לפני כמה ימים מצאתי שהבלוג הזה כבר אירח מעל מאה אלף נכנסים. כאן בסוף העולם על אופנוע, כשאני בסה"כ לבד ולכן עסוק מעל לראש. (איזה כיף לי). לא תמיד יש לי זמן להפנות את הראש ולראות כמה פירגון אני מקבל. תודה לכל מי שנכנס. למי שמגיב. אתם רוח הגב שהיא אחד הבונוסים המרגשים שלא חשבתי עליהם אף פעם. אני נבוך מהתגובות ונרגש מכל מילה, עזרה, דאגה, או עצה כלשהי. תודה למי שחושב עלי דברים טובים בהגזמה ממש. (וגם לאלה שמצאו במסע שלי זירה לפורקן לסוג של רוע… זה יעבור). אני אוהב את כולכם! עוד רוב המסע לפני.

זה אינו סיכום, אבל בכל זאת ציון דרך. תודה מתמשכת לגלי שלי, אשת חיקי, החברה שלי, אהבת חיי והגעגוע הכי קורע שאני נושא. היא הגיבור האמיתי. למשפחה הנהדרת שלי. לבנותי, אחיותי ועשרות חברי. במיוחד לעומר לוי האיש שמאחורי הטכנולוגיה בבלוג הזה.

תודה ל Ynet ולאבי אתגר מרשת ב'. שנותנים חלון נוסף למסע.

וכמובן תודה לרמי יגרמן ול"קראט" יבואני Canon הספונסרים שמאמינים בי. שבזכות נדיבות ליבם, אתם רואים את התמונות מהמסע.

————————————————————————————————-

כאן החלטתי להוציא מהמחשב אוסף חלקי ללא מילים, של רישומים ושרבוטים שאני מקשקש בעט האלקטרונית ישר לתוך המחשב, לעתים בתנאים לא תנאים ומנסה להביע לא רק את המראה אלא גם תחושות.

תהנו: