בדף זה מופיעה רשימת הציוד איתו תכננתי לצאת למסע שלי בשנת 2009. היא נכתבה טרם היציאה לדרך. הרשימה שונתה ועודכנה לאורך המסע עצמו, כדי לעיין בה, צריך להכנס לסיפור המסע עצמו שמתחיל כאן

הציוד שאיתו אכן יצאתי:

תכנית ההצטיידות כפי שהוכנה טרם היציאה מהארץ:

רשימת הציוד כאן היא ראשונית וחלקה הגדול בתהליכי תכנון. כשאצא לדרך, אכניס כאן את הרשימה המפורטת ממש, על פי מה שיהיה איתי על האופנוע, אך בינתיים:

המסלול שתכננתי לוקח בחשבון נתונים בכמה תחומים:  אנשים ותרבות, תשתיות כגון חילוץ, בריאות, מכניקה, אירוח, מזון, תקשורת. ועוד. אין מרכז אמריקה או דרומה כצפונה. לא בעזרה הטכנית שאוכל לקבל ולא ברמת שירותי הבריאות, הלינה, האוכל וכו'.

דבר אחד ברור לי, שצריך להערך לבעיות, אך בראיה פוזיטיבית – הציר יהיה רצוף הזדמנויות שאוכל להעזר בהן להמשך המסע ולאספקה שוטפת של צרכי. כך שעלי לשאת איתי את המינימום בציוד ואת מקסימום המודעות, הערנות, התבונה והנחמדות..

צריך לזכור כי החרדה מהבלתי ידוע במסע מסוג כזה, עלולה להעלות את המשקל שעל רוכב לשאת עמו… וזו טעות נפוצה. מסתבר שאין צורך למלא ולהעמיס.

יש לי בבית מדף עם למעלה משלושים ספרים שנכתבו בידי "רוכבים עולמיים" שהגדרתם היאRTW – Round The World  למדתי לקח אחד שעובר כחוט השני בכל הספרים האלה "כשאתה יוצא למסע עם אופנוע, "תעמיס הכל ואז תוריד חצי – היום אין צורך אמיתי לקחת לדרך שמפו או שישה זוגות מכנסיים, העולם אמנם גדול, אבל תתפלאו שאפילו בנאת המדבר הנידחת סיווא, באמצע הסהרה המצרית, מצאתי מטליות לחות ומסגר שיודע לעבוד עם חומרים כמו אלומיניום… כמעט הכל נמצא היום בכל חור. כך שלי ברור שאין צורך לסחוב את הבית, במיוחד שחלק משמעותי מהמסע, זה להתנתק מכל מה שמזכיר לי את חיי השגרה…

רשימה ראשונה:

אופנוע– אותו ארכוש בארה"ב.

בתחילה חשבתי לקחת את האופנוע שלי (ב.מ.וו 1200 אדבנצ'ר מודל 2006) להטיסו מהארץ לאלסקה ולהחזירו בסוף המסע לארץ. סיפור של כ 8000 דולר. אחרי חשיבה נוספת הבנתי שזה די טירוף להסתובב בעולם עם אופנוע בשווי 40 אלף דולר כשאת אותו אופנוע אני יכול לקנות בפחות מעשרת אלפים בחוף המערבי. הביטוח זול יותר ואיני צריך לשלם עבור הטסה יקרה (אגב, הובלה בים אינה זולה יותר ועל פי נסיונם של אחרים, סיכויי איבוד עקבות האופנוע באיזה נמל ביניים בדרך גבוהים) יש לכך אמנם ביטוי בביטול זמן והליכי רישוי ורישום, אבל זה שווה. כך שאדע איזה דגם בדיוק, רק כשאנחת בסן פרנסיסקו ואתחיל בסבב חיפושים. כשאבחר, אוכל גם להשלים כמה מרכיבים הכרחיים כגון, ארגזים או מיכלים לנשיאת ציוד. מיגונים לחלקי האופנוע החשופים וערכות משלימות לחלקים מתבלים, או ברמת סיכון ליצירת בעיות וכו'. השיקול בבחירת האופנוע נובע מכמה פרמטרים:: המשקל שעליו לשאת מעל 300 ק"ג ונוחיות התפעול שלו אני מניח שהמועמדים הם

יתרונותBMW. מלך הנוחות והשימושיות. קשוח וחזק. גל הינע במקום שרשרת נוח לטיפולים אמין ביותר

חסרונותBMW: משדר עושר. מושך טרדנים בדרום אמריקה. לתיקונים גדולים דורש התחברות למחשב מוסך. (אף שיש היום אפשרות דיאגנוסטיקה מרחוק) מעט נקודות שירות מדרום לארה"ב. חלקים יקרים

יתרונותKTM: קל, נוח נחשב למלך השטח. פריסה רחבה של נקודות שירות מקצועיות גם בדרום אמריקה

חסרונותKTM: עוד לא קראתי על אחד שירד איתו למסע ארוך שכזה, ולא עבר ממוסך למוסך. בלאי גדול איבזור נשיאה רגיש לרכיבה ארוכה

יתרונותSUZUKI: אין על היפנים כאן ובכל מקום. במיוחד במרכז ודרום אמריקה. בכל חור יהיה מישהו שימצא לך פיתרון. יצרן נפוץ ביותר. פשטות תחזוקה תצרוכת דלק סבירה. אמין. נוח לרכיבה

חסרונותSUZUKI: עדין מדי, יותר מדי פלסטיקים. לא בנוי ממש לנשיאת משקל רב למרחקים. טעון שיפורים וחיזוקים לרוב.

. אני צריך להיות ערוך לנשיאת מורכב מאחור ולכן חשוב הגודל הנכון. בכוונתי לרכוש אופנוע משומש. לעבור בין סוכנויות ולא ישירות מאנשים פרטיים. זאת כדי להבטיח מהימנות, אחריות ומהירות בהליכי הרישום וכבר יצרתי קשר עם כמה וכמה מהסוכנויות

ציוד רכיבה.

ציוד רכיבה אני לוקח מהארץ והוא כולל קסדה, כיסוי ראש מחמם לתוך הקסדה (כמו של שודדים) מעיל, כפפות, מכנסים, מגיני ברכיים, ביגוד נגד גשם (מגפי רכיבה חדשים במקום הקרועים שזרקתי החודש, אקנה שם),

ביגוד שוטף

מעיל ניילון (מתקפל לגודל חפיסת סיגריות).

שני זוגות מכנסי נורט' פייס ארוכים שניתן לחצותם באמצעות רוכסן לקצרים

שתי חולצות טריקו טרמיות קצרות מבד דק ושתיים ארוכות שרוול אחת מפליס.

חמישה זוגות תחתונים, כולל אחד ארוך מפליס

ארבע זוגות גרביים לתוך המגפיים

כובע מצחיה – לגיונרים

סנדלי אצבע

שלושה זוגות משקפי קריאה מספר 2

משקפי שמש bolle המכסים גם את קצות שקעי העיניים נגד חדירת רוח. דגם מעולה ומומלץ לרוכבים,

מכנסי וגופיית ריצה קצרים, נעלי ריצה ושני  זוגות גרבי ריצה קצוצים שעון יד RS200פולאר

ציוד שטח:

מתוך מה שיש לי כבר – שק שינה, כילה, אוהל זוגי, משטח קצף מבודד, פנס ראש פנס אצבע, מטריה מתקפלת קטנה, מיתר/חבל חמישה מטר, שקיות פלסטיק/ניילות אטומים למים לאכסון.

תקשורת

שני טלפונים סלולריים – אחד לשימוש חירום ואחד פרוץ-סים, לשימוש שוטף, לשאלה שכבר נשאלתי, אין שום צורך בטלפון לווייני – אולי אם אתה שט בלב ים

כרטיס חיוג בינלאומי.

בדיקה ותרגול עוד בארץ, שנוהל תקשורת סקייפ נהיר לשני הקצוות.,

נייד אולטרא כנראה Acer One

תעוד

יומן – הפנקס הקבוע שלי שנסע איתי לכל מקום כמעט ולתוכו שפכתי את רוב הרהורי עוד בטרם נפלתי לטכנולוגייה הדיגיטלית הזו 🙂

קופסת צבעי המים שלי ושני מכחולים עם חבק דפי ציור בגודל A5

לוח ציור ועט אלקטרונים Bamboo שיתחברו למחשב וישמשו להעלאת רישומים מהדרך לבלוג הזה

שתי מצלמות אחת פושטית: קולפיקס של ניקון ואחת SLR שאקנה

מצלמת וידאו Canon באיכות HD כדי לצלם חומרים (על קלטות) באיכות עריכה ושידור גבוהים  לשימוש עתידי וכדי לשלוח מדי פעם קטעי וידאו שאערוך לתוך יוטיוב (קישור יופיע כאן)

התמצאות

אחד התחביבים שלי זה להרכיב רהיטים שאנחנו קונים באיקאה, מבלי להסתכל במדריך ההרכבה ועד היום די בהצלחה. כך בערך אני אוהב לנווט. לסמוך על קריאת השטח, האויר, הדרך, האינטואיציה, הסימנים ששומרים אותך מרגיש, לומד, מבין, שואל, מתמודד, חי ומגיב. ועל זה עוד אכתוב בהמשך אבל בינתיים:

סט מפות איכותי שמצאתי בסייל בחנות "ספרים בכפר" בכניסה למושב בצרה, או אצל "אביגדור" מלך המפות הארצי בחשמונאים בתל-אביב. אבל לא מפורטות מדי. של אלסקה, קנדה מערב, ארה"ב מערב. מרכז אמריקה. צפון-יבשת דרום אמריקה, דרום יבשת דרום אמריקה.

ג'י.פי.אס. Garmin ZUMO 550 הדגם האולטימטיבי שנבנה על ידי אופנוענים ובשביל אופנוענים, המכיל אין ספור פונקציות שימושיות ובעל יכולת שרידות בכל מזג אויר, זעזועים וכו' (אפרט עליו בהמשך). שלצערי מכסה רק את צפון אמריקה, אירופה, אוסטרליה, חלק מאסיה ומדינות המפרץ. למרכז ודרום אמריקה. (וגם לישראל) אין בינתיים כיסוי במפות שהוא מעניק

מידע רב אספתי במשך שנים מאין ספור מקורות בעולם. ליד מיטתי ערימת ענק של נייר כרוך הקרוי גם ספרים. בתוכם מאות סימניות שלעולם כבר לא אצליח להגיע לדפיהן. בנייד שלי הרבה מספרים של רוכבים מהעולם שנחתו אצלנו ותרמו לי מנסיונם והמועדפים שלי במחשב קורסים מכתובות ובלוגים של רוכבי אתגר מכל פינה בעולם..

אחד המקורות החשובים, ממנו אספתי מידע רב המיועד לרוכבי אתגר, הוא אתר שהוקם על ידי שני בני זוג קנדיים שפשוט הפכו את הנושא הזה ליצירת מופת, אם אתם מתעניינים או רוצים קצת פרספקטיבה על התחום כנסו אני חבר בפורום שם כבר שמונה שנים. מרתק.

ספרדית, אני לומד כרגע במכון לידידות אמריקה בת"א. ונראה מה ישאר עד שאגיע לשם 🙂

מאת: יוני