לאחר עשרות אלפי ק"מ על האופנוע
גבי מעמיד אותו למנוחה, מצרף חבר, שוכר רכב
שוב יוצאים לגמוא מרחקים
![]()
הצג מפה גדולה יותר
אתחיל במי זה שי : חבר ילדות , למדנו יחד בכפר הירוק, עשינו צבא ביחד בנח"ל ( היינו גרעין לקליה ) ומאז יחד בקליה. התכנית היא לרדת ל- El bolson ולטייל קצת באיזור. לרדת לטרוולין ןלחצות את הגבול לצ'ילה בפוטאלפו ולרדת לקארטרה אוסטראל (אותה חציתי על האופנוע אך לפני חודש וחצי) ולפנות צפונה לצ'יטן. לחצות במעבורת לחצי האי צ'ירואה. לעלות את הקראטרה צפונה לכוון פוקון ולחצות שוב חזרה לארגנטינה. משם לעלות צפונה לכוון סלטה וחוחוי, ככל שיתן לנו הזמן. לאחר מכן נגיע למפלי האיגואסו. נשוב חזרה לבואנוס איירס ב – 12.3 כאשר לשי יש טיסה לארץ ב – 14.3. בתוך כל זה אצטרך להחליט על המשך הדרך שלי. השאלה היא אם להמשיך לרכוב קצת צפונה לכיוון ברזיל, או לטוס למיאמי עם האופנוע , (יש לי טיסה ב – 20.4 מפלורידה הביתה). כרגע האופנוע שלי שמור היטב בחניון הבית של בן דודי. כמו שכבר נכתב כאן באתר, בבואנוס איירס יש מוסד ייחודי: "דאקר מוטוס" מוסך/הוסטל בשכונת פלורידה שהקימו חוויאר ואשתו סנדרה, שני חבר'ה יהודים שהבינו כי יש תנועה ערה של תיירות אופנועים בדרום אמריקה. מאז, אופנוענים זרים נעזרים בהם, בתיקונים והכנת האופנועים, מגורים (תנאים פשוטים למדי, במיטות קומותיים) ועזרה במשלוח אופנועים מעבר לים. כך שהייתי בקשר עם סנדרה מ"דקר מוטורס" לגבי האפשרות שהיא תארגן לי את כל העברה של האופנוע למיאמי.
שכרנו רכב בחברת Localiza בזכות המלצות טובות והפריסה של החברה בארגנטינה. אני משמש כנהג , מדריך, דובר ומתכנן מסלול. שי לא דובר כלל ספרדית, נהנה מצפיה בנוף… 
. סה"כ המרחק המתוכנן בסיבוב הזה עם שי הוא כ-8-10 אלף ק"מ. אגב, מחיר הדלק בארגנטינה הוא כמחצית ממחירו בארץ בעיקר בגלל שער המטבע שעובד לטובתנו.
יום שני 18.2.2013
היום בתכנית, לצאת לדרך לכוון Bariloche כ-1630 ק"מ מבואנוס איירס. קבענו עם בן דודי שיפנה אותנו לחלפן כספים כדי לשפר ולמקסם את ערך כספנו… החלפנו סכומים יפים כדי להנות מהמתנה שארגנטינה נותנת לתייר שבא עם דולר מזומן. השער הרשמי של הדולר הוא כ – 4.9 פזו לעומת זאת, השער "המקביל" כמו שהוא נקרא, עומד היום על 7.7 פזו לדולר, (הופך ש"ח ישראלי 1 ל – 2 פזו ארגנטינאים) כך שהוא מוזיל מאד את העלויות הגבוהות הקיימות כאן. לאחר ששי הכיר גם את החלק הארגנטינאי של המשפחה שלי כאן, יצאנו לדרך הפקוקה והצפופה מערבה. את העצירה הממשית הראשונה, עשינו בעיר קטנה וחמודה בשם Trenque lauquen שהייתה נעימה מאד למרות השעה המאוחרת בה הגענו. מאחר ומדובר בארץ הבשר המוחלטת, הלכנו לעזור לה להפגין את המומחיות הזו… אכלנו סטייק טוב ושתינו קפה נהדר בבית קפה נעים ונפלנו למזרונים בכיף .
יום שלישי 19.2.2013
בארץ הענק הזו שאינה נגמרת, צריך סבלנות, כושר נהיגה ותכנון. היום מתוכנן יום נסיעה ארוך לכוון העיר Neuquen חתיכת נסיעה של -850 ק"מ. הנוף מתחיל להשתנות – אנחנו עוזבים את אזור הפמפה הרטובה (כמויות גשם של כ- 900 מ"מ) ונכנסים לאזור הפמפה היבשה (כ – 600 מ"מ גשם בשנה) עדיין שולטות באזור חוות המשלבות גידולים חקלאיים עם טיפוח בקר לחלב ובשר. רק דרומה יותר, אפשר לראות שהחוות מגדלות עדרים רק לבשר במרחבי מרעה חופשי. אין באיזור זה די גשם שניתן לבסס עליו גידולים חקלאיים למזון או תעשיה. ה GPS משך אותנו לכביש צדדי שהיה קצר יותר אך איטי יותר בגלל שהיה משובש, יחד עם זאת, זכינו בסוג של פיצוי השמור למי שבוחר בדרכים לא שגרתיות – בנוף שונה ומיוחד. כאשר חצינו את Rio grande זכה הרכב שלנו לחיטוי שיש לעשות כאשר עוברים ממחוז למחוז (מלה פמפה ל – ריאו גרנדה) כדי למנוע העברת מחלות צמחים ובע"ח – במחיר סמלי של כמה פזוס. לקראת אחר הצהרים, הגענו ל- Neuquen שהיא עיר ממש גדולה (כ-250,000 תושב ותושבת ) ומצאנו לנו מקום להתמקם ואפילו הספקנו לעשות סיבוב בעיר ומסעדותיה.
יום רביעי 20.2.2013
לאחר ארוחת בוקר משביעה למדי, יצאנו שוב לדרך החולפת בנוף שטוח, בו השמים, הכביש וקו האופק נשארים כאילו באותו מקום במשך שעות. רצינו כבר להגיע מוקדם ככל האפשר לברילוצ'ה ולהתמקם. יש לנו כוונה להשאר בה כמה ימים. לאחר כשעתיים, עצרנו לקפה בעיירה קטנה בשם Piedra del agua (בתחנת דלק של Petrobras ) המקום נעים ביותר במזג אויר יפה וקשה להסתיר את העובדה… שמה לעשות אנחנו נהנים… בהמשך, הנוף הופך להיות הררי יותר זרוע חורשות שהופכות ליערות. הכביש האיכותי מתפתל בנינוחות בין גאיות וצלעות הרים כשפה ושם, חוצים גשרים על נחלים ונהרות שוקקי מים. אנחנו עוצרים לצלם כל הזמן, מגיעים אחר הצהרים ל- San carlos de bariloche ומתבייתים על מקום שהייתי בו בעבר והשאיר לי טעם טוב, ואכן מצאנו אותו אבל מגלים שהוא סגור מזה חודשיים. לא רחוק מצאנו לנו מקום נעים להעביר בו מספר לילות. התארגנו ויצאנו לכוון שדה התעופה לקבל אישור מחברת השכרת הרכב, להעברתו לצ'ילה. אישור שאפשר לקבל רק כאן. משם פנינו לתחנת מידע לתיירים לאסוף הסברים על אפשרויות הטיול באזור. בערב הלכנו לאכול סטייק אצל Tony שהרבה ישראלים המתיירים באיזור (ויש הרבה) עולים אליו לרגל. שי הודיע שהוא נהנה מאד מהסטייק שלו ואני לעומת זאת…אגיד רק שאכלתי יותר טובים ממנו…
יום חמישי 21.2.2013
היום החלטנו לעשות את מה שנקרא כאן Circuito chico , זה מסלול היקפי המתחיל מערבית לעיר וכולל עצירות בנקודות נוף מיוחדות לאורך האגמים. התחלנו בעליה ברכבל ב – Cero campanario המופלא שממנו נשקף נוף מדהים של האגמים באזור, שכדי לעכל את עוצמת היופי, יש פשוט לשבת, לראות ולהפנים את הייחוד של המקום. הרבה תיירים מגיעים לאיזור האגמים, בטיסות מיוחדות מצפון אמריקה ואירופה. ויש הטוענים שהבתוליות הפראית של חבל ארץ זה, הכולל את הרי האנדים במזרח – יפה בהרבה מהנופים האירופאים הקלאסיים. משם המשכנו לתצפית בשם Punto panoramico שאפשר לראות את האגמים הכחולים מזוית אחרת נוספת, לא פחות יפה ומרשימה. המשכנו ל- Parque municipal llao-llao ומשם לאזור Colonia suiza שם הוספנו לעצמנו כמה מאות גרמים כאשר בלענו 2 Choripan כל אחד (זוהי לחמניה עם צ'וריסו). משם המשכנו ל – Cero catedral וקינחנו את היום בגלידת Jauja המפורסמת. בערב הבנו כי אכלנו הרבה אבל לא מספיק אז…קדימה, הלכנו לאכול במסעדה מקומית…החיים הטובים.
יום שישי 22.2.2013
אנחנו באיזור האגמים. חלקת אלוהים הלקוחה ישר מחוברות תיירות וגלויות שמדביקים למקרר. היום עשינו את המסלול בשמו המקומי: Circuilo grande זה מסלול של 7 האגמים אך בלי להגיע ל- San martin de los andes . יצאנו לכוון העיירה Va. la angostura מצפון מערבית לברילוצ'ה, לאחר שעוקפים את הצד המזרחי של אגם Nahuel huapi שעליו יושבת ברילוצ'ה. מזג האויר הקייצי שהיה איתנו היום, הוסיף הרבה ליופי שראינו כל הדרך לאנגוסטורה. שם ישבנו לקפה ראשון במסעדה נחמדה ליד המעגן של העיירה הציורית, המוקפת הרים מיוערים, מפרצים רגועים, ובתים שיושבים על ובתוך הנוף. מקום ציורי שחולמים עליו. משם המשכנו צפונה לא יכולנו להרגע מהיופי הנדיר, כך שעצרנו לצילומים כמעט בכל אגם שעברנו לידו עד שפנינו מזרחה על דרך לא סלולה מספר 65 לכוון העיירונת Va.taraful הנוף בדרך אליה, היה אולי היפה ביותר עד כה. הדרך הלא סלולה התפתלה בנוחות ביחס לנסיון שלי מרכיבת השטח כשעוד עברתי בשטחים דומים על אופנוע. בטרפול עצרנו לארוחה קלה בבית קפה מדהים ובמזג אויר נעים ביותר והרשנו לעצמנו להתנהג כמו תיירים. כלומר לא הפסקנו להתפעל בקולי קולות. יצאנו בכביש הראשי מספר 237 ואיתו שבנו חזרה לברילוצ'ה.
חג שמח לכולם ממני גבי
—————————————————————————————————————
עריכה יוני. כל הזכויות C שמורות לגבי פלקסר
—————————————————————————————————————
מאת: יוני ·
קטגוריות: כללי ·
