לרכוב מכף לכף והכיף לא מתעייף

אחרי יום מעייף בניסיונות לשרוד את הגלים בג'פריס ביי, הלכתי למסעדה הקרובה לחטוף משהו לאכול.

השמיים קדרו ונראה היה שסופה עזה בדרכה לפה מהצפון. כבר הייתי מוכן לקום ולצאת כשנכנסו ששה רוכבי אופנועים רטובים עד לשד עצמותיהם. סימנתי להם עם הראש לשלום ושאני מבין לליבם ויצאתי החוצה. בחוץ עמדו שבעה אופנועים מסוג בא אמ וו, חדשים ומדוגמים להפליא. האחרון שנישאר לעשן קלט שאני בוחן את האופנועים, התקרב אלי והתחלנו לדבר: "אתה רוכב לבד עד לישראל"??? הוא שאל בפליאה "בוא איתי אני חייב להכיר לך פה כמה חבר'ה.

לא האמנתי למראה עיני, כשהתיישבתי ליד אנדי בל, רונלד סנדס ועוד כמה מחברי הנייטרו סירקוס [רוכבי מוטוקרוס ופרייסטייל אמריקאים מפורסמים] שנמצאים בטיול אופנועים של כמה ימים בדרום אפריקה.

ישבנו, שתינו וסיפרתי סיפורים. "אתה משוגע אמיתי, אתה לא מפחד לעשות את זה לבד?" שאל אחד מהם [שעושה באקפליפ עם אופנוע בלי למצמץ בכלל]

"תבוא לרכוב איתנו מחר ואנחנו נעזור לך עם כל הציוד שאתה צריך. רק תגיד מה… ונשלח לך…" הרמנו לחיים.

למחרת יצאתי איתם לרכיבה קצרה שרוב הדרך הם היו בווילוי [גלגל אחד] והמנוע במנתק הצתה [מגביל מהירות].

בג'פריס נשארתי שבוע נוסף בגלל האוירה המגניבה שהייתה שם. לא סתם היא נחשבת לאחת מעיירות הגלישה הטובות באפריקה.

המשכתי לרכוב בין הכפים והעיירות הציוריות שבאיזור הגארדן רות[Garden Route]. לשמאלי מתפרס לאין סוף הים ההודי התכלכל. מתעלת המים בסנט פרנסיס, לשקיעה עוצרת נשימה בנייזנר, לחוף בווילדלרנס ועד לצלילה עם כרישים לבנים במוסל ביי.

מידי פעם אני גונב איזה חצי יום ועולה להרים למצוא דרכים חלופיות, שאם אין לך אופנוע לא תוכל להכיר לעולם.

את דרכי מכאן, אני עושה לכיוון הכף המפורסם והדרומי ביותר באפריקה. כף התקווה [The Cape of good hope]  מהנקודה הזאת מסעי דרומה יסתיים וכיוון הרכיבה שלי ישתנה לכיוון צפון, לכיוון הבית…

[youtube_sc url="http://youtu.be/8yHnUI4jQZU"]

דף הפייס של רום

הבלוג של רום

תודה לחברת "מי עדן" ולחברת "קולומביה" על התמיכה, העזרה והציוד למסע!

—————————————————————————————————-

כל הזכויות C לסיפור, לצילומים ולקטעי הוידאו שייכות לרום בן-אליהו

—————————————————————————————–

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי