הכנות חשובות והתרגשות שלא מפסיקה לרגע

הרבה כסף, אבל בטח לא כמו בארץ : ) למי שרוצה כבר בהתחלה את הדבר שהכי מעניין את הרוב.

טוב, אז יש אופנוע. בשעות אחה"צ הסתיים קרב המוחות ביני לבין מר ס. ואופנוע אדום עבר לבעלותי. אחרי שנפרדתי מכמה אלפי$. ועוד כמה מאות ירוקים, לטובת מס רכישה המחייב את הקונה בכל עיסקת העברת בעלות על רכב בקליפורניה. (תודה לך שוורצנגר. לפני כחודש החלטת להכפיל בארבע את סכום המס. למה אתה קורא לעצמך ידיד ישראל? למה?)

מאחר וקיבלתי הרבה פניות להסביר את השיקולים ותהליך הקניה אז להלן: שיקולים, היו הרבה. ראשית, אופנוע שיהיה חזק דיו לשאת משקל רב למרחקים, כזה שמוכר לי שימושית ומכאנית. שנית, יש לי תקציב מוגבל ועלי לדחוס לתוכו כמה שיותר דברים רלוונטיים. כגון מיגונים, אמצעי איחסון ונשיאת מטען, מערכת שיכוך/בולמים איכותית ועוד. האמת, אם היו מוכרים בארה"ב את ה"הונדה וארדרו" 1000, הייתי הולך עליו, אבל אין. שלישית כבר מהארץ נכנסתי ללוחות מכירה באיזור סן-פרנסיסקו. איזור הנחשב לשבע יחסית ובו ריכוז ענק של רוכבי אופנועים בחוף המערבי. יש בארה"ב אתר הנקרא CraigsLIsts שהוא מעין יד2 ,המתחרה הראשי של אי ביי., אך פשוט וענייני יותר. כבר לפני כחודש התבייתתי על ארבעה מוכרים ושלחתי להם מיילים, בהם שאלתי שאלות ספציפיות על כל אופנוע ואופנוע כדי לקבל מושג על משחק המחירים כאן. מה הבסיס, מה התוספות, מה הקילומטרז' הממוצע וכו'. יום לפני היציאה מהארץ נסגרתי על שניים שהאופנועים שלהם היו מדגמי 05 עם עד 13,000 מייל ועמוסים בתוספות ,ארגזים מיגונים ושיפורים. שמחירם 12500$ פלוס מינוס. וקבעתי עם שניהם פגישה באותו יום. (היום יום ב' 18.5). התחלתי אצל זה שנראה מבטיח יותר, דרש 12,750 וכלל במחיר זוג בולמים תוצרת חברת "אוהלינס" שמחירם בשוק כאן הוא 2,200$ ועוד 250$ עלות התקנה. (חשיבות הבולמים באיכות רכיבה, יציבות, עמידה בתנאי דרך קשים ונשיאת משקל גבוה. וכמובן אפשרויות התאמה מהירה לדרגות שיכוך נדרשות.) הגענו (יחד עם גיסי שלמה שגם צילם את כל הצילומים בפוסט הזה) לשכונה הספונה בתוך יער דליל ומטופח, שבה גרים אנשים עם ג'יפי ענק בחניה, יאכטות נגררות חונות בכביש ממול כאלה שמודדים את ביתם בקמ"ר לא במ"ר. פגשנו בחור שכבר קנה לעצמו אופנוע חדש תוצרת ק.ט.מ. העברתי בדיקה על האופנוע כמיטב

ההדרכה שקיבלתי מבועז ארוך המכונאי שלי בארץ. כולל השמעת קונצרט של נקישות במברג על השפיצים כדי לעשות רושם (ענק) לגלות מי מהם נדפק, לנסות ולקבל רמז אם האופנוע חרש שטח קשה. כמו כן ביקשתי מבעוד מועד מהמוכר, להכין לי פלט מחשב מהמוסך שלו, על כל הטיפולים שהאופנוע עבר. וכמובן לקחתי נסיעת מבחן. השתכנעתי מייד שזה האופנוע שלי. נשאר המיקוח. עזבו אתכם מסיפורי גבורה על הורדות ידיים. פשוט שמתי הצעה מטורפת, כי היה ברור לי שכבר נמאס לו, השוק כאן די חלש ואופנוע חדש כבר זורח בחנייה. אז לחצנו ידיים, רצנו לבנק להעביר לו כסף ומשם נסעתי לDMV (משרד הרישוי) לעשות העברת בעלות ולשלם מס בשיעור 9.7% . מחר אטפל בביטוח. עוד כמה התאמות קלות לאופנוע ולמעשה אני מוכן לתת בגז. וכן, כמובן לפני זה אצטרך להוריד ממנו את הסמל, לחרבש את היות האופנוע שמור כחדש ולתת לו לוק של סמרטוט חלוד ומלא בוץ כדי "לא למשוך אש". וגם להרגיש טוב. כי דברים נוצצים מדי פשוט מעצבנים אותי. יללה, לטס קול איט א דיי.

מאת: יוני   ·   קטגוריות: אופנועים and כללי   ·   יש 17 תגובות, הוסף תגובה