יציאה להרפתקה יש בה אולי סוג של געגוע ללא שגרתי, להפתעה. הצורך הטבוע בנו לאתגר את אי הוודאות ואת הקושי, קשור גם למעקב אחרי סיפור הרפתקה של מישהו אחר בזמן אמיתי. ולמעקב שכזה יש את הרגעים המיוחדים שלו, כמו העלמותו של הגיבור והחשש שעולה בנו מעצם העובדה שהפכנו בהסכמתו או לא – לשותפים, למעורבים ולדואגים.
הנה, לאחר שבוע של העדרות בגלל קשיי תקשורת, זאק חזר לדווח מהקטע המרתק של צפון מערב אוסטרליה הטרופית.
יתוש שהוא פיל
אחרי יום רכיבה ארוך וחם, שבתחילתו עברתי ממדינת Western Australia) WA) ל Northern Teritorry) NT) הגעתי ל Katherine שנמצאת במיקום מצוין לרכיבה (כ 300ק"מ) לפארק קאקאדו. השארתי את צמיגי השטח שסחבתי מBroom במוסך אופנועים מקומי ומסרתי שאחזור עוד שבוע להחליפם.
אם אני כבר ב Katherine נצלתי את ההזדמנות ורכבתי בבוקר ל Katherine Gorge [2] בפארק Nitmiluk [3] – כ- 30 ק"מ מהעיר. למרות החום הכבד והלחות, הרכיבה היתה מדהימה. Katherine Gorge הם בעצם 13 קניונים שחוצים את האדמה ובדר"כ מלאים במים ומוקפים צמחיה עבותה. המים והצמחיה הם בית גידול ענק באמצע השממה לציפורים ומגוון חיות אחרות, ביניהם גם תנינים. הנוף היה ארוחת בוקר נהדרת והמשכתי עם חיוך גדול על הפנים 300 ק"מ צפונה לפארק קאקאדו [4].
הנתונים היבשים של פארק קאקאדו מרשימים בפני עצמם, שטחו כשטח מדינת ישראל, נמצאים בו כ- 60 מיני יונקים שונים, 280 מיני ציפורים ו 1700 מיני צמחים.
הרכיבה אליו, נותנת הרגשה של רכיבה לתוך לוע הארי של ממלכת החיות. ללא ספק החיות שולטות בכל פינה ובכל מקום ישנם שלטי אזהרה שלא להתקרב לשפתו של כל מאגר מים מחשש לתקיפת תנין.
למעלה: פארק קאקאדו
בפארק ישנם כמה מקומות לינה ואני בחרתי לפתוח את האוהל באזור מיוער הרחק מהקראוונים והמקומות המלאים בתיירים. אחרי הקמת האוהל רכבתי רכיבה קצרה למקום ממנו יוצאים לשייט ונרשמתי לשייט שקיעה על הנהר הצהוב [5] שהיה שווה כל אגורה. כמות התנינים והציפורים שיוצאים לקראת ערב לחפש מזון היא מדהימה והשקיעה עצמה מעל האזור המטורף הזה, היא מיוחדת במינה. (תמונה עליונה כאן)
לקראת חשיכה, חזרתי לאוהל ואז שמעתי אותם. את היתושים. ועם רדת חשיכה, כל אזור הפארק הופך להיות ענן כבד של יתושים. ולא יתושים כאלה מהעיר, אלא יתושי האזור הטרופי שנראים ומרגישים כפילים. למרות החום והלחות לבשתי 2 שכבות בגדים ארוכים והדלקתי מדורה מהר ככל שכולתי. לצערי, 2 הדברים לא ממש עזרו. היתושים המשיכו לעקוץ דרך 2 חולצות ולמרות המדורה שדלקה, הם לא נרתעו אלא אם נעמדתי כולי בתוך העשן. בעזרת חוש מיוחד שכנראה יש להם, היתושים האלו מוצאים את הוורידים ועוקצים במרץ. לפני הכניסה לאוהל, התעכבתי על הכנת ארוחת ערב זריזה, מלאכה שבה ידיי היו עסוקות יותר בגירוש היתושים.
ואז הרגשתי שמישהוא מסתכל עליי.. שמעתי רחשים סביב, וכיוונתי את פנס הראש לעבר היער מסביב.
כ- 5 כלבי דינגו עמדו כ- 20 מטר ממני, ברווחים שווים בין העצים והסתכלו עליי.
ווידאתי שסכין הצייד נמצאת בהישג יד והמשכתי עם ארוחת הערב. ידעתי שהדינגו לא תוקף שום חיה הגבוהה ממנו וקיוויתי שהחבורה שמסתכלת עליי גם שמעה על החוק הזה. במקרה הכי גרוע, לפחות אקח איתי את הראשון שיעז לתקוף 😉
(רק לפני שבועיים תקפו 2 כלבי דינגו, ילד בן 3 על האי פרייזר הממוקם בחוף המזרחי – http://www.news.com.au/national/girl-3-mauled-by-dingo-at-fraser-island/story-e6frfkvr-1226044693612 [6] )
סיימתי את ארוחת הערב, וידאתי שהכלבים עדיין במרחק סביר ונכנסתי לאוהל במהירות האפשרית. הייתי עסוק עוד שעה ארוכה בחיסול הפילים שנכנסו לאוהל יחד איתי, נכנסתי עם לבוש מלא לשק השינה החורפי שלי. (בחוץ 28 מעלות ו 80% לחות), כיסיתי עצמי לגמרי, תחבתי את אטמי האוזניים, כדי להשתיק את הרעש הנוראי של זמזום מליוני היתושים שבחוץ וניסיתי להרדם.
עם עלות השחר, היתושים נעלמו. רכבתי בנינוחות בפארק ענק ועצרתי מדי פעם, להביט בציורי קיר עתיקים שציירו האבוריג'ינלים בתקופות עתיקות.
לקראת אחר הצהרים יצאתי מהפארק ורכבתי לכיוון דארווין [7]שם תכננתי לעצור לכמה לילות להתרעננות. בדארווין פתחתי מפה והתחלתי לחפש מה לעשות עם השבוע עודף שהייתי בו בגלל שהרכיבה על ה Gibb River Rd לא יצעה לפועל.
הבחירה המיידית הייתה לרדת למרכז האדום לכוון Alice Springs [8] וסלע ה Ayers Rock (האולורו ULURU [9] , בשפת האבוריג'ינים) זה לא היה בתכנון המקורי אבל שם, במדבר, אוכל לנצל את צמיגי השטח וחוץ מזה, רק הארכה של 1000ק"מ מהמסלול המקורי והשבוע עודף ייתן לי מספיק זמן ל"שחק" בשטח ולרדת מהכביש הסלול J
אחרי יומיים התרעננות בדארוין, רכבתי לכיוון הפארק השני בגודלו באיזור – Litchfield Park [10].
למעלה: ליצ'פילד פארק
בגלל היותו קטן בהשוואה לקאקאדו, ניתן לבקר בו תוך יום אחד ולראות את כל מפלי המים המפוזרים בו.
בפארק ארבעה מפלים יפים, וכמה מוקדים שונים של בריכות מים, בהן ניתן לשחות, במהלך העונה היבשה, ללא סכנה מתנינים.
תופעת טבע מעניינת בפארק הזה הוא הימצאותם של קיני טרמיטים המגיעים לגובה של 3 מטר ובנויים לאורך הציר צפון – דרום דבר המווסת את החום בקן. קשה לעמוד ליד מבנה כל כך גדול ומתוחכם ולהאמין שנבנה בע"ח כך כך קטן.
למעלה: תילי הטרמיטים Cathedral domes
באותו ערב הגעתי חזרה ל Katherine [11] ולמחרת הייתי בסוכנות האופנועים עם הפתיחה.
צמיגי השטח הורכבו בזמן שאני התענגתי על א. בוקר ורכבתי דרומה לכוון המדבר האדום.
בפעם הבאה – מדבר, שממה, אבק אדום וחוות בקר של 2 מיליון Acre…
להתראות בהמשך, ZAC
————————————————————————————————————————————————
ערך בקטנה-יוני. [סוף סוף צחי כתב בעברית 🙂 וחסך לי את מלאכת התרגום ] כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שמורות לצחי
———————————————————————————————————————————————–