התחברות למקום דורשת זמן

אנשים, מעורבות, שמחה ועצב.

הצג את הוראות נסיעה ל-Broome, Western Australia, Australia ^[1] במפה גדולה יותר

כאשר הגעתי לראשונה למלון הדרכים הוורוד באודנאדאטה Oodnadatta ^[2] לא חשבת לשהות במקום הרבה זמן, אך מצאתי עצמי עובד שם למשך 3 חודשים.
העבודה היתה ברובה תיקון מכוניות ישנות, תיקון תקרים או תדלוק מטוסים ומסוקים קטנים. מדי פעם, אדם פלייט Adam Plate הבוס שלי, היה מצרף אותי לנסיעה במשאית המרצדס שלו, להובלת דלק מטוסים למנחת מרוחק בקצה מדבר סימפסון Simpson Desert ^[3], מנחת שמשרת פקחי חיות בר מקומיים. בנוסף היו ימים בהם הייתי יוצא ל"מייל-ראן", באחד מרכבי הארבע על ארבע של אדם. באוסטרליה העברת דואר לאיזורים מרוחקים, נעשית בידי קבלנים פרטיים ולאדם פלייט, הבוס שלי, היתה יד בכל דבר. אדם ואשתו לין תמכו בנוסף, גם בבית הספר האבוריג'ני בעיירה.

אך למרות כל החוויות הנפלאות האלו, הדרך קראה לי ויצאתי שוב לרכוב מעט. בעלי מלון הדרכים ביקשו ממני לשוב לעבוד עבורם עוד. אז לקחתי חופשה מהחופשה ורכבתי לדארווין וחזרה, רכיבה שארכה 3 שבועות ובה כיסיתי כ-6000 ק"מ.
ברכיבתי צפונה, עברתי את אולורו Uluru ^[4], או "איירס רוק" – גוש הסלע האדיר הנעוץ במרכזה של אוסטרליה ולאחר שעברתי את אליס ספרינגס ^[5], פניתי צפון מערבה על מסלול הטאנאמי הרבה יותר מ-1000 ק"מ של דרך עפר מטלטלת חרושת תלמים.
לוקח קצת זמן להבין עד כמה עצומים הם מרחבי אוסטרליה ועם מספר מועט של כבישי אספלט, זה גן עדן לדרכי עפר. דרכים חוצות את הארץ מצפון לדרום ומזרח למערב, כולן דרכי עפר בכל מצב שתעלו בדמיונכם. רוב דרכי העפר הללו מתוחזקות ברמה מאד גבוהה והאוסטרלים הם נהגים טובים מאד – הם ישייטו שעות בשמחה ב- 90 מייל לשעה, בהן יכסו מאות קילומטרים ביום. תחנות דלק באאוטבק, כאשר נוסעים בשטח, מעטות ורחוקות מאד זו מזו ושוב – זה שיש לי על הHP2 ^[6] טנק דלק למרחקים ארוכים – היא ברכה באיזורים שכאלה.

בלילות הקמתי אוהל לצד הדרך ללא נפש חיה מסביב והמדבר כולו היה שלי.
דארווין Darwin ^[7] היא העיר הגדולה בטריטוריה הצפונית Northern Territory ^[8] של אוסטרליה ויש לה דופק אנושי קוסמופוליטי – עם הרבה תושבים ממוצא אסייתי שהיגרו לכאן עם השנים. תקופת התיירות הייתה בשיאה כשהגעתי לשם וכל המיטות בעיר היו תפוסות, כך שביליתי את היום במרכז העיר ורכבתי לעיבורי העיר בלילה.
ובחלוף כמה שבועות, נגמר לי הזמן. חזרתי ופני שוב לאודנאדאטה בלב היבשת. זו היתה דרך בת 2400 ק"מ. מאחר ו- 2200 מתוכה היא הסטיוארט הייווי Stuart highway ^[9],  טסתי דרכה בתוך יומיים וחצי.
היה טוב לחזור ולפגוש את הפנים המוכרות של אודנאדאטה ובמהרה שבתי לעבודה.

אדם, הבוס שלי, מינה אותי כאחראי למוסך ונסע דרומה לאדלייד Adelaide ^[10]לשבוע, כדי להתחרות במירוץ עם מכוניתו. יומיים אחר כך, קיבלנו את החדשה המאד עצובה: שאדם פלייט, איש האאוטבק האמיתי, נהרג בתאונה בעודו נוהג במכוניתו במירוץ טארגה באדלייד  Adelaide targa race ^[11]. לין רעייתו, בישרה לי על כך ופשוט עמדנו שם למשך דקה ארוכה, מבלי לקלוט מה בעצם קרה.
השבועות שלאחר מכן היו מאד קשים לכולנו – משפחתו של אדם נסעה כדי לארגן את הלווייתו באדלייד הרחוקה ואני נשארתי מאחור ודאגתי לתפקוד המוסך ותחנת הדלק. כאשר לין ושלושת בנותיה שבו מההלווייה, מאות אנשים מכל קצוות האאוטבק באו לחלוק כבוד לאדם פלייט ^[12] ובני משפחתו.

אדם פלייט ז"ל. ליד האופנוע שלי

עבודתי הסתיימה ובוקר אחד בשעה מוקדמת, העמסתי את האופנוע במטלטלי והתכוננתי לצאת. חיבקתי את לין, נפרדתי מכולם והנעתי. תוך כדי החלפת הילוכים, מלון הדרכים הוורוד הפך להיות נקודה קטנה במראות הצד. אך בתוכי עמוק עמוק, הוא יהיה תמיד חלק גדול ממני.
מאחר וכבר ראיתי את המרכז האדום של אוסטרליה, דהרתי צפונה במהרה "מרביץ מרחקים" – כמו שחלק מהאופנוענים מכנים. ולאחר עצירת טיפולים שכללה: צמיגים ושמן חדשים בדארווין, פניתי מערבה לאוסטרליה המערבית West Australia ^[13] WA. מה שהמקומיים מכנים "הגבול האחרון"!
בין היעדים הכלולים ברשימה האוסטרלית הארוכה של דרכי עפר מיתולוגיות, נמצא "מסלול דרך גיבּ" “Gibb River Road ^[14]”. עליו עליתי. הדרך חוצה את האיזור הנקרא Kimberly ^[15] קימברלי . 800 הק"מ של הדרך הזו נסללה כנתיב עדרי הבקר, אחת מהרבה דרכן הועברו מאות ראשי בקר מאיזורי חוות הגידול, לנמל הקרוב. ייצוא בשר בקר ,היווה מרכיב חשוב בהתפתחות הכלכלית של אוסטרליה, מאז שהחל השימוש בקירור באניות משא ב-1876 – מה שהפך את אוסטרליה לספק הבשר העיקרי של האימפריה הבריטית. היום אגב, רוב בשר הבקר מיוצא לאסיה ומדינות ערב.

עצרתי בקונוארה Kununarra ^[16] להצטיידות ופגשתי שני רוכבים אנגליים על שני KLR 650 ג'ון ואחיו סטיב. קישקשנו מעט והחלטנו לרכוב את הגיב ביחד.

מעבר מים אחד מני רבים

ארבעת הימים אחר כך היו נהדרים – היינו מתעוררים בשעה חמש בכל בוקר, מקפלים את המאהל ורוכבים את השעות המוקדמות של היום, כדי להמנע מהחום הכבד של אחר הצהריים. ישנן המון בריכות טבעיות, נחלים וקניונים לאורך הדרך וכמעט בכל יום עצרנו למרגלות קניון נחמד וקינחנו בשחיה ארוכה ומהנה. חלק מאותן בריכות "נחמדות" מכילות תניני מים מתוקים…! "אל דאגה" נאמר לנו, "הם אינם אגרסיביים כמו הקרוקודילים של מים מלוחים".

זמן לשחיה "אין מה לדאוג מייט…"

מסלול העפר מגיע עד דרבי Derby ^[17] ולאחר הימים הארוכים האלה של דרכים חרוצות תלמים ומטלטלות. הרבה חציות של מעברי מים, שמחנו לעלות שוב על כביש אספלט.
נפרדנו בדרבי ואני פניתי למחרת אל העיירה ברום  Broome ^[18].

חוף ברום

מזג האוויר כאן בברום, טוב בהרבה מזה שבצפון אוסטרליה וכבר אני מחבב את העיירה הקטנה הזו. לברום יש חוף ים נחמד והיסטוריה מעניינת מאד של שליית פנינים מתוך הים הצלול.
כאן אנוח קצת ואז אמשיך דרומה לאורך החוף המערבי.
אלו החדשות מכאן. תשמרו על עצמכם ושנה טובה!
אדם.

————————————————————————————————————–

תרגם וערך יוני. כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שמורות לאדם שני

————————————————————————————————————-