קיבלתי כמה פניות בדרכים שונות לספר כיצד אני מכין ואיזה אוכל. אז מדי פעם אשלח כאן "מתכון".
פאסטה:
סיר, גזיה, כמות פסטה לפי הרעב. קורט מלח. עגבניות לפי החשק (שתיים לאדם). בצל בגודל אגרוף. מעט שמן או חומר שמנוני לטיגון כמו חמאה(אפשר גם בלי).
הכי פשוט בעולם. קודם כל מתחברים למשהו איטלקי טוב [1] ובינתיים מרתיחים מים בכמות שתכסה את הפסטה שברצונכם לזרוק לתוכם ועוד כמה סנטימטר מעליה. מוסיפים את הקורט הנ"ל. כשהמים רותחים. מניחים הפאסטה בתוכם. אם זו פסטת שבלולים צדפים או כעכים קטנים כאלה. אין בעיה. אם זו ערימת צינורות שנפלה ממשאית, חופנים את הכמות הרצויה מהחבילה, מכניסים את קצותיהם ומתחילים לסובב בעדינות, עד שהם מתרככים, נכנעים ומתעלפת לתוך המים. זהו, לא לתת למים לבעבע ממש. ומדי כמה דקות לתת ליורה הזו סיבוב כדי לוודא שחלקי הפאסטה לא מתחבקים זה עם זה, משל ינצלו מהתופת. לתת לעסק משהו כמו 12 דקות, או בהתאם לטעם. יותר זמן הופך את הפאסטה לרכה יותר כמובן, אפשר לשלוף איזה פאסטון אחד לטעימה ולהחליט. עם גיבוש החלטה שכזו. מורידים את הסיר מהאש ושופכים את המים. יש מדקדקין השוטפים את הפאסטה במים קרים כדי לנקות ממנה את דביקותה. אך גם זה עניין של טעם באופנה איטלקית. לאחר שמנקזים את כל המים. מגישים. ומוסיפים את הרוטב. אה כן, איפה הרוטב? אפשר לקנות רוטב מוכן. בתנאי דחק זה קביל. בתנאי כיף, אפשר להכין רוטב בקלות. מעט שמן לתוכו משליכים את הבצל שקצצתם לעובי החביב על דמעותיכם. נותנים לו להתרכך ושולחים אליו את העגבניה/יות הקצוצות קטן קטן, מוסיפים עוד מהקורט הנ"ל ואפשר כמה עלים מצמחי תבלין שמוצאים בשדה. ועושים לכל זה קרוסלה. והופ על הפאסטה. נכון, כדי שלא תקבלו פסטה קרה עד שנזכרתם להכין רוטב, אפשר 1. להכין הרוטב במקביל. 2. להשאיר הפאסטה מכוסה עד שיואיל הרוטב להגיע. זהו. אם אתם ממש גדולים, תפתיעו את עצמכם בגבינה מגורדת, פיסות זיתים או שמן זית. ואם אין כאלה גם זמזום של משהו מפסטיבל סן-רמו יספיק.
לגבי נטילת הידים, לפני הבישול והאוכל: עם תוכנת פוטושופ טובה תוכלו לנקות אותן.
אל תגידו שחידשתי למישהו. שיהיה בתיאבון.