לאחר סיבוב מרשים במזרח

כמה תובנות והמון תמונות

פרק ראשון :

משהו לאכול

פלפל, תבלין שכיח על שולחנותינו ואף פעם לא תהיתי איפה ואיך הוא גדל. רצה הגורל ומפעלי ב.מ.וו והגעתי למחוז קמפוט בקמבודיה שהפלפל הגדל בגבעותיו, יצא שמו למרחקים ונחשב במטבח הצרפתי ל-ה-פלפל. לדעתה טענה צרפתית זו שווה בדיקה – עליתי על האופנוע ויצאתי לגבעות קמפוט להשכיל.

ובכן, פלפל קמפוט צומח על מטפס שכל שנה נכרת כמעט בבסיסו. צבעי הפלפל – לבן, אדום ושחור תוצאה של תהליך העיבוד לאחר הקטיף – בזמן הקטיף הפלפל הוא ירוק – ולא משונות בוטנית.

מאחר ופינה זו של העולם עשירה בסרטנים השילוב בין שני המעדנים מתבקש והערב אלך לסבול בשקט ולאכול סרטן ברוטב פלפל (ירוק) קמפוט.

יש כמובן תמונות משני המעדנים לפני המפגש הגורלי ביניהם. כמו כן מספר תמונות של אכסנייתי הצנועה והנוף הנשקף ממנה (10$ ) – קשה, קשה, אבל אין ברירה.

ובכן, גמרתי, לא מהר אבל רצתי מהר לספר לחבר'ה. יש תיעוד. אם תדמנו למקום – ממומלץ.

פרק שני:

הפיאנלה של קמבודיה – המקדשים באנגקור ואט וסיאם ריפ

הדבר החזק שלקחתי משם ועדיין מלווה אותי הוא מסר ויכולת הסובלנות שיש במקום הזה ובכלל בקמבודיה. לדעתי, מעט אומות אם בכלל עברו את שעברו הקמבודים בתקופת רודנותו של פול פוט ולמרות זאת החמרים ממשיכים את חייהם בפיוס ביניהם. באנגקור ואט, החל מהמאה ה 6 ועד המאה ה 15 נבנו המקדשים. הראשונים שביניהם נבנו כמקדשי הינדו להאדרת האלה שיבא. בהמשך גדלה השפעתו של בודהה ונבנו מקדשים להאדרתו. כך הלוך חזור אולם, אף פעם אחרי "המרת הדת" לא נחרבו, נהרסו או נותצו המקדשים – המקדש הגדול והמוכר מכולם באגקור ואט נבנה כמקדש הינדי ובמהלך ההיסטוריה הוסב למקדש בודהיסטי. פסל האלה שיבא הועתק מהמקום המרכזי לפינה צדדית ובמקומה הועמד פסל בודהה שעומד עד היום. אחד המלכים בשושלת הגדיל לעשות ובנה מקדש לשיבא ולבודהה.

געגועים עזים שתקפו אותי לבנות בבית (בכל זאת, ערב חג המולד) – שינוי בתכנית. ביום ראשון הקרוב אני בזרועותיהן – מקווה. ידידי הבווארי יחכה לי בבנגקוק (חלקכם מוכן להחליף אתו, אני יודע).

עודד

—————————————————————————————————————————————————-

ערך יוני. כל הזכויות C לכתיבה ולצילומים שמורות לעודד ויטליס

—————————————————————————————————————————————————