27 ביולי 2016 יוני יוצא לאפריקה 1
אפריקה באה לי טוב
הבלוג הזה מחזיק מעמד 7 שנים. מאז יצאתי למסע שלי לאמריקות. עוד בהיותי שם, חשבתי על המסע הבא. כשחזרתי בסוף 2009 תליתי על קירות הסטודיו שלי 3 מפות מישלן שכיסו את כל יבשת אפריקה והתחלתי לנעוץ סיכות במקומות שעניינו אותי ונסיתי לחברן בקווים. בתחילה תכננתי לצאת בתוך שנה לאפריקה, אך לחיים יש תכניות אחרות… החלטתי לשמור את הבלוג הזה חי לטובת קהל שוחרי אתגר כמוני, אוהדים וסקרנים. התחלתי לבלוש אחרי מידע על רוכבים ישראלים שיצאו או מתכוונים לצאת לרכיבות בדרכים לא שגרתיות בעולם. וכך, הודות להיענות נדיבה מצד אנשים שיצאו לממש חלום אינטימי ובהקרבה שאינה מובנת מאליה שיתפו, השקיעו זמן וכשרונות לחלוק את תובנותיהם ואישיותם הייחודית. בנוסף, בעבודה לא מעטה שהשקעתי, הבלוג הפך (לדעתי) לעוד תנ"ך של מידע על מקומות בעולם שנושאם תשתיות תיור רכוב ובכלל, כתוכן שמתמקד בתת קטגוריה של תת קטגוריה של תת תת תת קטגוריה בעלם האופנועים. בעיני זה הישג של ממש שמישהו בכלל יודע או מתעניין בכך. וכן, כבר עברנו את 4 מליון הכניסות, גם אם רובן נעשו על יד המעורבים.
במסעותי למדתי כמה תובנות ואולי החשובה שבהן מסתכמת במילה "פרגון". לאיש מאתנו לא זורחת שום שמש בחלקו התחתון של הגב. כולנו עוברים על נתיבים שעשו כבר מאות אלפים לפנינו. והיופי הוא גם לחלוק, גם להעריך וגם להודות על גורלנו הטוב.
עכשיו כשאני בשער היציאה למסע האפריקני שלי אני רוצה להזכיר כמה שהיו השראה בשבילי, בנוסף לידידי וורנר באוזנהארט הקנדי שהקיף את העולם על אופנוע 4 פעמים ובגיל 74 לאחר יציאתו למסעו החמישי נפגע בתאונה (לא רצינית) בגואטמלה, שם החליט לרדת מאופנועים (ונתן במתנה את האופנוע שהיה ברשותו, לאדם שסייע לו להחלץ משם). ופרט לענקי תגליות ידועים כמו מאגלן, טסמן או ליוינגסטון ודומיהם, וגם פחות ידועים כמו ז'אן בארה הצרפתיה. אני מוקיר תודה לרוכבים הנהדרים שבתוכנו. החל באלן כץ שעלה את אפריקה עם אופנוע בשנות התשעים, חבורת ה"קמוקות" עם זיו קורן ויוסי אלוני. גבי בבלי, סיגל גבע, אילן מולכו, ג'וי בירן ועוד. בין ההרפתקנים הטריים ביותר שעל המידע שסיפקו אני בונה כמה תובנות למסע הנוכחי אוכל להזכיר את: אדם שני שבילה באפריקה שנים רבות וזיגזג את היבשת כולה רכוב על אופנוע. עודד ויטאליס שעלה רכוב ב-2013 סולו מקייפטאון לאדיס אבבה. רום בן אליהו שעשה מסע אפריקני בסגנון וקצב אחרים מהמקובל, ובוודאי אחינעם הראל המיוחדת. מסעה הנוכחי הוא שילוב נדיר בין פואטיקה לקשיחות ונחישות, גם היא משמשת לי השראה ומראה כיוון בזמן אמת. ואני בטוח כי יש עוד רבים שהחמצתי כאן.
מסלול: רבים שאלו מה התכניות מה המסלול: בגדול, אני ארכוב מאתיופיה דרומה עד לקייפטאון. הקצבתי לכך 3 חודשים, בכוונתי לעבור בקניה, טנזניה, רואנדה, אוגנדה, מלאווי, זמביה, בוצואנה, נמיביה וכמובן דרום אפריקה. גלי אהובת ליבי אמורה לפגוש אותי בבוצואנה כנראה בעיר מאון MAUN בירת שמורת דלתת האוקוונגו – נקבל החלטות משותפות על מסלולים ואופי ההמשך. לכן יתכן ומסעי באפריקה יתארך בחודש נוסף.
תקשורת: המסע יקבל חשיפה תקשורתית בכמה מקומות: כאן באתר הרפתקה. בפייבסבוק, באתר וואלה מדי זמן, במדור התיירות. שיחה שבועית עם אבי אתגר ביום שבת בצהריים בתכניתו המופלאה ברשת ב'. בנותי אילאיל, טל ותמר הן בקרות איכות התכנים שלי ועוזרות לי בניהול המערכתי ובשיתופים השונים.
זהו, אני כרגע באדיס-אבבה אתיופיה, בגסט-האוז נחמד בשם SHEBA מחכה שהאופנוע יגיע בטיסת מטען מבלגיה (כן, סיבוב ענק) אז ארכיב את חלקיו ואצא שוב בלב מרקד, לרדוף אחרי חלומותי
———————————————————
כל הזכויות C לסיפור ולצילומים כאן שמורות ליוני בן שלום
——————————————————-
מאת: יוני · קטגוריות: כללי · יש 5 תגובות, הוסף תגובה