משחקים בארגז החול הגדול

ובשמיים הפתוחים של דרום היבשת

[youtube_sc url="http://youtu.be/hvP5ztZsYBM"]

קמתי בבוקר במצב רוח קרבי במיוחד, קיפלתי את הציוד ויצאתי לכיוון סווקופמונט, העיר השניה בגודלה בנמיביה.
מצב רוחי היה גרוע והחלטתי לנסות לרומם קצת את האוירה. מצאתי בפלאפון כמה שירים של המלך, הנסיך והדוכס (אייל,שלומי ופרץ) והרמתי חפלה שלא ניראתה כמותה בכל הסוואנות של נמביה גם יחד. אפילו בנות היענה והאנטילופות שקפצו לי לתוך הגלגלים של האופנוע רצו להצטרף. הגעתי לסווקופ אחרי 6 שעות מתישות, נעצרתי עלידי שוטר במעגל התנועה בכניסה לעיר, שיירה ארוכה של מכוניות שחורות ורכבי משטרה חלפו על פניי, ראש ממשלת נמיביה בכבודו ובעצמו.
החלטתי שזה זמן מתאים ללכת לדבר איתו על המצב בארץ ולצלם אותו נותן כמה מילות חיזוק לישראל.

הדבקתי את השיירה ונצמדתי לשוטר המאסף. הדגנרט היה כל כל כך מרוכז בלחטט באף שלא שם לב שאני אחריו. נכנסנו לתוך בסיס של חיל הים. חשבתי לעצור לבקש רשות אבל החלטתי לשמור על המומנטום, להצדיע בבטחון לשומר בכניסה ולהמשיך אל תוך הבסיס. שכבר הייתי ממש קרוב קפצו עלי כמה מהמאבטים והתחילו לתחקר אותי. אמרתי להם שבאתי להצטלם עם ראש הממשלה, הם צחקו עלי ואיימו לעצור אותי אם לא אסתלק משם. למזלם הייתי אחרי 6 שעות רכיבה רצופות והייתי חייב להשתין אחרת לא הייתי מוותר להם כל כך בקלות.(;

למזלי, חודשיים קודם לכן קיבלתי מספר של בחור בשם רודי שגר בעיר סווקופמונד, כל מה שידעתי עליו זה שהוא אלוף נמיביה במוטוקרוס. זה הספיק לי כדי לדעת שזה אדם שאני יכול לסמוך עליו ולהשאיר אצלו את האופנוע בבטחה.

רודי קיבל את פניי בשמחה, ואמר שיעזור עם מה שצריך ושאני יכול להשאר לכמה זמן שארצה.
מהבית שלו יצרתי קשר עם היחידה שלי ועם חברים בארץ וגילתי שרוב חברי הקצינים בכלל לא גוייסו , "תשאר, העם בינתיים מסתדר בלעדייך" הרגיע אותי אחד החברים.

כשהעניין של החזרה נדחה לבינתיים , יכולתי להתפנות לדברים הפחות דחופים כמו לתקן את הנזילה של האופנוע או לרכוב עם רודי בגן עדן לאופנועים שסובב את ביתו, בין גבעות לס לדיונות זהבהבות ענקיות הנשפכות אל הים האטלנטי.

רודי פתח את שלושת דלתות החנייה האוטמטיות שלו ולסתי צנחה מטה.
שלושה אופנועי מוטוקרוס חדשים, שני טרקטורונים, אופנוע ים, מכונית ראלי וטרופי טראק עמדו שם והתחננו בפני שאעלה אליהם, שאפרק להם את הצורה. "הולך להיות לנו כיף השבוע" אמר לי רודי וטפח על שכמי

רכבנו במשך שבוע שלם כל בוקר עד שכל שרירי גופי (הלא מאומנים) עייפו.
בעודנו יושבים על אחת הדיונות ומסדירים נשימה הגיח מטוס קרב סיני וחג מעלינו למשך כמה שניות, רודי ראה שאני מתעניין במטוס ושאל אם אני מעז לטוס עם מטוס כזה
גיחכתי בזלזול ושאלתי אותו מה הביג דיל כולה מטוס סיני ישן.

….

יום למחרת הגענו למחסן גדול בשדה תעופה קטן לא רחוק מביתו, גיסו של רודי, טייס קרב נמיביאני הוציא את מטוס הקרב הסיני שלו. התיישבתי בתוך הקוקפיט המשני ולמען האמת אפילו מעט חששתי. רגע לפני שסגרתי את תא הטייס שמעתי את רודי מתגרה בגיסו "רום אומר שהטייסים הישראלים לא סופרים אותנו…״ תראה לו מזה.

דף הפייס של רום

הבלוג של רום

—————————————————————————————–

כל הזכויות C  לסיפור לצילומים ולקטעי הוידאו שייכות לרום בן אליהו

—————————————————————————————-

מאת: יוני   ·   קטגוריות: כללי