מסע לאורך הכביש המערבי של ארה"ב

עוד מסלול רכיבה חלומי בוושינגטון ואורגון

הצג את הוראות נסיעה ל-Eureka, CA, United States במפה גדולה יותר

יום שבת 4.8.2012
אתמול אחר הצהרים רכבנו לעיירה הקרובה לקמפינג Burlington לסיבוב קניות קטן וראינו מוסך של אופנועים יפניים. בתחילה נכנסנו מכוון שחיפשתי תיק מסויים והביקור נגמר בזה שקבענו תור לטיפול לאופנועים להיום יום שבת. הגענו בשעה 10:00 כמו שקבענו והחבר'ה שטיפלו באופנועים, עושים רושם מצויין. יוסי החליף גם צמיג קדמי. אני אחליף בטיפול הבא. שטפו לנו את האופנועים בצורה יסודית ויצאנו לדרך לאחר שנפרדנו מעוד 200 דולר אני ומעל 300 דולר יוסי בחזרה לקמפינג. אחר הצהרים, החלטנו לצאת לסיבוב לכוון North Cascades Nat'l Park על כביש 20 מערב עד העיירה Marblemount  הנוף יפה, האזור הוא אזור חקלאי מפותח מאד. יש בו הרבה  Blueberry ויש הרבה כרמים ולכן גם יקבים. לפחות לי, זאת היתה הפתעה. הגידולים שרואים כאן לא מתאימים לקו הרוחב הגבוהה ומצד שני, הטמפרטורות היום הגיעו ל-36 מעלות והיינו צריכים להוריד שתי שכבות ממעילי הרכיבה שלנו, אחרת היינו מתבשלים ברכיבה. חזרנו לפנות ערב לקמפינג ללילה נוסף .

יום ראשון 5.8.2012

התכנית המקורית שלנו היתה לרדת דרומה דרך Seattel על כביש ראשי מספר 5 עד Olympia ואז לעלות צפונה על כביש 101 עד העיירה Port Angeles שבה נהיה שני לילות. בפועל, הבחור שקיבל אותנו אתמול לטיפול האופנועים, הזהיר אותנו שהעיר סיאטל תהיה מפוצצת בתחבורה בגלל תחרויות שייט שמתקיימות בעיר ובנוסף לזה, הכביש לא ממש יפה. הוא הציע לנו מסלול חלופי ואימצנו את ההצעה. יצאנו מערבה על כביש 20 לכוון Port Townsend  אליה הגענו במעבורת מהאי Whidbey שאליו מגיעים לאחר שחוצים את Deception pass המדהים ביופיו. בכלל, מה שקרה היום, היה בלתי צפוי לחלוטין. בבוקר מוקדם, דברתי עם אמא שלי והיא שאלה אותי על הנוף במדינת וושינגטון. עניתי שיהיה קשה ליהנות מהנוף, לאחר שרק עתה הגענו מאלסקה שנחשבת לאחד המקומות היפים בעולם. בפועל מה שקרה, שכבר עם היציאה לדרך מהעיירה בורלינגטון, הנוף הכפרי \ חקלאי היה מדהים ולאחר מספר ק"מ, הגענו לאזור יער גשם מרשים ביופיו וכאשר הגענו ל – Deception pass אפשר להגיד שחזרנו לרכוב בתוך גלויית תיירות ולהנות מיופיו של נוף ייחודי מהר מהצפוי. אחר הצהריים הגענו לקמפינג ב –  Port Angeles והתמקמנו ליומיים כדי לטייל האזור. היה פחות חם מאתמול אך עדיין, הטמפרטורות הגיעו ל – 30 מעלות ואף קצת יותר. יחד עם זאת, המעבר מהקור הצפוני לחום, היה מהיר ונעים , נקווה שכך ישאר מספר ימים ואולי נפשיר סופית . זהו להפעם.

יום שני 6.8.2012
מכוון שיש לנו שני לילות בקמפינג כאן, יצאנו היום לטייל באזור על כביש 101 לכוון  Port angeles ולאחר מכן עלינו על כביש קטן 112 לכוון Neah Bay הדרך יפה ועוברת דרך יערות גשם למרות שהיום מזג האויר לא חם כמו אתמול אך עדיין הטמפרטורה מגיע ל – 26 מעלות. אנחנו עושים את ה – Salt Creek loop הקטן והיפה, עם כניסה עד החוף ממש. לאחר מכן אנחנו עוברים את העיירהJoyce  וממשיכים מערבה בדרך נופית יפה. כאשר אנחנו מגיעים לעיירה Neah bay נגמר החשק לטייל ואנחנו פונים חזרה. אבל אז מתחיל להיות נעים שוב ואנחנו עוצרים במסעדה נחמדה מול המעגן של העיירה Clallam bay ושותים כוס קפה עם צלחת של צ'ילי שהפך להיות המאכל הפופולרי בעצירות. בדרך חזרה, אנחנו עולים על הכביש 113 עד לכביש 101 שבו אנחנו רוכבים מזרחה עד Lake Crescent המדהים. אנחנו מסתובבים ונהנים מהיופי מצלמים וממשיכים חזרה לקמפינג, לא בלי שנעצור לסיבוב נוסף ב –  WalMartכאשר אצלי זה קניית סנדויץ ענק שמספיק לי ליום שלם.

יום שלישי 7.8.2012
הבוקר קמנו לערפל שהרטיב את הכל ולכן ההתארגנות הייתה איטית קצת. את היום אנחנו מבלים ברכיבה לכוון דרום על כביש 101. את החלק הראשון שלו, עשינו כבר אתמול בדרך חזרה, אבל לאחר מכן אנחנו רוכבים לאורך ה – Sol dac river עד שאנחנו מגיעים לעיירה Forks  , לעצירה ראשונה להיום לכוס קפה חם. מכוון שעדיין הקור של הבוקר מלווה אותנו עד עכשו. בהמשך, אנחנו מגיעים לאוקיאנוס הפאסיפי כאשר הדרך עוברת על החוף לאורך כמה ק"מ טובים. הנוף יפה – אך במידה והיתה גם שמש נעימה, החוויה היתה טובה בהרבה. לאחר מכן, הדרך מובילה אותנו לאורך ה- Quinault Reservation וממשיכה עד לעיירה Hoquiam ומשם ל – Aberdeen ודרומה עד Bay Center הנחמדה. בקמפינג שלה אנחנו מעבירים את שני הלילות הקרובים. הקמפינג עצמו מאד נעים, עם גישה לחוף הים ואוירה משפחתית משהו.
יום רביעי 8.8.2012
מאחר ואנחנו נשארים עוד יום בקמפינג של Bay Center החלטנו שהיום נטייל בקטנה באזור של ה- Long Beach Peninsula שנמצא דרומית ומערבית אלינו. יצאנו יוסי ואני, על כביש 101 דרומה. כביש זה הוא המשכו של הכביש איתו הגענו ובאותו נוף המשלב מעבר ביער גשם, עם נסיעה על החוף ממש עד הצומת עם חצי האי בו אנו יוצאים לכוון העיירהLong Beach. ממנה אנחנו יורדים בתוך חצי האי לכוון העיירה Ilwaco בה מתחיל ה- Lop  של כביש 100 היפיפה העובר בתוך יער גשם ירוק וחושני, בו פזורות נקודות תצפית לנוף חד פעמי. מה שהתברר הוא, כי יש לשלם 10 דולר לרשות היערות, כדי להכנס לתצפיות וללכת בשבילים המתפתלים במעבה היער. אנחנו בקמצנותנו, לא הבנו את היופי החבוי במקום ולכן נהנו רק מהדרך ההקפית שגם היא יפיפיה אך נראה, כי לעולם לא נדע מה הפסדנו כשויתרנו על מקומות הנסתרים שבשמורה. בהמשך, ירדנו לחוף הים הפסיפי אך בעיני הוא לא הרשים במיוחד. המשכנו צפונה על כביש 103 עד העיירה Ocean Park וגם שם, ירדנו לכוון הים והתיישבנו לכוס קפה במקום נחמד על החוף להרגע ולהפנים את חוויית היום הכיפי שרכבו. נהנינו משמש חמימה שהפציעה לאחר הבוקר האפור והקריר שקיבל אותנו בתחילת היום. לאחר מכאן עשינו את הדרך חזרה בכיף לקמפינג. מחר אנחנו יורדים דרומה לפורטלנד .

אתמול שכחתי לספר, על פגישה נעימה עם משפחת בלום הצעירה שהתחילה ברחיצת הפנים של הבוקר, בה זהיתי את איתן לפי סנדלי השורש שלו. בשיחה התברר שהוא עושה את התואר השני שלו באדריכלות באוניברסיטת לוס-אנג'לס. סיפרנו חוויות על הטיול שלנו והחוויות שהמשפחה צברה בתקופה שהם נמצאים בארה"ב ונפרדנו. הם המשיכו לסיאטל ואנחנו ירדנו דרומה. שהייה נעימה לכם כאן ונשמח לפגוש אתכם בארץ.
יום חמישי 9.8.2012
היום יורדים דרומה לפורטלנד. מכוון שאנחנו נהיה בשלושת הימים הקרובים במוטל, הבוקר אנחנו מיבשים היטב את הציוד לפני הקיפול והאפסנה באופנוע. אנחנו רוכבים דרומה על כביש 101 עד עם כביש 4 ולאחר מכן על 401 עד הגשר באורך של כ – 6 ק"מ, החוצה את הנהר Columbia עד לעירAstoria  ששייכת כבר ל – Oragon ובכך עזבנו את מדינת  Washington היפה והמפתיע לטובה. פנינו מזרחה על כביש מספר 30 הלא מרשים, עד שלקחנו כביש שחיבר אותנו לכביש המהיר 26 והוא דווקא היה קטע כביש יפה. עם ה- 26 נכנסנו ל- Portland לרובע Beaverton  בחלק הצפוני שלה. התמקמנו במוטל הנחמד שהזמנו מראש ויצאנו לסיור הכרות רגלי עם האזור. בדרך חזרה יוסי ראה שיח תותי בר ולקח לטעום ואמר לי שזה טעים ואז בחור שעמד במקרה, שם אמר בעברית: "נכון זה טעים".. . בקיצור, פגשנו בהכי לא צפוי בחור בגילנו שחי בארה"ב משנת 1981 כאן בפורטלנד ממש קרוב למוטל שלנו. שוחחנו כל הדרך עם איציק פרץ ואשתו. הם הזמינו אותנו אליהם הביתה והסבירו לנו היכן לטייל בפורטלד ומילאו אותנו במפות מתאימות. היינו איתם כשעתיים וחזרנו למוטל די מאוחר. הם השאירו לנו אפשרות להעזר בהם לפי הצורך בימים הבאים. נחמד מאד מצידם להציע לנו אפשרות כזאת.

יום שישי 10.8.2012
ניג'ל נסע הבוקר לעשות טיפול לאופנוע שלו ואנחנו רכבנו לסוכנות אופנועים גדולה במרחק של 6 ק"מ, לבדוק אפשרות לקנות דיבורית ואזניות לקסדה של יוסי. לאחר בדיקה מעמיקה, מסתבר שאין אפשרות להרכיב על הקסדה שלו את המערכת שהוא רצה. חזרנו למוטל והתארגנו לנסיעה למרכז העיר. במרחק של 200 מטר, נמצאת תחנת רכבת קלה שמגיעה למרכז. הרכבת דומה מאד למה שיש עכשו בירושלים. כאן היא הביאה אותנו ב-15 דקות למרכז העיר, מרחק של 10 ק"מ בלי צורך לעלות על האופנוע ולחפש מקום חניה והכל בנוחות מדהימה. ירדנו ב – Pioneer Squer  הככר המרכזית. שם מומלץ לשבת, כדי לראות ולהרגיש את האוירה של פורטלנד. משם התחלנו לטייל ברחובות הנעימים והאוירה הרגועה. באמת מורגש ההבדל בין הערים הגדולות האחרות שהיינו בהן, לבין פורטלנד שמייד גורמת לך להרגיש כי פה באמת נעים לטייל ולהשתלב. קניתי לי מצלמה של  Canon 60Dגוף בלבד מכוון שהבאתי איתי את העדשה הארוכה שלי מהבית. המשכנו לטייל והגענו למתחם על הנהר של ארוע אוכל גדול שמתקיים בימים הקרובים. נכנסנו, עשינו סיבוב היכרות. שמענו להקה בהופע חיה ויצאנו להמשך טיול בעיר. נכנסנו ל – AAA להמשך הצטיידות במפות של המדינות הבאות בדרך ולשאלות שהיו לנו לגבי פארקים מסויימים והמשכנו להסתובב רגלית בעיר וחזרנו למתחם האוכל. שם התמקמנו לשמיעת 2 להקות נוספות שניגנו אחר הצהרים. איזו עיר! למרות האוירה הנעימה במקום, העייפות גרמה לנו לחזור למוטל. זהו להיום סוף שבוע נעים לכולם.
יום ראשון 12.8.2012

הבוקר קיבל אותנו עם חיוך ושמש יפה שהאירה את היום. יצאנו קצת מאוחר בגלל העייפות של אתמול בערב – בסביבות השעה 10:00 והטמפרטורה היתה כבר 27 מעלות צלסיוס. רכבנו מערבה, על כביש 26 ואם חשבנו שקשה יהיה להנות אחרי יום נהדר שהיה לנו אתמול, התשובה הגיעה מהר מאד. לאחר ק"מ בודדים, יצאנו את פורטלנד והגענו לנופים מדהימים של אזורים חקלאיים שפשוט ישר חזרנו להיי מחדש. בכלל, כביש 26 יפה לכל אורכו ואורגון הולכת להיות מועמדת רצינית לתואר המדינה בארה"ב שהכי אהבתי. נכון, אמרתי את זה על אוקלהומה, אבל השילובים כאן של הנופים הפראיים עם חוף ים מדהים והחקלאות המתקדמת, נותנים יתרון עצום למדינה הקטנה הזאת. לאחר כ – 70 מייל, איך שהתקרבנו  לקו החוף, התחלנו לראות את ערפילי החוף ומייד הטמפרטורה התחילה לצנוח עד 18 מעלות, כאשר הגענו למפגש עם כביש 101 שהוא המטרה שלנו. עלינו עליו לכוון דרום, עד העיירה הציורית Cannon Beach שם עצרנו גם למנוחה של יום חדש לאחר כמעט של 3 ימים שלא רכבנו ממש על אופנוע. ביציאה של העיירה, נמצאת שמורת הטבע Ecola   היפה היושבת על המים ביער גשם יפיפה. עשינו סיבוב קצר והמשכנו דרומה, לא לפני שעצרנו לצלם את קו החוף היפה עם הסלעים הבולטים שבו. הכביש ממשיך לאורך החוף ולפעמים אי אפשר לראות כלום בגלל הערפילים, אך כאשר הם מתפזרים, הנוף יפיפה ובאחת העצירות בקטע גבוה מעל העיירה  Nehalemהנוף ממש ריגש אותנו. לאורך כל הדרך עוברים בעיירות נעימות, אחת מהן בשם Rockaway beach  שמרה על האופי שלה משנים קודמות ולכן היא מיוחדת מהאחרות. עצרנו בעיר Tillamook לאכול גלידה. היא מפורסמת במפעלים לייצור גבינות וגלידה. לבסוף ירדנו על בגט עם גבינת ברי נהדרת והמשכנו ליעד: קמפינג של KOA ליד העיירה Lincoln City . היום במהלך הרכיבה היפה, חשבתי לעצמי שספר המטיילים שחסר בשוק הוא על ספר על נופים חקלאיים שהם לדעתי מראות מהיפים ביותר. איש לא מציין אותם אף שבעיני, הם הטבע השני ובהרבה פעמים גם יפה יותר . אז זהו אני פשוט אכתוב על הנוטפים הייחודיים האלו ונראה עם הם מעניינים מישהו חוץ ממני . עד כאן להיום .

יום שני 13.8.2012
אנחנו מרגישים כאילו חזרנו לאלסקה. הקור פשוט לא מתאים לנו. הוא רודף אותנו מאז שהגענו לחוף של אורגון. בבוקר דווקא היה רגע של נחת, כאשר השמש חיממה אותנו ומרוב התלהבות התבלבלתי ולבשתי מה שנקרא קצר ולא ארוך  וכאשר יצאנו לרכיבה, ניג'ל הבין מהר את השגיאה שלי ועצר בצד כדי לאפשר לי לשפר ביגוד ולא, הייתי גומר את היום חולה. הטמפרטורה לא עלתה היום את ה- 18 מעלות ולפעמים ירדה ל – 15. הנוף ממשיך להיות נהדר – כאשר הראות מאפשרת זאת. ערפילי החוף פשוט חודרים לתוך רצועה של לא יותר ממאות מטרים מקו המים ומורידים את הטמפרטורות בצורה קיצונית. לפעמים הכביש מתרחק מרצועת החוף הראות נהדרת והשמש מחממת בנעימות את הגוף לכמה דקות, עד שהכביש חוזר לאזור הקרוב לחוף. הנוף משלב בקטע של היום מפרצים יפים עם רצועות חול ארוכות ויפות והכל ביחד עם יער גשם שממש נוגע בים. השילוב הזה מוליד נוף שפשוט מוי כיף ) כמו שאומרת הפירסומת ) לרכוב בו על אופנוע. למרות הכל, כנראה שנפלנו על מזג אויר יפה. אנחנו שומעים אנשים שאומרים שהם כבר הרבה ימים באזור ועד אתמול לא ראו את החוף בגלל הערפל. יצאנו היום מלינקולן דרומה על המשכו של כביש מספר 101 עד דרומית ל –  Bandon כ-16 מייל לקמפינג של KOA במקום. אפשר להגיד שמספר הפעמים שעצרנו לצלם הוא גדול ועדיין יש הרגשה שלא צילמנו מספיק את היופי המרשים של רצועת החוף של מדינת אורגון. דבר נוסף שבולט הוא הבניה על קו המים. בהרבה מקמות יש ריכוז של בתים עשרה מטרים מהים ועדיין הדבר לא צורם כמו למשל הבניה על קו המים בארץ – וזאת באורגון שמובילה בארה"ב בנושא שמירה על הטבע ואיכות הסביבה. כנראה שהתשובה היא לעשות את הדברים נכון ומתאים יותר מאשר לא לעשות .

יום שלישי 14.8.2012
הבוקר עמל ניג'ל קשות למצוא מקום לינה בסן פרנסיסקו. הרעיון המקורי היה להיות מספר ימים בהוסטל בעיר כדי לא להתרוצץ הרבה ולהנות מהעיר הנהדרת הזאת. לצערנו המחיר בהוסטל הוא גבוהה מאד וזאת עדיין הבעיה הקטנה, כי אין חניה ומדברים על מחירים של עשרות דולר לחניה יומית. ובעיקר, פשוט אין מקום בהוסטל לכל הימים שאנחנו רוצים כי זה  סופשבוע… הכל בא להסביר למה בסוף לקחנו מוטל בעיר  San Refael ל-3 ימים ובמידה ונרגיש שאנחנו רוצים להיות עוד יום יומיים, נמצא כבר פתרון קל יותר מכוון שזה כבר יצא אחרי סוף השבוע.
יצאנו דרומה על ה – 101 שממשיך לאורך קו החוף עם הנופים המשלבים יערות גשם מפרצים וחופים ארוכים. אותה תמונה של הימים האחרונים. נקודה אחת בלטה ביופיה וזאת הפניה מהחוף לתוך היבשה במקום שניקרא   Humbug  שם יש קמפינג יפה, שלא היינו בו ואני ממליץ למי שנמצא באזור ומחפש מקום להעביר לילה, לעשות את זה שם. הסביבה מדהימה לטיולים רגליים קצרים. העיירה Gold beach גם יפה ושווה עצירה. צילמנו במספר נקודות יפות ועצרנו לקפה ב – Brookings  בשמש נעימה. לאחר רכיבה של מספר דקות, חצינו לתוך מדינת קליפורניה ובזה הסתיים פרק הביקור באורגון השונה, היפה והמיוחדת. אורגון, אני עוד אפגש איתך מתי שהוא זאת כמעט הבטחה. ההבדל בין המדינות די בולט; אם זה בשילוט או בכביש שהוא טוב יותר בקליפורניה. העיירות בקליפורניה הרבה יותר ממוסחרות. הדרך עוברת בין יערות גשם עם עצים ענקיים בשם Red Wood עם יציאה לחוף ששם האזור ללא צמחיה ורוחות חוף חזקות נושבות. לאורך כל החוף, בשתי המדינות, ישנן בליטות של סלעים ענקיים בתוך הים שיוצרים מחזה מרהיב במיוחד כאשר הם במקבץ גדול. בסוף היום הגענו ל – KOA שלפני העיר Eureka  פה אנחנו מעבירים לילה נוסף .

עד כאן.  דש מכולנו!

גבי

——————————————————————————————————–

ערך יוני. כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שמורות לגבי, יוסי ונייג'ל

——————————————————————————————————-

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!    

אין חכמה מן הדרך – ואין כמו לקח הנסיון

דורון מסכם את הפרק האסייתי עם רשימת תובנות

לאחר הנחיתה בוולדיווסטוק, עבר דורון במעבורת לדרום קוריאה. משם יצא בטיסה עם הגמל הנאמן שלו ארוז בבטן המטוס, ישירות לוונקובר במערב קנדה.

הפוסט האחרון שכתב בבלוג שלו שווה העתקה ושמירה למי שחושב לצאת יום אחד ולרכוב כל הדרך למימוש חלום שכזה. ויש גם כתיבה מעשירה ומחממת – למי שמתחברים לסיפורי אתגר, אלה השומעים תמיד צליל קלוש המגיע מדרכים רחוקות הקוראות להם לבוא.

להלן קטע מתוך הבלוג של דורון:

"• השתמשתי באוהל קטן ליחיד של MSR מסוג Huba בלילות של קמפינג אך הוא צר מדי להכיל אותי יחד עם הציוד לכן אוהל זוגי עדיף כי כך ניתן להכניס גם את הציוד אל תוך האוהל. ייתכן וארכוש אוהל זוגי מרווח יותר בצפון אמריקה.

• במהלך המסע, לאחר שאיבדתי ארגז פלסטיק אחד, התצטיידתי בשני ארגזי "זגה פרו" ממתכת. כמה שאני יכול להשוות – נדמה לי כי הארגזים המקוריים של B.M.W טובים יותר אך גם גדולים יותר וזה אינו יתרון דווקא. היתרון של האחרונים הוא השימוש במפתח אחד, קלות הורדתם מהאופנוע לצורך שימוש כמושב או שולחן ועוד. כל אחד והעדפותיו, לי לא היתה אפשרות בחירה בכורח הנסיבות ואני מרוצה מאוד מהארגזים החדשים.

• באותה הזדמנות הצטיידתי במגפי טורינג "סנטיאגו" של B.M.W – נוחים מאוד.

• לאורך המסע מצאתי כי חיבור כתפיות למכנסיי הרכיבה מסייע לשמור אותם בגובה סביר מאחר וכל מסע כזה כרוך בירידה מסוימת במשקל, פשוט כי אוכלים פחות מאשר בבית.

• עוד פריט קטן אך חשוב המסייע להילחם ביתושי המוסקיטו אשר אין להם רחמים – כובע רחב שוליים המצויד ברשת המגינה על הפנים, כך שאם כל השאר מכוסה, פגיעתם קלה, אם בכלל. כמובן שספריי נגד היתושים הללו הוא הכרחי.

• לקראת המסע קיבלתי מהאלכסים ומאורי סוקו רצועות קשירה המגיעות עם האופנועים המיובאים מגרמניה. אלו רצועות מעולות לקשירת ציוד וטובות יותר מהרצועות הנמכרות על ידי טוראטק. בכל התמונות של האופנוע מופיעה רשת אדומה על הארגז האחורי. השימוש העיקרי ברשת הוא לייבוש כביסה שטרם התייבשה מליל אמש.

• מפות, עזרי ניווט וספרות – לקראת המסע רכשתי מפות של Reise Know How במחסן של "שטיינהרט וקציר" באזור תעשיה פולג. מפות מצוינות העומדות ברטיבות הדרך ובקיפולים המשתנים מיום ליום. לאחר שימוש מרובה במפות אלו הן עדיין נראות כחדשות ללא פגם כלשהו. מכשיר הג'י.פי.אס – ZUMO 550 של גרמין מעולה ושרת אותי היטב. ניתן כמובן לרכוש מפות עבורו בכסף רב אך ניתן גם להוריד מפות למכשיר מאתר Open Street Map. ספרי Lonley Planet הם כספר תנ"ך לכל המטיילים. יש בהם כל האינפורמציה שצריך, מילה אחת לא יותר מדי וגם לא פחות מדי, כך לדעתי הצנועה. ניתן להשתמש בהם גם בתצורה של E Book על המחשב האישי או על Kindel ודומיו אך הדפדוף פחות נוח לעומת ספר בצורתו המסורתית. ניתן להשיג בארץ ספרים אלו בתרגום לעיברית (סדרת "העולם") אך הם מעט פחות מעודכנים.

• גאדג'טים – הטלפון החכם מוכיח עצמו כיעיל מאוד למסע, הוא מאפשר להיות בקשר עם העולם ועם הבית גם ללא מחשב נייד, משמש כמכשיר ניווט באמצעות מפות גוגל לניווט רגלי בערים, לקבלת תחזית מזג אויר במסלול הרכיבה העתידי, שערי מטבע משתנים וגם כמצלמה, לא מוצלחת אמנם כמו מצלמה דיגיטלית אך בכל זאת נותן פתרון חלקי.

• רכשתי לפני היציאה בחנות "למטייל" בבאר שבע כרטיס סים עולמי של חברת סימלס וכך עם כרטיס אחד חציתי גבולות ומדינות ואזורי סים שונים ללא צורך להחליף לכרטיס אחר ובכל מקום היה לי קשר זמין, זול ונוח, כל כמה שרציתי.

• מחשב נייד הכרחי לצורכי קשר עם הבית כמובן אך גם לצורכי תיאום עם הובלות וטיסות כמובן כמקור אינפורמציה מהרשת יצאתי לדרך עם מחשב נייד 13 אינץ' Macbook Air של Apple, והוא ניפלא לדרך. אין בו חלקים נעים ולכן הוא עומד היטב בטלטלות הדרך, לא כיביתי אותו מעולם.

• הצטיידתי במכשיר "ספוט" – מכשיר איתור לוויני המאפשר עידכון מאוד מדויק של מקומך. ניתן להשאיר אותו דולק לאורך הרכיבה וכך לאפשר לחברים ומשפחה לעקוב אחרי התקדמות וניתן גם להסתפק בעדכון על המקום בו סיימת הרכיבה באותו היום. כמובן שניתן להזעיק באמצעותו עזרה במקרה הצורך. המכשיר נרכש לפי עצתו של יוני בן שלום והצדיק כל דולר שהוא עלה, לפחות מבחינת השקט הנפשי של המשפחה בבית.

• בהחלטה של רגע רכשתי באתונה מצלמה דיגיטלית של פנסוניק – Lumix DMC FT3 והחזרתי את שתי המצלמות שלקחתי מהבית בחזרה. מצלמה זו עמידה בגשם, במים עד עומק של 12 מ', באבק, בזעזועים ונפילות והיו כאלו, לא רק שלי אלא גם של המצלמה. את איכות הצילום כולכם רואים ויכולים לשפוט…" (המשך אצל דורון בבלוג)

הנחיתה בוונקובר

——————————————————————————————————————

ערך יוני. כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שמורות לדורון קדמיאל

—————————————————————————————————————–

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!    

כנף מזהב ותחת מברזל ממשיכים

יש מקומות שמתחברים אליהם ממש, רק על אופנוע

הצג את הוראות נסיעה ל-Old Faithful Inn, ארצות הברית במפה גדולה יותר

דודי ואסתי. כן, אלה שיודעים לחיות. עוברים בלב ליבה של אימפריית הטבע של צפון מערב ארה"ב: פארק הילוסטון. כנסו לבלוג שלהם ותוכלו כמעט להריח את החווייה.

…"הילוסטון הוא אחד האתרים המרכזיים של המסע שלנו. הפארק גדול ובהתחלה ממש קשה להתמצא. אחרי ההדרכה במרכז המבקרים, בוחרים להתחיל את ההכרות עם כל מה שיש כאן עם המפורסם מכל הלא הוא גייזר ה – Oldfithfull והוא אכן לא מכזיב. בדיוק בשעה, אחרי שהגענו ממש שתי דקות לפני, הוא מתפרץ בצורה אדירה – מאד מרגש. הפרק השני של הפארק מבחינתנו הוא החיות. פגשנו עדרים של ביזונים, להקות של אלק (סוג של אייל) הנחות בצל מאחורי השרותים וכל אלפי האנשים שמסתובבים שם לא מפריעים להם. משפחה של אנטילופות וגיבור הפרק הלא הוא הדוב שבהזדמנות אחת, פגשנו אותו מסתובב מאחורי השיחים וקיווינו שיאמינו לנו שראינו ובפעם שניה אפילו הצלחנו לראות אותו דג לעצמו את ארוחת הבוקר"…

———————————————————————

כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שמורות לדודי ואסתי

——————————————————————

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   יש תגובה אחת, הוסף תגובה    

דורון קדמיאל כבר בוולאדיווסטוק

לאחר אלפי ק"מ, 9 איזורי זמן ואחד עודד ויטאליס

הצג את הוראות נסיעה ל-Rossiya, Primorskiy kray, Vladivostok במפה גדולה יותר

לאחר ביקור מולדת קצר. חזר דורון לסיביר ולאופנוע שהשאיר שם. הוא פגש את עודד ויטאליס, החוצה גם הוא את אסיה על אופנוע וביחד יצאו לרכיבה לגבול המונגולי. הנה קטע קצר לטעימה. כדי ליהנות מהמשך הסיפור, כנסו לבלוג של דורון. הנאה מובטחת!

…"יצאנו מהעיר לאחר ארוחת פרידה מאנדריי, עברנו מעל נהר האוב, עוד נהר מנכסי הספרות של נעורי ושמנו פעמינו דרומה לעבר מחוז האלטאי. חבל ארץ הררי ומיוער, יפה נוף ומחורץ בעשרות נהרות ונחלים המושכים מים זכים וקרים מפסגות בגבהי ה 4,000 מ'. טעות ניווט קטנה הובילה אותנו לדרך איזורית שחלקה בסלילה, דרך מצעים מאובקת. קצב הרכיבה ירד והחושך התקרב, עודד עצר בפיסגה קטנה והציע חניית לילה. התרחקנו מעט מהדרך הראשית אל תוך השדות והחורשות שמסביב וערכנו קבלת שבת משותפת על כוס קפה שחור של "עלית", כעכים חסרי טעם, גבינה מותכת ועגבניה. התעוררנו בבוקר לנוף ירוק ויפה והעמקנו אל תוך האלטאי הגבוה. הדרך עלתה וירדה לאורך נהר ענק, נהר הצ'ויה. מימיו לעיתים צלולים ולעיתים מלאי סחף בוצי ומימיו קרים למדי. עצרנו לנוח על שפתו ולצנן רגליים במימיו אך זאת ניתן היה לעשות רק לכמה דקות בגלל קור המיים. לכל אורך הנהר, עשרות רבות של ק"מ, התמקמו משפחות באוהלים ואזור האלטאי הפך למחנה קמפינג ענק לאורך של ק"מ רבים. הוזמנו לא פעם אחת, על ידי המקומיים לתה ועוגיות ונענינו בשימחה ו'ספסיבה'. את הלילה הבא בילינו במחנה קמפינג מסודר במעלה אותו נהר ובבוקר המשכנו לעבר הגבול המונוגולי. עצרנו בכפר קוש-אגאש המרוחק אך כ 70 ק"מ ממעבר הגבול. במקום הזה החלטתי להיפרד מעודד מאחר ואני מאוד רציתי להנות עוד מרוסיה וחשתי כי מונגוליה עלולה היתה להיות מתסכלת מדי ומשעממת עבורי. סיכמנו כי אם מי מאיתנו יזקק לעזרה כלשהי ניצור קשר כי אנחנו מרוחקים רק כמה מאות ק"מ, אוירית, אחד מהשני. חיבוק אמיץ ועודד פנה מזרחה ואני חזרה לעבר רוסיה, כ 700 ק"מ עד לברנאול ומשם צפונה"…

דורון קדמיאל על שפת אגם בייקל

———————————————————————————————————

כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שמורות לדורון קדמיאל

——————————————————————————————————–

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!    

שלושה אופנוענים על מעבורת בנוף חלומי

ושקיעות זהב. בין איים ואנשים מרתקים

הצג מפה גדולה יותר

יום שני 30.7.2012
בתכנית היה שביום האחרון שלנו בג'ונו, נשלב בין טיול באזור ולאחר מכן התארגנות לקראת ההפלגה שלנו ,. בפועל, ירד גשם כל היום. מה שגרם לנו לא לרצות לטייל ובעצם שרצנו כל היום במוטל , עם בהתארגנות , או בקריאה, צפיה באולימפידה ואכילה. דבר שמשתלט עלינו במהירות בימים של עצלנות. צלצלנו הרבה לארץ . כתבנו מיילים ושרפנו את הזמן עד 12:00 בלילה, השעה שהחלטנו לצאת לכוון המעבורת. הגענו, נרשמנו ועדיין לא היינו ראשונים. אלא היו שני אופנוענים לפנינו. לאחר מכן, הסתבר שאין שום חשיבות להגעה, מכוון שהרכבים עולים למעבורת לפני האופנועים והתרמילאים והנוסעים הרגילים – ראשונים. כך שבעצם אנחנו לא רק עולים אחרונים, כי אם לוקח לנו עוד 15 דקות לפחות לקשור את האופנועים ולהתארגן לעליה לאפשרויות העומדות לפנינו שהן:1) הסולריום. זהו הדק העליון בו משטח מכוסה בשלושה צדדים, בזכוכית ועל התקרה תלויים תנורי חימום – זהו המקום הפופולרי ביותר. 2) משטח להקמת אוהלים. שהוא קטן ובעצם מצאנו אותו רק ביום שלישי באור יום וגילינו שהיה מלא. 3) אולמות הישיבה, שבהם האנשים פורשים מזרנים או שקי שינה והולכים לישון בין הכסאות הקבועים. כמו שציינתי, עלינו למעלה כ – 15 דקות לפני שהמעבורת החילה להפליג – בשעה 3:00 לפנות בוקר של ה – 31.7 יום שלישי. עלינו לסולריום והצלחנו למצוא 3 מיטות פלסטיק של בריכות, כמעט אחרונות. אבל יש !!! לכל אחד מקום, מבלי לחכות שאחרים יירדו בתחנות הבאות על מנת לתפוס כסא. כל אחד התארגן לעצמו והלכנו לישון .

יום שלישי 31.7.2012
כמובן שכל אחד מתעורר בקצב שלו ולומד את מה שקרה בלילה. אצלי היה רצון להכנס שורה אחת פנימה, כי הרוח הרטיבה מעט ויצרה קרירות מסויימת. למזלי, בבוקר היתה עצירה ב – Sitka וירד בחור שתפס מקום משופר ותואם לרצונות שלי וזה מה שעשיתי! העברתי מיד את הציוד למיטה הפנויה והרי לי בית חדש מתחת לתנור שיצר אוירה חמה ונעימה. העיירה Sitka נמצאת כ – 7 מייל מהנמל ועד שהחלטנו לרדת, האוטובוס היחיד שיוצא לעיירה כבר יצא. אז נשארנו במעבורת. המעבורת עוברת דרך מה שנקרא המעבר הפנימי. Inside Passage זו הפלגה בין איים ולא בים הפתוח. היא נחשבת לשיא הטיול באלסקה, ברוב המקרים. ואכן, הנוף פשוט נפלא! ההפלגה – אף שזו מעבורת גדולה, מתנהלת כאילו היינו בסירת מרוץ שמתרוצצת בין מכשולים. המעבורת עוברת לפעמים מטרים בודדים מאיים או מכשולים אחרים במעברים הצרים. לצערנו, התחיל לרדת גשם שהפריע לאיכות הראות. אך מצד שני – כאשר נשכבתי בכסא והסתכלתי למעלה לגג הזכוכית וראיתי את הגשם מכה… כשאני נמצא בתוך מיטה חמה. במקרה הזה, עם תנור תחת שק שינה, ההרגשה היתה כמו בסרט שתמיד אני חולם עליו: חדר מזכוכית עם אח בוער וגשם זלעפות בחוץ ( כמה סרטים רומנטים מצליחים בזה ) וזה פיצה על הראות הלקוייה. למרות זאת, יוסי בילה בחלק הקידמי של המעבורת וזכה לראות לויתן יוצא במלואו מהמיים מספר פעמיים. חוויה נהדרת. בערב, הסתבר לנו שלמעבורת בסיטקה עלה בחור ישראלי ושמע אותנו מדברים עברית, אז הוא פנה ליוסי שדיבר איתו ולאחר מכן הצטרפתי אני. שמו בישראל עופר גלדמונד בן 37 שעשה את התואר השני שלו בביולוגיה באוניברסיטת אלסקה. לכן חי מספר שנים כאן ובאנקרי'ג וכיום הוא מארגן טיולים לאלסקה, למשפחות וקבוצות לפי תכנית אישית. מהשיחה הבנו כי יש לו הרבה ניסיון. בעצם פגשנו בו כשהיה בהפלגה בין sitka בה הוא עלה לבין Wrangell כדי לראות מקומות אפשריים ללינה ולבחון מסלולים אפשריים לכל דרגות קושי. מי שמעוניין להעזר בו וקורא את הדברים הכתובת שלו היא: www.ofergelmand.com נפרדנו. עופר ירד בעיירה רנגל ואנחנו הולכים לישון… בהצלחה חבר.

יום רביעי 1.8.2012
אנחנו בחודש הרביעי לטיול שלנו, והלילה עבר נהדר על כולנו. בערב אתמול, עוד שיפרתי את מצבי על ידי השכרת שמיכה נעימה. בשעה 11:00 המעבורת עגנה ב – Ketchikan וירדנו לטיול רגלי בעיירה הנעימה. מאזור נמל המעבורות, עד לאזור עגינת אניות הקרוז שבה נמצא גם האזור היפה והיקר של העיירה. מזג האויר היה נעים, כך שכל הסיור הרגלי שלנו היה נחמד ביותר. בשעה 17:00 אחר הצהרים, המעבורת המשיכה הפעם ישירות עד העגינה האחרונה שלה בבילינגהם.

יום חמישי 2.8.2012

היום עד מחר בבוקר, אנחנו משייטים ללא שום עצירה. יש אנשים שזה משגע אותם ויש כמוני שזאת חופשה בתוך החופש שלנו. אצלי יש עייפות מצטברת קטנה וההפלגה מתאימה לי מאד. ראשית, הנוף מדהים. שנית, היום יום בהיר ויפה וזה מוסיף המון ליופי של ההפלגה ושלישית, התפנתי לקרוא ספר מדהים שאני מנסה לגמור אותו מזמן אך לא מצליח להתרכז. היום ישבתי וקראתי שעות. עד כדי כך, שכאשר פתאום הרמתי את הראש לא הבנתי היכן אני, מה אני רואה?- ים? – הרי מהמרפסת שלי בבית לא רואים ים. ממש כך, התעוררתי מקריאה אחרי למעלה מ – 13 שבועות של טיול בהרגשה שאני בבית. הייתי בשוק כשהבנתי את זה. חוץ מזה, אחרי מספר ימים עם שכנים למיטות בריכה, אפשר לספר הרבה דברים מענינים על אנשים. ראשית השכן שלי למטה, בחור בן כ – 65 שיצא לכמה ימים עם חבר נוסף לטייל באופנועים קצת באלסקה ועכשו חוזרים הביתה ומה יש להם בראש? רק בחורות ולהתחיל איתן… זה מתחיל בתופעה שהיא די אונברסלית אצל רוכבי ההרלי, הם חייבים שידעו שהם אופנוענים על הרלי. כמעט תמיד בחולצה של הרלי או מכנסיים או ז'קט. הם חייבים להיות מזוהים באיזו דרך. ועכשו אני שומע שיחות שלהם כאשר יש את ההתלהבות של מישהי לנושא, מיד יגיע המשפט – אז בואי תצטרפי אלינו. רבק – אתה בן 65 די "מכוער " ורוצה שבחורה בת 22 + תצטרף אליך…? והם לא נשברים' אחת אחרי השניה אותו פזמון. הסיפור השני הוא על בחורה בת 25 בערך. מחוטבת ועושה יוגה. כנראה ברמה גבוהה ביותר, עד כאן הכל יפה, אבל מה – את הכל היא תעשה בצורה שתימשוך תשומת לב רבה, מיסיונרית לתשומת לב וכמה היא מאושרת כאשר הרבה אנשים מקרקרים אחריה. לבסוף, אני קולט מבט שלה של אולי קינאה אולי רצון.  בזוג צעיר אחר שנתנו נשיקה אחד לשני – כן. כנראה שחסר לה אהבה אוי וכמה היא רוצה לאהוב ואיך רואים זאת. לגביה אני אוסיף משהוא בהמשך. היתה איתנו בסולריום בחורה בת 65 לפחות, אם לא יותר. אבל נשארה בהתנהגות ובצורה בשנות ה – 60 וכמה היא שומרת על זה – כאילו היא עדיין ילדה, משתלבת בכל הפעילויות של הצעירים. היתה את האמא המדהימה עם 3 בנות חמודות, שהקימה אוהל על הדק אצלנו וטיפלה בבנות שלה בעיני בצורה מדהימה ובאיזה נעימות הכל קורה, כף לראות. היתה את היפה שהיתה או מתבלטת או נעלמת והיה את האבא והבן והאמא והבת ומספר זוגות צעירים וחברים מסוגים שונים והשלישיה שלנו. כל זה על משטח אחד של כ – 400 מ"ר במשך 3 ימים וכמעט 4 לילות. אין ספק, בשבילי זאת היתה חוויה לא צפוייה ונעימה ביותר בתוספת נוף מדהים. בקיצור – מושלם לסיום הביקור באלסקה.

יום שישי 3.8.2012
הבוקר הגענו ליעד – הנמל ב – Bellingham במדינת וושינגטון. הזמן שנותנים לך להתארגן לירידה לחוף לאיטי כמוני לא מספיק ולכן כנראה שאיבדתי את אחד משני משקפי הראיה הטובים שלי במהירות שניסיתי להתארגן ובנוסף כאשר ניסיתי למהר ולעלות על האופנוע, החלקתי על הצינור שעמדתי עליו וכמעט ומשכתי את האופנוע איתי. למזלי יוסי קלט זאת והחזיק את האופנוע כך שלא ימחץ אותי. היציאה מהעיר היתה פשוטה ועלינו על כביש המהיר מספר 5 דרומה מספר מיילים עד הקמפינג של KOA ב – Burlington. עכשו חוזרים לאוהלים ולאוכל שאנחנו מכינים, הפוזה שאנחנו אוהבים יותר. נייג'ל מנסה לסדר את הטיפולים שהאופנועים צריכים ולפי זה נסדר את הימים הבאים בהמשך הדרך.
עד כאן להפעם.  שבוע נעים לכולם.
דש משלושתנו

גבי

————————————————————————————————

ערך יוני. כל הזכויות C לצילומים ולסיפור שמורות לגבי נייג'ל ויוסי

————————————————————————————————

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   יש 2 תגובות, הוסף תגובה