מימוש חלום של איש מיוחד
החוֹוֶה את תשוקת המסע בכל החושים
לירן – אופנוען מנוסה ומחוייב, יצא לרכוב באמריקות לאחר תכנון יסודי, התארגנות ולימוד – מבלי לוותר על שום חלק, פריט או הנאה. קבלו טעימה מהבלוג הנפלא שלו [1]. כתיבה מפורטת וצילומים בשפע.
כנהוג כאן, אכניס מדי פעם איזכורים על מסעו של לירן וקישורים לבלוג שלו. בהצלחה אמיגו! (יוני)
קודם כל סרטון טרי מהרכיבה לסקויה פארק
(נא להגדיל מסך ולסמן בגלגל השיניים רזולוצייה 1080)
[youtube_sc url="http://youtu.be/1Dq8_4hDPS0"]
הרפתקה של פעם בחיים
שלום לכולם אז איך מתחילים סיפור שכזה שכולל יציאה אל הלא נודע עריכה וכתיבת בלוג אישי,קניית ציוד ואופנוע(על הציוד והאופנוע ארחיב בהמשך).
אז נתחיל -קצת עלי:
שמי לירן בן 37 חיי ונושם אופנועים מאז שאני זוכר את עצמי, את החלום לצאת לטיול עם אופנוע, לא חשוב לאן אני חולם כבר המון שנים, במהלך השנים האחרונות חלמתי על טיול באמריקות (צפון,דרום ומה שבאמצע) ולאחר תקופה די ארוכה באפריקה במסגרת העבודה (6 שנים+) החלטתי לעזוב את הכול ולצאת לדרך.
מספיק עם השיטוטים בפורומים השונים וקריאת מאמרים מטיולים של אנשים אחרים וכן התמונות שראיתי לא נותנות לי מנוח,הגיע הזמן ועכשיו תורי.
אז התחלתי כך:
התפטרתי ממקום העבודה וקניתי כרטיס טיסה לתאריך ה 11.06.2014 היעד הוא ד.מערב ארה"ב לעיר לוס אנג'לס שבקליפורניה,
חבר שלי בשם עומר הכין לי לוגו לטיול נפרדתי מהמשפחה והחברים ויאלה לשדה"ת.
אם אתם שואלים מדוע לשם?אני אענה שפשוט קליפורניה היא ארץ האופנועים ולוס אנג'לס וסן פרנסיסקו מלאות בחנויות של אופנועים וציוד לאופנועים,כמו כן שוק היד שנייה נותן מגוון עשיר יותר לבחירת החתן המיועד,
אם לא שאלתם מדוע לשם?בכל זאת קיבלתם תשובה.
סמל המסע של לירן
האופנוע החדש לפני ההרכבה
מזווד ומוכן ליציאה
הנחיתה בלוס אנג'לס הייתה לאחר דרך ארוכה ומיגעת שהחלה בטיסה מוקדמת להולנד(4.5 שעות) ועיכוב של 3 שעות בטיסת המשך עקב תקלה במנוע,לאחר שהתקלה תוקנה המראנו ללוס אנג'לס לטיסה ארוכה של 11 שעות,לאחר הנחיתה קיבלתי קבלת פנים בשדה התעופה עם שוטרי מעבר גבול שעובדים בעצלתיים וכעבור שעתיים יצאתי מהשדה תעופה סה"כ 25 שעות מרגע שיצאתי מהבית ועד שהגעתי למלון.
ביציאה מהשדה חיכה לי חבר מהצבא בשם דניאל שהודעתי לו שאני בא והוא מיד נרתם לעזרתי ומאז שהגעתי הוא עזר ועוזר בכל מה שהוא יכול,נסענו למלון הנחנו את המזוודות ויצאנו לאכול בשר….
אחחח איזה סטייק נהניתי מכל נגיסה הסטייק היה כל כך רך שהוא נחתך עם סכין הפוך לאחר כמה חיתוכים שמתי לב לכך.
בבוקר שלמחרת התעוררתי מוקדם ללא ג'ט לג ובהצעתו של דניאל שכרתי רכב וGPS והתחלתי לחרוש את כל האזור של לוס אנג'לס,
בכמה ימים נסעתי כ 750 מייל(1מייל=1.6ק"מ)בהם חיפשתי אופנוע וציוד,כל האופנועים שראיתי עוד כשהייתי בארץ באתר בשם קרייגליסט (כמו יד 2 אבל אמריקאי)נמכרו וקצת הייתי מאוכזב חזרתי למלון וסגרתי את היום הראשון.
לירן (מימין) עם דניאל
לוס אנג'לס
סיבוב ראשון עם כל הציוד
[youtube_sc url="http://youtu.be/s4liktYlpxw"]
יום ראשון-סוף סוף הרגע המיוחל הגיע ויוצאים למסע יש…קדימה לדרך, קמתי מוקדם 5:30 בבוקר, המטרה לצאת מלוס אנג'לס
יום ראשון בבוקר ולא צפויים פקקים הכיוון הוא פארק הסקויה והקינגס קניון מתארגן מעמיס את הארגזים וקושר את התרמיל עם הציוד קמפינג מכוון את ה GPS מדליק את הדיבורית שמחוברת בשן הכחולה (בלוטוס) לסמארטפון ובוחר בחירת שיר אקראית בסמארטפון,השיר שהטלפון בחר הוא Wonderful life בביצוע של Zucchero אחח איזה התחלה מושלמת.
(כדי להאזין ליחצו על הקישור)
https://www.youtube.com/watch?v=teWFnLqjnuY [2]
האופנוע מרגיש כבד ולא רק בגללי, אך למרות זאת מתנהל בכבישים ובסיבובים ללא בעיה, הנסיעה לפארק ארוכה ונמשכת כ 4 שעות+ והדרך נפלאה הריחות באוויר נהדרים הרוח בפנים זה משהו שמרגישים בנהיגה ברכב,אני אחזור על המשפט הזה זה בטוח כמה פעמים בהמשך הטיול,בדרך עוצר פה ושם כדי לצלם ולנוחהגעתי לפארק בשעות הצהריים עלות הכניסה לפארקים לאומיים עם אופנוע נעה בין 5-10$ איזו התרגשות אני מת כבר לראות את העצים האלו במציאות ולא רק בתמונות במחשב.
בכניסה יש שלט מגניב מעץ בו כתוב פארק הסקויה [3] אני לא מאמין זה באמת הולך לקרות עוד רגע מתחיל לנסוע בכביש המפותל בתוך הפארק וואי כמה נחלים וצוקים יפיפיים עוצר לצלם פה ושם כל רגע אני מתפעל יותר ויותר. פתאום מתגלה אלי היער ואני מתחיל לחפש ע"פ מה שזכור לי מהתמונות את הסקויה ואז פתאום מפלצת אדומה שרואים איפה היא מתחילה אבל קשה לראות היכן היא מסתיימת ברגע הזה שראיתי את הסקויה הראשון כמעט התעלפתי איזה פאר איזו אצילות ומאותו רגע כל סקויה שראיתי לא הפסקתי להגיד וואו איזה עץ מרשים, למרות שאסור עצרתי ליד לצלם את האופנוע יחד עם העץ מה אכפת לי מתי כבר תהיה לי הזדמנות נוספת, מתרחק עוד ועוד והדבר הענק הזה לא נכנס בפריים, אני והאופנוע נראים כל כך קטנים ליד הגזע המפלצתי הזה שזה לא להאמין, ואני אומר לעצמי לירן מה אתה מתלהב זה לא העץ הכי גדול עוד מעט תראה את העץ הכי גדול העולם עוד קצת סבלנות ותשאיר קצת התלהבות לעץ שכבודו במקומו מונח, אני מתאר לעצמי כמה סערות, חורפים, שלגים, קייצים, מטיילים, מלחמות, שריפות וכו' ראה העץ הזה באלפי שנות חיו אי אפשר להאמין.
בקצרה סקויה הוא זן של עצים הגדולים בעולם, סקויה מחזיק בשיא הגובה 115.6מ' והעץ הגדול בעולם מבחינת נפח עץ הוא העץ המפורסם בשם "גנרל שרמן" [4], היקף הגזע בבסיס העץ הוא כ33 מטרים המדענים מעריכים שהוא שוקל כ 6,000 טונות (6,000,000 ק"ג כן 6 מיליון לא טעיתי בכמות האפסים), תארו לכם טנק מרכבה שוקל בין 60-70 טון צריך לשים 100 כאלו אחד על השני בשביל לקבל את אותו המשקל +-
החוקרים שבחנו את העץ הנ"ל אומרים שהענפים שלו גדול יותר מכל עץ אחר בסביבה שהוא לא סקויה,כמו כן הקליפה של העץ עוברת בחלקה העבה את החצי מטר.
ללא ספק עץ מרשים, יפיפה, מדהים בגודלו ראיתי כבר עצים גדולים בחיים שלי כמו הבאובב באפריקה אך הסקויה הייתה חוויה נדירה, שרציתי לראות במו עיניי, המשכתי להסתובב בפארק וליהנות מהנוף המפלים,הנחלים והכבישים המפותלים עם האספלט האיכותי ולא הבטון המקפץ בכבישים המהירים של לוס אנג'לס,
מוציא את שלושת המצלמות ומתחיל להקליק……אי אפשר להפסיק זה כל כך מרשים.המשכתי להסתובב עד 20:00 ולקראת חשיכה מצאתי אתר קמפינג עם מקום פנוי,כאשר מוצאים מקום כזה צריך להירשם בפתקים שיש בכל כניסה לאתר שכזה,משלשלים למעטפה את הכמות דולרים שרשומה בכניסה וזורקים לתיבה, לא כדאי להתעסק ולנסות להתחמק מתשלום, העונשים כבדים והפקחים מבצעים בדיקות פתע, ארגנתי את האוהל, צילום שקיעה צפייה בכוכבים ומי שלא ראה אי פעם כמה כוכבים יש בשמיים כאשר אתם נמצאים במקום מבודד כל כך ללא הפרעות של תאורת ישובים, מכוניות וכו' אז אני אומר לויש מלאאא הם כל כך צפופים וזהרים שכבר נתפס לי הצוואר מלהביט בהם זה כל כך יפה, טוב יאללה לשק"ש מחר יום חדש.
למחרת התעוררתי מוקדם השמש עולה בסביבות השעה 5:00 בבוקר ועד 22:00 בלילה יש עדיין אור ארגנתי את הציוד ויצאתי לכיוון פארק היוסימיטי מרחק נסיעה כשעתיים וחצי, ביציאה הצפונית מפארק הסקויה נהניתי מאחד הכבישים המעולים ביותר שנתקלתי בהם אספלט מושלם עם סיבובים מכל הסוגים פשוט מעולה לחובבי הסיבובים הייתי מדרג אותו כאחד מתוך עשרת הגדולים אך במסע שכזה אני בטוח שיהיו יותר מעשרה, איפה נס הרים, מלכישוע, בית ג'וברין, בית אריה אלו מגרשי חנייה בשיפוץ לעומת הכביש הזה, יחד עם המוזיקה הרוח באוויר והריחות הנפלאים של היער מסביב החוויה הופכת לכמעט מושלמת, הייתי רוצה שאחי האהוב חגי יהיה איתי ויראה זאת במו עיניו.
להמשך כנסו לבלוג של לירן [1]
—————————————————————————————————————————————
כל הזכויות C לסיפור, לצילומים ולקטעי הוידאו שייכות ללירן מרכוס
————————————————————————————————————————————-