הרפתקה דוט קום

עוד 46 יום ליציאה

אני פוגש לעיתים אנשים שכשהם מבינים שאני רוכב על אופנוע למחייתה של שפיות דעתי, הם מבשרים לי בחביבות שאני חייב לקרוא את "זן ואומנות אחזקת האופנוע". זה אחלה וודג'ט להסתובב איתו במחזיק המפתחות של ההשכלה הכללית. להראות אמפטיה למשהו שאינך יודע איך לאכול.  אז קודם כל. תודה! שנית, כבר לפני עשרות שנים חרשתי את הספר (שהוא בתכל'ס יצירה פילוסופית מענגת), כולל באנגלית. ויש לי החלטה אחת ברורה, שכאשר אני שב מהמסע הזה, אני מתיישב לתרגם אותו לעברית של בני אדם. לעומת התרגום המאד מדוייק אבל מה זה ארכאי, שאתה כל הזמן פשוט נחנק מצחוק בתוך הקסדה. אז כן. איפה היינו? אה. אומרים שלכל מכונה יש נשמה. אז יש. אבל גם אם תיקח את האופנוע לקורס בקבלה, בודהיזם או בהארה פנימית. בסוף הוא יצטרך מוסך. והנה הגיע זמן טיפול 40 אלף. לי יש את בועז ארוך. שיושב בבנימינה. אני מגיע אליו בבוקר עם האופנוע, חוזר ברכבת לתל-אביב (22.5ש"ח) ובא בערב לקחת אותו בחזרה באותה דרך.

יש כאלה שבאים לתקן ת'אופנוע רק בשביל הקפה

אתם מניחים ודאי שאני מקבל הנחה ולכן מונח בכיסו (שימו לב למשחקי הצליל). וחייב לכתוב עליו דברים טובים. הנחה שגויה אחי, ההנחה האמיתית שלי היא בכך שאני בטוח שמה שהוא עושה כבר יחסוך לי כסף. (כמובן מבלי לפגוע באנשים יקרים אחרים בברנז'ה) מעבר לכך שבועז הוא המלווה הקבוע של טיולי מועדון אופנועי השטח שלנו. הוא מגיע עם עוגיות וקפה שרתומים לטנדר ועגלה. אבל נעזוב זה. כשנתקעתי עם האופנוע שלי לפני כשנה וחצי, בדרך בין איטליה ליוון בלילה חשוך בו הסתבכו לי הבלמים. הוא היה היחיד שלקח את הטלפון (גם אם אמר שניה לפני, מי הבנזונה שמצלצל בשעה כזו)  וענה בשעה 3 לפנות בוקר לקריאת המצוקה שלי ובסבלנות הדריך אותי לפתרון. לזה אני קורא קשר ולאו דוקא עם לקוח שלו. אני עם בועז פור גוד! חוצמיזה שהבנאדם מקצוען ומנייאק לפרטים שברגע מסויים אני מרגיש שהוא אוהב את האופנוע שלי יותר ממני. קיביני מאט, מה הם עושים שם כשאני איננו. יש לי מין מוטו כזה: "יש מכונאים שמטפלים באופנועים. ויש כאלה שמטפלים באופנוע שלך!" וזה כל ההבדל.

בכל מקרה, בקרוב אני מגיע אל בועז ליום השתלמות של תחזוקה טכנית בסיסית, טרם יציאתי.

יש לי גיבוי כנראה גם בג'ונגלים של דרום אמריקה (טוב סתאם:) כתובת האתר של בועז

מאת: יוני   ·   קטגוריות: יוני בן שלום