אופנועים בשירות האנושיות

ומלאווי המתוקה – ארץ של אנשים טובים

מסלול הרכיבה של עודד מתוך תוכנת הג'יפיאס שאיתו: כאן

ממפלי ויקטוריה דרך לוסקה בירת זמביה בדרכי לחצות את מלאווי לטנזניה.

בסט התמונות הקודמות ראיתם את מאלווין על אופנוע. מאלווין הוא מכונאי שעובד עבור NGO  שנקרא RRIDERS FOR HEALTH – מכספי תרומות נקנו אופנועים – YAMAHA SUPER TENERE (למי שחשוב)

מאלווין על הסופר טנרה

ורופאים רוכבים עליהם בין הכפרים עם ציוד דיאגנוסטיקה בסיסי ותרופות. אחת לשנה, הארגון פותח הרשמה למסע אופנועים שהכנסותיו מופנות לארגון. הארגון פועל מעבר לזמביה גם במלאווי, זימבבואה, ליסוטו, בוצואנה וגמביה. אני מעלה את העניין משום שאפריקה מלאה בארגונים – ג'יפי הטויוטה קרוזר V8 הממוזגים שלהם ממלאים את הדרכים והפעילים שלהם בכותנות מגוהצות ממלאים את המלונות והמסעדות – לא ברור כמה מכספי התרומות אכן מחלחלים ומגיעים לנצרכים. אצל הרופאים הרוכבים ראיתי את זה קורה בבסיס בצ'יפאטה.

לא ידעתי עד שהגעתי לכאן, כמה רבים הזרמים בנצרות – המיסיונריות באפריקה לא פסה – בכל כפר יש לפחות מבנה אחד – עומד ריק – שאחת מהכנסיות "תרמה" עם שלט גדול ומאיר עיניים. בכלל, כמות שלטי ההוקרה שרואים באפריקה הוא עצום (יותר מבתי החולים בארץ) – על כל מבנה נטוש, כביש או גשר, מתקן שאיבת מים מרכזי בכפר ובכלל – שלט הוקרה גדול. חלילה שהמקומיים לא ישכחו, למי הם חייבים את כל הטוב הזה ואנחנו, המערביים, התיירים המזדמנים, שנזכור כמה אנחנו נפלאים שאפשרנו להם לחצות את הנחל החרב בלי להרטיב את כפות הרגליים.

קבוצה נוספת בעלת נוכחות הם הסינים. הם בוני התשתיות באפריקה ובמרכז אסיה – במדינות עם אוצרות טבע. תמורת זיכיונות כרייה ל 20 שנה הם סוללים את הכבישים.

"היתרון" של הסינים באותן מדינות הוא מתן כסף ללא פיקוח וללא "שאלת שאלות" לעומת האירופאים, שמקפידים בשנים האחרונות על אכיפת חוקי זכויות האדם כחלק ממימון פרויקטים במדינות הללו – לפחות זו התואנה לאבוד האחיזה המערבי באפריקה.

במדינות העניות העובדים, עובדים תמורת שכר יומי – לאחר הפרשת החלק היחסי לרכב ליסינג, משכנתא, קאנטרי וכו' הם הולכים לשוק לקנות את מצרכי ארוחת הערב והבוקר למחרת. קליפ של הרחוב הראשי בצ'יפאטה שבמזרח זמביה על הגבול עם מלאווי.

לטעמי, "הסיפור" של מלאווי הם האנשים. המדינה יפה אבל בהשוואה לשכנותיה היא עוד מדינה. רבע מהמדינה תופס אגם מלאווי – 29600 ק"מ רבועים ( שטח ישראל 20900 ק"מ רבועים) – והוא מוקד המשיכה העיקרי. היערות נחטבו לצרכי בישול והסקה – במפות ובג'י פי אס מופיעים עדיין אזורים מיוערים שבמציאות אינם קיימים (יש צילום מסך ג'י פי אס והמציאות) – הוכחדו אזורי המחיה של החי והמדינה נראית קירחת.

מזמביה לטנזניה עוברים דרך מלאווי – כך חשבתי. הגעתי ללילונגווי בירת מלאווי, חשבתי ללון ולהמשיך למחרת – נשארתי שני לילות. הגעתי לאגם – MONKEY BAY- חשבתי ללון לילה ולהמשיך – נשארתי שני לילות. כעת אני ב SENGA BAY  נשאר ללילה שני – האנשים, הם כל כך נחמדים, כל כך נעימים – זה לא משהו שיש לי מילים לתיאור, אני פשוט לא רוצה להמשיך מפה.

הכל מתנהל על הכביש תוך כדי לעיסת ומציצת קנה סוכר – הילדים משחקים, המסחר, ה"פרלמנטים" הגבריים והנשיים וכמובן בע"ח – ניסיתי במספר קליפים להמחיש לכם.

כאן למטה, אוסף קטעי רכיבה קצרים אם בא לכם להתחבר אלי, לרכיבה בדרכים המאובקות של מלאווי:

[youtube url=http://youtu.be/BF3ydXOIVrc>] [youtube url=http://youtu.be/dExQwsI6k3Y>]

[youtube url=http://youtu.be/BzN3ko7yIpw>] [youtube url=http://youtu.be/kEBfKEmoiWo>]

[youtube url=http://youtu.be/-AgPFjtOWAw>] [youtube url=http://youtu.be/lmz8ABfeNa8>] [youtube url=http://youtu.be/5dLbjEU_dOo>]

————————————————————————————————————————————–

כל הזכויות C לתמונות לוידאו ולסיפור שמורות לעודד ויטליס

————————————————————————————————————————————-

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!    

איטליה מחייכת והאלפים ממתינים עם סיבובים ופניות

המעבורת עגנה בנמל אנקונה באיטליה ותוך 10 דקות היתי מחוץ לנמל, רוכב צפונה לכיוון וונציה על הכבישים שצמודים לחוף, תוך כדי שמתבונן ברוכבי האופנועים בשביל ללמוד את הנורמות המקובלות.
מורה לgps להמנע מכבישים מהיר על מנת שארכוב בדרכים צדדיות ולעבור בכפרים הציורים.
הנופים מדהימים והמון שדות של חמניות שצובעות את הנופים הירוקים בצהוב.

שילוב של נופים וכבישים מדהימים יוצרים בעיה ודילמה. מאוד קשה לרכוב ברצף מכיוון שכל כמה מאות מטרים אתה נאלץ לעצור בשביל לצלם. דבר הגוזל המון זמן מה שמשפיע על קצב ההתקדמות.
אחר הצהרים המאוחרות, אני מתחיל לחפש אחר מקום לקמפינג, עוצר ליד רוכב KTM 990 ושואל אותו אם הוא מכיר מקום נחמד ללינה, הוא מחייך ומסמן לי "אחרי", בעודי רוכב אחריו, הוא לוקח אותי בכביש מפותל של כ 6 קמ שכולו פיתולים ואני דוהר אחריו שכולי עם חיוך של ילד מפגר בקסדה. לאחר עצירה, הוא שואל אם אהבתי את הדרך ומוסיף שהכביש הנ"ל היה המסלול שרוסי היה מתאמן שהיה קטן. מודה לו מאוד על הרפתקאה המיוחדת והוא נותן לי הוראות איך להגיע לקאמפינג.
מחירים הקאמפינג באיטליה הוא בערך כ- 20 אירו ועוד כמה אירו בודדים עבור האינטרנט, האתרים מאוד מטופחים ויש ממש הכל. עלות של ליטר דלק כ 1.7 אירו ועוד 15-20 אירו לארוחות, בירות ויין מה שמביא אותי בערך ל 60 אירו ליום.
למחרת מגיע לוונציה, מחנה את הקטנוע ונכנס לעיר, המקום מפוצץ בתיירים. מה שגורם לי לברוח משם כעבור חצי שעה, לאחר שצילמת כמה תמונות נחמדות של המקום.
ממשיך לרכיבה צפונה לעבר המקומות הבאמת משובחים The Alps.

מזג האוויר מתקרר כאשר עולה לעבר ההרים והרכיבה הופכת ליותר מהנה, הכבישים הופכים למפותלים ומתחיל להתאמן לקראת הדבר האמיתי, הכבישים ריקים יחסית, מה שמאפשר לי לתרגל את יכולות הרכיבה בכבישים מפותלים. לאחר אימון רכיבה של 90 ק"מ מגיע לאתר קאמפינג קסום ליד אגם איפה שהוא שם מתחת להרי האלפים האיטלקים.
בקאפינג פוגש כמה רוכבים מהולנד וגרמניה שיושבים איתי על המסלול של מחר ומוודאים שאני לא אפספס את הכבישים והמעברים האיכותים ומופתעים לטובה מהמסלול שרועי בן משה עזר לי לבנות לאזור של האלפים.

זהו. ממשיך. ואחזור עם דיווחים

מני

——————————————————————————————————-

כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שמורות למני אברמסון

——————————————————————————————————-

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!    

תה עם המלכה

מפלי ויקטוריה וסגנון אנגלי תואם

כדי לראות את מסלול הרכיבה הקליקו כאן

חציתי לזמביה, לליווינגסטון ולמפלי ויקטוריה.  המפלים – תחילה רואים מרחוק את רסס המים, אח"כ שומעים את העוצמה – מעבר לכך שמאד רטוב – עוצר נשימה.

בכדי להסדיר את הנשימה, נכנסתי "לרויאל לווינגסטון" ל"היי תה" (HIGH TEA)– עפ"י האווירה – המלכה עומדת להכנס בכל רגע – היא לא.

מהגשר שמחבר בין זימבבואה לזמביה קופצים בנג'י – אחד האתרים הנחשבים ביותר ב'זאנר.

מאז ד' אפריקה אני רוכב ברוח חזקה יותר או פחות. אני מניח שהסיבה היא שכל האזור נמצא ברמה של 1000-1500 מ' – צילמתי שתי תמונות של עשב לצד הדרך להמחשה.

כותב מלוסקה בירת זמביה בדרכי למלאווי – בעוד שעה ק

מכאן אוסף תמונות:

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!    

מתחיל להתרגל לרכיבה חו"לית

אחרי לילה ראשון ביוון, מתעורר בבוקר לצלילי הגלים והרוח הקרירה של הבוקר ליד  Agioi Theodoroi. מקפל את האוהל ואת המזרון ומעמיס את הקטנוע, עולה לבית קפה למעלה ומזמין לי קפה יווני ומאפה וכעבור 15 דקות אני שוב על הדרך לכיוון מערב לעיר נמל פאטרס. מנחה את הג'יפיאס לוותר על כבישי אגרה וממשיך את הרכיבה לצד החופים תוך כדי שמרוח לי חיוך על הפנים ובריזה קרה של בוקר מצננת אותי.
כעבור רכיבה של כשעה וקצת, מתחיל לטפס בגובה לרכס ההרים שנמצא דרומית לכביש E65 , מזג האוויר מתחיל להתחמם ודי דומה לזה של ישראל, אבל המזל משחק לטובתי ובעודי מטפס בגובה, הטמפ' יורדת ושוב הרוח הקרה מנשבת. גם המנעות מכבישי אגרה מניבה פירות והכביש מתחיל להיות מפותל. למרות שהמצב של האספלט לא משהו.

כעבור רכיבת כ 60 ק"מ של כבישים מפותלים , עליות וירידות לצד כרמי ענבים , המנורה של הדלק התחילה להידלק ונתנה לי עוד כ 40  ק"מ של רכיבה. בודק בgps האם זה יספיק להביא אותי לת.דלק הבאה, אבל זה מרחק די גבולי ולא בא לי להתקע בלי דלק באמצע איזה ההר, שכמעט ולא עובר פה איש. נאלץ לחזור אחורה ולוותר על הרכיבה באזור הררי, מה שמאלץ אותי לרדת לאזור החופים של כביש e65.
לאחר תדלוק, אני ממשיך ברכיבה על הכביש שזורם ממש על קו החוף ובמקביל לכביש אגרה.
רכיבה על קו החוף מביאה אותי לעיר פאטרס. עוצר ברמזור ושואל רוכבת חמודה על ווספה , היכן ניתן לרכוש כרטיס למעבורת לאיטליה, היא מחייכת ומסמנת לי follow me ומכניסה אותי לנמל לאזור של הקופות. מודה לה מקרב לב ופונה לעבר הקופות. סקר שוק קצר וקונה לי כרטיס בחברת Superfast לאנקונה שבאיטליה. המחיר נע בין 120 ל 200 אירו , תלוי בסוג הקבינה שתבחרו על המעבורת.
המעבורת משמעותית יותר מפוארת מהמעבורת של Salamis ומציע בריכה קזינו קטן , בארים, רחבת ריקודים ואינטרנט לשעתיים תמורת 3 אירו. כמו כן המחיר של ההפלגה לא כוללת ארוחות, אז משלם עוד 20 אירו לארוחת ערב. ההפלגה לאנקונה לוקחת כ 20 שעות ומחכה בסבלנות לצאת לאספלט האיטלקי, ליין, למאכלים ולנופים שיש לה להציע.

להתראות בהמשך שלכם מני

————————————————————————————————————————–

כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שמורות למני אברמסון

————————————————————————————————————————-

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!    

כיבוש האתגר על קטנופנוע ימאהה

יום חמישי ה 4 ליולי, השעון המעורר מצלצל ואני קופץ מהמיטה כמו פנתר, מכין קפה קטן של בוקר ובין לגימה ללגימה עובר על הרשימה לבדוק שלא שכחתי כלום. יורד עם הציוד למטה ומעמיס את הקטנוע. מניע את המג'סטי ועולה על כביש 2 למשרדים של רוזנפלד.
מגיע לאליסיה בשעה 11 בבוקר. היא מקבלת אותי בחיוך ושולחת אותי לשלם אגרות נמל של כ 300 ש"ח, לאחר ששילמתי, חוזר אליה ומשלם לה 700 אירו עבור ההפלגה שלי ושל הקטנוע ליוון, וכל זה לכיוון אחד, טוב מישהו צריך לשלם את המחיר של המונופול שקיים בארץ בתחום המעבורות ליוון.
לאחר שהיא מוסרת לי את הכרטיס לאוניה של אליוס, אני ממשיך עם הקטנוע לכיוון הנמל. בדיקה ביטחונית קצרה ולאחר מכן לביקורת הגבולות, ביקור קצר במשרדי המכס ואני על האוניה.

בדיקה שהאניה אכן בכיוון הנכון

ההפלגה ליוון נמשכת כ 3 ימיים כאשר יש עצירה של כמה שעות בנמל לימסול שבקפריסין. כשהגענו ללימסול, ירדנו לשתות בירה קרה בבית קפה הנמצא ממש ליד הרציף שהאוניה אליוס עגנה. עוד כ 18 שעות הפלגה וסוף כל סוף מגיע לנמל לבריו שביוון.
המתנה של כ שעה וחצי לביקורת גבולות ולחותמת בדרכון ואני יוצא ברכיבה על כביש 89 העוקף את אתונה לכיוון פאטרס.

יוון כמו שיוון צריכה להיות

כעבור רכיבה של כ 100 ק"מ , מוצא מקום על החוף המיועד לקמפינג,  משלם 13 אירו בקבלה ומקים את האוהל על שפת החוף . מחר רכיבה של כ 250 ק"מ ואני בפאטרס לתפוס מעבורת לאיטליה.

————————————————————————————————————————————————–

כל הזכויות לסיפור ולצילומים C שמורות למני אברמסון

————————————————————————————————————————————————-

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   יש תגובה אחת, הוסף תגובה