 שעות, כולל עצירות, אנחנו מגיעים לחדרים שהכין עבורנו רמי שוב, בערב אנחנו מתארחים אצלו בבית.

יום חמישי 3.5
יוסי ואני נוסעים לדילן לעשות טיפול ראשון לאופנועים. פעולה שעולה לנו  כ – 350 דולר, (אופנועים חדשים…דורשים טיפולים ראשוניים) לא זול בהתחשב שעשינו רק 600 מייל. נייג'ל מטפל בניירת של הביטוח, פעולה שאורכת מספר ימים. אנחנו נשארים לישון בניו סמירנה.

יום שישי 3.5
בבוקר, יצאנו לכוון צפון לאחר פרידה מרמי. אין מילים לתאר את המאמץ הרב שהוא עשה בכדי שנוכל להתחיל את המסע בצורה הקלה ביותר וזאת בנוסף לשני החדרים שהעמיד לרשותנו במהלך כל הימים שהיינו בסמירנה. כיף שיש אנשים וחברים כאלה . רמי הרבה תודה לך מכולנו! ביציאה עצרנו בוול-מרט וקנינו ג'י. פי. אס. פשוט של גרמין, בעלות של 100 דולר. עלינו על ה – 95 עד היציאה 296 וירדנו ל – אי 1 והתחלנו לטייל בתוך המדינה לראשונה על האופנוע. הכביש המהיר הוא אכן מהיר, אבל לא רואים כלום הכבישים הפניימיים לעומתו, מדהימים ביופי שהם מזמנים: הכפרים, העיירות, העצים, הנחלים והגשרים. חווייה שמחברת לנוף לריח לאנשים לכבישים מפותלים ולמהירות איטית. מהירות של טיול ולא של מירוץ.  מהירות הנסיעה האיטית' משבשת במשהו את הלו"ז הכללי שקבענו ולכן נצטרך לתמרן בניהם בהמשך. אנחנו מגיעים לסנט-אגוסטין St. Augustine העיירה הראשונה שבנו הספרדים במולדת החדשה. אנחנו מחנים את האופנועים ליד המבצר העתיק של העיר ומתחילים להתלבט מה לעשות.

האופנוענים כאן משאירים קסדות על המושב והולכים. אז גם אנחנו מתחילים בתהליך של קשירת הציוד; אופנוע, קסדה, מחביאים את הג'קט מתחת לכיסוי המסתיר את התיק הקשור למושב האחורי. מכיוון שכמובן כמות הציוד שלנו גדולה מהנפח של תיקי הצד שלנו. בתמונות אפשר לראות עד כמה האופנוע שלי במיוחד מפוצץ בציוד. בהמשך נלמד להסתדר עם זה. טיילנו רגלית כשעתיים בעיר העתיקה, בסופן עלינו שוב על הסוסים השחורים והמבריקים שלנו והמשכנו צפונה, עדיין על כבישים צדדיים, אך לבסוף עלינו על ה – 95 כדי לנסות להגיע לסאוונה Savannah עוד באור יום. עברנו למדינת ג'ורג'יה, שבה מותרת מהירות נסיעה גבוה בהרבה ביחס פלורידה. (למרות שבשילוט המהירות המסומנת, זהה) טיפ שקיבלנו היה, שכנראה האכיפה בג'ורג'יה בנושא מהירות – ליבראלית יותר. לקראת השעה 18:00, אנחנו יורדים לאתר הקמפינג שאנחנו מזהים, כדי לנסות להקים לראשונה את האוהלים שקנינו. הקמפינג די מאכזב, למרות שהוא שייך לרשת הקמפינגים הגדולה במדינה קי.או,.אי KOA. השטח שהעמידו לרשותנו מרוחק מהמרכז בו נמצאים השירותים השונים, כמו מקלחות, מקום ישיבה לכתיבה וטעינה של מוצרי החשמל, ההרגשה היא שהמקום מתאים יותר לקמפרים ולא ליושני האוהלים. באוסטרליה רוב החלקות בהן הקמנו את האוהלים, היו עם דשא וקרובים למרכז.

יאללה, נגמר היום. והאוהל רחוק ואני כבר נרדם על הקי-בורד.

המשך בוא יבוא.

ד"ש מכולנו
להתראות
גבי

—————————————————————————————-

ערך יוני. כל הזכויות C לצילומים ולסיפור שמורות לגבי פלקסר

—————————————————————————————

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!    

מסע רכוב של שנה. אל תגידו שאתם אדישים…

יוסי, נייג'ל וגבי – שלושה חברים מקיבוץ קליה כבר בדרך

הצג את הוראות נסיעה ל-New Smyrna Beach, FL, United States במפה גדולה יותר

מימין: יוסי, נייג'ל, גבי

לפני 3 שנים יצאנו שלושה חברים למסענו הראשון, לאוסטרליה. זה לקח 5 חדשים, בהם הקפנו את היבשת מהצד המזרחי, חתכנו במרכז דרומה וסגרנו מעגל בסידני לאחר רכיבה בת כ- 18,000 ק"מ. אבל, כפות הידיים מגרדות מאז והעיניים צמאות למרחבים. היה ברור לנו כי זה רק עניין של זמן ותנאים מתאימים ואנחנו חותכים לעוד סיבוב והפעם לצפון אמריקה. מהמקום הנמוך בעולם, לפסגת ההרפתקה שלנו.

הנה אנחנו, אנשים מהישוב. לא בחופשה של אחרי הסדיר, לא אלופי העולם בהישרדות, רק מה? יש לנו חלום שאין לו גיל… אפילו לא חשבנו לכתוב על כך… אבל הבטחנו ליוני!

ניג'ל גילינגהם בן 43 יליד אנגליה החי איתנו בקליה מזה 19 שנה. יוסי ישראלי בן 58 חי בקליה משנת 1974 אב ל-2 ילדים. גבי פלקסר בן 58 חי בקליה משנת 1974 אבא ל – 4 ילדים בוגרים.

בהמשך, נדווח על התכניות של המסע הנוכחי ונקווה שנצליח להעביר לכם לכם משהו מהתשוקה שלנו, לחלוף בתוך הנוף ולא לידו. להרגיש את ההרפתקה ולא רק לקרוא עליה. לממש חלום ולא רק לישון עליו…

לאחר חודשים של הכנות נדרשות. חיבור חיבורים. לימוד צירים ואיסוף ציוד בסיסי בארץ, נפרדנו מיקירינו ומארצנו והמראנו לעבר הפרק הבא שלנו.

המקום של רמי

נחתנו בנמל התעופה הבנלאומי של מיאמי ביום שישי ה-20 לאפריל. משדה התעופה אסף אותנו רמי דהמן אח של מוצי, חבר טוב שלנו. נסענו לביתו הנמצא בניו סמירנה דרומית לדייטונה כ- 350 ק"מ צפונית ממיאמי. רמי מפעיל מוטל קטן בעיר והעמיד לרשותנו 2 חדרים. אין ספק, נחיתה רכה ביותר .

ביום שבת ה- 21 התחלנו בחיפוש אחרי האופנועים, זה לא משהו שלא השקענו בו מחשבה עוד קודם – כאשר בעדיפות ראשונה לנסות להשיג שני אופנועי  bmw בנפח מנוע של 1200 מדגם Gs אבל נחנתו עם ראש פתוח… היינו אצל דילר בדייטונה שהבטיח לחזור עם תשובה עוד באותו יום. אבל כמו שנאמר בחיים זה עניין של תזמון והזדמנו. אז המשכנו להסתובב והגענו לדילר של סוזוקי, דגם אופנועים שאיתו רכבנו באוסטרליה. בסופו של תהליך, קנינו 2 אופנועי סוזוקי Vistrom 650 dl חדשים, עם זיווד. סה"כ כ- 11,000 דולר. נייג'ל לעומתנו הלך וקנה אופנוע טריומף טייגר 800 מדילר במיאמי דרך האינטרנט.

זהו. ירדנו כולנו למיאמי ולאחר שאספנו את כל שלושת האופנועים, אנחנו מוכנים ליציאה לדרך מחר בבוקר לכוון קי ווסט. כלומר בהמשך הציר דרומה.

בוקר של יום ראשון קמנו לגשם שוטף שלא איפשר לנו יציאה לדרך וקיבלנו החלטה להשאר עוד יום במוטל ממנו אני כותב עכשו .

באופן כללי המסע שלנו מתוכנן כך: יוסי וניג'ל יסתפקו בצפון אמריקה למשך חצי שנה ואני מתכנן להאריך את המסע בעוד חצי שנה. כלומר שנה שלמה, הכוללת הגעה לאושואייה שבדרום ארגנטינה.
אם כך, המסלול מתחיל בהגעה לקי ווסט לאחר מכן לפנות לאחור, לעלות צפונה דרך רכס הרי האפלצ'י, מצפון לאטלנטה עד פנסילבניה ואז להמשיך ללנקסטר אזור האמייש ומשם לשבור מערבה דרך מרכז המדינה עד לעיר סנטה-פה בניו מקסיקו. משם להצפין לכוון הרי הרוקי כולל את הפארקים הייחודיים היוסמטי, הילוסטון וגרנד-קניון ולהמשיך לקנדה, לאורך הרוקי הקנדיים ובקצה, להגיעה לאלסקה בחודש יולי. באלסקה לשוטט מספר שבועות (3 עד 4) ולאחר מכן, להתחיל להדרים לכל אורך החוף המערבי של צפון אמריקה.

יוסי ונייג'ל מתכוונים להכנס לתחום מקסיקו לבאחה קליפורניה. משם יחתכו חזרה צפונה לארה"ב ואז מזרחה לפלורידה, שם ימכרו את האופנועים ויחזרו לארץ.

אני אכנס איתם לבאחה קליפורניה, שם ניפרד ואני אמשיך לדרום אמריקה דרך מדינות מרכז אמריקה, בדרום אמריקה לרדת עד לאושוויה, בקצה הכי הדרומי. משם לעלות צפונה על כביש 3 המזרחי, לבואנוס איירס. במידה ויהיה עוד זמן, אני מקווה להעלות לברזיל. בסיום בכוונתי גם לחזור לפלורידה, כדי למכור את האופנוע.

חניה. שלושת האופנועים קשורים ביחד

גבי באימוני רכיבת שטח…

השארו איתנו – כבר חוזרים 🙂
גבי

—————————————————————————————————————

עריכה-יוני – כל הזכויות C לסיפור ולצילומים, שמורות לגבי פלקסר.

—————————————————————————————————————

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   יש 2 תגובות, הוסף תגובה