ראשונים גם ביום ראשון

השכמה מוקדמת, כבישים נקיים, מפלי מים ויום רכיבה בתוך יצירת מופת

 

הצג את הוראות הגעה אל Sogndalsfjøra, Norge ^[1] במפה גדולה יותר

יום רכיבה 10

שמש נעימה של בוקר מקישה מבעד לחלון מרפסת הגג של הסוויטה הכחולה מס'  1310  בעיירה Sand  ומעירה את השועלים, ענני כבשים על רקע תכול, מכסים את השמיים, הולך להיות אחלה של יום. בוקר שקט ושלו של יום ראשון (כמו השבת שלנו….), כל העיר עדיין ישנה, שקט מופתי נשמע ברחובות ומחוץ למלון והרעש היחידי מגיע מאתנו.
07:30 ואנחנו במגרש החנייה (חרוצים… לא?, אין ברירה, צריך להשלים פערים…) מזוודים את האופנועים, מבצעים בדיקה יומית ויוצאים. נהמת האגזוזים והרכיבה לארוחת הבוקר, מפריעה את שלוות המקום ואנחנו משתדלים לרכב על ראשון ב- 1500 טורים ולגלוש למסעדה, האופנועים מסודרים אחר כבוד עם הפנים ליציאה בסמוך לחלונות המסעדה ועל שפת המים מול המרינה. כרגיל, פתחנו את חדר-האוכל, לפנינו ארוחת בוקר עשירה, מגוונת, יפה ומסודרת כמו "חיילים" במסדר המפקד. אכלנו, לגמנו והכנו סנדוויצ'ים להמשך היום – מיכאל עם הבייקון והצהובה, אורי עם הדג המלוח ואני עם הריבה והצהובה. תפילת הבוקר על שפת המים, מלווה בשמש חורפית קרירה מאד הפותחת כהרגלה כל יום וגם את יום הרכיבה העשירי.

08:30, הטמ"פ בחוץ; 10 מעלות. לבושים ועטופים היטב. יוצאים לדרך…
יום ראשון כבר אמרנו… הכבישים ריקים לגמרי ויש תחושה פנימית שזה רק שלנו… קילומטרים של רכיבה ורק אנחנו על הכביש, איזו תחושה נפלאה !
הכבישים מתפתלים להם להנאתם ואנחנו מתמזגים עם הנוף הפראי, הרוח והחופש. אחרי כמה דקות של רכיבה אוטונומית, אנו מזהים הזדמנות פז ומתקבלת החלטת דירקטוריון מהירה מאד, שעושים צילומי כביש וקטעי ווידאו ובמיוחד במנהרות.
התחלנו לצלם, נוסעים קדימה ואחורה, אחד מחכה, שניים מגיעים וכך חוזר חלילה לכול אורך הדרך, פוגשים מנהרה מיוחדת ומצלמים שוב, כביש מפותל ומתחילים הלוך וחזור, מבצעים פרסה במרכז הכביש ושוב ממשיכים, כך, לאורך ציר התנועה צפונה במשך כשעה שלמה. מכוניות מתחילות לנוע על הכבישים בתנועה דלילה אחת לכמה דקת טובות ואנחנו ממשיכים לצלם.
אני תופס את מקומי אחרי המנהרה בעמדת הצלם ופתאום, אופס, הבלון התפוצץ, הבלון נקרע…", נספח הרבנות הראשית בנורבגיה, כבוד הרב אורי החליק בפניית פרסה באמצע הכביש הראשי על אי התנועה מסומן (למזלו…) התנועה אכן הייתה עדיין… דלילה ואל דאגה, למעט נזק פלסטי לארגז השמאלי האופנוע לא ניזוק כמו גם כבוד הרב. התמונות מראות זאת.

אחרי האירוע שנגמר בטוב, המשכנו ברכיבה מנהלתית וסדורה בהתאם לתוכנית . ממשיכים לחצות כבישים ומנהרות (עברנו את המאה לפחות…), אינספור מפלים הנופלים בשולי הכביש. שצף קצץ של געש ומערבולות שרק כוחות הטבע יכולים לספק, עוצמה אדירה של זרימה מגבהים של מאות מטרים. אי אפשר לתאר במילים את שרואות עינינו, אני מקווה שהתמונות יצליחו לתת את תחושה וההרגשה.
הכביש ממשיך להתפתל ומטפס במעלה ההר, הנוף מתחיל לקבל גוונים וצורות אחרות; פחות ירוק ויותר מסולע וניצב. הרבה פסגות מושלגות ואתרי סקי (לא פעילים כעת…) המבצבצים למרגלות ההרים המושלגים. קבוצות נוספות של רוכבים מתחילות לנוע על הכבישים ואת חלקם אנחנו כבר מכירים מעצירות קודמות ואפילו, זוג רוכבים בעל ואישה על שני גולדווינגי'ם דנדשים, נראים מרשימים ומדוגמים. בקטע מסויים, הצטרף אלינו בחור גרמני על אפריקה טווין מזווד להפליא. מסתבר, שגם הוא רוכב לנורדקאפ וחלק מהמסלול שלו חופף למסלול שלנו. רכבנו כמה ק"מ ביחד כולל חציית מעבורת ונפרדנו לשלום. נראה שניפגש שוב בנורדקאפ.

מזג האוויר מאיר פניו ואנו רוכבים להנאתנו ביחד עם שולה בתוך הציור הענקי הזה שנקרא – נורבגיה. התחושה והסיפוק אדירים מכדי לתאר במילים, כל יום שעובר (ואנחנו כבר בעשירי…) התחושות מתעצמות. הנופים הופכים ליותר פראיים ומסקרנים והחוויה הופכת למוחשית יותר ויותר.
20:00  עפ"י השעה המקומית ואנו עושים דרכנו ללינת הלילה במלון פארק בעיר Sogndalsfjora ^[2] אחרי יום גדוש ועמוס בחוויות של פעם בחיים.

כל השלג הלבן כאן על ההרים סביב, מזכיר לי חלב שמזכיר לי עוד משהו: חג שבועות שמח.

שועלים בדרך לנורדקאפ.

איציק

———————————————————————————————————————————————-

עריכה בקטנה-יוני. כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שמורות לאיציק אורי ומיכאל

———————————————————————————————————————————————-