לבקר את נמרוד על אופנוע

אלעד ממשיך לדווח מעומק החווייה הטורקית. הבלוג הישיר של אלעד – כאן

מגרמה עד הר נמרוט (הר נמרוד) ולכיוון הקצ'קר

יצאנו ברכיבה מגרמה שלשום בבוקר ודהרנו עד kahramanmaras או בעברית מאראש האמיצה , כדי לצמצם טווחים לכיוון הר נמרוד .רכיבה ארוכה בחום כבד – לא כיף בלשון המעטה .. בכל כמה עשרות ק"מ עוצרים להצטנן מעט ולנוח וממשיכים הלאה .

לטורקים , מעבר לחביבות הטבעית שלהם יש מנהג מוזר לעמוד על הראש. לא שלהם – שלך . בכל עצירה מגיע הטורקי התורן , נעמד לי על הראש , מסתכל ובודק , וככה מגיעים גם החברים שלו . מצאתי שיטה להתמודד – התקרבת ? הצטלמת !..בדרך מרחבים חקלאיים , משפחות שלמות מגיעות לשדה , ראש המשפחה עומד ומפקח על כולם וכל השאר כמו נמלים חרוצות שותלים ומעבדים . בחלק מהמקומות החקלאות היא עדיין חקלאות שלחין , מטים מים לתעלות לטובת השקיית היבולים .

בכלל ככל שנעים מזרחה נראה כי טורקיה משנה את פניה , שלא לומר מתקרבת לעולם השלישי .מגיעים ל kahramanmaras מוצאים מלון זול , פירוק האופנוע , מקלחת צוננת ו..כמה שעות שינה . הרכיבה מפרקת אותי בלי שאני שם לב בכלל ואני מגיע לסוף כל יום ארוך תשוש ועייף .

בערב יוצאים לסיבוב בעיר , אשר בעיקרה עיר תעשייתית מתפתחת , הולכים לרחוב הראשי ולכיכר  המרכזית , חודש הרמצ'אן הבא עלינו לטובה מזמן לנו עשרות סוגי בקלאוות ופינוקים ואה .. שכחנו .. העיר ידועה בגלידה האיכותית שלה , אמנם לא בן אנד ג'ריס אבל לא רע בכלל ..

תוך כדי אנחנו נבלעים בקריאות המואזין לתפילה ואח"כ בהצגה אותה מעבירים ילדים אודות הנביא מחמד והחג . עומדים ומסביבנו עשרות מוסלמים דלוקים .

אם רק היו יודעים ..

בבוקר עוד חיתוך מהיר לכיוון הר נמרוט , מגיעים בצהרים אל הכפר karadut מוצאים פנסיון והופ , רכיבה להר .

בדרך מסעדת דגים בצד הדרך – פשוט מדהים . אפס נפילות באוכל בטורקיה . אין מקום שקיבלנו אוכל ולא היה מעולה , לא פחות מזה .עולים להר , העלייה כל כך תלולה עד שנראה כי רחמים ירים את הגלגל הקדמי , איזה כיף לרכוב עליו בלי כל הציוד .

בסיבובים הוא נוטה הצידה וחוזר כמו נחום – תקום , כשנכנסים לקצב זה פשוט נהיה כמו תהליך היפנוטי .

מגיעים לכניסה , ואז מדרגות .

מדרגות מדרגות מדרגות מדרגות מדרגות מדרגות מדרגות מדרגות מדרגות מדרגות מדרגות מדרגות מדרגות מדרגות מדרגות מדרגות מדרגות מדרגות .כוסאומו .

מגיעים למעלה כדי לראות את הפסלים של אנטיוכוס \ נמרוט המג'נון שהחליט שהוא רוצה שיקימו לכבודו , אחרי שהבטחון העצמי שלו נסק ע"ר היחסים שפיתח עם הרומאים מחד והפרתים מאידך , וע"ר העובדה ששימש מעין חייץ בין שתי המעצמות .

אני לא חובב ארכיאולוגיה מושבע , בשלב מסויים אפילו חשבתי לעצמי שזו היתה נסיעה קצת מיותרת כדי לעמוד באתר איך נאמר משעמם ומוזנח (יסלחו לי אנשי אונסק"ו) .

אבל כשחושבים על איך הרימו לכאן את כל הסלעים האלו , ואיך בנו את התל שעשוי משברי אבנים , ניתן להרגיש מעט את המשמעות שעומדת מאחורי כל אבן .זהו , התקפלנו חזרה לפנסיון בשעות הערב מתחילה פה רוח שלא תיאמן , בכלל כל האיזור הזה מזכיר את רמת הגולן או איזורים שונים בנגב לפני שהפכו סופית למדבר – והתנאים פה די משוגעים קיץ לוהט וחורף מושלג.

היום יצאנו מוקדם בבוקר כדי לצמצם טווחים לכיוון הקצ'קר .

באחד ממשיכים לרכוב מזרחה ונכנסים לאיזורים של הכורדים , הנוכחות הצבאית הטורקית מורגשת , ובאחד הכפרים בו אנחנו עוצרים לקנות קצת ענבים ושתיה אנחנו פוגשים את מחמד כורדי גאה שמצהיר שהוא מהמחתרת הכורדית ואפילו מראה לי סרטון ביוטיוב של ה PKK .

תוך כמה דקות מגיעים עוד כמה חבר'ה , אחד מהם דובר אנגלית רהוטה איתו אני מתייעץ לגבי הדרך להמשך .

לפרידה אני ומחמד מצטלמים , מקווה שלא שרפתי אותך אצל הטורקים מחמד ..אחרי עוד כמה עשרות קילומטרים לוהטים אנחנו ב BINGOL עיר שלא קיימת מבחינת ספרי הטיולים , אגב זה אחד האזורים שנפגעו קשה ברעידת האדמה ב 2010 ואליו נשלחו צוותי הצלה ישראלים .

"נאלצנו" להתפשר על מלון ברמה יחסית גבוהה כי המלון היחיד הזול שהיה כאן מלא . אנחנו מקפיאים את עצמנו עם המזגן ונהנים ממים קרים מהמקרר עד שיגמר צום הרמצ'אן ונוכל ללכת לאכול אצל אח של אחד מהחבר'ה שקנינו אצלו לחמניות היום , והזמין אותנו ללכת איתו למסעדה.

עוד יומיים בקצ'קר .

—————————————————————————-

כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שמורות לאלעד לוי

—————————————————————————

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי