אפריקה באה לי טוב

הבלוג הזה מחזיק מעמד 7 שנים. מאז יצאתי למסע שלי לאמריקות. עוד בהיותי שם, חשבתי על המסע הבא. כשחזרתי בסוף 2009 תליתי על קירות הסטודיו שלי 3 מפות מישלן שכיסו את כל יבשת אפריקה והתחלתי לנעוץ סיכות במקומות שעניינו אותי ונסיתי לחברן בקווים. בתחילה תכננתי לצאת בתוך שנה לאפריקה, אך לחיים יש תכניות אחרות… החלטתי לשמור את הבלוג הזה חי לטובת קהל שוחרי אתגר כמוני, אוהדים וסקרנים. התחלתי לבלוש אחרי מידע על רוכבים ישראלים שיצאו או מתכוונים לצאת לרכיבות בדרכים לא שגרתיות בעולם. וכך, הודות להיענות נדיבה מצד אנשים שיצאו לממש חלום אינטימי ובהקרבה שאינה מובנת מאליה שיתפו, השקיעו זמן וכשרונות לחלוק את תובנותיהם ואישיותם הייחודית. בנוסף, בעבודה לא מעטה שהשקעתי, הבלוג הפך (לדעתי) לעוד תנ"ך של מידע על מקומות בעולם שנושאם תשתיות תיור רכוב ובכלל, כתוכן שמתמקד בתת קטגוריה של תת קטגוריה של תת תת תת קטגוריה בעלם האופנועים. בעיני זה הישג של ממש שמישהו בכלל יודע או מתעניין בכך. וכן, כבר עברנו את 4 מליון הכניסות, גם אם רובן נעשו על יד המעורבים.

במסעותי למדתי כמה תובנות ואולי החשובה שבהן מסתכמת במילה "פרגון". לאיש מאתנו לא זורחת שום שמש בחלקו התחתון של הגב. כולנו עוברים על נתיבים שעשו כבר מאות אלפים לפנינו. והיופי הוא גם לחלוק, גם להעריך וגם להודות על גורלנו הטוב.

עכשיו כשאני בשער היציאה למסע האפריקני שלי אני רוצה להזכיר כמה שהיו השראה בשבילי, בנוסף לידידי וורנר באוזנהארט הקנדי שהקיף  את העולם על אופנוע 4 פעמים ובגיל 74 לאחר יציאתו למסעו החמישי נפגע בתאונה (לא רצינית) בגואטמלה, שם החליט לרדת מאופנועים (ונתן במתנה את האופנוע שהיה ברשותו, לאדם שסייע לו להחלץ משם). ופרט לענקי תגליות ידועים כמו מאגלן, טסמן או ליוינגסטון ודומיהם, וגם פחות ידועים כמו ז'אן בארה הצרפתיה. אני מוקיר תודה לרוכבים הנהדרים שבתוכנו. החל באלן כץ שעלה את אפריקה עם אופנוע בשנות התשעים, חבורת ה"קמוקות" עם זיו קורן ויוסי אלוני. גבי בבלי, סיגל גבע, אילן מולכו, ג'וי בירן ועוד. בין ההרפתקנים הטריים ביותר שעל המידע שסיפקו אני בונה כמה תובנות למסע הנוכחי אוכל להזכיר את: אדם שני שבילה באפריקה שנים רבות וזיגזג את היבשת כולה רכוב על אופנוע. עודד ויטאליס שעלה רכוב ב-2013 סולו מקייפטאון לאדיס אבבה. רום בן אליהו שעשה מסע אפריקני בסגנון וקצב אחרים מהמקובל, ובוודאי אחינעם הראל המיוחדת. מסעה הנוכחי הוא שילוב נדיר בין פואטיקה לקשיחות ונחישות, גם היא משמשת לי השראה ומראה כיוון בזמן אמת. ואני בטוח כי יש עוד רבים שהחמצתי כאן.

מסלול: רבים שאלו מה התכניות מה המסלול: בגדול, אני ארכוב מאתיופיה דרומה עד לקייפטאון. הקצבתי לכך 3 חודשים, בכוונתי לעבור בקניה, טנזניה, רואנדה, אוגנדה, מלאווי, זמביה, בוצואנה, נמיביה וכמובן דרום אפריקה. גלי אהובת ליבי אמורה לפגוש אותי בבוצואנה כנראה בעיר מאון MAUN בירת שמורת דלתת האוקוונגו – נקבל החלטות משותפות על מסלולים ואופי ההמשך. לכן יתכן ומסעי באפריקה יתארך בחודש נוסף.

תקשורת: המסע יקבל חשיפה תקשורתית בכמה מקומות: כאן באתר הרפתקה. בפייבסבוק, באתר וואלה מדי זמן, במדור התיירות. שיחה שבועית עם אבי אתגר ביום שבת בצהריים בתכניתו המופלאה ברשת ב'. בנותי אילאיל, טל ותמר הן בקרות איכות התכנים שלי ועוזרות לי בניהול המערכתי ובשיתופים השונים.

זהו, אני כרגע באדיס-אבבה אתיופיה, בגסט-האוז נחמד בשם SHEBA מחכה שהאופנוע יגיע בטיסת מטען מבלגיה (כן, סיבוב ענק) אז ארכיב את חלקיו ואצא שוב בלב מרקד, לרדוף אחרי חלומותי

———————————————————

כל הזכויות C לסיפור ולצילומים כאן שמורות ליוני בן שלום

——————————————————-

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   יש 5 תגובות, הוסף תגובה    

הדרך נגמרת בצפון אתיופיה

עודד מסכם ומבטיח עוד

עודד, בשם קוראי הרפתקה דוט קום, תודה לשיתוף ולהזדמנות להציץ לסיפור מרתק. מחכים להמשך.

למעקב אחר המסלול של עודד על תוכנת הניווט שלו נא הקליקו כאן

לא יכול הייתי לבקש שני ימי רכיבה אחרונים באתיופיה ובאפריקה כמו אלו שהיו לי. נפרדתי מבלה לליבלה לכיוון אדיס א(ס)בבה. הדרך כל כך יפה, מתפתלת על אספלט משובח והאופנוע שש לסל"ד.

על הג'יפיאס פנסיון בארו באדיס – נעים לחזור למקום מוכר (שהיתי פה לילה בדרכי צפונה), מה שעורר אצלי מייד את הגעגוע הביתה.

אפריקה לא השאירה בי לא תא אחד ולא חוש אחד אדישים. לא פגשתי שמחה ואנשים מחייכים כמו באפריקה אבל גם עצב. מצב חלק מהאנשים, הנשים, הילדים ובפרט הבנות. המראות והצבעוניות אבל גם תנאי מחייה קשים. המוסיקה הנפלאה והרעש. המרחבים העצומים אבל אתה לשניה לא לבד באפריקה – עצירת השתנה במקום הכי נידח ואני מייד מוקף בסקרנים. אוויר משכר ואבק. הרבה, הרבה מאד סקרנות לאחר.

מספר ימי התארגנות להטסת האופנוע למינכן, שם יעלה על יצועו לשנת החורף. מכונה מדהימה שהיתה אתי בכל תנאי השטח והשגיונות – 50,000 ק"מ – ולא הכזיבה לכל אורכם.

אתם שליוויתם אותי – הורגש ועזר.

האופנוע (מימין) לאחר הנחיתה – בחניה בבית במינכן – (ליד  אחיו)

————————————————————————————————————————————————-

כל הזכויות C לטקסט ולצילומים שמורות לעודד ויטליס

————————————————————————————————————————————————

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!    

עודד רוכב ללליבלה האגדית בצפון אתיופיה

כנסיית ביתה גיורגיס

למעקב אחר מסלול הרכיבה של עודד נא כנסו לכאן

לליבלה – הפנינה באתיופיה. שוכנת בגבהים – אוויר דליל, יפה יפה ואוטנטית אוטנטית. המיתולוגיה שלה נאיבית ותמימה וזה גם אופי המקום – למבקשים להעמיק, לינק ויקי.

מחר אתחיל לרדת לאדיס אבבה ולסיום פרק אפריקה במסע.

————————————————————————————————————————————————–

כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שמורות לעודד ויטליס

—————————————————————————————————————————————————-

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!    

ימי רכיבה אחרונים באפריקה

למעקב אחר מסלולו של עודד על תוכנת הניווט שאיתו, נא הקלק כאן

אתיופיה מאד יפה. התחושה מזכירה את אירופה ההררית, מאד ירוק והמון מים. צמחיה שונה, האנשים נראים קצת אחרת והכל יותר גדול ורחב. העמקים עצומים בגודלם וכך גם רמות ההרים. אדיס הבירה שוכנת בגובה של 2300 מ', מעט אחריה מתחילים לטפס ל 3200מ' וכך עולים ויורדים. הנקודה הנמוכה היותר היתה 1100 מ' בחציית הנילוס הכחול .

הנילוס הכחול

—————————————————————————————————————————————————–

כל הזכויות C לסיפור לצילומים ולוידאו שמורות לעודד ויטליס

—————————————————————————————————————————————————–

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!    

אתיופיה וביקור בעמק אומו

כמו שלא תראו בשום מקום אחר

לתוכנת תיעוד מסלול הרכיבה של עודד הקליקו כאן

לאחר שעזבתי את עיירת הגבול מויילה, פניתי לצפון מערב לכיוון עמק אומו שבו חיים מספר שבטים שהקידמה עדיין לא מרשימה אותם. בקונסו – כפר המחוז פנה אלי בחור צעיר – עשרות מיד צובאים על הבאים ומציאים את כל טוב הארץ ואשתו – והציע להתלוות אלי לעמק אומו – כדאי לי אמר וצדק. רוקנתי את הארגזים ולקחתי אתי רק מברשת שיניים ואת טיקריט הבחור.

בזכות טיקריט זכיתי להיות נוכח בטקס חניכה – קפיצת השור – של בחור צעיר. בטקס מכריז הבחור על רצונו להצטרף לחיים הבוגרים – נישואים. נערות צעירות רוקדות את שמחתן בבחרותו, שמחה שגם הצלפות ענפים ע”י צעירים בוגרי הטקס לא יעיבו את שמחתן. הן בוחרות בענפים ומתגרות בצעירים על מנת שיצליפו בהן וחזק.

[youtube url=http://youtu.be/xGLKxiQY2i8>]

בקפיצת השור צריך הבחור לרוץ עירום 3-4 פעמים על גבם של 5 שוורים העומדים בצמוד ולקבל מספר ברכות. בערב ישנה חגיגה גדולה שבמהלכה עוזב הבחור ונעלם לחודש ימים לחיות ב"בוש" לבדו.

מטבעות חזקים באזור הזה – שוורים ובנות. הבנות הן כוח העבודה העיקרי ואלו שנישאות, חתנן מחוייב לכל חיי אביה להביא כל שנה 5-10 שוורים מנחה.

–—————————————————————————————————————————————————-

כל הזכויות C לסיפור לצילומים ולוידאו שמורות לעודד ויטליס

—————————————————————————————————————————————————–

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   יש 2 תגובות, הוסף תגובה