הרפתקה דוט קום

מציג פוסטים מחודש נובמבר, 2012

22 בנובמבר 2012 עודד בלאוס – כתבה 2

הרבה תמונות וסרטים – מעט מילים

אותו השביל 017.JPG

 


הצג מפה גדולה יותר

(הערת עורך: חלק ממסלולו של עודד עובר בדרכי עפר שאינן מופיעות במפה זו)

[youtube url=http://youtu.be/DsFfDsYjalo>]

18.11.2012

בתכנית היה להגיע לפואנג סאלי – עיירה קטנה בצפון מזרח לאוס. למה? נראה טוב על המפה. עיקר הדרך לא סלולה ואת רובה טיפסתי – אבל, בעקבות הגשמים הרבים החלק האחרון היה בוצי בסגנון מרגרינה. ובכן, ויתרתי לאחר שהאופנוע החליק הלוך חזור וירדתי את כל הדרך. למחרת הגעתי ללואנג פראבנג – העיר המלכותית. פה ארמון המלך שבעקבות השתלטות הקומוניזם נאלץ לעזוב. בתחילת המאה שעברה בנו פה הצרפתים קולוניה במפגש שני נהרות שהפכה לאתר שימור עולמי – אונסקו. המקום פשוט מקסים ביופיו ובהתנהלותו.

מחר אעלה שוב עם האופנוע על דרך לא סלולה והרפתקה חדשה

[youtube url=http://youtu.be/-0oJ4Z0ykdo>]

[youtube url=http://youtu.be/yg8Bc8r52o0>]

[youtube url=http://youtu.be/tXhJa2EMz4Y>]

[youtube url=http://youtu.be/30OVXhrwISg>]

[youtube url=http://youtu.be/gM86EHS19Gw>]

21.11.2012

הזהרו במשאלותיכם אמרו ח"זלינו – וצדקו. מזה שבועיים אני בלאוס ומאז לא רכבתי על כביש/שביל ישר וזה רק חלק מהעניין. יצאתי לסובב לואנג פראבנג – חציית המקונג ושביל של מאה ומשהו ק"מ. אחת העליות היתה כל כך תלולה וחלקה שנאלצתי לפרק את ארגזי הצד, לעלות את האופנוע ואח"כ את הארגזים אחד אחד – בסופו של דבר, נהניתי מכל רגע. לא אכביר מילים, התמונות מספרות את הסיפור.
הקליפים ביו טיוב קצרים – יחסית ולדעתי האובייקטיבית גם מספרים חלק מהסיפור.
התחלתי את הירידה דרומה לקמבודיה. כעת אני נמצא בוייאנג ויאן בדרכי לויאן טייאן בירת לאוס

[youtube url=http://youtu.be/EzHXUpaM3Ss>]

[youtube url=http://youtu.be/ICrfIprtOF0>]

[youtube url=http://youtu.be/5Lbs7Em6GNY>]

—————————————————————————————————————————————————————

ערך יוני. כל הזכויות C לצילומים, לווידאו ולסיפור – שמורות לעודד ויטליס

————————————————————————————————————————————————————–

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   יש 2 תגובות, הוסף תגובה    

14 בנובמבר 2012 עודד. רוכב סובב עולם – המהדורה האישית

מסע המחולק לפרקים: עכשיו, במזרח הרחוק.

אדבנצ'ר 1200 חדש + רוכב מיומן ונחוש, חמוש בנינוחות ושכל

p1020236.jpg

עודד ויטליס יצא לפני כחצי שנה למסע אישי לגמרי. טס לגרמניה רכש אופנוע BMW 1200 אדבנצ'ר חדש ויצא ברכיבה מזרחה. חצה את אירופה, טורקיה ואת כל שרשרת ה"סטאנים". מאולן באטאר בירת מונגוליה הטיס את האופנוע שיחכה בתאילנד וחזר לחופשת מולדת בארץ. עכשיו הוא שוב על הסוס הקשוח, רוכב מתאילנד ללאוס.

לעודד אין בלוג משלו ויחד עם זאת, יש לו הרבה מה להראות. בעיקר צילומים וסרטונים. מדי פעם כשאקבל אלי למייל הפרטי עדכונים מעודד, אעלה כאן דיווח קצר אמנם – אך מלא בתוכן חי.


הצג מפה גדולה יותר

אני עוד לא מוכן לגן עדן (ולא רק בגלל שאני לא דובר פולנית).

 

 

 

 

 

 

מזה שבועיים אני בתאילנד. השבוע הראשון עבר בהתארגנות – קבלת ושחרור האופנוע ומזה שבוע אני שוב במסע.

לרכוב בתאילנד זה גן עדן. נופים יפים, כבישים סלולים בסטנדרט גבוה, אנשים נחמדים חייכנים ומסבירי פנים, פירות חתוכים וקרים לאורך הדרכים, דרכים הרריות עם פיתולים אין סופיים ובסוף היום אכסניות נוחות וכמובן מסז'.

במתכונת המסע שלי פשוט משעמם.

עברתי ברכיבה את צפון מזרח תאילנד לאורך הגבול עם לאוס – מחוז איסאן, אסם האורז של תאילנד. הקציר בעיצומו אם בקומביינים ואם בשטחים הקטנים ידנית בעזרת מגל.

כרגע אני בצ'יאנג ראי בדרכי ללאוס – שם התנאים "מאוזנים" יותר לטעמי. את הגבול אעבור בצפון ב"משולש הזהב".

11/11/2012

הבוקר אני יוצא ללאוס. את הלילה לנתי בעיר הגבול עם בורמה – מאי סאי, מטולה שלהם. שינוי מרענן בצפונה של תאילנד-משולש הזהב, שהשווקים לא מוצפים בפלסטיקים הזולים אלא עבודות יד אוטנטיות מעשה ידיהן של נשות השבטים השונים החיים באזור.

למטה העליה למעבורת ללאוס

14/11/2012

בוקר טוב מלואנג נמאטה לאוס. יומיים אני פה – יורד גשם ונהנה.

פה בעיירה פגשתי יותר מטיילים מאשר בכל המסע עד עכשיו. בין אלה שפגשתי, שוני וקן, זוג אירי שעזבו בג'יפ טויטה את אירלנד בערך באותו היום שאני עזבתי את מינכן. הם עברו פחות או יותר את המסלול שאני עברתי רק שבועיים אחרי. מסתבר שהם ידעו עלי מהגסט האוזים שהם היו ובעיקר מהאואזיס באולן באטר.

מהם למדתי שמספר ימים לאחר שעזבתי את הפאמיר פרצו שם קרבות בין השבטים המקומיים עם עשרות הרוגים וכמובן שהאזור כולו נחסם לכניסה. זוג אנגלי על אופנועים – רובין וקלי שהיו אתי בבוכרה וסמרקנד נקלעו לאזור הקרבות ובהפסקת האש הראשונה הוברחו החוצה מהאזור. האירים פגשו אותם   אחרי שיצאו.

אגב, הענפים על הכביש באחת התמונות – משולש אזהרה מקומי. (נהוג גם באמריקה הלטינית. העורך).

—————————————————————————————————————————————————

עריכה קלה יוני. כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שמורות לעודד ויטליס

————————————————————————————————————————————————-

 

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   יש תגובה אחת, הוסף תגובה    

12 בנובמבר 2012 דורון רוכב סביב העולם. הקטע מגואטמלה לפנמה

הונדורס לא מאכזבת בשיחתותה. ניקרגואה מנחמת באנושיותה

קוסטה-ריקה היא גן-עדן שמור ופנמה, צומת דרכים בו חונים.


הצג את הוראות נסיעה ל-Panamá City, Panama במפה גדולה יותר

p1040266.jpg

בהוסטל הקוף המזוקן, גרנדה, ניקראגואה.

מרכז אמריקה היא אוסף חוויות צפופות זו לזו. אדם נוגע בנוף. מכונה בדרכים מטלטלות והשמים בעונה הזו… הם "שֶם" אבל גם "מַים" לכן הגשם הוא טראח, ניתך ונשפך.

דורון ממשיך לרכוב על האופנוע העמוס ולכתוב בבלוג המסע שלו – כרגיל, במלוא הכשרון והשיתוף. כנסו לשם. זו חווייה אחרת!

לטעימה, קטע קצר:

מסע בגן העדן של מרכז אמריקה

…"למחרת בבוקר שמתי פעמי לעבר טגוסיגאלפה, בירת הונדורס, "טגוס" בלשון המקומית. כ 50 ק"מ לפני הבירה הכביש הפך, סוף סוף, לכביש איכותי, דו מסלולי בסטנדרט מתקדם ונעים. ניכנסתי לעיבורה של העיר שנראית מאוד עלובה וענייה. גדרות תיל על גגות הבתים מעידים על רמת ביטחון רכוש נמוכה ביותר, גם בבנינים אשר סובבים את הכיכר המרכזית. הכיכר עצמה מלוכלכת באופן חריג ביותר, עלובת מראה וניכר שאיש לא רואה במקום הזה בית. היה די מוזר להבחין כי אין דוכני אוכל מקומי בכיכר או ברחובות הסמוכים ולעומת זאת רשתות המזון המהיר האמריקאיות, כולן, מיוצגות כאן בכבוד. בפתח כל סניף כזה שומרים מזוינים. גם בפתחי הקונדיטוריות ניצבים אותם לובשי מדים חמושים. מן הסתם אלו עובדי חברות אבטחה שנראה כאילו הן הדבר הכי משגשג בהונדורס. התחושה שקיבלתי כאן היא של "מקום רע", אין לתושבים ולרשויות כבוד, לא לעצמם ולא לבירתם. החלטתי ל'הרים רגליים' מכאן, "אסטה לה ויסטה" הונדורס"…

פאנמה סיטי

ההמשך כאן

————————————————————————————————————————————————-

כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שמורות לדורון קדמיאל

————————————————————————————————————————————————–

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!    

10 בנובמבר 2012 גבי מגיע ללימה בפרו ועושה הפסקה. כתבה 30

להתחבר ליבשת. להתחבר למדינה.

להתחבר לעיר. להתחבר למשפחה, כולל ביקור מולדת…

P1060992.JPG


הצג את הוראות נסיעה ל-Lima, Perú במפה גדולה יותר

יום שישי 2.11.2012
אתמול עוד התלבטתי האם לחלק את המרחק של 585 ק"מ עד ללימה לשניים, או להתמודד עם מרחק שעדיין לא עשיתי אף פעם והחלטתי להשאיר את זה לבוקר. בערב עוד הספקתי לקפוץ לככר המרכזית של Trujillo  שהיא מדהימה ביופיה, אבל מכוון שלא צפיתי זאת, לא לקחתי איתי מצלמה. בכל זאת, זכיתי לראות מקום יפה ולצפות ביציאה של "ראלי הצפון" כמו שהוא נקרא שיצא מהככר. גם השנה מרוץ "ראלי פריז-דקר" נערך בדרום אמריקה והפעם יתחיל בארגנטינה ויסתיים בפרו – הפוך משנה שעברה. הבוקר קמתי מאוד מוקדם ובשעה 6:30 כבר הייתי ברכיבה לכוון דרום. ההחלטה שלי הייתה לזרום ולהחליט על המרחק תוך כדי רכיבה, לפי ההרגשה הפיזית והמנטלית שלי. המרחק הראשון עבר יפה אך ב –  Chimboteהיתה הרכיבה קשה ואיטית, כך שמעבר העיר גזל ממני הרבה זמן וכוחות אך המשכתי עד Huarmey שבמחצית המרחק ללימה. עצרתי תידלקתי שלחתי הודעת "ספוט" ועכשו הייתי צריך להחליט על ההמשך. השעה הייתה די מוקדמת, אבל הגוף התחיל להציק. החלטתי להמשיך עד העיירה הבאה. ככה כל היום ולקראת אחר-הצהריים, מצאתי את עצמי בשערי לימה לאחר כ – 8 שעות רכיבה כמעט בלי לעצור קרוע כולי מעייפות ולפני עוד הכניסה ללימה שזאת הרכיבה הכי מטורפת שהייתה לי בטיול הזה. נכנסתי דרך הכניסה הצפונית לעיר, בכוון שדה התעופה – אך הכביש עובר גם דרך הנמל שלCallao  שהוא הנמל הראשי של פרו והכביש בקטע הזה לא סלול לאורך כ – 5 ק"מ ומה שעברתי שם קשה לתאר. אין סימונים כך שכל אחד עושה מה שבראש שלו. אין חוקים, אין דין ואין דיין.

P1060926.JPG

כל אחד חותך לכל כוון שבא לו והמשאיות לכוון הנמל מתנהגות כאילו אין יותר רכבים על הכביש. כאשר אני רוכב, עוברות הרבה מחשבות בראש ודווקא היום חשבתי היכן הייתה הרכיבה הכי קשה שנתקלתי בה עד עתה הבחירה שלי היתה הכניסה לאקפולקו שבמקסיקו. אבל עם ההגעה ללימה, לקח לי לא יותר מ – 5 דקות להבין שהכניסה לאקפולקו, היתה משחק ילדים לעומת הכניסה ללימה, פשוט מטורף. כאשר עברתי לבסוף את שדה התעופה, עצרתי להרגע והוצאתי את ה – GPS כדי שיביל אותי לכוון הבית של אח שלי ואכן, הוא עשה את עבודתו נאמנה והוביל אותי לאזור שאני כבר מכיר ומשם הסתדרתי לבד. בשעה 16:00 אחר הצהרים, הגעתי ליעד לאחר 9 וחצי שעות של רכיבה כמעט רצופה ובכך ביום הרכיבה האחרון של הפרק הזה, שברתי את שיאי האישי למרחק רכיבה ביום אחד שעמד על כ – 430 ק"מ והיום הוא על 585 ק"מ דבר שחשבתי שהוא בלתי אפשרי בעבורי. כמובן ששמחתי שהגעתי בערב יום שישי, כדי לאכול ארוחת ערב משפחתית עם קידוש וכל הטקס של קבלת שבת. צנחתי לישון מוקדם כמובן אך שמח.

יום שבת 3-4.11.2012
כמובן שהעייפות לא השפיעה על ההרגלים ועם אור ראשון התעוררתי ליום חדש בלי יעד לרכיבה. פתחתי את המחשב, האמצעי הטוב ביותר להעברת הזמן –  כדי לא להפריע בשינה המתוקה של משפחת פלקסר הגרה בפרו. היום עבר בעיקר בצפיה בכדורגל אנגלי וספרדי בטלויזיה ושינה נעימה של סיאסטה, אחר הצהרים עוד הספקתי להסתובב, כדי למצוא מקום מתאים להחלפת השרשרת של האופנוע ולקנות לי זוג מכנסיים שיתאימו למידות הנוכחיות שהם שונות מאלה שיצאתי לדרך. וככה עבר יום בלי לעשות שום דבר מיוחד בכיף .

יום חמישי 8.10.2012
ביום ראשון נחתו בפרו בת דודתי ובעלה מארגנטינה לביקור של מספר ימים. וכך יצא, שאני הגעתי גם ונותרו מספר ימים למפגש משפחתי צנוע. את הימים ראשון שני ושלישי, הקדשנו לפגישות עם גורמים שונים להכרות מעמיקה קצת עם האפשרויות בפרו ואתמול הם טסו לצפון ואני יצאתי לטייל ולצלם את לימה מעט. לימה השתנתה מאד בשנים האחרונות. היא נקיה יותר ומסודרת, עם טיילת יפה לאורך החוף ומערכת תחבורה ציבורית מדהימה (מטרופוליטן) שמקבילה לרכבת הקלה בארץ, אבל לדעתי יעילה הרבה יותר ואת זה ניסיתי להעביר בתמונות שצילמתי.

בשבת בבוקר מוקדם, אני עולה לטיסה לכוון ישראל ומקווה להשלים את הכתיבה במספר נוסאים שאני רוצה לספר עליהם.


סוף שבוע נעים לכולם    גבי

—————————————————————————————————————————————————————-

ערך יוני. כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שמורות לגבי פלקסר

—————————————————————————————————————————————————————-

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!    

4 בנובמבר 2012 דורון. סביב העולם על אופנוע – החיבור לגואטמאלה

לאחר מפגש עם חוויה מחבקת במקסיקו

חיבור למקום, לאנשים, לשפה, לגלגלים ולפירמידות

p1030851.jpg


הצג את הוראות נסיעה ל-Manuel Antonio, Puntarenas, Costa Rica במפה גדולה יותר

איך שהזמן (על האופנוע) טס. בטח כשנהנים.  דורון ממשיך לכתוב בבלוג הכיפי שלו על מסעו סביב העולם. כרגע הוא כבר בקוסטה-ריקה. בדרכו התובענית (ולעיתים טובענית) של המסע, מפרודו ביי בצפון אלסקה, לאושואייה בדרום ארגנטינה.

טוב לדרוך במקום מדי פעם

…"למחרת בבוקר נעניתי להזמנה של מועדון האופנועים המקומי לרכיבה משותפת לאחת העיירות הסמוכות –  TotoNicapan, העיירה הגבוהה ביותר בגוואטמלה. ניפגשנו, הרוכבים, ברחבה של מתחם מיסחרי גדול (כמו גלילות של מועדון האופנועים הישראלי). עד אשר התכנסו כולם ביצעו כמה רוכבים הצגות וירטואוזיות של רכיבה על האופנועים בעמידה על רגל אחת, רגליים על הכידון, הרכבה של בחורות העומדות על המושב האחורי ועוד כהנה וכהנה פעלולים. טנדר של הבעלים של מוסך מקומי לדו"ג ועליו רמקולי ענק נתן את האות ליציאה מאורגנת ממקום הריכוז. יצאנו כולנו על נתיב אחד, בשני טורים איטיים ומסודרים ורכבנו כך כ 40 ק"מ עד ליעדנו. שם סודרה הקבוצה לצידה של הכנסיה המקומית בכיכר הראשית ושוב החלו הצגות הרכיבה שעליהן התאמנו עוד הנקודת היציאה. צילום קבוצתי ויצאנו חזרה לנק ההתחלה. שם במקום נערך ארועון של סיום הרכיבה עם תודות, כריכים, ברכות הודעות מינהלתיות להמשך הפעילות וגם הוקרה להשתתפותי. התקבלתי כ'חבר כבוד' במועדון המקומי והוענקו לי בנדנה ז'קט ג'ינס של ה'קלוב'. הגבתי מיידית בהענקת סמל רקום של המועדון הישראלי לנשיא המקומי וגם הוא התקבל כמובן כחבר של כבוד במועדון האופנועים הישראלי. בוקר חביב למדי וחוויה מיוחדת במסע"…

המשך הכתבה בבלוג של דורון http://doronsvoyage.wordpress.com

 

 

מקדשי הטיקאל במבט על

——————————————————————————————————————————————

כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שמורות לדורון קדמיאל

—————————————————————————————————————————————–

 

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!    

פוסטים קודמים »