הרפתקה דוט קום

18 באפריל 2009 ימיםצפופיםשלהתארגנות

יומולדת שמח נורית!

קודם כל: יומולדת שמח לנורית אחותי האהובה. הסחלב (שח Love כלומר "מדבר אהבה") בדרך, לא לפני שהוא עובר בקרת ציור אצלי.

קצת מנהלות והרבה סגירות. אתמול ביליתי כשלוש שעות עם עומר לוי, איש סבלני וחכם שהוא לא במקרה, גם האדמיניסטרטור של הבלוג הזה, בנסיון לפתור כמה נקודות הקשורות לאתר ולהפעלתו. החלפנו את מפת ההתמצאות כאן משמאל למשהו חד וקליט יותר. עומר סידר את ה"לוק". כלומר הוסיף צבעוניות כדי לחזק אוריינטציה וקבע גדלים שונים וביחד יצאנו למלחמת חורמה בספאמים שהחלו לזרום מכל מיני אתרי הימורים לתוך מערכת התגובות שלי. לפחות היו משאירים איזה ז'יטון. בהמשך ניסינו להבין איך ניתן להעלות סרטים ממצלמת הוידאו (CANON HD30) המאד איכותית שרכשתי בניו יורק – לתוך המחשב (וממנו לתוך תוכנת עריכה) אבל מסתבר שמצלמת היי דפינישן המייצרת טונות אינפורמציה (לעומת מצלמות ששומרות נתונים על הרד דיסק ), דורשת חיבורים מיוחדים למחשב (פייר ווייר) ולרוב המחשבים אין יציאה שכזו. בודאי למחשבי אולטרא – שהם אולי קלי משקל אבל בפירוש בסיסיים וחסכוניים במערכות שהם כוללים. כרגע אני במשימה למצוא מתאם לעניין, או ליתר דיוק מישהו מקצועי שמבין בנושא. מאחר ושנינו רגישים לעיצוב ודיוק אסתטי, השקענו בכך זמן. אחר כך עברתי למערכת המקינטוש שלי לנסות להכין חומרים אותם אעלה פה ושם מהדרך. כותרות, מפות וכו' שישמשו כחומר גלם גראפי להמשך. כל זה תחת ציפיה דרוכה, לקבלת תשובה לבקשת חסות מחברה ידועה. בכל מקרה פתחנו מחדש במצוד אחרי מחשבי האולטרא המועמדים לקניה עשינו סיבוב בדיזנגוף סנטר שם ניתן לעשות השוואות גם של איכות שימוש ותכונות של אולטרא שונים. מאד מצא חן בעינינו ה 120 של אסוס, אבל בגדול מצאנו יותר מדי המלצות ברשת על ה msi wind המיובא על ידי "אייבורי". החלטנו ביחד גם ש"הרד-דיסק" חיצוני הוא הכרחי, ואסתפק ב-320ג'יגה. פתחתי בשיטוט נוסף בין אתרים לקבלת חיזוקים להחלטת הקניה. בקיצור הגעתי לאייבורי ליד נוקיה בתל-אביב. בכניסה שמעתי לחש רחש של גלגלי שיניים משומנים, הבנתי שאני בסוג של מכונת כסף. אנשים מחכים בתור בסבלנות לקבל שירות. זה לא בדיוק משרד הפנים שם אין לך ברירה, כאן מוכרים לך בעד כסף טוב ואתה מוכן לחכות. מבחינתי סוג של איתות שכנראה עוד אנשים חושבים שהעסקה שווה (לא, לא נראה לי מושתלים). אחר כך קיבלתי שירות ידידותי ומהיר מתומר שתקתק את הדרישות שלי וגם נתן הנחה קטנה נוספת ועוד גדג'ט כצ'ופר. ויצאתי עם msi wind  חדש. (זה עם ה-אינטל 280) לא רע, על פי בדיקת השוואה (שהרי מרגע זה אני אהיה עסוק בלהוכיח שעשיתי את קניית המאה). גיהוץ הכרטיס כלל הרד-דיסק חיצוני של Seagate 320GB , אחר כך התקינו לי על המקום אקס.פי. באנגלית (כי המחשב מגיע עם עברית כתקן) ואפילו צלצלו אלי לבית הקפה בו ישבתי, להודיע שהכל מוכן. כמובן שאחר כך התגלגלתי הביתה וביחד עם עומר, הפכנו פלסטיק עם בטריה כפתורים ומסך, למשהו שאמור לבצע פקודות בשבילי. לקחים מהירים: נוח להקלדה. מהיר למדי, מסך עונה לצרכים שלי, קל מאד למשוטט שגם מחפש להוריד עומס ונוכחות. אוקצור. בינתיים בסדר.  לפניכם צילום קבוצתי של אביזרי המחשוב שאקח, המשקפיים יתנו קצת פרופורציית גודל.

הרשימה כמעט וסגורה

כמו שאני מקליד (על הmsi) כרגע, אני מתחיל להבין את המשמעות של "להסתובב עם ערימת צעצועים בערך מצטבר לא מבוטל", וכבר מתכנן איך אני נשאר מחובר לכל הציוד הזה כל הזמן (כי לא ממש יהיה לי את מי להשאיר ליד האופנוע, כשאכנס לאיזה בר ללכת מכות ולרסק כסאות, כמנהגי). ברגע זה, אני חושב שהכי נכון להכין תרמיל גב משופשף ובלוי חיצונית ולחלק בתוכו תאים מרופדים לעיקר החפיצים (גאדג'טס – ע"פ האקדמיה ללשון העברית): מצלמת וידאו, מחשב, משטח ציור וג'י.פי.אס. ככה שכשישדדו אותי לפחות יעשו לי כבוד. אכן…עודיוםצפוףשלהתארגנות…

מאת: יוני   ·   קטגוריות: יוני בן שלום     הדפס פוסט

יש 6 תגובות על הפוסט “ימיםצפופיםשלהתארגנות”

  1. תגובה מאת אילאיל ביום 20 אפר 2009 בשעה 9:50

    הצעצועים לא רק נהיים יותר יקרים, הם גם נהיים הרבה יותר צעצועים!

  2. תגובה מאת יוני ביום 20 אפר 2009 בשעה 12:13

    הי אהובתי, …כןוהילדים נהיים מבוגרים יותר. (או שמא המבוגרים נהיים ילדותיים יותר:))

  3. תגובה מאת DanFarber ביום 20 אפר 2009 בשעה 13:07

    "שתי דקות הייתם על הציודים" יו איזה פחד, במיוחד שלי תמיד היו חסרים ציודים ואלו שכן היו תמיד נמצאו תלויים מתנדנדים ונגררים. כך גם מצעקה לצעקה הלכו הציודים שלי ופחתו עד שנעלמו כליל ומעולם לא שבו.
    הציוד היחיד שלי, פק"ל כיס, הוא קומבולוי, גם כן צעצוע מהנה ובהחלט יקר, אלא
    שלהבדיל ממך חברי יוני בן שלום, הוא עוזר לי שלא להתחבר ולתקשר, אלא דווקא להתנתק.
    ובאותה רוח אסטרטגית, אנא הרשה לי להוסיף לך רק עוד ציודים אחד. אני מודע לחיסכון במקום, במשקל, במינימליזם המנטלי, ובכל אופן בבקשה.
    קוראים לו flacon והוא חייב להיות מלא. וויסקי, קוניאק, עראק, ראקי, אוזו, גראפה. תמיד מלא. מוכן וערוך לפקודתך. חד ומחדד יותר מכל אולר עד מאצ'טי, מחמם יותר מכל שק"ש יחיד או זוגי, מתקשר הכי טוב עם העצמי ועם הסביבה. הוא ואתה, אתה והוא, סובבים סביב העולם טוב יותר מכל לוויין.
    הוא קרוב לליבך גם פיזית, ומשאיר לך שתי ידיים פנויות, להבדיל מכל האסוסים למיניהם. תדלק אותו בכל מקום, אם בבאר כפרי או בעלים תוססים, והוא לעולם יחזיר לך תודה.

  4. תגובה מאת יוני ביום 20 אפר 2009 בשעה 16:00

    דן, שהרי כל החיים שלנו נהיה מותנים להשוואה מול מה שנעצו לנו בראש בצבא. וכנראה שגם כשאהיה בקיביני אשתמש בסלנג הזה כנקודת ייחוס שבטית. בקשר לפלקון, לי יש דבר שקוראים אותו "פלאסק" (flask) בקבוק שטוח שנכנס לתוך כיס מכנסי דגמ"ח. משהו מתכתי מצופה שכבת עור שקניתי לפני עידנים באיזה בזאר בכפר אנגלי בצרפת, נדמה לי. הוא תמיד מלא במשהו מנחם. אני חושב שיש בו כרגע סאקי. והוא כבר בתוך הצ'ימידן.

  5. תגובה מאת אלירם ביום 22 אפר 2009 בשעה 10:43

    לגבי מצלמת הוידאו, אם כבר יש לך לפטופון (גם לי יש בדיוק כזה, הוא נהדר) למה שלא תיקח מצלמה דיגיטלית שמצלמת גם וידאו HD? הוידאו יצא טוב יותר מאשר במצלמת וידאו סטנדרטית ולך יהיה משהו פחות לסחוב (ולא תצטרך להתעסק בקלטות / דיסקים). חפש את הדגם של קנון הקומפקטי.

  6. תגובה מאת יוני ביום 22 אפר 2009 בשעה 11:55

    אלירן, תודה על עזרתך בהבנת הנושא. כמו שאני מבין מצלמות דיגיטליות גם בהיי דפינישן, לוקות באיכות תמונה. ועומקים טכנולוגים שונים שיהיו בעוכרי כשארצה להכנס לעריכה איכותית לפורמטים גדולים ממש. אבל כמובן אבדוק.