27 ביוני 2018 דפנה ואלי חפץ עושים ת'אלפים 1
רכיבת כיף באירופה
את הרומן שלנו עם אופנועים, התחלנו אשתי ואני עוד ב 1995, כאשר החלטנו "לדהור" על סוזוקי GN250 בייצור מקומי, מקנצאנבורי למפלי אראוון במזרח תאילנד.
מאז הספקנו להתחתן, נולדו ילדים ואף בגרו וגם אנחנו קצת… אבל רק בגיל, לא בראש
בדרך עוד היו כמה אופנועים, אבל רק לפני שלוש שנים חזרנו לרכב ולטייל בזוג בצורה יותר רצינית.
החלום לטייל בחו"ל על אופנוע, או נכון יותר, לייצר מסעות על גבי הכלי המופלא הזה, דוגר ומקנן בנו כבר שנים רבות. הרפתקאות (דוט קום) של טיילים כמו יוני בן שלום, לירן מרקוס, אדם שני, ועוד רבים וטובים, היוו השראה ותדלקו את החלום למסע ארוך והרפתקני, שאותו עדיין אנו מתכננים.
אבל, לפני שיוצאים למסע של חודשים ארוכים, בקצוות עולם לא ידועות, חשבנו שכדאי להתחיל במסע צנוע יותר, אבל לא פחות חשוב ומרתק. לאחר מספר לא מבוטל של טיולים בכל קצוות פיסת האדמה שניתן לקרוא לה שלנו, כולל מסעות של מספר ימים, למען למידה של שגרת התנהלות רציפה על הפלטפורמה הייחודית והמאתגרת, העמסה פריקה ושימוש בציוד קמפינג – החלטנו שאנחנו מוכנים לצעד הבא – טיול בחו"ל.
תרבות האופנוענות המפותחת, הכבישים המופלאים, והנופים המהממים של הרי האלפים קסמו לנו כנקודת זינוק לעולם הטיולים הרכובים בחו"ל. וכך היה. חברנו לזוג חברים יקרים, איתם אנו מטיילים בארץ וסימנו את פרנקפורט כנקודת התחלה.
הנחיתה בפרנקפורט ביום חם, לח ודחוס של ראשית יוני, הייתה ההפתעה הראשונה. בדרך כלל הנחיתה באירופה, מקדמת את פנינו, באוויר קר וצונן עם ניחוח ייחודי של אירופה, סגרירית, קרירה ועוטפת בהרגשה מסתורית. הנחיתה למזג אוויר תל אביבי, הפתיעה כאמור, אבל, הרגשנו בבית…
8/06/2018 יום ראשון לטיול, הטיסה מבן גוריון יצאה ב 06:00, כלומר עברנו לילה ללא שינה כי הגענו לשד"ת כבר ב 03:00 לפנות בוקר. טיסה של כ 4 שעות והופ, אנחנו בפרנקפורט. היום הוקדש להצטיידות מכף רגל עד ראש שתוכננה מראש: מובטחים הסברים וביקורת על הציוד שרכשנו – שיגיעו בהמשך. לאחר התרוצצות בין חנויות לציוד אופנועים ברכב שכור ליום אחד (טיפ חשוב: שכירת רכב בשדה התעופה גוררת קנס והחזרה במקום אחר גם היא) ועצירה לארוחת ערב מעולה במסעדה איטלקית שכונתית, קטנה אך מיוחדת בשם מדיטרנו. למותר לציין, כי, ביקשנו המלצה על מסעדה אסייתית מהבחור בחנות הציוד. הבחור שמח לעזור, ונתן לנו כתובת של מסעדה בלב שכונת מגורים שקטה. הגענו למסעדה עם השם אותו ציין הבחור… אבל כנראה שאיטליה עברה לאסיה, והכול בא על מקומו בשלום… הולכים לישון לפני התחלת הטיול עצמו למחרת בבוקר, עייפים אך מאושרים ומתרגשים.
2018 9/6 יום שני לטיול, מתפנים ממלון RELAXA המצויין, (מלון מעולה, צוות מקסים ומחיר מצוין) משאירים את התיקים והמזוודות (ריקות כמובן) בשמירת החפצים למשך שבוע, ונוסעים ל – HM Motors לקבל את האופנועים שהזמנו מראש (חודשים מראש…. אחרת אין סיכוי למצוא אופנוע בעונה זו!!). דנילו, בחור צעיר ואנרגטי, מקדם את פנינו, עם זוג אופנועים מתוחזקים להפליא ונקיים. יוסי מעמיס את ה BMW R1200GS ADV השחור, אופנוע כמעט זהה לזה שהוא רוכב עליו בארץ. ואני מתחיל להתוודע אל ה Ducati Multistrada הלבן
(גם אני רוכב על BMW R1200GS בארץ). אנחנו מנווטים את דרכינו בעזרת GPS.
ציוד הרכיבה חדש לי: קסדה, חליפה, כפפות , מגפי הרכיבה. האופנוע חדש לי ואני זקוק לזמן התרגלות לתמהיל החדש והמורכב הזה. למזלי, דפנה ואיריס, נסעו להחזיר את הרכב ששכרנו ליום הסידורים הראשון, והיו לי כמה קילומטרים לבדי על האופנוע כדי להתרגל. אספנו את בנות הזוג שלנו ממרכז פרנקפורט, והתחלנו להתגלגל אל מחוץ לעיר.
החום מעיק, אבל הנפש מתרוננת, יורדים דרומה לכיוון היער השחור כשבסופו של דבר המטרה היא מעברי ההרים באלפים. כרגע הרכיבה מנהלתית, הכבישים מהירים, והנוף ברובו אורבאני. אומנם אורבאני, אבל ירוק, הכבישים מעולים, והנהגים אדיבים, אבל לא לשם כך הגענו עד כאן. לאחר כשעתיים רכיבה, בתוך כמה דקות, אנו מרגישים שינוי דרמטי במזג האוויר. האוויר מתקרר, טיפות גשם גדולות מטפטפות, והופכות באחת למבול של ממש. עוצרים עצירה מנהלתית מהירה, להתאמת הציוד למצב החדש, ותוך דקות אנחנו רוכבים בגשם שוטף ובוחנים את איכותו של הציוד החדש. הכול עובד למופת ואנחנו נשארים יבשים ומחויכים מתחת לציוד. גם הרכיבה מרגישה בטוחה לנוכח התנאים.
לצהרים עצרנו בשטוטגרט (להשלמה של פריט חסר שלא מצאנו בפרנקפורט, אבל היה חיוני דיו, לאלץ כניסה לעיר ואף עיכוב קל) אבל באנו על סיפוקינו הקולינארי מאתמול, ונכנסנו למסעדה וייטנאמית מקומית ואוטנטית (viet wok ) שהייתה מעולה (וזולה). במסעדה התוודענו לבחור מקומי חמוד, אופנוען בעצמו, שנתן כמה עצות טובות להמשך הדרך.
יצאנו משטוטגרט (עיר ענקית ומתועשת) והמשכנו על פי עצתו, לכיוון Donaueschingen (מי שיודע לקרוא את זה מקבל סוף שבוע זוגי בקבול עם אירוח מסורתי בסגנון הטאליבן חאלק). עד מהרה ירדנו מהכבישים המהירים, והתחלנו ליהנות מנוף כפרי קסום. בתים טבולים בירוק, נחלים ונהרות.
עצי היער השחור החלו ללוות אותנו בדרכינו. לקראת ערב, ואנחנו במגמת חיפוש למקום לינה ראשון לטיול הנודד. מתוך הכביש המתפתל בין עצים, גבעות וואדיות ,התגלתה עיירה קטנה וחמודה בשם Alpirsbacher Klosterbräu Glauner. מצאנו מלון נעים בשם Kaiser בו עצרנו ללילה.
השעה כבר אחרי שמונה בערב, אבל החושך מתחיל לרדת רק בסביבות עשר, כך שעדיין היינו רחוקים מהחשיכה. וכך יכולנו עדיין להתמוגג על כוס תה מהנוף המקסים שנשקף ממרפסת החדר. כלל ברזל הוא למצוא מקום לינה באור יום. כך לא מפסידים את הנופים, והרכיבה בחשיכה ממילא לא בטוחה, במיוחד באזורים כפריים ולא מוארים התמקמנו, ופרשנו לשינה טובה אחרי יום ארוך, מהנה אך לא פשוט. הרכיבה בדרכים לא מוכרות, במזג אוויר משתנה ומאתגר, עם אופנועים לא מוכרים ובתנועה צפופה, בחלק לא קטן מהדרך, מעייפת יותר מהמצופה.
מה שכן קורה כמצופה, הוא שאנחנו לומדים לאט לאט, איך נראה מסע על אופנוע.
——————————————————————
כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שמורות לאלי ודפנה חפץ
——————————————————————
תגים: אלי ודפנה חפץ, רכיבה באלפים, רכיבה זוגית באירופה, רכיבה על דוקאטי באירופה, שכירת אופנוע בגרמניה
מאת: יוני ·
קטגוריות: כללי ·
לחץ כאן כדי להגיב ראשון!
