8 בפברואר 2011 כבר בדרום אמריקה, אדם שָני ואופנוע.
אדם ממשיך סביב העולם. לאחר הפסקת התארגנות וסידורים אחרונים באירופה. המריא לצ'ילה בראשית ינואר וכבר טוחן דרכים דרומה לכיוון אושואייה. הנה הפוסט המקסים ששלח.
פאטגוניה
המסלול הכחול- הגעה מאירופה והאדום – דרומה לכיוון אושואייה
אהלן מאל צ'אלטן, ארגנטינה.
ביום הראשון של 2011, נחתתי בסנטיאגו בירת צ'ילה ופשוט נזרקתי לתוך חגיגות השנה החדשה במרכז העיר כשהתרמילים עדיין עלי..
וואלפאריסיו
מאחר והיה לי כשבוע "חופשי" לפני הגעתו של האופנוע לנמל וולפריסיו Valparaiso , חקרתי להנאתי את סנטיאגו רגלית במשך כמה ימים עד שהגיע הזמן ונסעתי ל"וואלפו" (היא וולפריסיו). האופנוע הגיע בזמן ונדהמתי מהיעילות הצ'יליאנית. האניה נפרקה בתוך כמה שעות ולמחרת האופנוע כבר היה איתי. לא היה צורך בתשלום נוסף, פרט לאגרות הנמל השגרתיות וכל מי שפגשתי התאמץ והשתדל לעזור לי. "וויוה צ'ילה!" Viva Chile!!!
בוואלפו פגשתי ידידה ותיקה. נפגשנו כבר ורכבנו ביחד בלאוס ותאילנד בשנה שעברה. היא חזרה בדיוק מצפון צ'ילה, היכן שהתקיים "מרוץ הדקר", מה שכנראה השפיע עליה רבות: היא הפכה לרוכבת מהירה יחסית לשנה שעברה.
התארגנתי עם האופנוע מבלי למהר. מאחר ולא היו לי זמן ותנאים לרכיבת מבחן אחרי כל ההכנות והשיפוצים בשוויצריה, עשיתי זאת כאן. לשמחתי הגדולה, האופנוע פעל באופן מושלם. ואיזו עבודה נהדרת עושים בולמי אוהלינס הקדמיים! כמו חדשים.
רכבנו דרומה לאיזור האגמים ואחר כך התחלנו את הקארטרה אוסטראל ביחד. שם פגשנו בנופים עוצרי נשימה וגשם, גשם, ג ש ם! מאחר ושנינו לנים באוהלים רוב הזמן, היה לנו רטוב וקר אך בסה"כ היינו שמחים ומרוצים… לאחר מספר ימים, "איבדנו" אחד/ת את השני/ה באיזו פניה ושוב הייתי לבדי. שלחתי לה מייל מתחנת דלק של "קופק" ואנו מקווים להפגש שוב באושואייה.
קאראטרה אוסטראל (הדרך הדרומית) – גשם גשם ועוד גשם
במעבורת החוצה את הפיורדים המבתרים את מסלול הקראטרה אוסטראל דרומה
חציתי את הגבול מצ'ילה לארגנטינה, במעבר הגבול ליד "לאגו חנראל קאררה". "פעם ראשונה בארגנטינה?" פקידת המכס שאלה. "לא. פעם שניה" – הייתי בארגנטינה כילד, בתקופה בה הורי עבדו כאן.
אכן הכל נראה מוכר משהו והארגנטינאים היו נחמדים. לאחר עשרים דקות, כל הניירת הייתה מוכנה ושוחררתי לתוך ארגנטינה.
לאגו (אגם) חנראל קאררה (אגם המים המתוקים הגדול בדרום אמריקה)
פניתי דרומה והצטרפתי לדרך מס' 40. היא "רוּטָה קווָארֶנטָה" Ruta 40 כקילומטר לאחר העיירה (פריטו מורנו) משב רוח סופר אימתני, הכה בי בעוצמה כזו שכמעט והתהפכתי. כך שלפחות הסיפורים ששמעתי על הקטע הזה, נכונים.
לאחר שחציתי את האנדים לצד הארגנטינאי, הגעתי לחלק היבש של פטגוניה, עם שמים תכולים וימים שטופי שמש שהיו שינוי מרענן לעומת הגשם הצ'יליאני.
אני אוהב את הדרך הפתוחה והבדידות הנידחת כאן. בכל 50 או 100 קילומטר ממוקמת חווה. רוב האנשים מגדלים בקר או צאן ובכל לילה אני מחפש גבעה קטנה או איזה ואדי, שיגנו עלי מפני הרוח וחונה מתחת לכוכבים.
אז הנה אני חונה לילה באל-צ'אלטן El-Chalten ואחר כך ממשיך דרומה לכיוון טיירה דל-פואגו היא ארץ האש.
גאוצ'ו דון מנואל
זהו. עכשיו הגעתי לחוות מנליק Estancia Menelik כשמונים קילומטרים מרוטה 40. זה מדהים אותי לחשוב שרכבת כאן (יוני) ממש לפני כמה חודשים.
השבוע החולף היה טעון בהרפתקאות: הרוח המשתוללת בציר 40 כמעט העיפה אותי באחת הפעמים כך שהחלטתי לעצור ונוח. טנדר פורד F100 מיושן הגיע במעלה הדרך ומתוכו יצא רָפָאל, גאוצ'ו מקומי וג'נטלמן ארגנטינאי אמיתי. הוא הביט באופנוע ושאל מאיפה אני ולאן מועדים גלגלי. 'דרומה' עניתי. 'אני רפאל ויש לי חווה בקרבת מקום אתה מוזמן'. נעניתי בשמחה להצעתו של רפאל ורכבתי בעקבותיו למרחק של כשמונים ק"מ הצידה מהדרך הראשית. מערבה כיוון כללי, לעבר הגבול עם צ'ילה. החווה ממוקמת במקום עוצר נשימה; האנדים שפסגותיהם מכוסים שלג נמצאים רק כשלושים ק"מ מערבה. החווה הזו שגודלה כ- 10,000 הקטר שהם כ- 100 אלף דונם (!!) יושבת בעמק רחב מכוסה בדשא ושיחים. מקסים. רפאל הציג אותי למשפחתו ולקבוצת העובדים. 'אתה יכול לישון במגורי הגאוצ'וס ולאכול איתם. תישאר כמה שמתחשק לך'. לאחר שבועיים של רכיבה וקמפינג רצופים ואין סופיים (ורחצה רק במי נהרות קפואים), הייתי יותר משמח על הצעתו.
באותו ערב סביב ארוחת הערב, סיפר לי רפאל כי בשנת 1982 רכבו הוא ואחיו ממיאמי שבארה"ב עד לבואנוס-איירס שבארגנטינה. 'כל הדרך הוזמנו על ידי מקומיים' הוא נזכר ועם ניצוץ בעיניו הוא הוסיף: 'לארח אותך כאן, זו הדרך שלי להחזיר לאנשים ההם טובה באותה גישה חיובית'. מי כמוני יודע שהוא צדק…
למחרת בבוקר התעוררנו כולם, שתינו מָאטֶה ורתמנו את הסוסים. כל ציוד הרכיבה של הסוסים והרבה יותר מכך, נעשה כאן בידיהם המיומנות של עובדי החווה. 'האם אתה יודע לרכוב על סוס?' הם שאלו. אז כן, אני יכול.
רפאל מימין ועובדיו
יצאנו לחפש אחרי הבקר. לאסוף אותו ולתפוס עגל אחד שהגאוצ'וס שחטו במיומנות באותו ערב. התיישבנו סביב ארוחת אסאדו נהדרת, הגירסה הארגנטינאית לבר-בי-קיו ושטפנו הכל ביין שנמזג מתוך שקי המשקה של הגאוצ'וס. אלה מיכלים העשויים עור והמכילים עד 25 ליטר של יין. "יחי החיים!!"
ערב אחד האור כבה… הגנרטור התקלקל ואני הצעתי את עזרתי כמכונאי. הצעה שהתקבלה בשמחה. כך שמצאתי עצמי מתקן את הגנרטור, טנדר ישן, עוד גנרטור, כשבינתיים השכן מהחווה השכנה עבר במקום – אז תיקנתי גם את המשאית שלו. התפלאתי כמה מעט כלי עבודה יש לחבר'ה האלה ויחד עם זאת הם חיים כאן בנוחיות ובאושר, אוהבים את סגנון החיים הזה והחופש הצמוד לו.
פטגוניה יפהפיה והאנשים כאן ידידותיים ונעימים. וכך, כשברשותי חוויה נהדרת, חברים חדשים וכמה קשרים בבואנוס-איירס ובוליביה (ובגדים נקיים) נפרדתי מהחבורה הטובה הזו ורכבתי דרומה לכיוון ריו טורביו וטיירה דל-פואגו.
החיים, מסתבר, אכן נהדרים.
להתראות בינתיים, אדם.
תרגם- יוני. כל הזכויות לסיפור ולצילומים שמורות C לאדם שני.
מאת: יוני ·
קטגוריות: אופנועים and הרפתקאות and יוני בן שלום
יש 5 תגובות על הפוסט “כבר בדרום אמריקה, אדם שָני ואופנוע.”
תגובה מאת ערן שביט ביום 14 פבר 2011 בשעה 7:42
אדם שלום!
תודה על הכתבה הנפלאה, כיף ךלזור למראות, נינוחות וסיפורי הפטגוניה אני ממש מתגעגע ורוצה לחזור!
תמשיך לכתוב ולצלם ולשתף אל תחסוך בשום פרט!
ותזכור שאני ממש אשמח לפגוש אותך במקסיקו!
ערן מקסיקו סיטי
תגובה מאת itsik mirovski ביום 14 פבר 2011 בשעה 15:19
adam if you are passing in sao paulo brasil and need something – itshak@terra.com.br
55-11-91664243
good luck with the winds,
itsik
)
תגובה מאת noam ביום 15 פבר 2011 בשעה 20:01
אדם – תמונות יפיפיות – תוכל בבקשה להרחיב בנושא ציוד הצילום שבו אתה משתמש
תגובה מאת Adam Shani ביום 15 פבר 2011 בשעה 21:56
Shalom Lekolam,
Greetings from Ushuaia.
Glad you like the photos and the stories so far, there’s more to come..
Patagonia IS an Amazing place, Eran Shavit is right- friendly people, open space, and wild nature.
Am a few days here in Ushuaia, to rest, and enjoy this beautiful place, then will head North Again to Buenos Aires, via Patagonia.
>>>About the photography kit I use in this trip:
– Canon 5D mark 2
– 24-105 F/4 lens- for general use, landscape, and portrait.
– 17-40 F/4 Lend, for Urban landscape, and indoors. Sometimes for landscape, but only if the subject (Like person, or the bike) are in the picture, otherwise it’s Too wide.
– A good cleaning kit.
– Both lenses are fitted with B&W Clear lens protector, not a UV one.
That’s it.
At the beginning of the trip I’ve used s very simple Pocket Digital Camera as a test, but there were too many things that I couldn’t do, and I had my old camera send to me to Asia.
I would have love to have a Canon 70-200 F/2.8 lenses, but hey, that’s 2000$…
Take care, and home to meet you in Brazil and Mexico guys!
Adios- Adam
תגובה מאת סולי ביום 28 פבר 2011 בשעה 0:28
שלום יוני
שוב נהנתי לקורא את הפוסטים ,אומנם עתה אני נכנס לאתר לעיתים רחוקות , עדיין נהנה לקרוא , ולדעת שיש עדיין אנשים טובים ומעניניים בארץ ,(חבל שהם מיעוט )
תבורך על המעשים .
בפסח הקרוה אני בארץ לביקור , הייתי שמח לפגוש אותך על כוס קפה או בירה או יין מה שיהיה .
שוב תודה
סולי
טורונטו קנדה