הרפתקה דוט קום

מציג פוסטים מחודש יולי, 2015

15 ביולי 2015 אלעד ויוליה לדרך המשי 6

לרכיבה בגיאורגיה, מתדלקים בחאצ'פורי

gopr0195.jpg

לבלוג של אלעד כאן
באטומי

גרוזינים יקרים (כן כן גרוזינים תהיו גאים יש לכם על מה ).

אתם העם הנבחר , עזבו אתכם מכל הקשקושים שלנו .

כמו שאחותי אומרת , אם משה היה מתפקד כמו שצריך , ב- 40 שנה היינו מקבלים את איטליה או גיאורגיה .

הגענו לבאטומי ביום שישי בצהרים אחרי שירדנו מהקצ'קר ויצאנו לעשות סיבוב בעיר .

אחד מהדברים שקורים בטיול הוא המיקום מחדש של התחושות והאינסטיקטים אשר בניגוד ליום יום המכאני שלנו , מקבלים מחדש את המעמד הראוי להם .

התוצאה היא שבכל מקום שאנחנו מגיעים אליו , מלבד הריחות והטעמים השונים אותם אנחנו מגלים , אנחנו מתחילים להרגיש תנודות אחרות של הסביבה , מעין תיפוף תת קולי שאנחנו לא שמים לב אליו ביום יום , וכאן הוא פתאום עולה וצף על פני השטח .

המעבר מטורקיה לגיאורגיה הוסיף וחידד את התחושות האלו , והתחושה היתה שכאן פתאום התחיל הטיול , מן תחושת חופש ושחרור כזו שפתאום שרתה על שנינו ועל רחמים כמובן ..

הסיבוב הראשון בבאטומי היה סיבוב הליכה על הטיילת ובשדרה המקבילה לה , והתחושה היתה של קסם . גלידה וניל עם סירופ דובדבנים , אנשים נחמדים בכל פינה , עיר נעימה עם אוירה וקסם של תרבות  עשירה ומבוססת , כמו עץ ישן ואיכותי שספג אליו את כל הריחות וההיסטוריה של המקום .חוזרים למלון רק כדי לגלות עוד 4 BMW ים חדשים עומדים לשורה , כאילו רק כדי להזכיר לי איזה אנדרדוג אני עם עם רחמים ה KTM .

אבל בפנים עמוק אני יודע איזה גיבור הוא הרחמים הזה , ושהוא היחיד שיכול לקחת אותי לאן שאני רוצה ..

בבוקר אנחנו תופסים שני אוטובוסים ונוסעים לעשות סיבוב בגנים הבוטאניים ליד באטומי , שקט שלווה הרבה ירוק עצים שונים ומשונים וחוף ים פרטי .בערב אני הולך להסתפר ויוליה תופסת שיחה עם הספרית – מכיוון שהעיר היתה עיר קיט בברית המועצות של אז , רבים דוברים את השפה הרוסית , ועדיין נמצאים בה רוסים לרוב . בקיצור , הספרית מספרת (גם אותי) שיש לה קרובים בחיפה ובתל אביב (עולם קטן) , ואומרת לנו איפה יש את הח'צאפורי הטוב ביותר בעיר , שאליו כל המקומיים והתיירים המקומיים נוהרים .

נופלים לישון ובוקר אחרי זה – ח'צאפורי .

**פרק לכבוד הח'צאפורי :**

11411808_806584502773619_2315987098839441569_o.jpg

הח'צאפורי הוא גן עדן עלי אדמות , מדובר במאפה שבתוכו ומעליו יש כמה סוגי גבינות ומעליו מניחים חלמון ביצה רכה .

הפרטים הטכניים רחוקים מלתאר את התענוג שמתקבל מהדבר הנפלא הזה , כמו שאפשר לתאר את החלקים המכאניים של מרצדס G , אבל עד שאתה לא נוהג בדבר הזה אתה לא מבין כמה איכותי ומהודק יכול להיות רכב 4X4 .

בקיצור – מסעדת RETRO  בבאטומי – כל מיני סוגי ח'צאפורי – לא להחמיץ .**הקהל מתבקש לשבת**

img_1123-e1436828449650.jpg

אז אחרי הח'צאפורי אנחנו יוצאים לסיבוב בעיר , למרות שמה שבא זה פשוט ליפול על המדרכה ולישון ..

וזה כנראה שילוב מנצח . הח'אצפורי מוריד לנו הילוך ואנחנו נהנים מיום ראשון שקט ושליו בעיר המקסימה הזו .

יוליה מתאבדת על איזו משימה של למצוא כיכר ספציפית בעיר ואנחנו מדרבקים את העיר בשתי וערב וחוץ מכיכר יוליה אנחנו מוצאים עוד כיכר מגניבה לשבת בה .

נכנסים גם למוזיאון פצפון לאומנות ונזכרים קצת מה זה להתבונן בתמונה שמביעה הרבה יותר מתמונה באינטרנט , ולא קופצות לה בשוליים פרסומות כל שתי שניות .בערב עושים טעות ואוכלים ארוחת ערב  במסעדת תיירים מוצהרת , ובתור עונש אנחנו מקבלים מלצרית הזוייה על גבול המפחידה , טבח שמשנה לנו את ההזמנה כי היא לא הולכת עם היין שלנו , ושלושה רוסים שיכורים שעושים ברדק (מצחיק האמת) בשולחן ליד .

gopr0156.jpg

חזרנו עייפים אך מרוצים (בלי האורנג'דה) .

בבוקר גשם – תקענו עוד חצ'אפורי (כי חבל לצאת על בטן ריקה) וכשהגשם מפסיק אנחנו עולים על רחמים ונותנים גז לכיוון מסטיה בצפון מערב המדינה .

עוד בארץ בטקס קיצוץ המשקל העפתי את חליפות הסערה מהתיקים בהנחה שאנחנו יוצאים לאזורים חמים ושלא נצטרך אותם באמת .

היום שילמנו את המחיר , אחרי שעתיים מתחת לגג של תחנת אוטובוס וגשם שוטף , אנחנו חותכים לשוק הקרוב וקונים שתי תחפושות של טלטאביז.על הדרך אנחנו חולפים ע"פ רוכב אופניים ומנופפים לו לשלום , בערב אנחנו אוכלים איתור ארוחת ערב בעיר זוגדידי בואכה מסטיה וסוונטי .

עכשיו אנחנו מחלימים מעוד ארוחת פוגרום , ומחר ? – מחר לרחמים יהיה כבד עוד טיפה ..

d791d790d798d795d79ed799-d796d795d792d793d799d793d799.jpg

——————————————————————————————————————–

כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שמורות לאלעד לוי

—————————————————————————————————————–

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!    

15 ביולי 2015 דורון בן שמעון – בדרך לנורדקאפ 6

דורון, שולצי והובר חוכם ממשיכים בצפון איטליה

11224265_1636769623273534_8547646257272998628_n.jpg

 

אז אמרתי להם לקפוץ… לפי התנועה כנראה שהבינו את המשמעות….
מחר מתחיל את המסע שלי לצפון איטליה. כלומר לדולמיטים

חלק מהחוויה זה לתכנן את הטיול של המחר.
לא בהכרח שאני העמוד בכול פסיק וברור שגם לא העמוד עד קוצו של היוד
תכנון בשקיקה שזה גם מגרה את הדמיון מחר יום חדש איטליה הנה אני בא…. ראו הוזהרתם

בדרכים צדדיות של אירופה – אסרתי על ה gps לכוון אותי בדרכים הראשיות.
רק בדרכים השקופות שבמפה

יומני היקר בוקר אור
אתמול היה יום משגע מבחינת רכיבה. התחלנו בסלובניה אני ושולץ (האופנוע שלי). הבוקר התחיל קריר 18 מעלות ואז הגשם התחיל לרדת
בהמשך שולץ ואני חצינו לאיטליה ושוב עברנו לסלובניה. הטמפרטורה התחילה לעלות הגיעה שוב ל 32 מעלות
לא אהבתי את זה אז התחלתי לטפס להרים הנישאים אל על. דרכים צדדיות כאמור
הרים נישאים עמקים צרים ועמוקים וגם צבעי הפסטל והכרמים ושדות החמניות ועצי הזית כאילו עמק דותן אבל לא באמת.
בתים ישנים שעושים לי טוב לנשמה וצובעים את הנוף בצבעים של ציור. התחלתי לשיר שירי יודל בתוך הקסדה ומרוב אושר לא הבחנתי בזיוףהטמפרטורה שוב 32 מעלות יחטיגידם .
בורח ממנה ופונה להרים חוצה שוב לאיטליה מסלובניה.
הנוף ממשיך להיות דומה, טירולי כזה למי שמכיר, פרחים אדומים באדניות חלונות פתוחים לרווחה ווילון לבן לרוב.
מחייך ותוהה מה ההבדל בין סלובניה לאיטליה..?
כרגע ההבדל העיקרי בין סלובניה ואיטליה ש… בסלובניה בכול מקום יש רשת אינטרנט ואילו באיטליה לא. אני מתלבט הבוקר באם למשוך לאגמים ומשם להרי הדולמיטים או ישר להגיע למלכת ההרים שכאן…
טוב הגיע זמן ארוחת בוקר איטלקית. בטח קפה וקורוסון. מה שבטוח הקפה יהיה טעים
הקפה אכן היה איטלקי לאללה
יחטיגידם אחלה קפה בצימר

אז יאד גדם
ראיתי בשולי היער חניון למשאיות, אז עשיתי סיבוב פרסה
והנה אני רואה זוג אופנועים
עוצר לי גם הזוג יושב וישר שואל אותי מהיכן אני
עניתי ישר מהיכן אתם
כולנו.
הם מהולנד
אני מישראל
וככה הגשם בחוץ היער מקיף אותנו ישבנו מעל כשעה לספר סיפורי אופנועים
לבסוף הגבר אמר לי אני רוצה לשלם על הקפה שלך
אז הסכמתי בענווה

אז מי אנחנו?
אני דורון יש שמכירים אותי כ'plonker
האופנוע שלי gs1200 bmw אדום
שמו שולץ
שאני כועס עליו (וזה קורה לי לא מעט שהוא משתולל בחוסר זהירות) אני נובח אליו קצרות שולץ ושולץ מבין את הנזיפה
שאני עליז ושמח אתו או אז שמו שולצי
יש לנו שותף נוסף – תוכנת ניווט gps של גרמין בשיתוף bmw
שמו הובר חוכם
כי לפעמים הוא מחליט לקחת פיקוד ולהוביל אותי בדרכים מאד בעיתיות
הנה הסיפור הבא: אני בקרואטיה בדרכי לסלובניה, עוצר בבית קפה שמשקיף על נוף פוגש זוג מבלגיה האיש מביט בערגה באופנוע שלי.
מסתבר שיש לו אופנוע דומה בבית
משוחחים על אה ודה ואז נפרדים בחיןך ואפילו חיבוק. אני מכניס את מעבר הגבול להובר חוכם..והוא מצביע על המסלול
מבלי משים אני שואל את בעל בית הקפה היכן הגבול והוא מצביע בכיוון ההפוך.
אני מראה לו את מה שהיבר חוכם הראה
הוא קורא לעוד שני מקומיים להתיעצות
מלמולים ואני רואה את אי הנחת שלהם
מתחילים לגלגל את המסלול אומרים כן אבל אני רואה הרבה אי נחת.
טוב אני מחליט שיותר עדיף להסתמך על הובר חוכם ולא על המקומיים…כי מה הם מבינים.
נפרד לשלום
מתניע ויוצא לדרכי. דרך צרה נוף קסום. ישר אני חושב בליבי מה המקומים מבינים…
ממשיך בצהלה. הכביש מהפך צר יותר ואז מתחיל להפך לתלות יותר
טוב זה נחמד זה מענין שווה
או אז מתחילים פיתולים ופיתולים והכביש צר והכביש בשיפוע יחטיבידמי…
או אז אני מתחיל להבין את אי נחת של המקןמיים. אין בררה חייב להמשיך כי לא ניתן בשיפוע ובכביש הצר להסתובב…
כך אני יורד בפחד אימים. כול סיבוב מברך את הגומל ומקלל נמרצות את הובר חוכם שרצה לחסוך לי 4 קמ בדרכים
סוף סוף נגמרה דרך הסיוט. עצרתי את האופנוע לאיזה 10 דקות להירגע
היה כייף באמת הייה חוויה שברגע שלא קרה כלום היה נהדר
בקלות זה היה יכול חהסתיים אחרת. הוא שאמרתי הובר חוכם הצוקריה שלי
אז זהו הנה אני שולצי והובר חוכם מתכוננים לעוד יום של מסע

11742701_1636769599940203_6467874952583720708_n.jpg

————————————————————————————————

כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שמורות לדורון בן שמעון

————————————————————————————————

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!    

12 ביולי 2015 אלעד ויוליה לדרך המשי 5

 טורקיה הקאצ'קארית מסבירה פנים ונוף

והגעה לגבול הגיאורגי

gopr0111.jpg

 

לבלוג של אלעד כאן

אז אחרי כמה ימי רכיבה ארוכים ולוהטים אנחנו מגיעים סוף סוף לקצ'קר .

אחרי הנופים הרמת – גולנים של אזור מזרח טורקיה והרבה בזלת רותחת ועשבים יבשים , אנחנו מתחילים להעפיל לאזור הגבוה יותר , ובו במקום מרגישים את שינויי הטמפרטורות והאווירה .אנחנו מוצאים את עצמנו במהרה שוב בתוך אזור הררי ממוזג ונעים ,  המון המון מים שפשוט נשפכים מכל מקום ונקווים לאגמים ענקיים .הנחלים שוצפים וקוצפים והכמות הבלתי נתפסת של מים פשוט לא מסתדרת עם ההגיון . עזבו אתכם ממעיינות שכבה , קארסטיים וכל סוגי המעיינות שאנחנו בקפידה רבה מגדירים בארצנו הקטנטונת . פה לא מעניין את המים כלום , יש הרבה והם פורצים מכל חור אפשרי , עם שכבת סלע   חדירה או לא , פשוט הכל זורם .הטורקים החכימו לנצל את זרימת המים  לייצור חשמל ובכל כמה עשרות קילומטרים יש סכר עצום שמנצל את זרימת המים להנעת טורבינות ענק שמייצרות חשמל – וכל זאת מבלי להפריח אפילו עננת עשן אחת קטנה .מה שכן – הם פשוט מחקו כפרים שלמים והעתיקו אותם במקומות בהם נוצרו אגמים מלאכותיים בעקבות הסכירה של הנחלים , ובאחת הרכיבות אנחנו קולטים בקצה האגם עמודי חשמל חצי בולטים מעל קו המים – זכר לדרך שנעה בעבר על מדרון ההר והוצפה במי האגם (אז הבנתי למה ה GPS מושך אותי כל הזמן לציר שנמצא בתוך האגם..) .

img_1052.jpg

בדרך שוב מפתיעה אותנו הנדיבות הטורקית ובכל מקום שאנחנו עוצרים מישהו ניגש אלינו ומציע משהו , הגדיל לעשות מצטפא בארזורום שם עצרנו שניה להתאפסות . מצטפא יוצא מהמכולת שלו , שם לנו כיסאות ומכבד את שנינו בפחיות קולה קרות , הוא לא מבין מילה באנגלית , אנחנו לא מבינים כלום בטורקית , אבל השיחה קולחת בעיקר מצידו , אחרי כחצי שעה והיכרות עם הבנות הקטנות שלו אנחנו נפרדים עולים על האופנוע וממשיכים .

לקראת ערב מגיעים ליוסופלי – כפר מרכזי בקצ'קר בצידו הדרומי , ומחפשים קמפינג שקראנו עליו בספר , מוצאים את המקום ויוליה יורדת לבדוק את השטח , אחרי כמה דקות חוזרת עם חיוך ואומרת שהמקום נראה סבבה ושיש שם עוד אופנוען , לא עברו 20 שנה (עברו 15) והבחור יוצא לקראתנו בחיוך גדול ששמור רק לאופנוענים שפוגשים אופנוענים .

אנחנו מקימים אוהל תוך כדי שיחה ארוכה עם ארתו (האחיין שלו הוא R2D2 ממלחמת הכוכבים ..)

ארתו הוא פיני בן 53 , רוכב על (איך לא ולמה לא להוציא לי את העיניים ) BMW   אדוונצר חדש מהשקית , מדוגם להפליא .מסתבר שהבחור עשה לפני שנתיים את הטיול שאני מתכנן , ומתחיל לשפוך חוויות וטיפים על דרך המשי מזרחה ומונגוליה , כולל תמונות של הקרסול השבור שלו מודבק באיזולירבנד ..

עוד מסתבר שאת הטיול הוא עשה על אדוונצ'ר 640 (כמו שלי) ולטענתו זהו האופנוע המתאים ביותר לטיול שכזה – עשה לי את היום .

ע"ר התיאורים של ארתו אני מתחיל לחשוב על שינוי תצורה לאופנוע לפני הכניסה למונגוליה ומעבר לתיקי אוכף רכים במקום מזוודות האלומיניום , ומעבר לצמיגי שטח מלא – יש זמן להחליט עד שאגיע לאלמטי בקזחסטן .

אנחנו סועדים ארוחת ערב יחד במסעדה מקומית אח"כ מעבירים כמה שעות של בירות וסיפורים לרוב .

ארתו מספר שבתכנון שלו להמשיך בעוד כמה חודשים לאפריקה ולהגיע סביב אפריל לישראל .

בבוקר אנחנו מחליפים פרטים תוך שאני משביע אותו להודיע לפני שהוא מגיע לארץ .

בבוקר אנחנו נפרדים מארתו שממשיך לרכוב הפוך מאיתנו ואנחנו יוצאים לטיול יום עם האופנוע בלי משקל לכיוון ההרים . התכנון להגיע לכפר שנמצא לא רחוק מפסגת הקצ'קר ובו מסתיימת הדרך .

אין יותר מדי איך לתאר את הנוף המדהים , גם לא בתמונות .

הדרך מתעקלת במקביל לנהר הצ'ורו ועולה מעלה אל ההרים , הכל ירוק ומלא מים מסביב – בקיצור חגיגה לעיניים ולנשמה .באחד הכפרים אנחנו עוצרים לבקר בכנסיה עתיקה שנמצאת שם איפשהו מהמאה ה 13 לערך – מונומנט אדיר באמצע שומקום שהיום משמש כמסגד .

img_1004-e1436603167742.jpg

העניין הזה של הפאר והמימדים המוטרפים שמחוברים לעבודת האלוהים נראה לי כיהודי מוגזם ומוזר . מי בכלל צריך את המבנים  המוגזמים האלו בחור כזה בהרים ? כנראה שככה זה כמנסים להוכיח משהו..

בסוף מגיעים לסוף , אשכרה סוף . נכנסים לכפר האחרון עם מנוע רועם ו.. נעצרים מול בית . סוף הדרך , אין לאן יותר . מסתובבים וחוזרים ליוסופלי – סה"כ רכיבה של בערך 70 ק"מ בשטח בהרכבה – אני מגיע סחוט , לשנינו כואב התחת . קרש גיהוץ ה -KTM  הזה , אבל חיית שטח .ארוחת ערב טובה והולכים לישון בבוקר אנחנו מחליטים לצאת את טורקיה לכיוון גיאורגיה ולהגיע לבטומי, יוליה כבר הזמנה כרטיס טיסה חזרה לארץ ל 24 ליולי , ואנחנו מתכוונים לבלות את השבועיים הבאים שם .

רכיבה מהירה למעבר הגבול שעובר חלק ללא תקלות ואנחנו מגיעים לבטומי בגיאורגיה .

שינוי האווירה מיידי ומוחשי , עיירת חוף בה כולם מסתובבים איך שבא להם , נהגים משתוללים וצופרים – מזכיר (ולא לחיוב) את ישראל , ואנחנו מנווטים עד למלון אליו רצינו להגיע ומוצאים בית הארחה נהדר , זול להפליא מלא בתיירים ואנשים נחמדים .

רחמים נח לו ואנחנו ננצל את הימים הקרובים לתת לתחת להחלים ולנוח קצת בעיר היפה הזו .

11411808_806584502773619_2315987098839441569_o.jpgח'צאפורי – לאכול ולמות !

d7a7d7a6d7a7d7a8.jpg

———————————————————————————————————–

כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שמורות לאלעד לוי

———————————————————————————————————-

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!    

12 ביולי 2015 דורון בן שמעון בדרך לנורדקאפ – 5

דורון ממשיך ללטף את הנוף האדריאטי וליהנות מכל שנייה (כמעט)

11737924_1634453666838463_1750117494784527299_n.jpg

לא סיפרתי על רוכבי האופנוע בדרכים, רובם חולפים מולי במהירות ורובם מנופפים לשלום כאילו להגיד שגם אני אחד משומרי הסוד.
בדרך היום נכנסתי לתחנת דלק…
ראיתי שתי רוכבות בבגדי עור סקסים לקח לי זמן להבין שזו אמא ובתה שיצאו עם שני אופנועים לטייל בקרואטיה. הן רכבו למקום שהייתי אתמול ונתתי להן כמה עצות לאן ללכת והיכן לישון.
נפרדנו בדמעות.
בצד האחר היה גם זוג עם שני אופנועים…הגבר שמסתבר שהיה גרמני ראו אליו שהוא מתעניין בי לבסוף עזר עוז ושאל קומשין אראין או משהו דומה. עניתי יזעלין. "יו יו זאא זער גוד גוד" הוא ענה.

אשתו שחששה מהישירות שלו הגיע להרגיע אבל הוא ואני ישר התחברנו ושתינו שנפס בסופה של השתיה (אני שתתי סודה כי אסור בחום שרוכבים לשתות שנפס), הם המליצו שאחרי פולה והאמפיתאטרון המדהים שלה שהגיע לעיירה אחרת.

למעלה: הגעתי לכיכר שנמצאת ממש במגע יד מהים. האיש הזה הנס הוא הולנדי וכשראה אותי עם האופנוע בכיכר, התחיל להתעניין. שאל על האופנוע על המסע וככה יצאה התמונה

כך אכן קרה קיבלתי את עירת הקסמים הכי מרגשת שהייתה לי בטיול. באם אהבתם את דוברובניק אז שזהו – את זו אהבתי יותר. שמה שמור בספר הסוד בתמונות זה נראה נפלא וגם מדהים ואכן זה כך
הנה הצד שבצל. בעצם בשבוע האחרון לא היה ענן ולא צל אחד לרפואה וזה בדיוק הצד האחר של הזוהר והתמונות הנפלאות… חום יחטיגידמי!
אתמול חתכתי חום של 35.4 מעלות בצל… בדיוק – לא היה צל.

וכשרוכבים 200 ולפעמים321 ק"מ, החום מתחיל להעיק. הנוף הירוק מצנן מעט והמקומות החלומיים גם ועדין החום הוא פאקטור משמעותי במסע שלי
בבוקר כשמתחיל לארוז (הצלחתי לרדת מ 24.1 דקות ל 18.4 דקות באריזה) ואז רוח קדים מכה בי והחום חודר לנשמה אני מתחיל להסס: מה עוד 232.4ק"מ בחום הזה.?… "כן עוד 232.4 אתה הולך לרכוב!"
ולקראת הערב כשהרוח מקררת והחום נוטה למערב ואני מגיע לעיר קסומה או אז אני מחייך לעצמי ואו לעצמי (כן אני מפטפט את עצמי כל הזמן) היה שווה את המאמץ.

עיירונת מקסימה ופגישה עם אנשים הכי סימפטים בעולם.
באם אלו היו רוב האנשים בעולם העולם היה נראה ומרגיש נפלא

————————————————————-

כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שמורות לדורון בן שמעון

———————————————————-

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!    

8 ביולי 2015 דורון בן שמעון בדרך לנורדקאפ 4

הנופים וההרגשה שאפשר לחוות רק על אופנוע

11707498_1633585850258578_3523605336845714830_n.jpg

כרגע אני יושב בארמון של הקיסר דיקלטיאנוס. בעצם הארמון שלו זה תחילת העיר ספליט

כבר כ 10 ימים חוצה את ארצות הבלקן ובשבילי יוון זה חלק מארצות הבלקן.
העין לא נחה והלב לא נרגע
הרים נישאים אל על ובמערב ים כחול עמוק

מפרצונים שחודרים ללב המדינה וירוק ירוק מסביב ובנשמה.
אתמול והיום אני מצפין מדוברובניק לכיוןן ספליט, הדרך מטריפה. מימין כחומה, נצבים ההרים והמרחק בינם לים נע בין 500מ' ל-40מ'. בדרכים, מפרצונים מדהימים והעירות/כפרים צמודים לזמן ומחוברים לטבע כאילו הם אחד.? אני כאמור יושב בארמון אחד האולמות יש מקהלה ווקאלית שמנעימה לי את הכתיבה.
מחוץ לחומות, הים האדריאטי ותיירים ואנשי מסעדה והכול שוקק חיים וגם מאד חם.
בין לבין נפגשתי עם יונתן שגם הוא חוצה את אירופה ובשיחה הוא אמר לי "אני דופק על הקסדה לוודא שהכול אמיתי.איזו מין שלווה לראש וניקוי לנשמה"…
כבר ימים אני חוצה את הבלקן ועדין רוצה עוד עוד עוד.
מחר מגיע לפארק הכי הכי בקרואטיה ואעשה יום של טיול רגלי לשם שינוי.

שנהנה כולנו ושזה יקרה – שנדע את זה כאן ועכשיו. רשימת מה לעשות אתמול (ארמון בספליט) והיום פארק טבע מדהים מדהים מדהים. יחטיגידם
שרוכבים כבר מעל שבוע לתוך מרק חום זה נהפך לסיפור בפני עצמו.
הצלזיוס נע בין 32.4 ל 34.6 מעלות בצל…אבל בשמים אפילו ענן אחד אין…

יחטחגידם

זה מתחיל להיות סיפור
לתומי חשבתי שבתל אביב חם
..יחטיגחדם נוסף!
איזה מזל שהיום באמת טיילתי בטמפרטורה של 34.1 מעלות אבל בצל.
שמורת טבע הכי מדהימה שראתי. המים פורצים מכול סלע, כאילו אלוהים שבר את כול הצינורות והמים חוגגים בריקוד ובצליל מדהים שרק הטבע יכול להפיק.

דף הפייס של המסע של דורון – כאן

 

———————————————-

כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שמורות לדורון בן שמעון

——————————————————————-

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!    

« פוסטים נוספים - פוסטים קודמים »