4 באפריל 2009 If You Build it They Will Come
לאחר לילה רווי אינטנרט, יצאנו הבוקר רכובים לכיוון ה"סטף" שבשלוחת הר איתן. עם עזיבת הקלאצ' ניגן לי בראש ללא כל סיבה, המשפט הנ"ל. והנה, בכניסה לחניון הסטף פגשתי פתאום את דורון חבר לרכיבה במועדון אופנועי השטח שלא ראיתיו כבר כמה חודשים. בקושי סיימתי לשאול לשלומו ואז דורון גלגל את השיחה לטיול אופנועים שעשה לפני שנים, טיול שגרם לו להכיר ביכולתו לחלום… בלעתי את הרוק. היה נדמה לי לרגע שאני בתוך חלום. זה היה רגע הזוי. באמת…
כרגע בא לי לדבר על חלומות.
הפריים האחרון בסרט "שדה החלומות" מראה את אורות שיירת המכוניות המגיעה לצפות במשחק בייסבול, במגרש שהקים ריי על סמך חלום ("אם תבנה את זה הם יבואו"), במקום שדה התירס בחוותו שבלב איווה. ורוי נירי ב"מפגשים מהסוג השלישי", שלא הבין למה הוא נמשך לעצמים בעלי מבנה קוני קטום… כולנו ישבנו למול המסך והיינו "לטובת" ק. קוסנטר ור. דרייפוס. לא הבנו איך לעזאזל גיבורי המשנה בסרט כאלה דפוקים. אינם תופסים את גודל השעה ואת עומק המחוייבות להגשמה, (טוב, זה תסריט, אבל כנראה מאד חכם:)) הגשמה היא בסופו של דבר צורך של כל אחד מאיתנו.
לכל הנכנסים לכאן בפעם הראשונה, אני מודה לכם על כך. אתם הסביבה הקרובה שנחשפת לשדה החלומות שלי, כנראה בורכתם בחושים ויכולת לתור אחרי מקרים כמוני. אם תרצו או לא, אתם כבר בשלב המקדים וההכרחי של מימוש חלומכם שלכם!
כמי שתמיד אפוף באדי תעשיית הפרסום, מנגן בי הצורך הבסיסי של כל רעיון פרסומי "להבטיח". אני יודע, כי באופן בלתי מודע בניתי את הבלוג הזה כדי לייצר הבטחה. כי כדי שחלום פרטי גם יובן על ידי אחרים, הוא חייב לעבור את טרנספורמציית ההבטחה – המחוייבות לחלום.
אדם אינו מבטיח לאחרים, הוא מבטיח קודם כל לעצמו!
מאת: יוני ·
קטגוריות: אופנועים and הרפתקאות and יוני בן שלום
יש 3 תגובות על הפוסט “If You Build it They Will Come”
תגובה מאת DanFarber ביום 16 אפר 2009 בשעה 10:02
מיהו Free Rider ?
פעם פעם כשהיינו ילדים היה ה free rider נפש חופשייה, אדם שוחר צדק, בעל מוסריות נעלה, שנלחם בנחישות ברעים ויכול להם. הוא כמובן היה הרפתקן אין קץ,
וקראו לו ביל קרטר או רינגו ולהארלי שלו קראו בדרך כלל בלקי.
כשעיירות העץ הפכו לקוביות אבן ופלדה, והכסף כמו גם השודדים ורשות הרבים הפכו וירטואליים, קשרו רבים מהרוכבים החופשיים את חברם הטוב ביותר לעמוד אש מזדמן וכרעו (ברך?) אל מול ההגדרה החדשה, לפיה הרוכב החופשי הוא פרט ראציונאלי, המעדיף להינות מהישגי קבוצות הפועלות למען השג מטרות פוליטיות ולא לפעול בעצמו להשגתן, אלא אם כן מדובר בתמריץ משמעותי ביותר (מנקור אולסון, ההגיון של הפעולה הקולקטיבית, 1977).
העברית, קשה ולא מתפשרת, הידקה את ההגדרה לכדי תיאוריית הטרמפיסט, וקברה סופית את ביל ורינגו.
ואז בא יוני בן שלום.Free Rider אמיתי של פעם שמעיר אותנו, הטרמפיסטים.
כולנו נתמקם בנוחות במושב האחורי של ה – 1200 ונחווה הרפתקאה מופלאה ונחשקת,
רק בלי יתושים, שודדי דרכים, פנצ'רים ושילשולים לצד הדרך.
על אספרסו קצר ואכזרי נדע לרתק אחרים ולצבור עןד דקות של מוניטין. מה איכפת לנו, זה ההארלי של יוני שדופק, ואנחנו מנגבים את הריבית.
ויוני, אם קצת ישעמם לך רק תפנה את הראש אחורה, הרי כולנו שם איתך, טרמפיסטים
אבל תמיד חברים
תגובה מאת יוני ביום 16 אפר 2009 בשעה 10:09
דן יקירי תודה לך, אולי הרבה יהיו שם מאחור. אתה תהיה עם אלה שאצלי מלפנים על המחשבות.
תגובה מאת מיקי קאופמן ביום 16 אפר 2009 בשעה 21:13
מיהו פרי ריידר
האסוסיאציה הראשונה היא איזי-ריידר. ניקולסון. ג'ק.השנייה היא בדידותו של הרץ למרחקים ארוכים.קורטני. תום. ריצ'רדסון. טוני.אני אהבתי מכולן את הריצות הבינוניות.לכאורה, יש לך אץ הלוקסוס של הריצה האטית למרחקים ארוכים. למעשה, עוד בקושי התחלת כבר הגיע הפיניש ושם, אם לא לפני כן, אתה חייב לטוס.
החפז לאיטך אמר אוגוסטוס קיסר ואני הפכתי לרץ 1500. 4:45. מי חולם על זה היום.איזי ריידר. איזי ריידר אמיתי צריך שיהיה לו יום לבן. מדי פעם. יום לבן.
אתה מגיע למחנה. על יד פסי הרכבת של רמלה.הכל נטוש. אתה מחפש בפאניקה מישהו
שנשאר ובסוף מגלה שהקדמת למילואים ביום. וזה אחרי שסגרת אל העניינים לחודש ונפרדת מכולם כאילו לעולם לא תתראו שוב וזה כל כך יפה, כמו לשכב בעומק על הגב.הראש התגלגל הצידה והעיניים נעוצות באופק. תנועה לא זהירה וכל המים יזרמו
אליו וממנו במפל עצום אל האדמה החרוכה שמתחתיו. ואתה נישא עליהם, מאבד שליטה ועוד מעט נופל לתהום. וזה עדיין לא הכל