דורון ממשיך ללטף את הנוף האדריאטי וליהנות מכל שנייה (כמעט)

לא סיפרתי על רוכבי האופנוע בדרכים, רובם חולפים מולי במהירות ורובם מנופפים לשלום כאילו להגיד שגם אני אחד משומרי הסוד.
בדרך היום נכנסתי לתחנת דלק…
ראיתי שתי רוכבות בבגדי עור סקסים לקח לי זמן להבין שזו אמא ובתה שיצאו עם שני אופנועים לטייל בקרואטיה. הן רכבו למקום שהייתי אתמול ונתתי להן כמה עצות לאן ללכת והיכן לישון.
נפרדנו בדמעות.
בצד האחר היה גם זוג עם שני אופנועים…הגבר שמסתבר שהיה גרמני ראו אליו שהוא מתעניין בי לבסוף עזר עוז ושאל קומשין אראין או משהו דומה. עניתי יזעלין. "יו יו זאא זער גוד גוד" הוא ענה.

אשתו שחששה מהישירות שלו הגיע להרגיע אבל הוא ואני ישר התחברנו ושתינו שנפס בסופה של השתיה (אני שתתי סודה כי אסור בחום שרוכבים לשתות שנפס), הם המליצו שאחרי פולה והאמפיתאטרון המדהים שלה שהגיע לעיירה אחרת.

למעלה: הגעתי לכיכר שנמצאת ממש במגע יד מהים. האיש הזה הנס הוא הולנדי וכשראה אותי עם האופנוע בכיכר, התחיל להתעניין. שאל על האופנוע על המסע וככה יצאה התמונה

כך אכן קרה קיבלתי את עירת הקסמים הכי מרגשת שהייתה לי בטיול. באם אהבתם את דוברובניק אז שזהו – את זו אהבתי יותר. שמה שמור בספר הסוד בתמונות זה נראה נפלא וגם מדהים ואכן זה כך
הנה הצד שבצל. בעצם בשבוע האחרון לא היה ענן ולא צל אחד לרפואה וזה בדיוק הצד האחר של הזוהר והתמונות הנפלאות… חום יחטיגידמי!
אתמול חתכתי חום של 35.4 מעלות בצל… בדיוק – לא היה צל.

וכשרוכבים 200 ולפעמים321 ק"מ, החום מתחיל להעיק. הנוף הירוק מצנן מעט והמקומות החלומיים גם ועדין החום הוא פאקטור משמעותי במסע שלי
בבוקר כשמתחיל לארוז (הצלחתי לרדת מ 24.1 דקות ל 18.4 דקות באריזה) ואז רוח קדים מכה בי והחום חודר לנשמה אני מתחיל להסס: מה עוד 232.4ק"מ בחום הזה.?… "כן עוד 232.4 אתה הולך לרכוב!"
ולקראת הערב כשהרוח מקררת והחום נוטה למערב ואני מגיע לעיר קסומה או אז אני מחייך לעצמי ואו לעצמי (כן אני מפטפט את עצמי כל הזמן) היה שווה את המאמץ.

עיירונת מקסימה ופגישה עם אנשים הכי סימפטים בעולם.
באם אלו היו רוב האנשים בעולם העולם היה נראה ומרגיש נפלא

————————————————————-

כל הזכויות C לסיפור ולצילומים שמורות לדורון בן שמעון

———————————————————-

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי