הרפתקה דוט קום

מציג פוסטים מחודש דצמבר, 2012

30 בדצמבר 2012 גבי פלקסר חוזר למסלול – פרק 31

לאחר הפסקה לביקור מולדת

גבי שועט מפרו לצ'ילה

P1060743.JPG


הצג את הוראות נסיעה ל-Pisco Peru במפה גדולה יותר

משהו  קצר. רק לסיפתח…

יום שבת 29.12.2012
חזרתי לדרכים , ביום רביעי האחרון בערב נחתתי בלימה. למחרת בבוקר לקחתי את האופנוע להחלפת שרשרת במוסך, שעשה רושם מקצועי מאד. הוא ממוקם ברחוב פנמה בעיר וקיבלתי את האופנוע לקראת סוף יום העבודה, עם הערה  שהבלמים האחוריים כמעט גמורים והציע לי לבוא למחרת להחליף אותם במידה ואני אמצא רפידות מכוון שלו אין. ביום שישי בבוקר רכבתי לחנות מסויימת ואכן היו זוג רפידות מתאימות אחרונות ואיתם רכבתי למוסך. לקראת הצהריים, חזרתי לבית של אחי ואירגנתי את האופנוע ליציאה לאחר שבלילה הקודם, הכנתי את כל הציוד. אני ממשיך לקחת איתי הרבה יותר ציוד ממה שהייתי רוצה, למרות האירגון מחדש שעשיתי לפני החזרה הראשונה שלי לארץ. אולי פעם הבאה אהיה יעיל יותר… רכבתי על רחוב Angamos לכוון ה- Pan amircan sur ומשם התחלתי את הרכיבה דרומה. היה לי קצת מוזר לחזור לרכיבה, אבל די מהר הרגשתי חופש והנאה מהרכיבה למרות הצפיפות ביציאה מלימה ובק"מ הראשונים של הכביש המהיר  . החלטתי לרכב עד העיר Chincha שהיא במרחק 210 דרומית ללימה כדי לא להכביד על הגוף , החלטה שבדיעבד היתה נכונה מכוון שכאשר הגעתי לצ'ינצ'ה הרגשתי עייפות שאני מכיר מימים ראשונים של רכיבה ארוכה לאחר פסק זמן כל כך ארוך . התמקמתי במלון על הכביש הראשי והחלטתי לנוח יום ולחזור באיטיות לרכיבה רציפה. בימים הקרובים, אני אגדיל את מרחקי נסיעה כל יום. יותר בגלל הסיבה שאני חייב לנסות להגיע לא יאוחר מסוף ינואר לאושוויה והיא במרחק של כ – 4250 ק"מ מהיכן שאני היום…( ׂPISCO) זה אומר שאני חייב לרכוב לפחות כ – 150 ק"מ ביום בממוצע, כלומר יהיו ברשותי מעט ימים לעצור בהמשך ויש לקחת בחשבון שיהיו בדרום צ'ילה וארגנטינה, מעל 1000 ק"מ לא סלולים שבהם המהירות הרכיבה תהיה איטית יותר ובתנאים קשים יותר. אני מקווה לעמוד במשימה, למרות שירדו לי שבועיים לא מתוכננים בהם הייתי בארץ.
זהו. אז חזרתי לרכוב ואני מקווה שאחזור גם לכושר צילום וכתיבה שלהכל ביחד התגעגתי מאד.
שבוע טוב לכולם , ממני גבי

—————————————————————————————————————————-

כל הזכויות C לסיפור ולצילום שייכות לגבי פלקסר

—————————————————————————————————————————

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   יש תגובה אחת, הוסף תגובה    

24 בדצמבר 2012 אדם יוצא לעוד סיבוב באאוטבק האוסטרלי

מלך האאוטבק


הצג את הוראות נסיעה ל-Oodnadatta במפה גדולה יותר

DPP_002.JPG

היה נפלא לבלות קצת זמן בפרת', עם צ'רלי ואנדי – שני חבר'ה אוזיס נהדרים שפגשתי כשרכבתי בקולומביה בקטע קודם של המסע העולמי הזה.
"תנוח כאן" אמר צ'רלי, "תישאר בביתי כמה שתרצה".
ואכן תפסתי לעצמי הפסקה של כמה שבועות, נחתי ופתרתי כמה ענייני ניירת. בבוקר יום א' אחד הלכנו כולנו לארוחת בוקר בבית קפה קטן בפרמנטל הסמוכה, כשלפתע מישהו קרא בשמי "אדם!!!". כשפניתי לאחור, לא האמנתי למראה עיני, זה היה ג'ורג' גוויל – מטייל בריטי אותו פגשתי (שוב ושוב) בנפאל ובתאילנד. ג'ורג' רכב על האפריקה-טווין שלו ביחד עם אחיו הצעיר מורגן, שרוכב על KTM 640, שניהם באמצע שנות העשרים שלהם, מלאי נעורים והומור וזה היה נהדר לפגוש בהם שוב.
בכל סוף שבוע נהגנו לארוז ציוד על האופנועים, לרכוב כמה שעות מחוץ לעיר הגדולה ופשוט להקים מחנה איפהשהו, להדליק מדורה וליהנות מהטבע. החבר'ה האלה דאגו שנתנסה בכל שביל עפר באיזור, כולל רכיבה בדיונות חול עם כל הציוד! לא היה רגע אחד משעמם בחברתם.

Morgan, and other RTW travelers that Ive remet in Perth.JPG

Riding with George into the dunes.JPG

זהו, הגיע הזמן בו היה עלי לחזור לאאוטבק וג'ורג' החליט לרכוב איתי ביום הרכיבה הראשון ולחזור למחרת לעבודתו בפרת'.
פנינו מזרחה, מבעד ל"חגורת החיטה" – איזור חקלאי ענק בו מגדלים חיטה. בערב הקמנו את האוהלים שלנו בתוך חורשת אקליפטוס ללילה. ג'ורג' היה שקט וכשהתחלנו לדבר הבנתי מה הבעיה; …"לאחר שרכבתי מבריטניה להודו דרך איראן ופקיסטן, רכבתי כל הדרך דרומה דרך דרום מזרח אסיה וכבר עברו שנתיים מאז שהגעתי לאוסטרליה. המטרה היחידה שלי בחיים היא לרכוב על אופנוע סביב העולם, כמוך אדם. אבל אני מרגיש, שהייתי איטי מדי ולא הצלחתי לחסוך את הכסף שאני צריך כדי לעשות את האמריקות"… אני יודע בדיוק איך מרגיש האיש הצעיר והמבטיח הזה, וסיפרתי לו כמה קשה היה עלי לעבוד ואילו קורבנות הקרבתי, כדי לממש את את המסע העולמי שלי. …"אתה תעשה את זה מייט! תציב מטרה לחסוך סכום כסף מוגדר בכל חודש ותצליח. אני משוכנע בכך"… אמרתי לו. ג'ורג' התעודד ולמחרת עם זריחה, התעוררנו וארזנו את האוהלים שלנו. "נתראה במרץ" קראתי לעברו. לחצנו ידיים, "להתראות בהקדם, שלח קצת תמונות" הוא אמר לי ורכבנו לתוך היום. איזה בחור מדהים.

מזג האוויר הפך להיות חם ויבש והטמפרטורות בצהרי היום הגיעו ל 38 מעלות. כשחלפתי על פני קלגורליי Kalgoorlie, עצרתי כדי לראות את ה"בור הגדול", המכרה הפתוח הגדול בעולם. עושרה הנוכחי של אוסטרליה, מגיע בעיקרו מתעשיית המכרות והייתה זו חווייה לראות את אחד המכרות האלה במו עיני.
לאחר עוד יום רכיבה מקלגורליי, מסתיים כביש האספלט והדרך המרכזית הגדולה “Great Central Road” מתחילה. דרך זו היא אחת מדרכי העפר הראשיות המחברות עיירות באוסטרליה. מאחר והארץ כל כך גדולה (בערך בגודלה של ארה"ב) וחיים בה מעט אנשים (כ- 24 מליון), אין כל הגיון בסלילה של אלפי קילומטרים באספלט יקר. כך שדרכי העפר הראשיות מתוחזקות היטב והאוסטרלים נוסעים עליהן במהירות של 100 קמ"ש לאורך ימים רבים.
חלקן הגדול של הדרכים חוצה קרקעות של אבוריג'ינים ואתה צריך להשיג אישור כדי לעבור דרכן. הגברת במרכז המידע של העיירה לברטון Laverton, הייתה לי לעזר רב והשיגה לי אישור עוד באותו יום. קניתי דלק ומעט אספקה. וכמו שיצאתי את העיירה הגשם החל לרדת.
במהרה הדרך הפכה לערוץ נהר וההתקדמות הייתה איטית.

איפהשהו לאורך המסע הזה, הבנתי כי מסע על אופנוע מאפשר לי לרכוב מבעד למזג אויר גרוע ולחצות אותו. כך שהמשכתי ברכיבה בגשם ולאחר 300 ק"מ, השארתי את הגשם מאחור. הנוף היה שטוח, כמו רובה של אוז ולא היתה נפש חיה בסביבה.
לקמפנג באוז, זה עניין קל למדי. אתה יכול לנטות אוהל ללילה כמעט בכל מקום. למחרת, החלו לנשוב רוחות חזקות. משהו סביב ה- 70 קמ"ש ויום אחר כך, סופת חול. יום לאחר זאת, הגיע הזמן לסופת רעמים וברקים החלו להכות בקרקע סביבי… לפתע קלטתי כי להיות החפץ המתכתי היחידי באיזור, הוא לא הרעיון הכי טוב. ת'אמת, לא היה לי הרבה מה לעשות ממש , אז ניסיתי להרגע והמשכתי לרכוב – כשלפתע היכה ברק בעץ ממש לפני…  “Holy Shit!!!” התחלתי לצחוק לעצמי. אין רגע משעמם!

מזג האויר הפך להיות יותר ויותר חם. עכשיו היא עונת הקיץ כאן, עם 37 מעלות בימים רגילים ויש ימים של 45-7 מעלות המון זבובים ויתושים.
בקלטוקטג'ארה Kaltukatjara עיירה אבוריג'ינית קטנה, עצרתי לתדלק. הרגשתי באווירה קצת מאיימת ונעדרת חוק. אבוריג'ינים שיכורים היו בכל מקום. מהלכים חצי ערומים או סתם שרועים על הקרקע מעולפים מדי מאלכוהול – מכדי ללכת. בעל תחנת הדלק נראה קצת עצבני. איני יכול להאשים אותו. גם משאבות הדלק היו בתוך כלובים עם סורגי ברזל ועליך לשלם עבור הדלק לפני שאתה מקבל אותו. סוג הדלק היחיד שניתן לרכוש בחלקים האלה של אוסטרליה, הם דיזל או "אופאל". אופאל היא תרכובת כימית חליפית לדלק הרגיל שפותחה, כי אבוריג'ינים שאפו אדי דלק רגיל כדי להתמסטל. אתם מתארים לעצמכם איך הדבר הזה מבשל את המוח.

היה מעניין לראות, איך האוסטרלים הלבנים מגיבים לתרבות הזו ואני חושב שהם סובלניים ובוגרים למדי בקשר לכך – הם תמיד מנסים לעזור ולהמנע מאלימות והתנגשות. זו גישה נכונה בעיני.
האבוריג'ינים מהווים אחוז אחד מאזרחי אוסטרליה ומאחר והאוסטרלים נוהגים "פוליטיקל קורקט", כולם מפחדים להודות כי יש להם בעייה. 99% מהאבוריג'ינים חיים על קצבת סעד ויש רבים שהם דור שלישי שלא עבדו יום אחד בימי חייהם. מאחר והמדינה הזו עשירה – נכון לעכשיו – נראה כי הרשויות מעדיפות לתת כסף, במקום להתמודד עם הבעיה.
עם מיכל מלא בדלק אופאל, חציתי את הגבול בין מערב אוסטרליה לאוסטרליה הדרומית. כיוונתי את שעוני שעתיים וחצי קדימה ונתתי בגז. הדרך הפכה מאד חולית, אז עצרתי לשחרר קצת אוויר מהצמיגים: 27 PSI לפנים ו- 30 PSI מאחור – הבדל גדול.
בלילה האחרון, הגעתי לאולורו – הסלע האייקוני האדום במרכזה של אוז ונשפכתי לתוך האוהל. למחרת בבוקר רכבתי 700 ק"מ לאודנאדאטה Oodnadatta ובאותו ערב פגשתי את כל החברים שלי שהשארתי מאחור לפני מספר חודשים. נפלא לראות את כולם בגן-העדן השליו והקטן הזה. אני מתכוון להשאר כאן מספר חודשים ואז לצאת דרומה לכיוון מישורי נורלבור Nullarbor plains ולרכוב לאורך דרך האוקיינוס הדרומי South Ocean Road.

Pink Roadhouse eXmas card (2).jpg

שיהיה לכולכם ראש שנת 2013 שמח ומקווה שתרכבו כמה רחוק שרק תוכלו.

אדם

—————————————————————————————————————————————

תרגם וערך יוני, כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שמורות לאדם שני.

—————————————————————————————————————————————

 

מאת: יוני   ·   קטגוריות: היסטוריה של הרפתקנות and הרפתקאות and כללי   ·   יש 5 תגובות, הוסף תגובה    

22 בדצמבר 2012 דורון קדמיאל פנמה וקולומביה

מסע האופנוע העולמי של דורון

מגיע לפנמה ומשם לקולומביה


הצג את הוראות נסיעה ל-Ipiales, קולומביה במפה גדולה יותר

p1040857.jpg

הגשר החדש מעל לתעלת פאנמה

לאחר שחצה את צפון ומרכז אמריקה, מגיע דורון לפינה הכי דרומית שניתן לרכוב אליה בחלק הצפוני של יבשת אמריקה – לפנמה. התעלה. העיר הנוצצת חבר מקומי וקפיצה לביקור  מולדת. לאחרי מכן דורון חזר לפנמה והטיס את האופנוע לבוגוטה קולומביה ויצא לחצות את דרום אמריקה לכיוון הקצה הדרומי ביותר. אושואייה. הבלוג המענג של דורון ממשיך לתת נגיעה בחלום ובאיש מיוחד. אל תפספסו.

הנה קטע לחימום וכמה תמונות מהבלוג של דורון:

…"הרעיון הזה של הפסקת המסע וחידושו ביום מן הימים לא מרפה ממני. התשובה שאני נותן לעצמי היא שלא אסלח לעצמי אם 'אחתוך' מכאן עכשיו, לא אסלח לעצמי אם אשוב הביתה מאמצע הדרך. כפי שאני מכיר את עצמי, גם אם אשוב הביתה היום, אמצא יעד אחר לצאת אליו, ברגל, באופניים או על האופנוע. אם כך מדוע להפסיק את מה שאני עושה כרגע. בליבי אני מבקש את סבלנותם של אהובי עליהם כפיתי מסע ופרידה כה ארוכים. הם הגיבורים האמיתיים של המסע, לא אני. אני בחרתי במסע ובהגשמת חלום של חיים ואילו להם לא הותרתי ברירה אלא לקבל את שגעונותי. אך אולי המתנה הגדולה ביותר שאני מביא איתי לעצמי לפחות ולכל אוהבי מהמסע היא אוסף התובנות שחולף בראשי ובליבי. המסע הזה הוא הגשמה צפויה למחצה של חלום רב שנים אך השגת יעד אחר בלתי צפוי לחלוטין, מסע עמוק אל תוך התודעה וההבנה של דברים שהיו נסתרים ממני או שנותרו אצלי ללא תשובות שנים כה רבות. את המסע הזה אני חייב להמשיך,

עם גיימי סולאריו וילדיו שאירח ואיחסן את האופנוע בזמן שדורון קפץ לביקור מולדת

p1040881.jpg

אריזת האופנוע למשלוח מוטס מפנמה לקולומביה

קולומביה

"הבית של יפתח" מוסד ישראלי בלב בוגוטה בירת קולומביה

מעבר הגבול בין קולומביה לאקוודור

המשך כאן

————————————————————————————————————————————————

כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שמורות לדורון קדמיאל

————————————————————————————————————————————————

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!    

21 בדצמבר 2012 עודד מסיים פרק רכוב בקמבודיה

לאחר סיבוב מרשים במזרח

כמה תובנות והמון תמונות

בדרך לקיפ 014.JPG

פרק ראשון :

משהו לאכול

פלפל, תבלין שכיח על שולחנותינו ואף פעם לא תהיתי איפה ואיך הוא גדל. רצה הגורל ומפעלי ב.מ.וו והגעתי למחוז קמפוט בקמבודיה שהפלפל הגדל בגבעותיו, יצא שמו למרחקים ונחשב במטבח הצרפתי ל-ה-פלפל. לדעתה טענה צרפתית זו שווה בדיקה – עליתי על האופנוע ויצאתי לגבעות קמפוט להשכיל.

ובכן, פלפל קמפוט צומח על מטפס שכל שנה נכרת כמעט בבסיסו. צבעי הפלפל – לבן, אדום ושחור תוצאה של תהליך העיבוד לאחר הקטיף – בזמן הקטיף הפלפל הוא ירוק – ולא משונות בוטנית.

מאחר ופינה זו של העולם עשירה בסרטנים השילוב בין שני המעדנים מתבקש והערב אלך לסבול בשקט ולאכול סרטן ברוטב פלפל (ירוק) קמפוט.

יש כמובן תמונות משני המעדנים לפני המפגש הגורלי ביניהם. כמו כן מספר תמונות של אכסנייתי הצנועה והנוף הנשקף ממנה (10$ ) – קשה, קשה, אבל אין ברירה.

ובכן, גמרתי, לא מהר אבל רצתי מהר לספר לחבר'ה. יש תיעוד. אם תדמנו למקום – ממומלץ.

מהדרך בקמבודיה 013.JPG

פרק שני:

הפיאנלה של קמבודיה – המקדשים באנגקור ואט וסיאם ריפ

הדבר החזק שלקחתי משם ועדיין מלווה אותי הוא מסר ויכולת הסובלנות שיש במקום הזה ובכלל בקמבודיה. לדעתי, מעט אומות אם בכלל עברו את שעברו הקמבודים בתקופת רודנותו של פול פוט ולמרות זאת החמרים ממשיכים את חייהם בפיוס ביניהם. באנגקור ואט, החל מהמאה ה 6 ועד המאה ה 15 נבנו המקדשים. הראשונים שביניהם נבנו כמקדשי הינדו להאדרת האלה שיבא. בהמשך גדלה השפעתו של בודהה ונבנו מקדשים להאדרתו. כך הלוך חזור אולם, אף פעם אחרי "המרת הדת" לא נחרבו, נהרסו או נותצו המקדשים – המקדש הגדול והמוכר מכולם באגקור ואט נבנה כמקדש הינדי ובמהלך ההיסטוריה הוסב למקדש בודהיסטי. פסל האלה שיבא הועתק מהמקום המרכזי לפינה צדדית ובמקומה הועמד פסל בודהה שעומד עד היום. אחד המלכים בשושלת הגדיל לעשות ובנה מקדש לשיבא ולבודהה.

געגועים עזים שתקפו אותי לבנות בבית (בכל זאת, ערב חג המולד) – שינוי בתכנית. ביום ראשון הקרוב אני בזרועותיהן – מקווה. ידידי הבווארי יחכה לי בבנגקוק (חלקכם מוכן להחליף אתו, אני יודע).

עודד

—————————————————————————————————————————————————-

ערך יוני. כל הזכויות C לכתיבה ולצילומים שמורות לעודד ויטליס

—————————————————————————————————————————————————

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!