הרפתקה דוט קום

מציג פוסטים מחודש אפריל, 2009

29 באפריל 2009 Books of interest

ההכנות הן לפעמים חצי מהמסע. וידע על נסיונם של אחרים, הוא אולי ההכנה הטובה מכולן.

אני עומד להציג כאן חלק ממדף הספרים שליווה אותי בשנים האחרונות בהכנות למסע. בפוסט הזה אתמקד בספרי מסע על אופנוע. שנכתבו על ידי אנשים שמימשו את חלומם לצאת לדרך לא שיגרתית. לעיתים באמת בתנאי לחץ ובאומץ חסר גבולות. להלן תקצירים מהירים על תוכן הספרים. (ניתן לקליד על כל צילום עם העכבר ולהגיע לתמונה גדולה וברורה יותר)

מקור מצויין לחיפוש ורכישת ספרים בתחום הוא באתר White Horse Press שהתחיל בתור חנות של הוצאה לאור והיום מוכר כמעט הכל סביב אופנועי תיור.

מקור נוסף הוא האתר האולטימטיבי לרוכבי אתגר הרפתקנים באשר הם Horizons Unlimited (שכתובתו עוד תשולב רבות בבלוג הזה.)

ועוד אחד אתר/פורום שמרכזו ועניינו בחוף המערבי של ארה"ב, אך מכסה בדיווחי מסע את כל העולם ואחותו. Adventure Rider מלא מידע בזמן אמת. דיווחים אין ספור. אלבומי מסע מצולמים ומודל חיקוי לאיך צריך לנהל אחלה פורום. קולח, נו-בולשיט ומרתק.

וכמובן אתר "אמזון" הידוע לכולנו.

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי   ·   יש 4 תגובות, הוסף תגובה    

27 באפריל 2009 משה שם-טוב

הבוקר היה קריר. אפשר לומר קר. לפחות החזאי קיים את שהבטיח אמש. השער החשמלי בחניה נפער ולרחוב גלש אופנוע מסוג אנדורו שמערכותיו מנוהלות על ידי כמה מחשבים כולל בלמי אי.בי.אס. סלולר דור שלוש מחובר לבלו-טוט'. אייפוד הנעים חרישית באזני הרוכב שהיה ספון בתוך חליפת הקוולאר וקסדת הקריפטונייט בדרכו מזרחה.

מחר יום הזכרון לחללי מלחמות ישראל. יום הזכרון בשבילי הוא מחשבה על "מה עשיתי עם הפרס שקיבלתי" מהנופלים שהכרתי ואלה שלא, מאלה שחזרו חסרים חלק ומאלה שפשוט התמזל מזלם כמוני, צלחו ושרדו. הבוקר רכבתי עם יורם ויוסי ליקבי עמק-האלה. הייתי צריך לקיים שם פגישת עבודה אחרונה טרם יציאתי למסע והם התלוו אלי לאחד המסלולים הכי נעימים בארץ. כבישים צדדיים מתפתלים, עם קרשצ'נדו מרחיב חדרי לב לסיום כשנכנסים בשערי עמק-האלה המתפוצץ מרוב אביב.

ילדותי עברה עלי באשקלון. מולי גרה משפחת שם-טוב. כשהייתי נער, משה בנם, נפל במלחמת ששת הימים. מותו היה נקודת הייחוס המוחשית הראשונה שלי למושג "נפל בקרב". בשנת 1999 כתבתי את השיר הבא:

shem-tov2

בדרך חזרה כבר מיהרנו. אין טיול אופנועים אחד בעולם שלא מסתיים בנסיעה מהירה מדי הביתה. יצאנו מהכביש המגיע מבית שמש, עברנו בסמוך לדרך-בורמה ואחר כך שער-הגיא חלף מימיננו. עם הכניסה לכביש 1 בכיוון מערב, תפס את עיני דגל ישראל שנתלש מאחת המכוניות ושכב דרוס בשולי הדרך. כמה הזוי המראה, כשברקע קו האופק של שער הגיא ומחר יום הזכרון. פעם הייתי עובר כאן וסופר את שלדות רכבי השיירות בשולי הכביש והיום, דגלים דגלים דרוסים. (או אם תרצו להיות גם ציניים, הסינים גנבו לנו את הברזל ושלחו לנו סמרטוטים במקום) איזו אירוניה.

כל תסרוט ובימוי הרשימה הטכנולוגית המוחצנת וההזויה בראשית הפוסט, לא הוזכרה סתם כך. היא סוג של אנחה עצובה על מצבנו הטכנולוגי המעט מנכר. זה שהופך אותנו משימתיים, ענייניים, מכונסים, מרוחקים, אלקטרוניקל-קורקטיים: מסמנים בסמס. שולחים מחוות בפייס בוק. מפרגנים בפורומים. אינפורמיישל-קורקטיים: רואים טלויזיות באוטובוס תיירים במקום להביט בנוף. נושמים מזגן במכונית במקום להריח פריחה. מדרגים פרסומות אהובות. נאשיונאל-קורקטיים: תוקעים דגל בחלון המכונית וכשהוא עף. אז עף!

יום עצמאות שמח!

my-degel

מאת: יוני   ·   קטגוריות: יוני בן שלום   ·   יש 2 תגובות, הוסף תגובה    

21 באפריל 2009 קצת פרספקטיבה על גיאוגרפיה

(עם הומאז' עמוק למורי ורבי סול סטיינברג) קצת פרופורציות

קודם כל, לידידי המודאגים מעודף עיסוקי בגראפומאניה וירטואלית. דעו שאני אכן יוצא לדרך בעוד כשלושה שבועות. הפוסטים האלה מתארים את ההכנות ומאפשרים תרגול ניהול הבלוג. למי ששואל מה זה הקישקוש הזה למעלה. אז זה סוג של הומאז', למורי ורבי סול סטיינברג המאייר האמריקני (כלומר שאול שטיינברג שהיגר לשם מרומניה, תגגלו קצת, עצלנים) שהיה זה שממנו למדתי, כי מאייר יכול להציב גם אג'נדה ואמירה חברתית ולא רק לקשט סיפורים של אחרים. אבל נעזוב, כי קטונתי. נזכרתי באיור שלו ב"ניו-יורקר" משנת 1976, בו צייר את העולם שמעבר לשדרה התשיעית במנהטן, בעיניהם של ניו יורקרים צרי אופקים. סטיינברג חידד את הגדרת הנכות המנטלית הנפוצה בכל מקום בעולם בעצם, שמהמקום בו אתה חי, העולם נראה לא יותר ממה שהאג'נדה האישית שלך מייצגת. ההבנה שלך, שגרת חייך, הפחדים, החלומות התרבות. זה חל עלינו כולנו ובטח עלי.

היום השקעתי כמה שעות בנסיון לתפוס קצת פרספקטיבה על מה שתכל'ס מחכה לי על הציר.

ישבתי שלוש וחצי שעות עם עומר כנעני. איש עם סבלנות שחבל לכם, עומר חזר לפני כשלושה שבועות ממסע מסאן-דייגו לאושואייה על אופנוע וביקשתי שיעביר אותי בתוך ים המידע והתובנות שלו אחרי כ 40 אלף ק"מ אותם רכב על חלק גדול מהציר המתוכנן שלי. ישבנו על מפות עם מרקר צהוב והערות שנכתבו בשולי הצירים (מזל שיש הרבה ים במפות, יש איפה לכתוב הערות). ניתן למצוא המון ספרים, בלוגים, אתרים ופורומים ברשת. אבל אין כמו לשבת עם אדם שעבר את הציר, ומסוגל לענות באופן נקודתי שוטף ומעמיק על מה שיכול לעניין אופנוען ישראלי בעל תרבות צרכים ויכולת דומה. וגם טרי טרי מהשטח. קיבלתי המון! תודה עומר.

מאת: יוני   ·   קטגוריות: יוני בן שלום   ·   יש 5 תגובות, הוסף תגובה    

18 באפריל 2009 ימיםצפופיםשלהתארגנות

יומולדת שמח נורית!

קודם כל: יומולדת שמח לנורית אחותי האהובה. הסחלב (שח Love כלומר "מדבר אהבה") בדרך, לא לפני שהוא עובר בקרת ציור אצלי.

קצת מנהלות והרבה סגירות. אתמול ביליתי כשלוש שעות עם עומר לוי, איש סבלני וחכם שהוא לא במקרה, גם האדמיניסטרטור של הבלוג הזה, בנסיון לפתור כמה נקודות הקשורות לאתר ולהפעלתו. החלפנו את מפת ההתמצאות כאן משמאל למשהו חד וקליט יותר. עומר סידר את ה"לוק". כלומר הוסיף צבעוניות כדי לחזק אוריינטציה וקבע גדלים שונים וביחד יצאנו למלחמת חורמה בספאמים שהחלו לזרום מכל מיני אתרי הימורים לתוך מערכת התגובות שלי. לפחות היו משאירים איזה ז'יטון. בהמשך ניסינו להבין איך ניתן להעלות סרטים ממצלמת הוידאו (CANON HD30) המאד איכותית שרכשתי בניו יורק – לתוך המחשב (וממנו לתוך תוכנת עריכה) אבל מסתבר שמצלמת היי דפינישן המייצרת טונות אינפורמציה (לעומת מצלמות ששומרות נתונים על הרד דיסק ), דורשת חיבורים מיוחדים למחשב (פייר ווייר) ולרוב המחשבים אין יציאה שכזו. בודאי למחשבי אולטרא – שהם אולי קלי משקל אבל בפירוש בסיסיים וחסכוניים במערכות שהם כוללים. כרגע אני במשימה למצוא מתאם לעניין, או ליתר דיוק מישהו מקצועי שמבין בנושא. מאחר ושנינו רגישים לעיצוב ודיוק אסתטי, השקענו בכך זמן. אחר כך עברתי למערכת המקינטוש שלי לנסות להכין חומרים אותם אעלה פה ושם מהדרך. כותרות, מפות וכו' שישמשו כחומר גלם גראפי להמשך. כל זה תחת ציפיה דרוכה, לקבלת תשובה לבקשת חסות מחברה ידועה. בכל מקרה פתחנו מחדש במצוד אחרי מחשבי האולטרא המועמדים לקניה עשינו סיבוב בדיזנגוף סנטר שם ניתן לעשות השוואות גם של איכות שימוש ותכונות של אולטרא שונים. מאד מצא חן בעינינו ה 120 של אסוס, אבל בגדול מצאנו יותר מדי המלצות ברשת על ה msi wind המיובא על ידי "אייבורי". החלטנו ביחד גם ש"הרד-דיסק" חיצוני הוא הכרחי, ואסתפק ב-320ג'יגה. פתחתי בשיטוט נוסף בין אתרים לקבלת חיזוקים להחלטת הקניה. בקיצור הגעתי לאייבורי ליד נוקיה בתל-אביב. בכניסה שמעתי לחש רחש של גלגלי שיניים משומנים, הבנתי שאני בסוג של מכונת כסף. אנשים מחכים בתור בסבלנות לקבל שירות. זה לא בדיוק משרד הפנים שם אין לך ברירה, כאן מוכרים לך בעד כסף טוב ואתה מוכן לחכות. מבחינתי סוג של איתות שכנראה עוד אנשים חושבים שהעסקה שווה (לא, לא נראה לי מושתלים). אחר כך קיבלתי שירות ידידותי ומהיר מתומר שתקתק את הדרישות שלי וגם נתן הנחה קטנה נוספת ועוד גדג'ט כצ'ופר. ויצאתי עם msi wind  חדש. (זה עם ה-אינטל 280) לא רע, על פי בדיקת השוואה (שהרי מרגע זה אני אהיה עסוק בלהוכיח שעשיתי את קניית המאה). גיהוץ הכרטיס כלל הרד-דיסק חיצוני של Seagate 320GB , אחר כך התקינו לי על המקום אקס.פי. באנגלית (כי המחשב מגיע עם עברית כתקן) ואפילו צלצלו אלי לבית הקפה בו ישבתי, להודיע שהכל מוכן. כמובן שאחר כך התגלגלתי הביתה וביחד עם עומר, הפכנו פלסטיק עם בטריה כפתורים ומסך, למשהו שאמור לבצע פקודות בשבילי. לקחים מהירים: נוח להקלדה. מהיר למדי, מסך עונה לצרכים שלי, קל מאד למשוטט שגם מחפש להוריד עומס ונוכחות. אוקצור. בינתיים בסדר.  לפניכם צילום קבוצתי של אביזרי המחשוב שאקח, המשקפיים יתנו קצת פרופורציית גודל.

הרשימה כמעט וסגורה

כמו שאני מקליד (על הmsi) כרגע, אני מתחיל להבין את המשמעות של "להסתובב עם ערימת צעצועים בערך מצטבר לא מבוטל", וכבר מתכנן איך אני נשאר מחובר לכל הציוד הזה כל הזמן (כי לא ממש יהיה לי את מי להשאיר ליד האופנוע, כשאכנס לאיזה בר ללכת מכות ולרסק כסאות, כמנהגי). ברגע זה, אני חושב שהכי נכון להכין תרמיל גב משופשף ובלוי חיצונית ולחלק בתוכו תאים מרופדים לעיקר החפיצים (גאדג'טס – ע"פ האקדמיה ללשון העברית): מצלמת וידאו, מחשב, משטח ציור וג'י.פי.אס. ככה שכשישדדו אותי לפחות יעשו לי כבוד. אכן…עודיוםצפוףשלהתארגנות…

מאת: יוני   ·   קטגוריות: יוני בן שלום   ·   יש 6 תגובות, הוסף תגובה    

13 באפריל 2009 חול מועד וקם

IMG_0208.JPG

חול'מועד מתעתע בנו כבכל שנה. לפני שנה קמנו בבוקר חול'מועד פסח נחושים לא להתקע בשום פקק אלא אם הוא של יין טוב. אבל ההבטחה שלנו לעצמנו לא ממש חילחלה לתודעת כמה אלפי מטיילים שצבאו על מדרונות הגלבוע, לא טל לא מטר ולא סנטימטר של מקום לעבור בו עם האופנוע… צבא של משפחות שדיברו באקצנט התנחלותי נשפך ממכוניות סטיישן חבוטות והתמזג בנחילי מכוניות לבנות עם מדבקות של נחנחננחנח. ופשוט הזכירו לנו מי אורח אצל מי פה בארצאבותינו. המשותף לשני מעריצי אלוה אלה הוא היכולת הבלתי נתפסת להכניס לסובארו סטיישן שנת 2003 17 בני אדם וגם להוציא אותם משם עם חיוך. בדרך הביתה, עצרנו מול קבר הצדיק בן מישהו ונשבענו בנקיטת חפץ כי על כזו שגיאה לא חוזרים! טוב, זה היה לפני שנה. הבוקר, שנה חדשה, שגיאות חדשות. חול המועד פסח, תקחו את כל שכתוב פה למעלה, תוסיפו מכונית במקום אופנוע. כביש שש עם משאית שחסמה את המסלול צפונה במקום גלבוע. ואדי ערה עם שורה של שוטרים שדאגו להפוך כל רמזור ירוק לאדום ושיירות על שיירות של סנדיי דרייברס חובשי כיפות שזה הצ'אנס שלהם לנקום בנו החילוניים שעוברים להם מול בתי הכנסת עם מכונית בכל שבת.  ותקבלו פרודיה הזויה על פקק מ ה ג ה נ ו ם. אז הנה תקציר היום.

1) ראשית קחו צילומי תקריב של העושר הבוטאני בשולי כביש שש. בדרך כלל כולנו חולפים על פניו במהירות עבריינית, כך שגם יצא לכם משהו מהפקק בן השעה וחצי לחצי קילומטר בו בילינו.

(אני חושב אגב, שהגיע הזמן לקבוע שיפוט מהיר לנהגי משאיות שעקב תחזוקה לקויה של צמיגי גלגלי משאיתם הכבדה. הורסים לאלפי נהגים שעות מחייהם, משהו כמו מאה אלף ש"ח לשעת חסימה של כביש מהיר.)

2) בקרו איתנו ב"אלומה בכפר" ברמות-נפתלי, המקום הכי מדהים לבלות בו חופשה. אצל חברינו (אני משוחד, מה חשבתם?) אלפא ואילן פרי שהם אלופי מימוש חלומות. מי שכבר פגש אותם במסעדת "אלומה" בתרשיחא/כפר-ורדים חייב לעצמו ביקור בפלא שתמונותיו מצורפות כאן. מקום להתאהב בו! אנחנו במרכז וליבנו בסוף צפון.

שווה!

3) בדרך חזרה עצרנו במשתלת גרניום. הממוקמת בסיבוב השלישי במעלה הפיתולים המתנחשים מהמושבה כנרת מערבה. שם נלחמנו קשות בצורך שלנו לחסוך, אבל בכל הקשור לפרחי גרניום כאלה "לה גר קום לה גרניום". קנינו עד שהמכונית הנמיכה עשרה סנטימטר בגובהה, מעומס המשקל הנוסף.

מחר אמשיך לתת בהכנות למסע ואעדכן. כי דברים חשובים קורים.

מאת: יוני   ·   קטגוריות: יוני בן שלום   ·   יש 4 תגובות, הוסף תגובה    

פוסטים קודמים »