באנדים הפרואנים נמצאים מסלולי הרכיבה

הנחשקים בדרום אמריקה. דורון עבר גם שם.

בדרך הגבוהה בין נאסקה לקוסקו

לאחר הקטעים המדבריים של פרו, דורון מגיע למאצ'ו-פיצ'ו ואגם טיטי-קאקה. הרבה הגיעו לשם, מעטים עם אופנוע, קצתם כתבו על כך ובודדים עשו זאת בכשרון כמו שנכתב בבלוג של דורון.

כנסו לבלוג של דורון ותתחברו.

שכיות החמדה של פרו

הנה מתאבן:

…"הביקור באתר (מאצ'ו פיצ'ו, י.בש.) הבהיר לי תחושה שקיימת בי שנים ארוכות – הדבר שאותי מרתק יותר מכל הוא הנוף. ההסברים, ההיסטוריה והאבנים מעניינים אך פונים אל השכל, אל האינטילגנציה ומצטרפים אל המידע האגור במוחי אך הנוף הוא זה שנכנס אלי ללב, לנשמה ולתודעה יותר מכל. הדרך שהיא בת זוגו של הנוף כי לאורכה הנוף משתנה באופן תדיר והמשכה מבטיח נופים נוספים גם היא שייכת לתחום הזה של התודעה. אלו "עושים לי את זה" יותר מכל דבר אחר. כך התצפית על מאצ'ו פיצ'ו ממרומי ביקתת השומר היו עבורי אחד הרגעים המפעימים, הדרמטיים והמרגשים יותר במסע ובכלל. כל הצילומים והגלויות שראיתי במשך שנים על המקום לא הישתוו ל'מבט במו עיני', לתחושה של 'להיות שם' בין הפסגות המחודדות, מעל נהר האוריבמבה החובק את ההר משלושה עברים. ההשתאות שלי ושל אחרים סביבי מהמראות היתה דומה וקרובה לאוירה של קדושה. אנשים דיברו בקול נמוך, ישבו שותקים, חלקם עם כפות ידיים פתוחות כלפי מעלה שעונות על ברכיהם ועיניהם עצומות. מה שהעניק לי תחושה כה עמוקה לא היו האבנים והמקדשים, ההיסטוריה והתרבות של בני האינקה אלא הנוף המדהים הזה שלא יכולתי להתיק עיני ורגלי ממנו"…