יפן המסקרנת על שני גלגלים

מקמבודיה אדם חזר לתאילנד, ונכנס לבורמה/מיאנמאר, לסיבוב שבסיומו שב לתאילנד משם, טס עם האופנוע ליפן. סין אינה בתכנית. כידוע, סין מערימה קשיים, לרוצים להכנס לתחומה עם כלי רכב. עליהם לעבור טסט נהיגה/רכיבה, על פי אמות המידה הסיניות, הליך שנועד רק כדי לגבות עוד אגרה ולקבל רשיון רכב מיוחד, שגם הוא תקף ברוב המקרים רק לקנטון ספציפי. בנוסף, על המגיעים עם רכבם, לצרף מדריך/מלווה ברכב מיוחד ונהג כמובן. לשאת בכל מחסורם. לינה, אוכל ודלק לאורך המסלול כולו. אפשר לכן לומר, כי סין פתוחה לביקור רכוב, רק במסגרת מאורגנת המחוברת למגננונים הנכונים ועל המבקרים להכין הרבה כסף. וורנר באוזנהארט, שחצה את סין ממזרח למערב שילם כ-3000 דולר רק למינהלות מהסוג הנ"ל.

כמי שהגיע מהשטח פשוטו כמשמעו, לאחר אלפי קילומטרים באיזורים פרועים, בהם התשתית בסיסית ורמת החיים נמוכה במיוחד, הנחיתה בנמל התעופה נָרינָה בטוקיו, היתה הלם גדול מהצפוי. הכל עובד, בזמן ובתזמון נכון. כולם סביב נראו נקיים, מסודרים, עצורים ומקפידים לא ליצור קשר עין. מדגישים עד כמה תקועות המדינות בהן ביקר עד עתה – במצב מתפתח ומאחֵר. יפן באמת היא משהו מוזר ואחר.

לאחר כמה ימים, כבר החל אדם להתחבר להגיון היפני ולנוחות שבשימוש בו. הוא פשוט התאהב בארץ הזו ובאנשיה. בנחמדות ורוחב הלב, אותו זרם לא רשמי המנהל את המציאות היפנית היום. הוא הבין את השונות שלו בנוף ואת רחשי הכבוד שלהם כלפיו. כאיש טכני, הוא התחבר ליכולות המופלאות שלהם ולכך שכל דבר נעשה בתכנון, הקפדה ודאגה לפרטים הכי קטנים. הכבישים מושלמים ובטוחים. לא אחת עמד האופנוע עמוס בכל הציוד גלוי לעין כל באמצע הרחוב ואיש לא נגע או הטריד. זאת בהשוואה לאותן מדינות מתפתחות, בהן עב"מ ענק, משונה, מסקרן וזר כלכך, הנעצר לרגע רק כדי לגרד ברגל, גורם לפקק תנועה של סקרנים ובמקרה ואתה נוטש אותו כדי להשתין הוא הופך יעד לאספני מזכרות.

אדם שָני חבר במשפחת "הורייזן אנ-לימיטד" , שהוא פורום אופנועני האתגר הגדול והמוביל בעולם. ככזה הוא הצטרף למפגש השנתי שהפורום מקיים אחת לשנה, בכל אחד מעשרה איזורים נבחרים בעולם. והפעם נבחרה טוקיו לארח את המפגש של איזור צפון אסיה. למפגשים כאלה, המאורגנים על פי הרלבנטיות לעונה בה רוכבים נמצאים באיזור, מגיעים חברים בפורום, הנמצאים באיזור. זה מפגש הזוי ממש, בו רוכב אתגר, מסתכל לראשונה איך הוא באמת נראה מהצד. הוא מבין פתאום שהוא נורמאלי, שייך לתת מין מוגדר. לסוג של דת או תסמונת. והעיקר, שהוא אינו לבד בכך. במפגשים, אנשים מספרים על המיוחד במסע שלהם ומחליפים מידע חיוני הקשור לצירי רכיבה, חוכמת רכיבה וטיפים. היפנים הוכיחו במפגש כי הם מהליבה הכי מחוייבת לנושא טיולים ומסעות. מעבר לכך, שהם כבר הפכו לשם נרדף לתייר המאובזר והמתוכנת בעולם. גם בתוך יפן קיימת פעילות רבה בנושא. באירוע נכחו הרבה רוכבים יפנים שהקיפו את העולם על אופנוע, רובם על אופנועים שנפח המנוע שלהם אינו עולה על 250 סמ"ק.

שלא כמו ברחבי העולם, בו עולה כל הזמן אחוז אופנועי האינדורו – הרב תכליתיים. כאלה המיועדים לרכיבה בכביש וגם בשטח. במצבת הדו גלגליים, אשר רובם תוצרת יפן.  פגש אדם בתרבות מינוע מפתיעה. ביפן אחוז האופנועים הדו תכליתיים זעום. כל אותם דגמי ענק, כמו הונדה וָארָאדֶרוֹ, ימאהה טֶנֶרֶה או סוזוקי ויסְטרוֹם. עם מנועים עצומי נפח, ככלל אינם נמכרים ביפן. הם מכונים "דגמי ייצוא" וניתנים לרכישה ביפן רק בהזמנה מיוחדת.

מאותם רוכבים יפנים שפגש באירוע הוא קיבל "רשימות סיוע". כלומר, כתובות וקשרים של אנשים בכל רחבי יפן, המוכנים לסייע בפתרון בעיות טכניות או המוכנים לארח רוכב שחולף בקרבתם. אגב, רשימה שכזו היתה מונחת בין חפצי, במסע שלי באמריקות, וכללה מאות כתובות וטלפונים של חברי מועדון ב.מ.וו. האמריקני. אף שלא השתמשתי בה, יכולתי באמצעותה למצוא עזרה וקורת גג כמעט בכל מדינה בה עברתי.

לאחר מיצוי פינוקי התייר הרוכב ביפן, הגיע הזמן, להתכונן למעבר לסיביר ולאסיה המרכזית. המצמד באופנוע של אדם כבר אותת לו כי ינהג בתבונה אם יחליף אותו. המצמד החל להחליק ולזייף בהעברת הכוח. תופעה אופיינית לשימוש מאומץ ולא שגרתי. הגיע הזמן להחליף צמיגים ורפידות לבלמים, בקיצור; אחרי 45 אלף קילומטרים, הסוס הכחול צריך טיפול יסודי. כדי להגיע למצמד יש צורך לפרק ולבתר את האופנוע ממש ובאותה הזדמנות להחליף אטמי גיר. כבלים. לזרוק מבט על עוד מערכות לפני שהן תתחלנה לאותת.

מיפן ועד לטורקיה אין סוכנויות איכותיות של אופנועי ב.מ.וו ורצוי לצאת מוכן ובמצב מושלם לדרך הזו. אולי זה עוד לקח מהמפגש עם התרבות היפנית ויחד עם זאת יש לזכור, כי אדם הוא מכונאי ואיש טכני, שחי את התחום ולא צריך שידרבנו אותו כשהדברים מגיעים לידי כך. עם נסיון רב ופילוסופית השרדות, המעדיפה להיות מוכן כדי לא להיות מופתע. אדם מטפל ומתחזק את האופנוע לבד. מנהל ב.מ.וו. טוקיו, הקצה לאדם פינה במוסך והעמיד לרשותו כלים. וקורת גג לישון בה. כמו שנאמר; אנשים טובים.

להלן הצצה לרשימת הציוד של אדם:

תכנון טיפולים קפדני והשענות על מרכזי שירות בדרך, חוסכים לאדם לשאת חלפים וכלי עבודה מיותרים. יחד עם זאת יש דברים שלא יוצאים בלעדיהם:

נורות. "שפיצים" רזרביים לגלגלים. ממסר משאבת דלק. מצתים. רפידות בלמים אחוריים. קופסה קטנה עם דבקים שונים. כמה ברגים.  כבל חשמלי. צינור לחץ 20 ס"מ. כמה מגעי חשמל, כמה נתיכים וכמובן האביזר שבלעדיו שום רוכב אתגר אינו זז מטר: סליל סרט הדבקה איכותי,Ducktape  רחב, שאיתו ניתן לחבר כמעט הכל. מציוד ועד שלדה או כידון מתפרקים – לפחות לקטע רכיבה קצר.

ציוד תיקון תקרים הכולל דבק, כפות, טלק, וונטיל נוסף. גם אבוב פנימי בגודל 19 אינץ', הניתן להתאמה לשני הגלגלים. אף שהצמיגים הם "טיובלס" האבוב הפנימי, הוא גיבוי למקרה והצמיג מחורר או החישוק מתעקם עד כדי אי יכולתו "להחזיק" אויר. בנוסף, הוא נושא עוד כמה כלים, גם כדי להושיט עזרה לאחרים במידה ויתקל בהם. סה"כ משקל ציוד העזרה הראשונה המכאנית: כ- 4 קילוגרם.

וכמה תובנות דרך:

משקל: רכוֹב הכי קל שאתה יכול. חשוֹב על כל גרם משקל. קצץ. קצץ. קצץ. בגדים: שתי חולצות טי. שני זוגות מכנסים. סט של מכנס וחולצת פליס. שלושה זוגות תחתונים. סנדלים. גרבי ומגפי רכיבה.  מעיל ומכנסי רכיבה. קסדה. כפפות. זהו!  ציוד: צא עם מעט אבל עם הטוב ביותר שמתאים לך. החיים שלך כרוכב תלויים בכך. כאן לא חוסכים כסף. המנע ממוצרים במבצע. פיתוי המחיר הזול יעלה ביוקר. רוצה לחסוך? דלג על לילה במלון יוקרתי. כסף: אין צורך לשאת הרבה מזומן לקטע בין מזרח רוסיה למערב טורקיה למשל. אדם מתכוון לשאת 500 דולרים במזומן, ועוד 300 בהמחאות נוסעים. עיקר ההוצאות יהיו תוך שימוש בכספומטים לאורך הדרך ושימוש ישיר בכסף מקומי. מסמכים: יש להכין צילומים של כל המסמכים. בהעתקים תשתמש בכל דרישה להצגת תעודות. את המסמכים המקוריים, יש להסתיר איפהשהו במקום יבש בעומק הציוד. סרוק את כל שאולי תיזקק לו: החל בתעודת לידה, אישור מקצוע, וכמובן מסמכים הקשורים לנסיעה עצמה. דרכון. ויזות. רשיון נהיגה. ביטוח. קבלות של המחאות נוסעים ושלח אותם לעצמך בדואר אלקטרוני, כך תוכל לגשת בכל רגע ל"מחסן" שלך ולשלוף אותם לפי צורך. כללי: קרא בעיון ספר על הארץ בה אתה מבקר. נסה ליצור כמה שיותר מגע עם מקומיים. בכך תוכל ליהנות מהכנסת אורחים והתחברות למה שמאפיין את הארץ. מלבד הנוף והדרך.

מכאן המסלול המתוכנן הוא: ולדיווסטוק- במזרח סיביר/רוסיה. אגם בייקל. מונגוליה. רוסיה. קזחסטאן. קירגיסטאן. טאג'יקיסטאן. אוזבקיסטאן. טורקמניסטאן (תלוי ביכולת לקבל ויזת מעבר) אזרבייג'אן, גיאורגיה. טורקיה – לקראת סוף אוגוסט 2010 .

———————————————————————————

תרגום ועריכה: יוני. כל הזכויות C לצילומים ולסיפור, שמורות לאדם שני.

מאת: יוני   ·   קטגוריות: אופנועים and הרפתקאות and יוני בן שלום