לרכוב מכף לכף והכיף לא מתעייף

אחרי יום מעייף בניסיונות לשרוד את הגלים בג'פריס ביי, הלכתי למסעדה הקרובה לחטוף משהו לאכול.

השמיים קדרו ונראה היה שסופה עזה בדרכה לפה מהצפון. כבר הייתי מוכן לקום ולצאת כשנכנסו ששה רוכבי אופנועים רטובים עד לשד עצמותיהם. סימנתי להם עם הראש לשלום ושאני מבין לליבם ויצאתי החוצה. בחוץ עמדו שבעה אופנועים מסוג בא אמ וו, חדשים ומדוגמים להפליא. האחרון שנישאר לעשן קלט שאני בוחן את האופנועים, התקרב אלי והתחלנו לדבר: "אתה רוכב לבד עד לישראל"??? הוא שאל בפליאה "בוא איתי אני חייב להכיר לך פה כמה חבר'ה.

לא האמנתי למראה עיני, כשהתיישבתי ליד אנדי בל, רונלד סנדס ועוד כמה מחברי הנייטרו סירקוס [רוכבי מוטוקרוס ופרייסטייל אמריקאים מפורסמים] שנמצאים בטיול אופנועים של כמה ימים בדרום אפריקה.

ישבנו, שתינו וסיפרתי סיפורים. "אתה משוגע אמיתי, אתה לא מפחד לעשות את זה לבד?" שאל אחד מהם [שעושה באקפליפ עם אופנוע בלי למצמץ בכלל]

"תבוא לרכוב איתנו מחר ואנחנו נעזור לך עם כל הציוד שאתה צריך. רק תגיד מה… ונשלח לך…" הרמנו לחיים.

למחרת יצאתי איתם לרכיבה קצרה שרוב הדרך הם היו בווילוי [גלגל אחד] והמנוע במנתק הצתה [מגביל מהירות].

בג'פריס נשארתי שבוע נוסף בגלל האוירה המגניבה שהייתה שם. לא סתם היא נחשבת לאחת מעיירות הגלישה הטובות באפריקה.

המשכתי לרכוב בין הכפים והעיירות הציוריות שבאיזור הגארדן רות[Garden Route]. לשמאלי מתפרס לאין סוף הים ההודי התכלכל. מתעלת המים בסנט פרנסיס, לשקיעה עוצרת נשימה בנייזנר, לחוף בווילדלרנס ועד לצלילה עם כרישים לבנים במוסל ביי.

מידי פעם אני גונב איזה חצי יום ועולה להרים למצוא דרכים חלופיות, שאם אין לך אופנוע לא תוכל להכיר לעולם.

את דרכי מכאן, אני עושה לכיוון הכף המפורסם והדרומי ביותר באפריקה. כף התקווה [The Cape of good hope]  מהנקודה הזאת מסעי דרומה יסתיים וכיוון הרכיבה שלי ישתנה לכיוון צפון, לכיוון הבית…

[youtube_sc url="http://youtu.be/8yHnUI4jQZU"]

דף הפייס של רום

הבלוג של רום

תודה לחברת "מי עדן" ולחברת "קולומביה" על התמיכה, העזרה והציוד למסע!

—————————————————————————————————-

כל הזכויות C לסיפור, לצילומים ולקטעי הוידאו שייכות לרום בן-אליהו

—————————————————————————————–

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!    

הדרך נגמרת בצפון אתיופיה

עודד מסכם ומבטיח עוד

עודד, בשם קוראי הרפתקה דוט קום, תודה לשיתוף ולהזדמנות להציץ לסיפור מרתק. מחכים להמשך.

למעקב אחר המסלול של עודד על תוכנת הניווט שלו נא הקליקו כאן

לא יכול הייתי לבקש שני ימי רכיבה אחרונים באתיופיה ובאפריקה כמו אלו שהיו לי. נפרדתי מבלה לליבלה לכיוון אדיס א(ס)בבה. הדרך כל כך יפה, מתפתלת על אספלט משובח והאופנוע שש לסל"ד.

על הג'יפיאס פנסיון בארו באדיס – נעים לחזור למקום מוכר (שהיתי פה לילה בדרכי צפונה), מה שעורר אצלי מייד את הגעגוע הביתה.

אפריקה לא השאירה בי לא תא אחד ולא חוש אחד אדישים. לא פגשתי שמחה ואנשים מחייכים כמו באפריקה אבל גם עצב. מצב חלק מהאנשים, הנשים, הילדים ובפרט הבנות. המראות והצבעוניות אבל גם תנאי מחייה קשים. המוסיקה הנפלאה והרעש. המרחבים העצומים אבל אתה לשניה לא לבד באפריקה – עצירת השתנה במקום הכי נידח ואני מייד מוקף בסקרנים. אוויר משכר ואבק. הרבה, הרבה מאד סקרנות לאחר.

מספר ימי התארגנות להטסת האופנוע למינכן, שם יעלה על יצועו לשנת החורף. מכונה מדהימה שהיתה אתי בכל תנאי השטח והשגיונות – 50,000 ק"מ – ולא הכזיבה לכל אורכם.

אתם שליוויתם אותי – הורגש ועזר.

האופנוע (מימין) לאחר הנחיתה – בחניה בבית במינכן – (ליד  אחיו)

————————————————————————————————————————————————-

כל הזכויות C לטקסט ולצילומים שמורות לעודד ויטליס

————————————————————————————————————————————————

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!    

אתיופיה וביקור בעמק אומו

כמו שלא תראו בשום מקום אחר

לתוכנת תיעוד מסלול הרכיבה של עודד הקליקו כאן

לאחר שעזבתי את עיירת הגבול מויילה, פניתי לצפון מערב לכיוון עמק אומו שבו חיים מספר שבטים שהקידמה עדיין לא מרשימה אותם. בקונסו – כפר המחוז פנה אלי בחור צעיר – עשרות מיד צובאים על הבאים ומציאים את כל טוב הארץ ואשתו – והציע להתלוות אלי לעמק אומו – כדאי לי אמר וצדק. רוקנתי את הארגזים ולקחתי אתי רק מברשת שיניים ואת טיקריט הבחור.

בזכות טיקריט זכיתי להיות נוכח בטקס חניכה – קפיצת השור – של בחור צעיר. בטקס מכריז הבחור על רצונו להצטרף לחיים הבוגרים – נישואים. נערות צעירות רוקדות את שמחתן בבחרותו, שמחה שגם הצלפות ענפים ע”י צעירים בוגרי הטקס לא יעיבו את שמחתן. הן בוחרות בענפים ומתגרות בצעירים על מנת שיצליפו בהן וחזק.

[youtube url=http://youtu.be/xGLKxiQY2i8>]

בקפיצת השור צריך הבחור לרוץ עירום 3-4 פעמים על גבם של 5 שוורים העומדים בצמוד ולקבל מספר ברכות. בערב ישנה חגיגה גדולה שבמהלכה עוזב הבחור ונעלם לחודש ימים לחיות ב"בוש" לבדו.

מטבעות חזקים באזור הזה – שוורים ובנות. הבנות הן כוח העבודה העיקרי ואלו שנישאות, חתנן מחוייב לכל חיי אביה להביא כל שנה 5-10 שוורים מנחה.

–—————————————————————————————————————————————————-

כל הזכויות C לסיפור לצילומים ולוידאו שמורות לעודד ויטליס

—————————————————————————————————————————————————–

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   יש 2 תגובות, הוסף תגובה    

עודד חזר לאפריקה לאחר חופשת חגים

ורוכב מקניה לאתיופיה

לשמחת ידידי הבאוורי חזרתי להוציא אותו מהפנסיון

למעקב אחר מסלול הרכיבה של עודד כנסו לקישור בו הוא מתועד
כמה טוב לחזור לאפריקה – בטח בגלל שורשינו האבולוציוניים –  ולרכוב שוב בדרכיה. בדרכי צפונה לאתיופיה לאחר שהקפתי ממזרח את הר קניה השתנה הנוף הגיאוגרפי והאנושי באחת. מהטרופי לערבה צחיחה סחופת רוחות ואבק, חושות ושבטים מסורתיים. חניית לילה לגדות הנהר המוליך מים מהר קניה השופע לתוך הערבה.

לילה שני בערבה לאחר רכיבה של 150 ק"מ על "קרש כביסה" במארסאביט. כשירדתי מהאופנוע המשכתי לרעוד כמו קפיץ מחובר לחשמל. בבדיקה מהירה – הכל מחובר ל/ובאופנוע וגם אצלי.

למחר רשם לי הרופא עוד 250 ק"מ כאלה ואני באתיופיה.

דלות התמונות – ראיתם את אלה, ראיתם הכל – בינתיים.

המשך הדיווח – יום אחרי

להמשך מעקב אחרי הג"י.פי.אס של עודד הקלק כאן

הגעתי בזמן לצפות עם החבר'ה צ'לסי נוריץ. חצינו במוילה לאתיופיה. יומיים של רכיבה המאתגרת ביותר עד כה במסע.

נפש החיה היחידה שפגשתי היה צב, מספר סינים שעובדים בקטע הדרך – בעוד מספר שנים קטע הדרך הזה יהיה סלול – ושני קנייתים בג'יפ שעצרו לידי באחת המנוחות ושאלו אם אני צריך עזרה. כשהגעתי ל"מלון" הם שמחו לקראתי ושתינו בירה ביחד.

גם קפה מסורתי שתיתי – בכל זאת, ערש הקפה.

—————————————————————————————————————————————————–

כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שמורות לעודד ויטליס

—————————————————————————————————————————————————-

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   יש תגובה אחת, הוסף תגובה    

על אופנוע באוגנדה

למעקב אחר מסלולו של עודד נא הכנסו לכאן

וההמשך כאן

בדרכי מקיסורו בדרום מערב אוגנדה לקמפלה הבירה חציתי את קו המשווה מדרום לצפון – אני מתקרב הביתה. הביתה – עוצמת ונפח הגעגוע גדלים, בשולי החוויות והמראות מצטברים עייפות, אבק ופיח דרכים.

אני בג'ינג'ה על שפת אגם ויקטוריה והנילוס – מקורו (בימים כתיקונם דרך נפלאה לשוט/לשוב הביתה), מרחק יומיים רכיבה מניירובי. בניירובי אסדיר את האשרה לאתיופיה – הפנינה האחרונה בחלק זה של המסע.

הקליפים – מהדרכים באוגנדה וכניסה לקמפלה. כמו כן הגשר/סכר בין אגם ויקטוריה לתחילת זרימתו של הנילוס לים התיכון.

עלו על האופנוע עם עודד בדרך מקיסורו לקמפלה ומשם לג'ינג'ה:

[youtube url=http://youtu.be/6BI3bzEvEZw>] [youtube url=http://youtu.be/wVXe_xByov8>] [youtube url=http://youtu.be/YuSIAhN_3mA>] [youtube url=http://youtu.be/Q0zKO1fv2S8>] [youtube url=http://youtu.be/L98TLBMxcBY>] [youtube url=http://youtu.be/Ci328fDMYtE>] [youtube url=http://youtu.be/mvmy9W23R8k>] [youtube url=http://youtu.be/Z7rzrf3tRC8>]

הכניסה לקמפלה בירת אוגנדה

[youtube url=http://youtu.be/625N1BZeuo0>] [youtube url=http://youtu.be/cGf-I_75WFg>] [youtube url=http://youtu.be/_LqZ0O8MJIc>]

מקמפלה לג'ינג'ה לגדותיו של הנילוס היוצא מאגם ויקטוריה צפונה

[youtube url=http://youtu.be/IRL_yagIztU>] [youtube url=http://youtu.be/rPxM_e9k8EU>]

———————————————————————————————————————-

כל הזכויות C לסיפור לצילומים ולוידאו שמורות לעודד ויטליס

———————————————————————————————————————-

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   יש תגובה אחת, הוסף תגובה