טורקיה
"אנשים טובים באמצע הדרך.." 

בתמונות נמצאים מספר אנשים שפתחו בשבילנו את דלתותיהם בנתינה, שניהם מכפרים שונים שהמרחק ביניהם הוא בערך 4 פעמים מדינת ישראל. את ג'וסף (הגברבר נטול החולצה)

הכרנו כאשר התברברנו מעט בדרך למציאת נקודה למנוחה וקפה באזור הכפר yaras. נכנסנו לשטח במטרה למצוא נקודה פסטורלית ונעצרנו ברחוב כורכר שמסתיים בנקודה ללא מוצא שהיא מסתבר – הייתה החניה של ג'וזף. תוך כדי שאנחנו מנסים להבין כיצד מנווטים את עצמינו מחדש, יוצא אלינו ג'וזף, בחור שחום ללא חולצה, מכנס קצר, כפכפים וכובע עם מעט קרעים על הראש, שואל אותנו בחצי טורקית חצי אנגלית מה אנחנו מחפשים.. מכל מה שאמרנו הוא הבין מילה אחת : "קפה".. מיד הכניס אותנו לביתו, הושיב אותנו, והוא ואישתו הגישו לנו תפוזים, דודבדבנים, 2 בקבוקי מים קפואים ובמשך 15 דקות גם בישול לנו קפה. אומרים שהרבה מהדיבור נעשה דרך העיניים, וואלה אני מוכרח לציין ש90% ממה שהוא אמר לא הבנו אבל איכשהו הצלחנו לנהל שיחה של 45 דק. הוא הסביר לנו כיצד הכי נכון להמשיך את הדרך, הזהיר אותנו ממשטרות והפציר בנו לשמור על עצמינו, הסתכל עליי כשאנחנו כבר עם מנועים רועשים בדרך החוצה, ואמר לי : Amit! You be careful there במבט שלו ומעט דואג..

הבחור השני, זקן יותר עם כתם בשפם שמו בירול, פגשנו אותו בכפר yusufeli שממוקם מתחת לרכס הקצ'קר, בתוכו עובר נחל הוא בשונה מג'וזף ידע אנגלית מצוין ואפילו מספר מילים בעברית.
הוא סיפר לנו שבעבר הכפר היה מלא בתיירים ישראלים, חלקם ראו ביוסופלי נקודת מעבר בדרך לעלייה לפסגת הקצ'קר וחלקם ראו בו ממש ככפר נופש. הוא ציין שראפטינג ושאר פעילויות סביב הנחל למשפחות וקבוצות אחרות היו אחד ממוקדי הפרנסה הגדולים של הכפר, והיום? כלום.
הזוי היה לדמיין את הכפר השומם הזה מלא באווירה תיירותית, מלא בחיים, כי כעת היה נראה שאם לא יספרו לאנשים שם איזה יום היום, הם פשוט לא ידעו.
קצת היה עצוב גם ממש לשמוע ולהבין שבגלל בעיות פוליטיקה ומהלכים מדיניים, האנשים הפשוטים בקצה – אכלו אותה..
רצינו לעלות ל רכס הקצ'קר אך מזג האוויר היה אכזרי מידי, רצינו לראות את האגם דניז גולו שמתחת לפסגה אך גם לשם עדיין מוקדם להגיע.. לבסוף אחרי קפה של בוקר סגרנו עם בירול שנתראה בעוד מספר שנים והוא שלח אותנו לדרכינו.
טורקיה.. היית אחלה חמודה, אינסופית, מגוונת ומאתגרת, אין ספק שאבוא לביקור חוזר.
😎

אז היינו במספר מוקדים לא נורמליים שאציין :

1. פמוקלה – תל טבעי (בצבע לבן) שמכיל מעיינות חמים שנוצרו מפעילות טקטונית באזור.

2. קפדוקיה – חבל ארץ מדהים שמכיל בתוכו צורות סלע שנוצרו עקב פעילות געשית באזור, אפשר גם לשלם 200 יורו ולעוף שם בכדור פורח בזריחה, (200 יורו זה בערך חצי מכל מה שיש לנו אז לא עשינו את זה), אפשר לראות שם אנשים שעדיין גרים בתוך הסלעים (הבולבולים הענקיים) שזה לחלוטין מטורף.

3. נחל פרת והdark canyon – את השביל בקניון אפשר לעשות גם עם רכב פרטי. זו בעצם דרך שבה עוברים בתוך השלוחות שנפגשות עם מי הנחל, נוסעים בתוך מנהרות חצובות כשנחל והקניון מקיפים אותך לכל אורך המסלול.

4. נחל צ'ורו ורכס הקצ'קר – גם קטע קניוני מדהים, בעת הנסיעה אתה מרגיש כמו גרגר חול, הרים צבעוניים עם מינרלים שונים, לפסגת הקצ'קר לא הגענו עקב מז"א.. אך נראה שזה טראק מדהים, יש האומרים שהנוף מהפסגה הוא היפה שראו אי פעם..

עברנו לגיאורגיה, שעתיים של חום, מסמכים, החלפת כסף וסים קארד במעבר גבול,
נחנו קצת בבטומי ומחר ממשיכים לעבר מסטייה 👌, נעדכן.
שבת שלום לכולם, וחצ'פורי זה מאוד טעים, מספיק להזמין אחד בשביל שניים.

———————–

כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שמורות לעמית ניב ונמרוד שדות

—————————