ריסטרט לסיפור המסע

חמשת זוגות השועלים ביומיים הראשונים למסע

הצג את הוראות נסיעה ל-Saalfelden, Österreich במפה גדולה יותר

הנה התחלה חדשה. המחשב של איציק חזר לתפקד הודות לעבודה לילית מאומצת של נאור – בשלט רחוק מהארץ (תודה נאור. באמת הצלת את הדיווח מהשטח!) תתרווחו ותצללו לחוויה של מישהו שאין לדעת במה הוא מוכשר יותר; בלרכוב או בלכתוב…

פרק 1 – נתב"ג 2000 רגע לפני ההמראה ויום רכיבה ראשון

20.08.2012

02:00 לפנות בוקר ורחש הדיזל הבוקע ממיניבוס "נתיבי שוקת" מפלס את דרכו, עם חמישה זוגות ואחד נהג חמוד לכיוון שדה התעופה. השדה מלא עד אפס מקום החל ממגרש החנייה ועד לאולם הנוסעים, מי אמר שלא נוסעים לחו'ל בארץ הזו, כמעט כל מי שאתם מכירים היה בשדה התעופה, חצי מדינה לא הלכה לישון וממריאה לחו'ל. בתכנון קפדני ומוקדם מראש, נבחרה עבורנו הטיסה והכירטוס בדלפק G בקומת קבלת הפנים – מומלץ מאד בתקופה זו של השנה. ירדנו במעלית לקומת G ,15 דקות של עמידה בתור בדלפק ואנחנו עם כרטיסים ומקומות ישיבה במטוס. זמן ממושך ומסוכן בדיוטי פרי (להזכירכם, אנחנו עם הנשים…). עוד בטרם המראנו ונפרדנו מהשרוול שגלגל אותנו לבטן המטוס האוסטרי, נשפכנו כולנו לכורסאות הצפופות במטוס שהמריא איתנו לוינה – תחנת הביניים לפני מינכן (כרטיס מוזל ב- 200$ ועל זה משלמים). האמת – לא כזה נורא! המתנה של כשעה וחצי שמבזבזים בשטיפת עיניים וקניית שוקולדים. בדיוטי פרי שני. הליכה ארוכה משרוול הנחיתה ונסיעת אוטובוס קצרה שבסופה, הליכה וטיפוס רגלי במעלה המדרגות האחוריות של המטוס. הכניסו אותנו למטוס השני שהמריא למינכן למפגש עם האופנועים המחכים אי שם ב- Landshut. מטוס מנהלים קטן חדש דנדש ונעים, דיילות בלונד לבושות באדום בוהק כולל גרביונים ונעליים אדומות, מחלקות ביסקוויט ממולא שוקולד נוטלה קטן אבל טעים בטירוף.

טיסה קצרה של פחות משעה והמטוס נוחת ברכות על המסלול בשעה 12:12 בשדה התעופה במינכן. שתי מוניות שהוזמנו מראש (זול יותר מאוטובוס ורכבת – 45 יורו למונית של 6 אנשים) שהמתינו להגעתנו המלכותית. 30 דקות של רכיבה, אופס… נסיעה (זה מהתרגשות…) בין עירונית, הובילו אותנו ישירות למר הרמן. חמשת האופנועים עמדו בגאון למסדר יציאה, מוכנים ובוהקים וההתרגשות בעיצומה. דפיקות הלב, פרפורי הבטן ושקית דמעות שדומעת טיפה, אינם מספיקים לתאר את התחושה – כמו ילדים במגרש המשחקים מתלהבים, מלטפים, מקיפים בסיבוב חיזור את האופנועים וחיוך רחב נמרח על פנינו, ורק לאחר מכן (איזה לא מנומסים…) חיבוק הרמני לאיש היקר עם טונות של סבלנות לשיגעונות של כל אחד מאיתנו. התחלנו בעבודה – סיום הניירת והביטוחים, התשלום כמובן (650 יורו לאופנוע לשבוע ימי רכיבה) והכנת האופנוע ליום המחרת. כמובן, שכמעט חצי מהבגדים שהבאנו איתנו (ובמיוחד.. הפאן, הלקים, וכל הפרפומריה המיותרת לרבות ביגוד הערב הנוצץ…) נשאר מאחור אחר כבוד ובסך הכול הרוויח טיסה הלוך חזור לאירופה. סיבוב קניות ארוווווך מאד ולא ממש מועיל עד הערב, הותיר חלק מאיתנו ללא ציוד חדש. למזלנו ניתן היה גם להשכיר ציוד רכיבה קומפלט בעלות של כמה עשרות בודדות של יורו. והרמן בשקדנותו המופלאה עם טונות הסבלנות כבר אמרתי, הלביש את כל הנשים וחלק מהגברים, בציוד רכיבה בטיחותי. כך כשכולנו לבושים ומוגנים לקראת המחר נפרדנו מהרמן ויצאנו רגלית לבית המלון בסמוך לחנות השכרת האופנועים ( מומלץ ביותר למי שמגיע להרמן). את יום הקניות דחינו ליום האחרון בעיר מינכן.

בית המלון כשמו כן הוא -רומנטיק נועד ללילה הראשון וכיאה לשמו כך זה באמת נראה, מצב רוח טוב ומרומם, עם תחושה נהדרת של שבוע בילוי משותף מרחפת באוויר. התארגנות חדרים והתלהבות נשים מהמלון (ומאיתנו…) ויצאנו לסיבוב עיר עתיקה וכמובן, מילוי קיבתנו באנרגיה הכוללת פחמימות לרוב וקינוח גלידה מקומית מהממת. 23:00 לאחר לילה לבן וכמעט ללא שינה וימבה התרגשות לקראת המחר, בצענו צניחה חופשית למיטה שוקעת ומפנקת שקלטה את כולם (לא שביקרתי שם…אלא, עפ"י עדויות מארוחת הבוקר למחרת…) לחלומות ופינטוזים ליום המחרת ולבאות לבוא.

לילה טוב ולכם שקוראים בוקר אור, ניפגש מחר ביום הרכיבה הראשון.

איציק

21.08.2012

גשם מלטף ושקט ירד בלילה על רחובות העיר, תיקון לחום ששרר יום קודם ( 30 מעלות במונית… בקושי עובד להם המזגן…) הרחובות נקיים ורטובים ותחושת קרירות קלה מרחפת מבעד לחלון – יפה שם בחוץ ואפילו סתם רחוב עירוני וכזה עם אספלט. 07:00 ואנחנו כבר בארוחת בוקר בייקונית ומזינה לחלק מאניני הטעם שבינינו ולשאר המשתתפים, שמצאו את סיפוקם במעדן יוגורט וצנימים עם גבינה ושוקולד. כוס קפה גדול וענק וכוס מיץ תפוזים עסיסי, מילאו אותנו בנוזלים נחוצים. 08:00 ואנחנו אחרי הליכת בוקר רעננה וכבר ליד האופנועים מקבלים תדרוך טכני ממר הרמן ומסיימים השלמות ואריזות אחרונות. התדרוך על הגולד-ווינג שלי אורך זמן, כי יש מלאן כפתורים ופונקציות וזו הפעם הראשונה, שאני עולה על אופנוע מסוג זה (ווואלה הוא כבד וענק לאללה). התארגנויות אחרונות, צילומים לפני היציאה ואנחנו על האופנועים לבושים ומוכנים לצאת לדרך. באיחור של שעה מהמתוכנן ואחרי תפילת הבוקר של כבוד הרב אורי המשמש גם כגזבר הטיול, יצאנו, 5 אופנועים נוהמים ועליהם 5 זוגות בדרך ל- 7 ימים ולילות רכובים בגרמניה, אוסטריה ואיטליה.

היציאה מהעיר הייתה חלקה וללא בעיות תנועה למרות שהשעה כבר כמעט 10:00 בבוקר. רוכבים בנחת ובשלווה על כביש B15 דרומה לכיוון זלצבורג. זוכרים את שולה גארמין מהשנה שעברה? השנה היא שינתה סטאטוס (וכנראה התחתנה…) ושינתה את שם משפחתה לגולדווינג. ולכן הפעם נקרא לה שולה גולדווינג. רהוטה ומדברת באנגלית, לעיתים אף צועקת (תלוי בעוצמת הרדיו בגולווניג) מפריעה באמצע למוזיקה הבוקעת ומכוונת אותנו ברחובותיה של העיר כאילו שהיא בת המקום. העיר מתעוררת לחיים ולעוד יום מסחר, הכול נקי ומבריק בטירוף ועוד אחרי שטיפת האלוהים של ליל אמש גם הריח העולה מהכביש והאווירה הכללית נקייה מאד.

הכביש מתפתל ומתעקלל לו בנינוחות, מהירות נסיעה 80 קמ"ש, מוזיקת רקע מתנגנת לה בגולדווינג כשקטעי קישור בגרמנית מחברים שיר לשיר (את זה אני עוד לא מבין…ולזה אני עוד צריך להתרגל…) , ישיבה מפוסקת מהרגיל על הכורסאות מאפשרת לנו (סמדי ואנוכי – הפעם אני לא לבד) להסתלבט ולהתמזג עם הנוף הרגוע והשלו ולהביט סביב ולראות ירוק ועוד ירוק בעיניים, עצים מתרוממים לשמיים ושתדעו, אפילו הקוצים פה ירוקים, בתים מפוזרים באחו ונראה שלכל אחד יש נחלה ענקית ומטופחת. חקלאות כבר אמרתי – שדות תירס מציפים את צידי הדרכים ומתנשאים לגובה של מטר וחצי ובעת הנסיעה נדמה כאילו הם בגובה שלנו ונעים ביחד איתנו. דרומה לזלצבורג, הכביש עובר בתוך העיירות והכפרים והבתים נושקים לשפת הכביש ולעיתים נדמה שהפס הלבן משמש גם כפנל לקיר החיצוני של הבית. נוסעים לאט יחסית (לגודל ועוצמת האופנועים…) ובמהירות מותרת, לומדים ומתרגלים לאופנועים כל אחד עם הידיות, הדוושות, המושבים ותנוחת הישיבה משלו. ללא ספק אופנועים כבדים מאד (ובמיוחד עם המטען האחורי…) הגולדווינג מפנק בטירוף והרכיבה עליו ואיתו (לרבות המשקל הנוסף…) קלים ונינוחים כמו קטנוע 125 סמ"ק (וזאת, רק אחרי שמתחילים לרכוב כמובן), תגובת מצערת מהירה מעוררת לחיים SIX צילינדרים חושניים ובריאים ומדמה נהמת פורד מוסטנג על מסלול מירוצים והמנוע מושך ומושך כאילו אין לו מחר – עוצמה אדירה וביחד עם זאת מומנט אדיר – אפשר לרכוב 60 קמ"ש גם בהילוך השיוט, פשוט מדהים. הכביש מיתדלדל לאט לאט מקופסאות הפח ואנחנו נשארים בודדים, פה ושם עולה איזה טרקטור חקלאי על כביש, אופנוע חולף ומפעם לפעם עוברת מכונית, הכביש נותר שלנו ואיתנו ואנחנו ממשיכים לנוע דרומה בתוך תמונה מצויירת בבתי עץ מלאי גרניום, וינקות, ופיטוניות בשלל צבעים – אדום בוהק, סגול ולבן הם הצבעים הבולטים הנשפכים כלפי מטה מתוך אדניות החלונות ומשתלבים נפלא בנוף הירוק העוטף את הכול, לתמונה מרהיבה של טבע מצוייר מרגיע, שלו ונינוח. ריח האוויר הצלול, ואפילו ריח הפרות המתובל בו, הרוח על הפנים, החופש, ומזג האוויר מרגישים עלינו מצויין ואנחנו עם חיוך רחב מאוזן לאוזן וסימני V בידיים אחד לשני – עדות להרגשה. הפסקות קפה וסנדוויצ'ים בלחמניות עגולות ממלון רומנטיק ממלאים את קיבתנו באמצע הדרך ויוצקים אנרגיה מחודשת להמשך הרכיבה.

80 ק"מ של רכיבת כפרים מהממת וציורית, מסתיימת לה על הכביש המהיר לזלצבורג. עלינו על הכביש המהיר ואת הק"מ האחרונים לקראת זלצבורג, ניצלנו לנסיעת מבחן וניקוי שסתומים במהירויות המותרות בגרמניה (לידיעתכם, אין מגבלת מהירות…). מהירות תלת ספרתית גבוהה מהרגיל ובנתיב השמאלי השמור לממהרים לזלצבוג והאופנועים נענים לבקשתנו ומושכים כיאה ל-1200 סמ"ק ומעלה אני בפרונט וקובי במאסף, סוגר את שיירת האופנועים. דקות ספורות חולפות ואנחנו כבר במרכז הסנטר של העיר ההומה תיירים. מקיפים את הכיכר המרכזית ומחפשים מקום חנייה לאופנועים – האזור עמוס ופקוק בטירוף. לבסוף, מתחת לעצים וליד הנהר, מצאנו חלקת אדמה פנויה ומיותמת בחניית אופניים וקטנועים, השתחלנו פנימה עם האופנועים (כמה כיייף שיש רוורס), הקסדות נקשרו למדרס הגולדווינג וציוד הרכיבה נקשר ברשת למושב האחורי, מדהים כמה כייף להשאיר את הציוד על האופנוע, לחזור ולהיווכח שהכול נשאר במקום ללא תזוזה. יצאנו לטיול רגלי בין 3 שעות ברחובות הסנטר. נפגשנו עם בטהובן וביקרנו בביתו, דילגנו ברחובות הקשתות הצבעוניים, צילמנו תמונות בכול פינה ומזרקה ואיך אפשר בלי קניית מזכרות ולבסוף, אחרי "המסע" סעדנו בארוחת צהרים מאוחרת ודשנה של מרקים, סלטים ושניצל וינאי באמצע הכיכר בבית קפה נחמד ומומלץ .

17:30 עוזבים את הבילוי בעיר ויוצאים ברכיבה מנהלתית לכיוון בית המלון הראשון שלנו בעיר Sallfelden המרוחקת כ- 60 ק"מ מהעיר במעלה ההרים. רכיבת אחה"צ רגועה ונינוחה על כביש כפרי ומוריק, מזג האוויר מרגיש ונראה קריר ונעים אחרי יום שמשי של 34 מעלות ואנחנו עם שולה ששוב מגלה בקיאות מופלאה ברחובות הצרים והמפותלים של העיירות, בנוסף לשליטה מוחלטת ביציאות מהכיכרות ומביאה אותנו אחר כבוד ישירות למגרש החנייה של המלון הצהוב. מילוי טפסים, קבלת חדרים ואכסון האופנועים במגרש חנייה תת קרקעי בעלות של 1 יורו לאופנוע. ארוחת ערב מאוחרת במסעדה מקומית מסכמת, סיכום חוויות היום הראשון ותדרוך מסלול רכיבת ההרים המאומצת המחכה לנו למחר (כ-300 ק"מ של אוויר הים צלול כיין) מסכמים את יום הרכיבה הראשון – העדויות מצביעות על כך שכולם עד עתה מרוצים ונהנים עד מאד.

ניפש בפרק הבא שיסקור את טיול חוצה ההרים מאוסטריה דרך איטליה בואכה גרמניה.

לילה טוב, איציק

—————————————————————————————————————————-

ערך יוני. כל הזכויות C לתמונות ולסיפור שמורות לאיציק שפר והשועלים

—————————————————————————————————————————

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!    

יומיים ראשונים; מילים לא יכולות לתאר

את ההתרגשות (וגם המחשב לא מתחבר…)

נכון לרגע זה, החבורה משייטת על 5 אופנועים נוצצים. עטוייה במיטב אופנת הרכיבה מחנותו של הרמן – המחשב של איציק לא מתחבר משום מה. יחד עם זאת, בפיקאסה לא מתרגשים והמחסן מתמלא צילומים שחוסכים אלפי מילים. אז בבקשה עלילה בתמונות: ׁ

המשך בוא יבוא

——————————————————————————————————

ערך יוני. כל הזכויות C שמורות לאיציק שפר

—————————————————————————————————–

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   יש 5 תגובות, הוסף תגובה    

חופים. ים. סלעים. ערפל. סן-פרנסיסקו ופרידה.

לאחר שלושה חודשים וחצי של רכיבה משותפת, נייג'ל חייב לחזור מוקדם יותר.

הצג את הוראות נסיעה ל-San Francisco, CA, United States במפה גדולה יותר

יום רביעי 15.8.2012
בצער רב וב….. ( כמו שפותחים הודעות …. ) ניג'ל הודיע לנו שהוא חותך לאנגליה בשבוע השלישי של ספטמבר, כך שהוא נפרד מאיתנו כבר בתחילת שבוע הבא לאחר הביקור בסן פרנסיסקו כדי שיספיק להגיע לפלורידה ולהשאיר לעצמו כשבוע עד 10 ימים למכור את האופנוע וכל זאת מסיבות אישיות. זוהי הודעה שלא הוקלטה מראש והיא נפלה עלינו בהפתעה גמורה למרות שהוא רמז על זה לפני מספר ימים. מה שנישאר זה ללמוד כמה "דברים קטנים" שניג'ל טיפל בהם כמו: שליחת תמונות. הזמנת מקומות ללינה וכד'. הכנת אוכל מצויין. תרגום של כל מה שלא הבנו מהשפה שמדברים כאן ( מי המציא אותה, אי אפשר היה לדבר רק את שפת התנ"ך? ) ניווט עם ה – ג'י פי אס ועוד. את כל זה נצטרך להשלים בימים הבודדים שנשארו לנו ביחד ואם לא, נצטרך ללמוד להסתדר לבד. על כל הדברים האלה נייג'ל, אנחנו מודים לך מאד מאד וכמובן מאחלים לך הנאה בהמשך הדרך הביתה ושיסתדרו לך הדברים האחרים על הצד הטוב ביותר. בזה תם פרק הפתיחה של היום ובזה גם ננעל הנושא.

לגבי מה שעשינו היום אז ככה; הבוקר היה קר מאד וגרם להתארגנות איטית מהרגיל. המשכנו את הרכיבה דרומה על ה – 101 עד לעיירה הקצת פנקיסטית Garberville שנמצאת מספר ק"מ מהחוף וזה מביא למצב שהטמפרטורה שם הגיעה ל – 33 מעלות ( – 12 מעלות כשקמנו ו – 15 מעלות כאשר יצאנו לדרך). לאחר מספר ק"מ בודדים, הכביש הופך מ – 4 מסלולים לצר מאד כאשר בקושי יש 2 מסלולים, הוא חוצה את ה – Richardson Grov ST Pk  שהוא קטן אבל מדהים ביופיו. רגע לפני הכניסה לפארק, עצרנו במקום שנקרא  Bigfootוזאת היתה הפתעה בשבילי, שההגדה על איש השלג ( Bigfoot ) קיימת וחייה רק בהרי ההימלאיה והנה מסתבר שהיא קיימת גם פה בארה"ב. בהמשך, לפני העיירה Leggett  פנינו מערבה לכביש 1 הנופי. הקטע שמחבר את ה – 101 עם החוף הוא צר מאד עם מאות סיבובים ובעצם עבדנו קשה פיזית – לפחות אני, הגעתי די רצוץ למפגש עם הים. כאשר פנינו לכביש 1 הטמפרטורה היתה כבר 36 מעלות וכאשר הגענו לחוף הטמפרטורה היתה 15 מעלות ירידה של 21 מעלות בקטע כביש של 20 מייל וירידה בגובה של 300 מטר בלבד. בדרך כלל, יש ירידה של מעלה אחת על עליה של 100 מטר. כאן המצב הפוך לחלוטין. זה כמו להגיד שבנסיעה מירושלים לשפלה הטמפרטורות ירדו. בשפלת החוף הטמפרטורות נמוכות מאד ובתוך היבשת במרחק של ק"מ בודדים הטמפרטורות גבוהות מאד. כרגע הטמפרטורה בקמפינג שאנחנו נמצאים היא של 16 מעלות. כביש 101 היה משעמם, נוף חד גוני של צמחיה אבל עם הפניה לכביש 1, הנוף הופך להיות יער גשם, עד שמגיעים לרצועת החוף בה שוב השטח פתוח בלי צמחיה, מלבד קטעים קטנים בהם היער מגיע עד לקו המים. כביש 1 נוסע לאורך קו החוף המאופיין במפרצים וסלעים שבולטים בים ויוצרים נוף יפה . אבל הקור והערפל מקשים מאד להנות מהיופי הזה של הטבע ואנחנו ממעטים לעצור ולצלם. בסוף היום הגענו לקמפינג שלפני העיירה  Manchester ומתמקמים ללילה אחרון בקמפינג ביחד .

יום שישי 17.8.2012
החלטנו לחלק את השהייה בסן רפאל ליום טיול יום התארגנות ועוד יום טיול ואז כל אחד ממשיך לדרכו, יוסי ואני דרומה וניג'ל מזרחה לכוון לאס ווגאס. היום סיור בסן פרנסיסקו. לקחנו מעבורת מהטרמינל שהתברר שהיא יותר סירת מרוץ מאשר מעבורת. בדרך רואים את כלא  San Quentin ורואים את כל האסירים בשטח הפתוח בדיוק כמו שרואים בסרטים. לאחר מכן חולפים ליד גשר  Riichmond ועוקפים את חצי האי ואת האי Angel  ואז נגלה גשר הזהב במלוא עוצמתו. למרות שהוא לא גדול הגשרים באזור, הוא המרשים והיוקרתי ביותר. לאחר מכן מגיעים לרציף בסן פרנסיסקו וממנו יוצאים לעיר המקסימה. מי שמקבל אותנו זהו ה-  Ferry Building שהוא בעצמו מבנה יפה ומשם חצינו את   Justin Herman Plaza המלאה בדוכנים. באחד מהם ראיתי בחור עם חולצה של קבוצת הכדורגל בוקה הארגנטינאית וציינתי את זה ואז הוא שאל אותי מאיפוא אנחנו וכאשר עניתי ישראל הוא אמר: "שלון אחי, מה שלומך" . "מאיפוא לך המשפט?" שאלתי והוא ענה: מהטיולים שלו בעולם ומהפגישות עם הישראלים. המשכנו ללכת ועלינו על רחוב Markrt  והמשכנו איתו עד שפנינו ל –  Union Square אחת הכיכרות המומלצות שכדאי לשבת בהi לצפות במקומיים ובנוסף יש הרבה אפשרויות לקניית תמונות. לאחר מכן המשכנו לרובע הסיני המפורסם של סן פרנסיסקו… אבל לא מצאנו אותו כזה. אין בו רעש.

אפשר להגיד שהוא די שקט. מיד בכניסה יש מסעדה ישראלית בשם Sabra  שיוסי וניג'ל קנו בה פאלפל והמשכנו להכנס פנימה לרובע, אבל בלי שינוי משמעותי. נכנסנו ל – AAA לקבל מפות להמשך הדרך. קיבלנו גם מספר עצות טובות ובנינו את המשך המסלול שלנו לשבועות הקרובים. המשכנו את הליכה שלנו לאורך רחוב  Columbus היפה עד שהגענו לחוף הצפוני של העיר באזור של ה – Fisherman's Wharf . העיר בעיני מרשימה ובכל צומת לאן שאתה פונה רואים רק נוף יפה, בתים ובנינים מדהימים ובקיצור – מרשים.  באזור שוק הדגים יש חיים אחרים. עם זה דוכני וחנויות הדגים מציגים את מרכולתם המרשימה: בדמות סרטנים ענקיים בעיקר. הריח המיוחד והמוסיקה הרועשת. בנוסף לזאת, ישנם גם המוזיקאים המופיעים בפינות הרחוב והחניות המוכרות מוצרים שונים ולא יקר. באחד הרציפים, יש גם את מוזיאון סן פרנסיסקו שבו יש מוצגים בקטן ( מיניאטורות ) של המון דברים של היסטוריים כמו : מכונות משחק לילדים שאנחנו זוכרים – והילדים של היום כבר לא רואים כאלה: קרוסלות, הופעות וכד' והכל מופעל במידה ואתה מכניס לחריץ מטבע מתאים. היה מאד נחמד, אך הגיע הזמן לזוז לכוון הרציף. בכל זאת נעצרנו לשמוע מוזיקה של בחור ששר וניגן מדהים שירים של המאה הקודמת. כאשר הגענו הסתבר שיש לנו עדיין חצי שעה ועברנו לראות את ההפגנה שראינו בדרך נגד המעצר של להקת הבנות הרוסית  Pusi riote והעונש שהם קיבלו. במידה והמעבורת הייתה יוצאת 10 דקות מוקדם יותר היינו נהנים מתמונות של גשר הזהב בשקיעה, אבל לא זכינו לזה…

יום שבת 18.8.2012
היום כולו מוקדש להתארגנות לקראת הפרידה. ניג'ל עמל קשות להוריד את תכנת הפיקסה למחשב שלי ועוד יותר קשה היה להוריד את הגוגל + לשיפור שליחת התמונות כתוספת לכתיבה ואחרי הכל ללמוד להפעיל את הכל. מקווה שהבנתי את הנושא ואצליח לבצע את המשימה. לאחר מכן תירגלנו את הזמנת המקומות ללינת לילה בקמפינג ונשאר להשלים לעשות שיעורים בתפעול ה – GPS שלחנו חבילה עם ציוד מיותר שהיה עלינו ומכוון שאין אפשרות לשלוח באניה בדואר האמריקאי אז זה נשלח בטיסה, כאשר לדעתיו המחיר ששילמנו אולי יקר מערך הסחורה ששלחנו, אבל הסינטמנטים לא איפשרו לנו לזרוק את הדברים.
יום ראשון 19.8.2012
עוד קצת התארגנויות בבוקר ויצאנו לכוון סן פרנסיסקו הפעם באוטובוס. בחירה נכונה, הפעם ראינו את העיר מזוית אחרת. הבוקר כאשר עזבנו את סן רפאל, היתה שמש נעימה ומזג אויר חמים וכאשר עברנו את גשר הזהב ואפילו מעט לפניו השמש נעלמה תחת הערפל הצונן וכאשר ירדנו במרכז העיר היה ממש קר. לבשנו חם ויצאנו לטייל. בתחילה פינקנו את עצמינו בפירות יפים וטעימים בשוק קטן שליד השדירה השמינית פינת רחוב מרקט. לאחר מכן המשכנו על ה – Market עד רחוב Kearny  כדי להגיע איתו לאזור המזחים. בדרך הגענו Ports Mouth Square בשולי  Chinatownושם היתה חגיגה שלמה של סוף שבוע בסינית; החל בתזמורת שניגנה ושרה בסינית ועד עשרות של קבוצות שחקני קלפים או משחקי קוביות כלשהם, בקיצור, ככר מלאת חיים של יום ראשון. המשכנו והגענו ל –  Telegraph Hill שצופה יפה על כל חלקי העיר כולל גשר הזהב – שלצערנו היה מכוסה עננה של ערפל במשך כל היום.

משם ירדנו ל – Fisherman's Wharf  שהיה מלא באנשים אבל ללא מוזיקה ופעילות שחשבנו לראות ולשמוע. ישבנו לנוח מעט והמשכנו לעלות לכוון Crookedest street הרחוב המפותל המפורסם של סן-פרנסיסקו שהרבה באים לנסוע בו ועוד יותר אנשים באים לצלם אותו ואנחנו גם. משם אחרי הרבה טיפוסים וירידות, הלכנו לחפש את האוטובוס שיחזיר אותנו למוטל בסן-רפאל. גם זאת הפכה להיות צעדה מתישה, עד שמצאנו את התחנה לקו המתאים של האוטובוס שהחזיר אותנו לסן-רפאל. לסיכום, העיר פשוט מדהימה, כל כך לא שגרתית וכל כך מעניינת שכיף להסתובב בה עוד ועוד. לצערנו, לא זכינו היום לצילום יפה של גשר הזהב. יש עוד סיכוי מחר, כאשר נתחיל לרדת דרומה אז נחצה את הגשר שוב.
מאיתנו כאן גבי ויוסי

——————————————————————————————————————–

ערך יוני. כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שמורות ליוסי נייג'ל וגבי

——————————————————————————————————————

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   לחץ כאן כדי להגיב ראשון!    

מה הייתם רוצים לעשות בחום הזה?

5 זוגות יוצאים לסיבוב שכולו אויר פסגות רכוב

את איציק שפר כולנו כבר מכירים. כן, זה שכתב לנו על המסע שלו, של מיכאל פופקין ואורי חכימיאן לנורדקאפ לפני שנה. השנה, איציק מוביל עוד 8 אנשים (בנוסף לסמדי שתחבק אותו) חברים במועדון הרוכבים הדרומי "שועלי המדבר" למסלול אלפים מרענן, בכבישי משי חלק ושחור ונופים מעטיפות של שוקולד. זו לא עוד נסיעה עם אופנוע. איציק בנה כאן תכנית שלא תבייש שום חברה מקצועית לטיולים בסגנון הזה. עם נקודת התחלה וסיום אצל הרמן ליד מינכן בגרמניה. אני מציע לכולנו להתרווח בכל ערב (בשאיפה…) מול המחשב וליהנות ממסע בו החבורה מתכוונת למצות כל סנטימטר וכל דקה. כן, אולי גם אנחנו נאמץ יום אחד את המסלול הזה. (העורך).

הנה זה מגיע שוב…טיול האופנועים המסורתי לשנה זו.
חלפה עברה לה שנה + והטיול השנתי לו חיכינו הגיע, כבכול שנה גם השנה ההתרגשות בעיצומה רק מעצם המחשבה להיות שוב עם אופנוע בחו"ל, ולא רק בגלל האופנועים, כי הפעם, בשונה משנים עברו – מצטרפות גם הנשים לטיול.
למען גילוי נאות – היו לנו (הגברים שבחבורה) לא מעט התלבטויות, מחשבות ותהיות לגבי אופי הטיול הנוכחי, ללא ספק, הוא שונה ואחר מטיולי אופנועים שהיו לנו בשנים האחרונות מכול הבחינות.
בסופו של דבר, אחרי שבועות ללא שינה ומחשבות קדחתניות, נתקבלה ההחלטה פה אחד וללא עוררין – יוצאים עם הנשים!
אכן, הגיע הזמן אחרי כל-כך הרבה שנות רכיבה, שגם הן תרגשנה את חוויות הרכיבה, החופש, הריח וההתמזגות עם הטבע הסובב אותנו.
ומה לעשות, אירופה וחו"ל בכלל משופעים באזורים שבבסיס הבריאה שלהם נלקח בחשבון במפרט הדרישות, התאמת הדרך והנופים לאופנועים ואופנוענים.
חמישה זוגות של חברים (שועלים ושועלות) מב"ש, עומר, מיתר ולהבים נתקבצו לטיול משותף החוצה את האלפים מאוסטריה דרך איטליה עם "נשיקת" ליכטנשטיין קלה וחד יומית וחזרה לגרמניה. כולם בטווח גילאים ממוצע של חצי מאה ועם ניסיון רכיבה ארוך בשנים. את סיפורו של כל זוג והשיגעון לדו"ג האישי תוכלו לקרוא בתקציר אישי המלווה בתמונה עדכנית של הזוג וכמובן האופנוע הנוכחי.
המסלול משתרע על פני כ- 1500 ק"מ למשך 7 ימים ונבנה כך, שהוא מכיל כ- 220 ק"מ בממוצע של רכיבה יומית על פני כ- 5 שעות והיתר – בילוי בערים ובאתרים על ציר התנועה הכוללים, מעברי הרים כמו: הגרוסגלוקנר באוסטריה בגובה של כ- 4000 רגל ומעבר ליאונהרד באיטליה והכל ביחד מתובל בכבישים עקלקלים ומפותלים במדרונות ההרים, ביחד עם רכיבה באזורים כפריים ושהייה בבתי מלון מעניינים בכל ערב ופולקלור מקומי של עיר או עיירה.
האופנועים שנבחרו לטיול הם מקטגוריית תיור בנפחים  1300 ועד 1800 סמ"ק למעט שני אופנועי דו"ש עם נטיית כביש טהורה.
כל האופנועים מזוודים בשלושה ארגזים ותיק מיכל ולשניים מהם (מוביל ומאסף) יש גארמין מובנה על הכידון (ליתר ביטחון…).
ההכנות לטיול ארכו כחצי שנה בו נבנה המסלול, נבחרו בקפידה והוזמנו מראש בתי המלון המיוחדים על ציר התנועה, כרטיסי הטיסה וכמובן, נבחרו האופנועים כול אחד לפי טעמו, גבו וישבנו…
עשרות שעות מחשבה ותכנון הסתכמו לשני מפגשי סופ"ש על קפה ועוגה שבם סקרנו: רשימות ציוד, מפות, הנחיות בטיחות, תנועה על הצירים ורכיבה מאומצת בהרים, מזג אוויר, מרשלים, קופה משותפת, בילוי וקניות וגם קצת לבד אם צריך? טופלו ולובנו ע"י כל החברים ואנחנו כעת מוכנים לצאת לדרך.
כמו כל יתר הרוכבים בעולם המתארחים באתר של יוני גם אנחנו נעלה על המפה ממחר – 20.08.2012 ועד ל- 29.08.2012 . בימים אלה אנסה להעביר אליכם את החוויות, הריגושים, המטעמים, והנופים באמצעות אתר הרפתקה.
טיסה נעימה ורכיבה בטוחה וכמו שאני אומר בכל פעם מחדש – "להגשים את החלום ולחזור הביתה בשלום"

ניפגש בפוסט הקרוב,

שלכם,

איציק.

והמשתתפים:

מירי וקובי אבירם-ירכבו במאסף

מילדותי גיליתי התענינות יתירה בספורט המוטורי ובעיקר באופנועים, בגיל 16 ויום כבר רכבתי על אופנוע ("טוסטוס") 50 סמ"ק תוצרת ICM מוצר כחול לבן שיוצר בארץ.
לאחר השרות הצבאי התחתנתי עם מירי שנדבקה מייד בחיידק המוטורי והחלטנו לרכוש טרקטורון ולאחר מכן ג'יפ SIX משופצר וגם נערך נסיון לבנות "באגי" הטיולים בטבע ברחבי הארץ והעולם הפכו לחלק בלתי נפרד מאורח חיינו.
הילדים גדלו ונפלה ההחלטה לחזור לתחום הרכיבה, כאשר מירי משמשת שותפה מלאה לכל הטיולים והרכיבות.
מאז ועד היום, הרכיבה על האופנוע הפכה להיות חלק בלתי נפרד מאורח חיינו ואנחנו לא מוותרים על שום הזדמנות שמאפשרת לנו להנות מתחושןת הרכיבה.
האופנועים עליהם אני רוכב הם אופנועי SPORT TURING  וכיום אני רוכב על YAMAHA FJR 1300.

—————————————————————————————————————————————–

ערך יוני. כל הזכויות C לתכנון לדיווח ולצילומים, שמורות לאיציק שפר.

—————————————————————————————————————————————-

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   יש 14 תגובות, הוסף תגובה    

קובי שמואל ועידו הנדלס בדרך לפתוח ציר ראשון

ממסלול הסטאנים הדרומי, למקיף ימות מערב אסיה!

בעולם רוכבי האתגר, יש קטגוריית משנה שהמיוחד בה, הם אנשים המשתמשים באופנוע, ככלי להעמיק את אחיזתם בתחום המקצועי שלהם. צלמים, רופאים. מהנדסים. לקבוצה זו שייך קובי שמגיע רכוב למקומות הכי אינטימיים הקשורים לעיסוקו. מי שאינו מכיר את קובי שמואל כרוכב, אולי נתקל בשמו כבעל גלריה 97 "אוף" רחוב בן-יהודה בתל-אביב. קובי מתמחה בתקופה 1890 – 1950, עוסק במסחר בעתיקות, יעוץ ובניית אוספים, אוצרות למוזאונים בחו"ל וחיפוש מתמיד אחר אמנים שנדחקו לצידה האחורי של הבמה. אדם עשיר בידע ותשוקה לאמנות ואמנות יהודית בפרט. קובי מגיע במסעותיו לשורשי קהילות יהודיות בתפוצות בדרך מקורית…על אופנוע.

לאחר כמה מסעות רכובים ברמת אתגר מעוררת הערכה, יוצא קובי יחד עם עידו להרפתקה נוספת לסיבוב שיקיף את הים הכספי ואת הים השחור. מסע ששיאו יהיה מעבר בטורקמניסטאן (כפוף לקבלת אשרה עדיין) ארץ ענק מסקרנת וסגורה בדרך כלל לרוכבים מערביים על גבולה הצפוני של איראן.

קובי הקים בלוג מושקע ומטופח.  להכנס אליו! הקלק כאן. הבלוג מעשיר ומעמיק וכולל דיווחים גם על מסעותיו הקודמים של קובי. תוכלו להתרשם מכישוריו וכשרונו גם באתר סאלונה בסדרת כתבות שפרסם כאן

מחר, יצאים קובי ועידו למסע. הנה קטע מכתבת ה"בטרם מסע" של קובי. זה המקום להתחבר לאחד הרוכבים הכי מחוייבים בבראנז'ה. קובי ועדו; כולנו מחזיקים לכם אצבעות!

"ממשיכים …

חציית הגבול לקזחסטן ומשם ברכיבה לכיוון צפון מערב רוסיה דרך קוסמודרום בַּייקוֹנוּר, הוא נמל החלל הגדול והוותיק בעולם. טיסות היסטוריות רבות לחלל שוגרו מבייקונור: הלוויין הראשון ב-4 באוקטובר 1957, האדם הראשון בחלל ב-1961, ביקור מרתק ונגיעה ישראלית מצויה בשטח זה – הלוויין "עמוס 5"  שוגר לחלל מאתר השיגור בייקונור שבקזחסטן.

אחרי קרוב ל- 2500 ק"מ נחצה את קזחסטן לכיוון רוסיה וירידה חדה מצפון לדרום לכיוון הים השחור, לא לפני שנעבור בעיר וולגוגרד השוכנת על גדותיו המערביים של נהר הוולגה, ומכאן שמה. בעבר שמה ופרסומה העיקרי של העיר היה בשם סטלינגרד, נובע מקרב סטלינגרד שהתחולל בעיר ובסביבתה, והיה אחד הקרבות המכריעים במלחמת העולם השנייה. לאחר מפלתם של הגרמנים בקרב סטלינגרד הפכה לעיר הגיבורים. בשנת 1967 נבנה פסל אמא מולדת על גבעת מאמייב, האתר החשוב והעקוב מדם במלחמה. הפסל, המנציח את הקרב הקשה, מתנשא לגובה 52 מטרים ובזמנו היה הפסל הגבוה בעולם.

אז … הירידה לכיוון הים השחור, אוקראינה, רומניה, ולבסוף יוון, ארץ מוצא לעולם האופנוענים מישראל, היא בלתי נמנעת. בתוך אי קטן הנקרא ישראל מולדת אהובה, עם בעיות ושאר מיני דברים, נשאר לראות עולם מרתק ולחוות אוויר צלול, בני עמים שונים, תרבויות וצבעים, מבעד לקסדה ואופנוע שמוביל אותי אלפי ק"מ בעולם בכל שנה, במרחבים וימים כחולים והתמודדות בעוז עם איתני הטבע , קרוב לוודאי שעדיין הלמידה וההבנה מהי אחווה אנושית תוביל אותי לעוד פניה, ודרך אין סופית בלמידה מהי פשטות החיים.

הבהרות :

כתבה זו היא מתוך הכנה , ספרות , ומיפוי , והיא בגדר תיאוריה . כל שלל התיאורים הם ממוחי הקודח, והפעם המציאות תעלה ללא ספק על כל דמיון .

הכניסה לטורקמניסטן מוטלת בספק עקב הובלה של אין ספור בירוקרטיות  ומיני " פקודות " משונות .

תודות על שיתוף הפעולה והסובלנות עם שותפי למסע, עידו, אשר הולך עם החלום כנגד כל הסיכויים .

לאלכסים (המוסך הטוב ביותר), אנשי הצללים במסעות עם אופנוע בעולם, על הטיפול המסור בגלגלי המנוע , על חיווטים שונים ותפעולם עד כדי שלמות במערכת מופלאה זו, על סבלנות בשאלות והכנות למסע, ועמידה איתנה בכל שלב בנתיבים ודרכים בעולם. אתם בהחלט הבית שלנו בכל הקשור ב"הובי " המטורף הזה .

על ההכנות והרעיון הבסיסי למסע, התלבטויות שונות במערכי התכנון, הוספה וגריעה של נקודות ציון, שלב קבלת הויזות, ופרפרים בבטן בימים אחרונים לפני … בכתבה נוספת רגע לפני היציאה .

יומני מסע , צילומים באתר שלי.

קרדיט – ויקפדיה

קובי שמואל"

המשך בבלוג של קובי: www.artmoto.co.il

קובי שמואל (מימין, מה חשבתם…)

————————————————————————————————————————-

ערך יוני. כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שייכות לקובי שמואל

———————————————————————————————————————–

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   יש תגובה אחת, הוסף תגובה