הרפתקה דוט קום

מציג פוסטים מחודש מרץ, 2013

20 במרץ 2013 גבי מסיים את המסע פרק 42

לאחר 11 חודשי מסע רכוב

מפלורידה לאלסקה ומשם לאושואייה

וצפונה לבואנוס-איירס ושוב לצ'ילה ושוב לבואנוס. זה נגמר!

P1030958.JPG

היציאה לדרך מפלורידה. מימין: יוסי. באמצע גבי. משמאל נייג'ל

P1060590.JPG

נחיתה בקולומביה לאחר שייט מפנמה

P1040049.JPG

תרגולת הרמת אופנוע בקמפינג בארה"ב

P1080660.JPG

גבי וחבר בחצי האי ואלדז בפאטגוניה

P1080043.JPG

בקארטרה אוסטראל – צ'ילה

יום שבת 16.3.2013

תם ונשלם

אחרי 11 חודשים ברוטו (מהם כחודש בארץ) אני מסיים את ההרפתקה הנהדרת ביבשת אמריקה. האופנוע ארוז בשדה התעופה בבואנוס-איירס לקראת ההמראה למיאמי ולי יש כרטיס בערב יום שני הקרוב למיאמי. לאחר עוד 3 ימים – טיסה לארץ. כך שאני מגיע לליל הסדר לחגוג עם כל המשפחה. ההחלטות האחרונות היו מהירות ולא תמיד מסודרות, אבל עכשיו הכל ברור. אעשה נסיון מהיר למכור את האופנוע במיאמי או לחילופין להשאיר ייפוי כוח לרמי דהמן למכור אותו. זה מה שנשאר לי לעשות. ההתארגנות כאן בבואנוס-איירס למשלוח, אינה פשוטה ולקח לי כמה ימים להתארגן ובנוסף לזה חוויתי גנבה מעצבנת, כאשר הוציאו לי את המצלמה מהנרתיק תוך כדי הליכה ברחוב. כך שהתמונות של האופנוע הארוז בשדה התעופה וטיול רגלי אחרון במקומות נפלאים בבואנוס איירס, לא נמצאים בידי ואין דרך להראות תמונות שוודאי שוות הרבה מילים. אני מקווה שבקרוב יהיה לי כח לתמצת את עיקרי החוויות שעברו על טייל שלאורך 11 חודשים. כמעט כל יום היה בתנועה מתמדת והתמודד עם ההתארגנות על מסלול, מהירות, דלק, טיפולים, מזג אויר, אוכל, ביורוקרטיה וחציית גבולות, חיפוש לינה והתמקמות, חיפוש חיבור לאינטרנט, כתיבה לאתר וחוזר חלילה. היום אני מרגיש קצת עייף, אבל אני בטוח שתוך שבועות לא רבים, הדבר יהיה לי חסר מאד והצורך בחוויה של טיול נוסף תתחיל לדגדג, עד שיהפוך למסע נוסף בעוד מספר שנים (הכל בתאום והסכמה של אישתי היקרה שאני חייב לה הרבה בנושא) לאן ולכמה זמן, אני עדיין לא יודע ויחד עם זאת, קצה של מחשבה כבר קיים. אני מודה לקוראים (במידה ויש כאלה) ועוד יותר ליוני שנתן לנו (ליוסי, נייג'ל ולי) במה לשתף אלפי אנשים בחוויה של טיול אופנועים ובמשך זמן ארוך שכזה. כמובן שיש להוסיף את העריכה הנהדרת שעשה יוני בכתבות שהעברנו, מכוון שלפעמים הכתיבה נעשתה בתנאים של עייפות וחוסר ריכוז ונדרש לא מעט עיבוד כדי שהדברים יובנו. הניסיון הרב של יוני בנושא עזר מאד. אז הרבה תודות לך יוני על זאת וניפגש במסע הבא או לפני זה בכמה כתבות מסכמות (במידה ונעשה זאת).
התחברתי מאד לכתיבה במסע הזה וגם זה יחסר לי כנראה בהמשך.
מה שנשאר לי, זה לאחל לכולם שבוע טוב וחג פסח שמח!

באהבה גבי

P1020309.JPG

ארה"ב. התארגנות על ציוד בכל הזדמנות

CIMG1603.JPG

הקמפינג מפגיש תמיד אנשים מרתקים

P1050077.JPG

בשערי אלסקה

IMG_0761.JPG

מיתולוגיה בפעולה

P1060818.JPG

על קו המשווה באקוודור

P1060622.jpeg

עם דורון קדמיאל. מפגש רוכבי אתגר ישראלים בצ'ילה

P1080452.JPG

בסוף העולם. אבל ממש!

IMG_1460.JPG


סיום במפלי האיגואסו

תוספת העורך:
גבי היקר, תודה לך. אתה איש מיוחד, אמיץ ואמיתי! חסר לך שתפסח על הסיכום, התובנות וחוכמת הדרך שצברת.

כולנו מעריכים את דבקותך בחלום. שאפו אחד ענק!

 

יוני בן שלום

————————————————————————————————————————————————–

כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שמורות לגבי פלקסר

————————————————————————————————————————————————–

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   יש 2 תגובות, הוסף תגובה    

10 במרץ 2013 גבי ושי – כתבה 41

מפלי האיגואסו אתר עולמי

שמתחברים אליו מייד

IMG_1339.JPG


הצג מפה גדולה יותר

יום שלישי 5.3.2013
המשכנו בנסיעה לכוון המפלים בתחילה על כביש 19 מזרחה ל –  Santa fe ושם הסתבכנו קצת מכוון שב- GPS יש מצב שנעלמת המפה בחלקים גדולים של צפון מזרח ארגנטינה, אז חזרנו לניווט על פי מפה. בנוסף, השילוט לא ממש מדוייק או חסר לגמרי. כך שצריך לסמוך על חושים ושאלות. עלינו על כביש 11 צפונה. בעיני החקלאי שבי – נוף מדהים ביופיו. חשבנו להגיע כמה שיותר רחוק ועם כוונה למצוא מקום בו נוכל לצפות במשחק של מנצ'סטר נגד ריאל מדריד. המשכנו עד  Resistencia ומצאנו מלון נחמד במרכז העיר. לא להאמין, הספקנו אפילו לראות את המחצית השניה של המשחק. בערב כששאלנו על סטקיה טובה, שלחו אותנו " לדון אבל ", הגענו בשעה 8:00 שעה מוקדמת לפתיחה של מסעדות, אבל כאשר ביקשנו לראות את מבחר הבשר בתפריט התלוי מחוץ למסעדה, הם הציעו שנכנס לקרוא בתוך האור שמסעדה פנימה. כאשר הם שמעו אותנו מדברים עברית התפתחה שיחה. הסתבר שהם יהודים והבת אפילו היתה באולפן בארץ בקיבוץ עין-המפרץ, אבל ברחה בבהלה מהארץ חזרה הביתה לאחר אחד הפיגועים שהיו באזור הקריות באותה תקופה. קישקשנו איתם כחצי שעה ואכלנו טוב. אני ירדתי על סטייק פילה שי על אינטריקוט. כששוב אנחנו חלוקים על טיב הבשר ואיכותו. אבל לפחות פגשנו אנשים נחמדים.

יום רביעי 6.3.2013
יצאנו על כביש 12 מזרחה לכוון  Corrientes שהיא עיר גדולה, מסודרת, מתוכננת ומתפקדת טוב. עם גל ירוק לחציה שלה (תופעה לא כל כך נפוצה בארגנטינה במידה ואין כביש עוקף עיר) ונסענו לאורך נהר Parana  כל הדרך עד  San ignasio שם יש עתיקות יפות שלא בא לנו עליהן היום, אבל כנאה נעצור בהן בדרך חזרה. והדרך, היא משהו שאפשר להשתגע ממנו… היא ממשיכה שטוחה ומונוטונית, במישור אדיר של מאות ק"מ מזה יומיים, כאשר הגובה מעל פני הים לא זז ונע בין ה- 50-60 מטר כל הזמן ורק בחצי העליון של מחוז Misiones  הנוף מתחיל לקבל קצת גלים וגבעות יותר ויותר ואז גם הנוף משתנה למשהוא שדומה ליערות עד סוב טרופיים עם הרבה תעשיית עץ. תוך כדי נסיעה, היה נדמה לנו שראינו תנין לצד הדרך ופנינו לאחור, לראות את זה שוב ואכן תנין מת שכב בצד, לא ברור האם נדרס במקום שהיה מונח או הובא לשם מת. בכל זאת צילמנו. הגענו ל-  Puerto iguazu וחיפשנו מלון ליומיים לפחות.

יום חמישי 7.3.2013
הבוקר התארגנו לאחד משיאי המסע שלי ( לדעתי שיא של כל טיול נחשב בדרום אמריקה): הביקור באתר מפלי האיגואסו הנהדרים שגבר עלינו (ים המלח, אני להזכיר לכם מקיבוץ קליה) במשאל על בחירת שבעת פילאי תבל שנערך לפני כשנתיים. אך מה רבה היתה האכזבה, כאשר ממש בבוקר התחיל גשם שהלך וגבר כל הזמן. החלטנו לנסוע, לראות ולשמוע מה אומרים אנשי הפארק על מזג האויר. בכניסה נתנו לנו להבין שגשם ירד עד תחילת השבוע הבא ובנתיים הגשם רק הלך והתחזק. קיבלנו החלטה לא להכנס לפארק ולהמר על יום יפה יותר מחר והחלטנו שניכנס מחר בכל מצב. חזרנו למלון בגשם שוטף ונכנסנו לנוהל קריאה / כתיבה / צפיה בטלויזיה / מנוחה עד שעות הערב. הגשם הפסיק בסביבות השעה 16:00 אבל עדיין היה קר.

יום שישי 8.3.2013
הבוקר היה בהיר ולכן מיהרנו לכוון הפארק מכוון שבאתר מזג האויר שאנחנו נעזרים בו לאורך  כל השנה האחרונה (weather.com) הודיע שבצהרים יחזור הגשם ולכן הכנסתי לשימוש שוב את המטריה שמלווה אותי מהימים הראשונים של הטיול ולקחתי אותה איתי. הגענו במזג אויר נאה והתחלנו את הסיבוב באזור הנמוך הצופה על המפלים הנפלאים ואף שכבר הייתי כאן לפני 10 שנים אי אפשר היה שלא להתלהב מהיופי של המקום. בהמשך עלינו למסלול העליון הצופה על המפלים מלמעלה ומהצד. אני כמו כל  אדם נורמאלי, יצאתי המום מהעוצמה, היופי והשלמות של המקום הנהדר הזה. לקינוח לוקחים את הרכבת לאזור שנקרא  Garganta del diablo בתרגום מילולי שלי זה: גרון הגיהנום. המקום משאיר את כל הצופה בו המום מהעוצמה שיש בו הגודל והיופי , פשוט Finale מדהים ליום נהדר. הגשם לא הגיע ובמקומו קיבלנו חום ולחות גבוהים ונרטבנו מזיעה ומטיפות המים המתיזות מעוצמת הנפילה. יצאנו מאושרים עד הגג מחוויית המפגש עם עוצמת הטבע. משטף המים שכמה דקות שלהם יספיקו להפריח את הנגב לתמיד. וכמובן תודה לגשם שלא הגיע, נרטבנו גם בלי העזרה שלו. ולא אכפת לנו להירטב כך עוד הרבה פעמים.

——————————————————————————————————————————————————–

ערך יוני. כל הזכויות C לצילומים ולסיפור שמורות לגבי פלקסר

——————————————————————————————————————————————————-

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!    

6 במרץ 2013 גבי ושי במרחבי ארגנטינה וצ'ילה -כתבה 40

גבי ושי ממשיכים לנוע ברכב מארגנטינה לצ'ילה

לגבי זה מפגש שני בתוך חודש עם נתיבי פרא מהיפים בעולם

P1090375.JPG


הצג מפה גדולה יותר

יום ראשון 24.2.2013
הלילה ירד קצת גשם והטמפרטורות ירדו מאד. מיד חשבתי על העובדה שאני עכשיו נוסע ברכב ולא רוכב באופנוע ועל ההבדל העצום בחוויית הדרך. הבטחון האישי הרוגע והניתוק שרכב מעניק לעומת אופנוע. בסוף היום הדבר חזר על עצמו כאשר היינו כבר ב-  Chaiten יצאנו לאכול והגיעו חבורת אופנוענים מזג האויר היה קר מאד ואפשר לומר בזהירות שלא ממש קינאתי בהם… התחלנו את הנסיעה דרומה לכוון  Trevelin ועצרנו בעיירה היפה הזאת לקפה של בוקר, משם ממשיכים על כביש לא סלול עד לגבול עם צ'ילה. מעבר הגבול בין שתי הארצות היה עינייני ומהיר מאד. פחות משעה וזה היה נחמד מאד. בעיירה Futalaufu  שבצד הצ'ילני עצרנו להוציא כסף והתחלנו את הנסיעה מערבה לאורך הנהר ( באותו שם ) ועצרנו לצלם לא מעט בגלל יופיו של האזור וזכינו אפילו למופע של שייט קייקים בזרימה חזקה של הנהר. פוטולופו נחשבת לאחד האתרים הנחשבים בעולם לחתירה של קיאקים של "מים לבנים", כאלה שעוברים בתוך נהרות גועשים עם זרימה חזקה, גלים ומערבולות. נהר פוטולופו זורם בעוצמה אדירה ובהמשכו הוא כולל כמה מפלים ונתיב סלעי מסוכנים מה שמושך לכאן הרבה משוגעים לעניין מכל העולם. הדרך מתפתלת מערבה יפה לכל אורכה, עד הצומת עם נתיב הקרטרה אוסטרל הזכור לי היטב – בעיירה  Villa santa lucia  בה עצרנו לאכול לפני שהמשכנו צפונה לכוון צ'איטן. הגענו במטרה להשיג מקום להפלגה של מחר לכוון החצי האי צ'ילואה אבל המשרד היה סגור ( יום ראשון ) כך שנשאר לנו לחפש מקום לינה ולהתארגן ללילה כאן .

יום שני 25.2.2013
בערב אתמול ניסיתי להשיג כרטיסים להפלגה ל-  Quilon שבאי צ'ילואה, מקום שלא הייתי בו ויש עליו הרבה מילים טובות, אבל אתר האינטרנט של חברת הספנות הראה שאין יותר מקום. גם שיחה שעשיתי לפוארטו מונט נענתה בשלילה. בבוקר, מה שנשאר זה לקוות שיהיה מקום באחת ההפלגות האחרות. הלכנו לכוון המשרד בשעה 9:00 שעת הפתיחה. הראשונים שיצאו אמרו שאין מקום בהפלגות לפוארטו-מונט בכל זאת החלטתי לבדוק את האפשרויות והפקידה אכן ענתה שאין מקום והוסיפה שאפשר להפליג ל – Quilon לרגע התבלבלתי… הרי באתר החברה היה כתוב שאין מקום… היא חייכה ואמרה "יש", מיד קנינו כרטיסים ושמחנו על המזל שנפל עלינו פתאום. בשעה היעודה הגענו לנמל ונעמדנו בתור הארוך לעליה למעבורת. היציאה התאחרנ מעט וזכינו לתצפית יפה להר הגעש שהתפרץ לפני מספר שנים ומחק את צ'יאטן מהמפה, עיר שבנתיים התחדשה, אך לא לגודל שהייתה לפני ההתפרצות. ההפלגה ארכה כ – 5 שעות ומזג אויר בהיר איפשר מבט יפה על כל האזור ההררי הנחשב לגבוה ביבשה. באי צ'ילואה גבעי נמוך שמזכיר את טוסקנה. לאחר הירידה מהמעבורת, התחלנו בנסיעה צפונה לכוון העיר   Castro בנוף יפה, מזג אויר נעים וכביש סביר. כאשר הגענו לקסטרו החלטנו להמשיך בנסיעה עוד שעה לכוון    Ancud   בצפונו של האי, התמקהנו במרכז העיר הנעים וזכינו למופע קרקס בכיכר המרכזית מול המלון.

יום שלישי 26.2.2013
אחרי ארוחת בוקר תקנית יצאנו לדרך לכוון מעבר המעבורת מהאי ליבשה ומשם המשכנו צפונה לכוון פוארטו מונט אחר כך לכוון Osorno  כאשר הנוף בהתחלה דומה מאד לאזור הקרטרה אוסטראל אותה חציתי לפני כחודש וחצי בהמשך, הנוף הופך להיות חקלאי ושטוח יותר. חוות בקר וכבשים שולטות באופק. המטרה שלנו היום היא העיירה Pucon  ואנחנו נותנים ל-GPS להוביל אותנו בדרכים צדדיות מאזור העיר Los lagos  לכוון העיירה הנחמדה   Panguqulli  הנוף שאנחנו עוברים פשוט מדהים ביופיו וכמובן עוצרים לנסות להעביר את היופי הזה בצילומים. בעיירה אנחנו עוצרים, מסתובבים וממשיכים צפונה לכוון העיר  Villarricaוממנה שוברים מזרחה לכוון פוקון. אנחנו מוצאים מקום נחמד להיות בו, רצים לראות את המשחק בין מדריד לברצלונה וחוזרים שפופים לדירה שלקחנו. בערב אנחנו יוצאים לאכול ולאחר מכן מסתובבים בעיירה היפה הזאת שנחשבת למרכז תיירות אתגרית בעל שם עולמי, הרחובות מלאי משרדים של חברות שיודעות לקחת אותך לטפס על הרים לעשות רפטינג ולקיים את הפנטזיית האקסטרים שהרבה ישראלים צעירים אחרי צבא באים לממש כאן.

יום רביעי 27.2.2013
החלטנו להשאר יום נוסף באזור פוקון ולמצות את היותה בירת איזור האגמים של צ'ילה. אך כאשר יצאנו לאכול ארוחת בוקר קיבל אותנו מזג אויר קריר למדי. בעקבות הארכת השהות במקום, נדרשנו לנדוד למקום אחר מכוון שהדירה היפה שבה היינו הלילה לא פנויה ואכן מצאנו מקום יפה אחר להעביר את הלילה הנוסף כאן. יצאנו לטייל לאזור Lago caburgua  מזרחית לעיר והומלץ לנו לנסוע לשם ובדרך לבקר גם באגם- Lago azul  הקטן והצבעוני מאד ולא התאכזבנו. המשכנו לכוון Parque nacional huerquehue  וחזרנו לפוקון דרך כבישים צדדיים יפים ביותר עם מבט מדהים להר הגעש  Villarrica ששולט על כל האזור היפה של האגם באותו שם. אחר הצהרים עוד הספקנו להסתובב קצת ולצלם פרחים יפים ופגשנו במקרה זוג גרמנים המטייל באופניים מזה חצי שנה עם שתי הבנות שלהם ולכל אחת מהן מקום משלה באחד מזוגות האופניים. איזה טיפוסים מרשימים פשוט נפלא לראות את זה.

יום חמישי 28.2.2013
המקום בו בילינו את הלילה, היה גם יפה מאד וגם נעים מאד וארוחת הבוקר הכלולה במחיר היתה טובה ולכן הוא מקום מומלץ… רק שאני לא זוכר את השם שלו. הוא נמצא ממש בככר בכניסה לעיירה פוקון כאשר באים ממערב ( מוויאריקה ). היציאה לכוון הגבול עם ארגנטינה עברה בנוף יפה וזכינו לראות טובה וקיבלנו צילום יפה של הר הגעש  Villarrica ובהמשך הרי האנדים היפים המתנוססים ברכס החוצה את כל דרום אמריקה מדרום לצפון. כמובן שבלי "ריפיו" ( דרך לא סלולה) אי אפשר… לכן הדרכים כ – 20 ק"מ בצד של צ'ילה ו – 10 ק"מ בצד הארגנטינאי בערך לא סלולים. לפעמים אי אפשר להבין את הנושא. אבל כנראה שזה חלק מהחווייה ההכרחית בדרום אמריקה. המעבר היה מהיר יחסית בלי הרבה הפרעות ומצאנו את עצמינו אחר הצהרים המוקדמים ב – San martin de kos andes  היפה ולאחר ביקור בתחנת המידע לתייר שבה בדקנו אפשרויות לינה ובחרנו דרך להמשך צפונה מכוון שבמפה בכביש 40 נראה שיש כ -150 ק"מ לא סלולים ואכן קיבלנו לזה אישור ובחרנו בדרך אלטרנטיבית. יצאנו לשוטטות בעיר שכללה צילומים וארוחת צ'וריפאן ויצאנו לסיבוב תצפיות מסביב לעיר שהפתיעו ביופי שנשקף מהן. בערב פגשנו זוג ישראלי צעיר שעושה את ירח הדבש שלו בדרום אמריקה והלכנו לאכול שוב, אך הפעם האוכל הנהדר של ארגנטינה (זה ברור לכם שאני משוחד ולא מעניין אותי מה תגידו) השביע אותנו וקינחנו כמובן בגלידה הארגנטינאית הטובה בעולם…:-)

יום שישי 1.3.2013
החלטנו על יציאה מוקדמת בגלל המרחק הרב עד העיר Mendoza  היעד הבא שלנו. לקחנו את כביש 234 צפונה ולאחר מכן את כביש 40 עד  Zapala ומשם מערבה לנאוקן וצפונה על כביש 151 לכוון  San refael וזאת כדי לדלג על הקטע הלא סלול של כביש 40 לפני סאן רפאל. האזור מישורי ברובו ודומה מאד לערבות הפמפה אשר בשוליה מערביים אנחנו עוברים כרגע. הבוקר ירד גשם חזק מאד באזור כולו. מטר שהציף את הכבישים עד כדי שלפחות פעם אחת היה חשש שאי אפשר יהיה להמשיך. אבל בסופו של דבר, הכל הסתדר והגענו אחר הצהרים המאוחרים לעיירה הקטנה  Santa isabel והתמקמנו ב-  Cabania פשוטה ללילה, בשלב זה גם בלי אינטרנט.

יום שבת 2.3.2013
בערב הסתבר שהסופה של הבוקר הרסה את כל התשתיות של העיירה וגם אין חשמל ברובה וזאת הסיבה לזה שאין אינטרנט וגם אין מקומות לאכול ( אין חשמל ), לבסוף מצאנו מקום והזמנו ארוחה בלי לצפות להרבה ולכן ההפתעה בשבילי היתה גדולה, כי האוכל היה נהדר לדעתי. אף ששי חלק עלי בנושא והסתפק באמירה שהיה בסדר לא יותר…
הבוקר קמנו מוקדם בגלל ששינה טובה לא היתה כאן ואז עם אור ראשון יצאנו לדרך לכוון צפון על כביש 143 עד העיר  General alber ומשם עד San refael שם עצרנו לקפה נהדר לאנרגיות להמשך הדרך. האזור של העיר מלא בחקלאות של פירות נשירים וכרמים יפים ובכבישים עם שדרות עצים ממספר סוגים בעיקר ערבות וצפצפות. ההמשך הופך להיות שוב מישורי בלי שטחים מעובדים אך כאשר מתקרבים ל- Mendoza  שוב חוזרים השטחים המעובדים בחלקות חקלאיות שהבולט באזור הוא הכרמים שהופכים בהמשך ליינות שמנדוסה מפורסמת בהם. הגענו למרכז העיר כדי לחפש תחנת מידע ונפגשנו עם קרנבל היין שנחגג בתחילת מרץ במנדוסה והתחברנו להילולה שכמו שכבר סיפרתי, אין רגע אחד בדרום אמריקה שאין איזה קרנבל באיזה מקום, לאחר מכן למדנו קצת על העיר והאפשרויות ופגשנו מאכר שסידר לנו דירה יפה ולא יקרה ממש במרכז העיר.

יום ראשון 3.3.2013
האיזורים הסמוכים לשרשרת הרי האנדים משני צדדיהם, המערבי והמזרחי, הם אולי המרתקים והיפים בחלק זה של העולם. לכן אתמול התלבטנו מה לעשות בין האפשרויות הקיימות: …לעשות סיבוב בין היקבים הנהדרים שאומרים שישנם כאן, או לטייל לכוון הגבול עם צ'ילה, כאשר היעד המרכזי הוא Puente del inca  בחרנו בהמלצה של הבחורה במרכז המידע שאמרה חד משמעי "הגשר של האינקה". יצאנו לדרום ופנינו לגבול עם צ'ילה לכוון העיירה היפה  Uspallata על כביש מספר 7, הדרך צרה וכל המשאיות הנוסעות לגבול יוצרות טור אחד ארוך של רכבים. הנוף מפצה בגדול על האיטיות של הנסיעה הארוכה אבל המדהימה ביופיה. בדרך אנחנו גם נהנים מיופים של גידול הענבים ליין סביב העיר מנדוסה מדובר באלפי דונמים כנראה. תוצרת יין שכבר הופיע ודאי בחנות היינות הסמוכה לביתכם בארץ… אנחנו מגיעים לעיירה הוספייטה ומשם הנסיעה זורמת מהר יותר, עד אשר מגיעים ליעד המדהים של Puente del thbev  שהוא גשר טיבעי על הנהר מנדוסה שזורם תחתיו וצבוע בצבעים מדהימים של מי גפרית שנובעים בנקודות על צידי הנהר. הנוף מרגש ממש ומשם אנחנו נוסעים לצלם את פיסגת ההר הגבוה ביותר ביבשת אמריקה: Aconcagua שגובהו 6960 מטר. הדרך חזרה מהירה יותר ויפה לא פחות ובגלל שהצפיפות על הכביש נמוכה, אנחנו גם יכולים לעצור ולצלם מה שפיספסנו בדרך הלוך. חזרנו אחר הצהרים לדירה ששכרנו אתמול ויצאנו להשלים צילומים בעיר.

להתראות. גבי ושי

————————————————————————————————————————————————-

עריכה יוני. כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שמורות לגבי פלקסר

————————————————————————————————————————————————-

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!    

4 במרץ 2013 דורון עולה צפונה מאוסואייה לבואנוס איירס

לאחר שמגיעים לקצה העולם

חוזרים על כביש בן 4000 ק"מ למחשבות

p1070394.jpg

בעוד רגע עולה למעבורת המפליגה צפונה, חוצה את תעלת מגלאן מארץ האש לפאטגוניה


הצג מפה גדולה יותר

דורון קדמיאל ממשיך בסיבוב העולמי שלו. לאחר הגעה לקצה היבשת, ההרפתקה עולה על כביש 3 הארגנטינאי כל הדרך לכיוון בואנוס-איירס. כנסו לאתר של דורון שם הסיפור מלא ועשיר (ומרגש) הרבה יותר.

קחו טעימה:

..." ללא טקסים מיותרים יצאנו מאושוואיה על כביש 3 לאחר תידלוק, צפונה. אין כיוון אפשרי אחר. כאשר זרקתי מבט קצר לעבר המפה המקופלת תמיד עם המסלול היומי, המפה הנמצאת בכיס השקוף של תיק המיכל, הבחנתי כי בפעם הראשונה מאז היציאה מהקצה הצפוני של אלסקה לפני כחמישה חודשים המפה מוצפנת עם כיוון הנסיעה והכל מסתדר. לא צריך יותר להפוך כיוונים – מזרח עם מערב, צפון עם דרום. הכל מונח במקום ובאופן הגיוני, עוד סימן לכך שפני צפונה. מזג אויר קר למדי קיבל את פני ברגע שיצאתי מאושוואיה ורוח שרק הלכה והתחזקה לעוצמות שלא פגשתי עד כה, הפכה את הרכיבה ללא נעימה בלשון המעטה. חשבתי על ה'ריפיו' שמחכה לי ורוחי מעט נפלה. עצרתי לתדלוק והמשכתי למעבר הגבול השישי במספר בין צ'ילה לארגנטינה. עומס תיירים האריך מעט את הליך ההחותמות אך גם זה עבר ודהרתי עם דייב למעבר הצ'יליאני על 12 ק"מ של 'ריפיו' לא רע בכלל. לאחר החותמות הצ'ילאניות עצרנו למרק חם כדי להוריד מעט את רעידות הקור, המרק המהביל הועיל בהחלט…".

בואנוס איירס

—————————————————————————————————————————————————

כל הזכויות C לצילומים שמורות לדורון קדמיאל

————————————————————————————————————————————————–

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!