הרפתקה דוט קום

מציג פוסטים מחודש דצמבר, 2013

27 בדצמבר 2013 אור ובר רוכבים מדרום אמריקה צפונה-1

אור הרפז ובר הולצר בפטאגוניה

שיבוש התוכניות היא ההרפתקה אמיתית.

(פגשתי את אור הרפז ובר הולצר ממעוז חיים, בבית קפה סמוך לביתי, כדי לתרום למסע שלהם כמה טיפים. קיבלתי במתנה 5 קילו תמרים והבטחה לכתוב לאתר הזה, אז הנה תיהנו – יוני בן שלום)

1525162_10202615639340822_1891300461_n.jpg

אור מימין ובר שמשמאל ליד האופנוע שקנו לפני רגע בפוארטו נאטלס

שלום שמי אור הרפז, איני כותב גדול. מה שכן, אשתדל לעדכן מדי פעם.
החלטנו להתחיל את המסע הרכוב שלנו בדרום אמריקה ולעלות צפונה. כלומר עכשיו בפאטגוניה קיץ והכי הגיוני לעלות עם מזג האויר הטוב צפונה. בתכנית שלנו לרכוש שני אופנועים בחלק ההוא של העולם ולהשתדל לעלות כמה שנוכל. הרבה לפני היציאה לדרך עמדנו בקשר דרך אתר "הורייזן אנלימיטד" עם שני חבר'ה אמריקאים (בנפרד) וניסינו לתאם שנקנה מהם את האופנועים. הם בדיוק מסיימים את המסע שלהם מהצפון דרומה.

ביום רביעי ה-4 בדצמבר ב- 6:00 בבוקר עלינו על טיסה מנתב"ג לבונוס איירס, עם עצירה במדריד.
ב-5 בדצמבר נחתנו בבונוס איירס בשעה 9:40 ( שעון ארגנטינה) שזה ג'ט לג לא רחוק ממה שאנשים חוווים כשהם טסים לניו יורק.
משדה התעופה הגענו להוסטל של ישראלי בשם עינב. (קאסה דה פהפה) על מנת להחליף כסף ולהעביר את השעות עד הטיסה ליעד הבא.
בשעה 5:20 אחה"צ כבר היינו על טיסה ל- rio gallagos בפינה הכי דרומית של פטגוניה המזרחית.
לאחר שנחתנו בשעה 9:00 תפסנו מונית לתחנה המרכזית, כדאי לקחת אוטובוס לפונטה-ארנס היושבת בצד הצ'ליאני המערבי של פטגוניה, ממש מול טיירה דל-פואגו היא ארץ האש.
( בתחנה המרכזית היינו עדים לנסיון התאבדות של אחד המקומיים אבל זה נגמר בשלום).
לפני הכול חשוב לציין שהטיול שתכננו כרוך בהרבה פרוצדורות, ניירת, מסמכים ובירוקרטייה (כמו שקוראי האתר הזה כבר יודעים) אבל בנוסף לזה חווינו עוד כמה קשיים, כמו העדר מידע רלוונטי על עניין תקנות רישיון לאופנוע בדרום אמריקה (לנו יש רישיון לאופנוע עד 500 סמ״ק 33 כוח סוס והולכים לרכוב על אופנוע של 650 סמ"ק) אין לנו ויזה לארצות הברית כדי להבטיח הוצאה של האופנוע מדרום אמריקה לארץ המוצא של האופנועים (ארה"ב) ולכן נאלצנו להסתמך על אופנועים יד שניה שאנחנו לא יכולים לבדוק לפני שאנחנו מגיעים  תיכננו לרכוש שני אופנועים ובאותו מקום.
הגענו לפונטה-ארנס ביום שישי ה-6 בדצמבר בשעות אחר הצהריים.

1526508_783224458361008_1848135837_n.jpg

כאמור, עוד בישראל היינו בקשר עם כמה אנשים שבינהם שניים הייו רלוונטים ביותר, אחד מהם חיכה לנו כבר יומיים ואחד אמר שיגיע בימים הקרובים,
כשהגענו לפונטה-ארנס, הלכנו להוסטל בכתובת שקיבלנו מאחד האנשים ושם פגשנו את זאק ( אמריקאי מקליפורניה ). הספרדית שלנו חלשה מאוד וגם באנגלית לא הצטיינו בבית הספר.
לאחר דיבורים והרבה התכתבות בגוגל טרנס לייט התחלנו את תהליך העברת הבעלות. מאחר והגענו מאוחר, משרדי הנוטוריונים היו סגורים ונאלצנו לחכות ליום ראשון. בינתיים נסענו לסונה פרנקה ( אזור הסחר החופשי בפונטה ארנס וקנינו ציוד רכיבה וכלי עבודה לאופנוע).
תוך כדי שאנחנו שם, אני מקבל מייל מהבחור השני שאומר לי שהיו לו בעיות ויקח לו בין שבועיים לשלושה להגיע לפונטה ארנס, עשינו בינינו חושבים והחלטנו שאנחנו מתחילים את המסע על אופנוע אחד ושנפגוש אותו בהמשך.
ביום שני ה-9 בדצמבר, יצאנו לדרך והיעד הראשון הוא פורטו-נטאלס ומשם טראק הטורסים, לאחר ארבע ימים מדהימים, וגם קצת גשם, חזרנו ולאחר לילה המשכנו בדרכנו לאל-קלאפטה, עברנו את מעבר הגבול הראשון בין צ'לה לארגנטינה עם האופנוע ואחרי תהליך עשיר במסמכים וניירת, הצלחנו לעבור.
כשהגענו לאל קלאפטה, גילינו לרוע המזל שיש לנו חור ברדיאטור, ראשית ניסינו לסתום את החור עם דבק אפוקסי אבל זה לא צלח. לאחר בירור על קניה של רדיאטור חדש, למדנו שבפטגוניה יהיה מאוד קשה להשיג רדיאטור ואם נמצא אחד, זה יעלה הון ויקח הרבה זמן, החלטנו לאטום את הצלע ״הפצועה״ כולה באפוקסי, ובזה נגמר העניין.

לאחר אל-קלאפטה והביקור בקרחון הפריטו מורנו הסמוך (כ- 70 ק"מ) המשכנו צפונה ממזרח לרכס האנדים שהתרומם משמאל למסלול והגענו לאל-צאלטן עיירה/כפר תיירותי למרגלות גמלוני הסלע העצומים של פיץ-רוי. כדי לעשות את טראק הפיץ רוי, שהינו במקום שלושה ימים.
חשוב לציין שתוך כדי תנועה, אנחנו מנסים להתכתב עם בעל האופנוע השני כדי לבדוק את האפשרות לקנות ממנו את האופנוע באמצע הדרך, אך לא מקבלים תשובות. דממה.
בינתיים אנחנו רכובים על אופנוע אחד וזה הולך מצויין.
בבוקר יום ראשון ה22/12 יצאנו לכיוון נקודת הישוב באחה קרקולוס שנמצאת על דרך ארבעים בכוונה לישון שם את הלילה ולהמשיך צפונה ולעבור שוב לחלק הצ'יליאני של פטגוניה, לעיירה צ'ילה צ'יקו שנמצאת על שפת אגם חנראל-קאררה הענק ומסמנת את תחילת כביש 7 הקראטרה אוסטרל המפורסם.
היום ה23/12 , מחר אנחנו יוצאים לקראטרה שהיא אחת הדרכים היפות בעולם ( על פי ״ יודעי דבר״ ).

שוב הרבה תודה

אור הרפז ובר הולצר

——————————————————————————————————————-

חלק מהצילמים בכתבה נעשו בידי יקי בן אקוט. כל הזכויות C לטקס ולצילומים שמורות לאור הרפז

——————————————————————————————————————-

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!    

22 בדצמבר 2013 מועדון זולו דו"שים גדולים

מסע רכוב אמיתי למדבר

צילום ועריכה מני אברמסון

[youtube url=http://youtu.be/541cgKhJKhg>]

————————————————————————–

דצמבר 2013 – כל הזכויות C שמורות למני אברמסון

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!    

14 בדצמבר 2013 דליה ואילן שועטים מדרום אמריקה צפונה -1

חלום שהגיע זמנו להתממש

בדרך הנכונה!

במקום להתנצל, להסביר או להתפתל. ת'אמת, לתפיסתי, הרפתקה ברכב מאובזר שכזה היא חלום של הרבה אופנוענים.. בטח שלי… (יוני)

אילן מולכו, חברי לרכיבה למדבר המערבי במצרים בשנת 2000 (יחד עם יקיס קדרון – דיווח שטרם הוכנס לאתר…), ולפני כן ב-1995 רכב עם יקיס לדלתת הנילוס. מרבה במעללי הרפתקאות חוצי עולם. שמחתי לקבל את רשותם של דליה ואילן, לחבר את אתר הרפתקה למסע ולבלוג שלהם. אנשים מיוחדים. כתיבה מענגת. מסלול מהחלומות.

1050048 (1).jpg

למה מי?!

ובכן לפני כשנה בערך, מישהו פלט, לא ברור באיזה נסיבות, שאנחנו יוצאים למסע ארוך לדרום אמריקה. אנחנו זאת אומרת דליה ואילן. וכמו שאומרים, מילה שזורקים לאויר אי אפשר להחזיר, אז יפה השתיקה לחכמים קל וחמר לטיפשים. אבל את הנעשה אין להשיב, וכך מצאנו את עצמנו בטירוף מערכות לקראת מימוש ההבטחה. מאיפה להתחיל? איך משאירים ״הכל״ מאחור ואורזים את עצמנו מחדש במינימום הכרחי, אחרי עשרות שנים של בית, עבודה, משפחה, וחברים. ובכל זאת יום אחר יום, שבוע אחר שבוע, ההבטחה החלה קורמת עור וגידים, בתחילה בהססנות כאילו זה עיניין למישהו אחר.
ההתארגנות התרחשה במקביל, לאחור, במטרה להשאיר שטח נקי מתקלות ומשברים, ולפנים,  להמציא את ״הדבר״ הבא. דליה עמלה קשה לצמצם את החיים החדשים שלנו לשני  צ׳ימידנים, ואילו אני הייתי מעל הראש במאמצים לנתק מעלינו מיני קורים וחוטים וכבלים, מנהלות והתחייבויות שבשוטף הם לא יותר משגרה מוכרת היטב.
בפרק האחרון והמרתק של ההכנות למסע, עסקנו בבחירת הבית הנייד שלנו למסע. ואחרי לא מעט חיפושים והתלבטויות, עשינו מה שבני גילנו היו צריכים לעשות אילמלא בילינו את נעורינו בשירות המולדת. הפור נפל על מיניבוס פולקסוואגן, כזה שרצינו כשהתחפשנו להיפים במסיבה של התיכון, איפה שהוא בשנות השישים העליזות, רגע לפני מלחמת ששת הימים.
את הפרטים של הז׳אברה, כך כינינו אותו, את הבית החדש שלנו, תמצאו בדף נפרד המיועד אך לו. ז׳אברה מצוענית, כינוי לכלב רחוב לא מי יודע מה מכובד.

ומי הז׳אברה?

וכמו שכבר נאמר, ז׳אברה בצוענית, כלב רחוב מוכה רעב, לא משהו להתגאות בו. בחרנו בו כי איחלנו לעצמנו להשאיר מאחור את ״היש״ וללכת אחר חוכמת הז׳אברה בדרך שנפרשת לפנינו, להסתפק במה שמוצאים באותו יום, ולהתגלגל קדימה לקראת היום הבא. ללמוד מהדרך ומההולכים בה. התחלנו עם פולקסוואגן סינקרו שנת 90, שעבר לא מעט חוויות בעשרים ושלוש שנותיו, האכלנו אותו מזון בריאות, ויטמינים ואימוני כושר יומיים, ואחרי מספר חודשים, מורטי עצבים, עם לא מעט עליות ומשברים, נולדה ״ז׳אברה״, יפה לתפארת. עכשיו תגידו, מה כל הדיבורים על כלבת רחוב מורעבת… נו טוב גם הסיפור עצמו דורש קצת דרמה, ומלבד זה אנחנו רק בתחילת הדרך, וטרם ראינו אבק מתיימר לשמיים.

photo-on-13-10-13-at-15-12.jpg

המשך יבוא, לא ללכת לשום מקום.

כאמור, יש למולכואים בלוג מסע משלהם בו תוכלו לעקוב ישירות. תיהנו!

——————————————————————————————————————

כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שמורות לאילן ודליה מולכו

—————————————————————————————————————–


מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!