דורון קדמיאל כבר בוולאדיווסטוק

לאחר אלפי ק"מ, 9 איזורי זמן ואחד עודד ויטאליס

הצג את הוראות נסיעה ל-Rossiya, Primorskiy kray, Vladivostok במפה גדולה יותר

לאחר ביקור מולדת קצר. חזר דורון לסיביר ולאופנוע שהשאיר שם. הוא פגש את עודד ויטאליס, החוצה גם הוא את אסיה על אופנוע וביחד יצאו לרכיבה לגבול המונגולי. הנה קטע קצר לטעימה. כדי ליהנות מהמשך הסיפור, כנסו לבלוג של דורון. הנאה מובטחת!

…"יצאנו מהעיר לאחר ארוחת פרידה מאנדריי, עברנו מעל נהר האוב, עוד נהר מנכסי הספרות של נעורי ושמנו פעמינו דרומה לעבר מחוז האלטאי. חבל ארץ הררי ומיוער, יפה נוף ומחורץ בעשרות נהרות ונחלים המושכים מים זכים וקרים מפסגות בגבהי ה 4,000 מ'. טעות ניווט קטנה הובילה אותנו לדרך איזורית שחלקה בסלילה, דרך מצעים מאובקת. קצב הרכיבה ירד והחושך התקרב, עודד עצר בפיסגה קטנה והציע חניית לילה. התרחקנו מעט מהדרך הראשית אל תוך השדות והחורשות שמסביב וערכנו קבלת שבת משותפת על כוס קפה שחור של "עלית", כעכים חסרי טעם, גבינה מותכת ועגבניה. התעוררנו בבוקר לנוף ירוק ויפה והעמקנו אל תוך האלטאי הגבוה. הדרך עלתה וירדה לאורך נהר ענק, נהר הצ'ויה. מימיו לעיתים צלולים ולעיתים מלאי סחף בוצי ומימיו קרים למדי. עצרנו לנוח על שפתו ולצנן רגליים במימיו אך זאת ניתן היה לעשות רק לכמה דקות בגלל קור המיים. לכל אורך הנהר, עשרות רבות של ק"מ, התמקמו משפחות באוהלים ואזור האלטאי הפך למחנה קמפינג ענק לאורך של ק"מ רבים. הוזמנו לא פעם אחת, על ידי המקומיים לתה ועוגיות ונענינו בשימחה ו'ספסיבה'. את הלילה הבא בילינו במחנה קמפינג מסודר במעלה אותו נהר ובבוקר המשכנו לעבר הגבול המונוגולי. עצרנו בכפר קוש-אגאש המרוחק אך כ 70 ק"מ ממעבר הגבול. במקום הזה החלטתי להיפרד מעודד מאחר ואני מאוד רציתי להנות עוד מרוסיה וחשתי כי מונגוליה עלולה היתה להיות מתסכלת מדי ומשעממת עבורי. סיכמנו כי אם מי מאיתנו יזקק לעזרה כלשהי ניצור קשר כי אנחנו מרוחקים רק כמה מאות ק"מ, אוירית, אחד מהשני. חיבוק אמיץ ועודד פנה מזרחה ואני חזרה לעבר רוסיה, כ 700 ק"מ עד לברנאול ומשם צפונה"…

דורון קדמיאל על שפת אגם בייקל

———————————————————————————————————

כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שמורות לדורון קדמיאל

——————————————————————————————————–

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי